איוב התוכן בראשי פרקים א תומתו של איוב ועושרו (1–5) השטן מפקפק במניעי איוב (6–12) איוב מאבד את רכושו ואת ילדיו (13–19) איוב אינו מאשים את אלוהים (20–22) ב השטן שוב מפקפק במניעי איוב (1–5) השטן מקבל רשות לפגוע בגופו של איוב (6–8) אשת איוב: ”קלל את אלוהים ומות!” (9, 10) שלושת רעי איוב מגיעים (11–13) ג איוב מתחרט על יום היוולדו (1–26) שואל למה הוא סובל (20, 21) ד נאומו הראשון של אליפז (1–21) לועג לתומתו של איוב (7, 8) מספר על מסר מאת יצור רוחני (12–17) ’אלוהים אינו מאמין בעבדיו’ (18) ה המשך נאומו הראשון של אליפז (1–27) ’אלוהים לוכד את החכמים בעורמתם’ (13) ’אל לאיוב למאוס במוסר אלוהים’ (17) ו תשובתו של איוב (1–30) טוען כי זעקתו מוצדקת (2–6) מנחמיו בוגדניים (15–18) ”אמרי יושר אינם מכאיבים!” (25) ז המשך תשובתו של איוב (1–21) החיים הם כעבודות כפייה (1, 2) ”למה עשית אותי לך למטרה?” (20) ח נאומו הראשון של בלדד (1–22) רומז שבניו של איוב חטאו (4) ’אם היית זך, אלוהים היה מגן עליך’ (6) רומז שאיוב אדם רשע (13) ט תשובתו של איוב (1–35) בן תמותה אינו יכול לריב עם אלוהים (2–4) ’אלוהים עושה דברים אשר אין להם חקר’ (10) איש אינו יכול להתווכח עם אלוהים (32) י המשך תשובתו של איוב (1–22) ’מדוע אלוהים רב עימי?’ (2) ההבדלים בין אלוהים ובין איוב בן התמותה (4–12) ’מי ייתן ואמצא מעט הקלה’ (20) יא נאומו הראשון של צופר (1–20) מאשים את איוב באמירת דברים ריקים (2, 3) אומר לאיוב להרחיק ממנו רשעה (14) יב תשובתו של איוב (1–25) ”אינני נופל מכם” (3) ”מושא לצחוק הייתי” (4) ’החוכמה היא עם אלוהים’ (13) אלוהים נעלה משופטים ומלכים (17, 18) יג המשך תשובתו של איוב (1–28) ’אעדיף לדבר עם אלוהים’ (3) ”כולכם רופאים חסרי תועלת” (4) ”יודע אני כי הצדק עימי” (18) שואל מדוע אלוהים מחשיב אותו לאויב (24) יד המשך תשובתו של איוב (1–22) האדם קצר ימים וחווה צרות (1) ”אפילו לעץ יש תקווה” (7) ”מי ייתן בשאול תצפינני” (13) ”אם ימות גבר, היוכל לחיות שוב?” (14) אלוהים נכסף למעשה ידיו (15) טו נאומו השני של אליפז (1–35) טוען שאין לאיוב יראת אלוהים (4) טוען שאיוב עז מצח (7–9) ’אלוהים אינו מאמין בקדושיו’ (15) ’מי שסובל, רשע’ (20–24) טז תשובתו של איוב (1–22) ”כולכם מנחמים מעיקים!” (2) טוען שאלוהים שם אותו לו למטרה (12) יז המשך תשובתו של איוב (1–16) ”לגלגנים מקיפים אותי” (2) ”הפך הוא אותי למושא ללעג” (6) ”תהיה השאול ביתי” (13) יח נאומו השני של בלדד (1–21) מתאר את גורל החוטאים (5–20) רומז שאיוב אינו מכיר את אלוהים (21) יט תשובתו של איוב (1–29) דוחה את גערות ”ידידיו” (1–6) אומר שהוא נטוש (13–19) ”חי גואלי” (25) כ נאומו השני של צופר (1–29) טוען שדברי איוב מעליבים אותו (2, 3) רומז שאיוב רשע (5) טוען שאיוב נהנה מהחטא (12, 13) כא תשובתו של איוב (1–34) ’מדוע הרשעים משגשגים?’ (7–13) חושף את ”מנחמיו” (27–34) כב נאומו השלישי של אליפז (1–30) ”היוכל גבר להועיל לאלוהים?” (2, 3) מאשים את איוב בחמדנות ובעוול (6–9) ’אם תשוב אל אלוהים, תשוקם’ (23) כג תשובתו של איוב (1–17) רוצה להציג את משפטו לפני אלוהים (1–7) אומר שהוא אינו יכול למצוא את אלוהים (8, 9) ”את דרכו שמרתי מבלי לסור ממנה” (11) כד המשך תשובתו של איוב (1–25) ’מדוע אלוהים אינו קובע זמן?’ (1) אומר שאלוהים מניח לרשע להתקיים (12) החוטאים אוהבים את החושך (13–17) כה נאומו השלישי של בלדד (1–6) ’כיצד יכול איש להיות זך בעיני אלוהים?’ (4) טוען שתומתו של האדם היא לשווא (5, 6) כו תשובתו של איוב (1–14) ”עד כמה עזרת לחסר הכוח!” (1–4) ’אלוהים תולה את הארץ על לא כלום’ (7) ’אלה רק קצות דרכיו של אלוהים’ (14) כז איוב נחוש להחזיק בתומתו (1–23) ”לא אסיר תומתי ממני” (5) לרשעים אין תקווה (8) ”למה דבריכם ריקים מתוכן?” (12) לרשעים לא נותר לבסוף מאומה (13–23) כח איוב מצביע על ההבדל בין אוצרות הארץ ובין החוכמה (1–28) מאמצי האדם בכריית מחצבי הארץ (1–11) החוכמה שווה יותר מפנינים (18) יראת יהוה היא חוכמה אמיתית (28) כט איוב נזכר בימים הטובים לפני סבלו (1–25) זכה לכבוד בשער העיר (7–10) מעשי צדקתו הקודמים (11–17) הכול הקשיבו לעצותיו (21–23) ל איוב מתלונן על מר גורלו (1–31) אווילים לועגים לו (1–15) לכאורה אלוהים אינו עוזר לו (20, 21) ”עורי השחיר” (30) לא איוב מציג עדויות לתומתו (1–40) ”ברית כרתי עם עיניי” (1) מבקש שאלוהים ישקול אותו (6) אינו נואף (9–12) אינו אוהב כסף (24, 25) אינו עובד אלילים (26–28) לב אליהוא הצעיר מצטרף לשיחה (1–22) כועס על איוב ועל רעיו של איוב (2, 3) המתין בכבוד בטרם דיבר (6, 7) הגיל לבדו אינו מחכים (9) אליהוא להוט לדבר (18–20) לג אליהוא מוכיח את איוב על צדקנותו (1–33) נמצא כופר (24) ישוב למרץ עלומיו (25) לד אליהוא מגן על צדקת אלוהים ודרכיו (1–37) איוב אמר שאלוהים מנע ממנו צדק (5) חלילה לאלוהים לנהוג ברשעות (10) איוב מדבר ללא ידע (35) לה אליהוא חושף את חשיבתו המוטעית של איוב (1–16) איוב אמר שהוא צדיק יותר מאלוהים (2) אלוהים נעלה עד מאוד, ואינו מושפע מן החטא (5, 6) על איוב להוחיל לאלוהים (14) לו אליהוא מרומם את גדולתו הנשגבה של אלוהים (1–33) הצייתנים משגשגים; הרשעים נדחים (11–13) ’מי מורה כמו אלוהים?’ (22) על איוב לרומם את אלוהים (24) ”אלוהים גדול ממה שביכולתנו לדעת” (26) אלוהים שולט בגשם ובברקים (27–33) לז כוחות הטבע מעידים על גדולת אלוהים (1–24) אלוהים יכול לעצור את פעילות האדם (7) ’התבונן בנפלאות האל’ (14) נבצר מן האדם להבין את אלוהים (23) אל לאף אדם להיות חכם בעיניו (24) לח יהוה מלמד לקח באשר לקטנות האדם (1–41) ’איפה היית כאשר נבראה הארץ?’ (4–6) בני אלוהים הריעו (7) שאלות על תופעות טבע (8–32) ”חוקי השמיים” (33) לט בעלי החיים מעידים על בורות האדם (1–30) יעלות ואיילות (1–4) הפרא (5–8) שור הבר (9–12) היען (13–18) הסוס (19–25) הבז והעיט (26–30) מ יהוה שואל שאלות נוספות (1–24) איוב מודה כי אין לו דבר לומר (3–5) ”האם תטיל ספק בצדק שלי?” (8) אלוהים מתאר את כוחו של ”בהמות” (15–24) מא אלוהים מתאר את הלווייתן המדהים (1–34) מב תשובתו של איוב ליהוה (1–6) אלוהים מוכיח את שלושת רעי איוב (7–9) יהוה משקם את איוב (10–17) בניו ובנותיו של איוב (13–15)