שמואל א׳‏

ב אָז הִתְפַּלְּלָה חַנָּה וְאָמְרָה:‏

11 אָז הָלַךְ אֶלְקָנָה אֶל בֵּיתוֹ בְּרָמָה,‏ אַךְ הַיֶּלֶד הָיָה לִמְשָׁרֵת* יְהֹוָה לִפְנֵי עֵלִי הַכֹּהֵן.‏

12 וּבְנֵי עֵלִי הָיוּ אֲנָשִׁים מְרֻשָּׁעִים;‏ לֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם כָּבוֹד לִיהֹוָה.‏ 13 וְכָךְ הֵם עָשׂוּ בַּאֲשֶׁר לְמָה שֶׁהַכֹּהֲנִים הָיוּ זַכָּאִים לְקַבֵּל מִן הָעָם:‏ בְּכָל פַּעַם שֶׁזָּבַח אִישׁ זֶבַח,‏ בָּא אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הַכֹּהֵן וּבְיָדוֹ מַזְלֵג בַּעַל שָׁלוֹשׁ שִׁנַּיִם בְּשָׁעָה שֶׁהִתְבַּשֵּׁל הַבָּשָׂר,‏ 14 וְתָחַב אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ הַכִּיּוֹר,‏ סִיר הַבִּשּׁוּל בַּעַל שְׁתֵּי הַיָּדִיּוֹת,‏ הַקְּדֵרָה אוֹ הַסִּיר בַּעַל הַיָּדִית הָאַחַת,‏ וְאֶת כָּל מָה שֶׁהֶעֱלָה הַמַּזְלֵג לָקַח הַכֹּהֵן לְעַצְמוֹ.‏ כָּךְ עָשׂוּ בְּשִׁילֹה לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים לְשָׁם.‏ 15 וְגַם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק הָאִישׁ הַזּוֹבֵחַ לְהַקְטִיר אֶת הַשֻּׁמָּן,‏ הָיָה בָּא אֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הַכֹּהֵן וְאוֹמֵר לוֹ:‏ ”‏תֵּן לַכֹּהֵן בָּשָׂר לִצְלוֹת.‏ הוּא לֹא יִקַּח מִמְּךָ בָּשָׂר מְבֻשָּׁל,‏ אֶלָּא חַי בִּלְבַד”‏.‏ 16 כַּאֲשֶׁר הָיָה הָאִישׁ אוֹמֵר לוֹ:‏ ”‏תְּחִלָּה עֲלֵיהֶם לְהַקְטִיר אֶת הַשֻּׁמָּן,‏ וְאָז קַח לְךָ כְּאַוַּת נַפְשְׁךָ”‏,‏ הוּא הָיָה אוֹמֵר:‏ ”‏לֹא,‏ תֵּן לִי עַכְשָׁו;‏ וְאִם לֹא,‏ אֶקַּח בְּכוֹחַ!‏”‏ 17 לְפִיכָךְ חֶטְאָם שֶׁל הַמְּשָׁרְתִים הָיָה גָּדוֹל מְאוֹד לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ כִּי נֵאֲצוּ* הָאֲנָשִׁים אֶת מִנְחַת יְהֹוָה.‏

18 וּשְׁמוּאֵל שֵׁרֵת לִפְנֵי יְהֹוָה,‏ לָבוּשׁ* בְּאֵפוֹד פִּשְׁתָּן,‏ אַף שֶׁהָיָה רַק יֶלֶד.‏ 19 וְאִמּוֹ נָהֲגָה לְהָכִין עֲבוּרוֹ מְעִיל קָטָן,‏* וְהִיא הֶעֶלְתָה לוֹ אוֹתוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה כַּאֲשֶׁר עָלְתָה עִם בַּעֲלָהּ לִזְבֹּחַ אֶת הַזֶּבַח הַשְּׁנָתִי.‏ 20 וְעֵלִי בֵּרֵךְ אֶת אֶלְקָנָה וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר:‏ ”‏יִתֵּן לְךָ יְהֹוָה יֶלֶד מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת בִּמְקוֹם זֶה אֲשֶׁר הֻשְׁאַל לִיהֹוָה”‏.‏ וְהֵם חָזְרוּ הַבַּיְתָה.‏ 21 יְהֹוָה זָכַר אֶת חַנָּה,‏ וְהִיא הָרְתָה;‏ וְהִיא יָלְדָה שְׁלוֹשָׁה בָּנִים נוֹסָפִים וּשְׁתֵּי בָּנוֹת.‏ וְהַיֶּלֶד שְׁמוּאֵל הִמְשִׁיךְ לִגְדֹּל לִפְנֵי יְהֹוָה.‏

22 וְעֵלִי הָיָה זָקֵן מְאוֹד,‏ אַךְ הוּא שָׁמַע עַל כָּל מָה שֶׁעוֹשִׂים בָּנָיו לְכָל יִשְׂרָאֵל וְעַל כָּךְ שֶׁהֵם שׁוֹכְבִים עִם הַנָּשִׁים הַמְּשָׁרְתוֹת בְּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד.‏ 23 הוּא נָהַג לוֹמַר לָהֶם:‏ ”‏לָמָּה אַתֶּם מַמְשִׁיכִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה?‏ כִּי הַדְּבָרִים שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ עֲלֵיכֶם מִכָּל הָעָם רָעִים הֵם.‏ 24 לֹא,‏ בָּנַי;‏ הַשְּׁמוּעָה שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ,‏ הָעוֹבֶרֶת בְּקֶרֶב עַם יְהֹוָה,‏ אֵינָהּ טוֹבָה.‏ 25 אִם יֶחְטָא אִישׁ לְאִישׁ אַחֵר,‏ יוּכַל מִישֶׁהוּ לַעֲתֹר לִיהֹוָה בַּעֲדוֹ;‏* אַךְ אִם לִיהֹוָה יֶחְטָא אִישׁ,‏ מִי יוּכַל לְהִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ?‏”‏ אוּלָם הֵם סֵרְבוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל אֲבִיהֶם,‏ כִּי יְהֹוָה הֶחְלִיט לַהֲמִיתָם.‏ 26 בֵּינְתַיִם הוֹסִיף הַיֶּלֶד שְׁמוּאֵל לִגְדֹּל,‏ וְחִנּוֹ הָלַךְ וְגָדַל לִפְנֵי יְהֹוָה וְלִפְנֵי אֲנָשִׁים.‏

27 וְאִישׁ אֱלֹהִים בָּא אֶל עֵלִי וְאָמַר לוֹ:‏ ”‏כָּךְ אוֹמֵר יְהֹוָה:‏ ’‏הַאִם לֹא נִגְלֵיתִי בְּבֵרוּר אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם כַּעֲבָדִים לְבֵית פַּרְעֹה?‏ 28 וְהוּא נִבְחַר מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת לִי לְכֹהֵן וְלַעֲלוֹת עַל מִזְבְּחִי כְּדֵי לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת,‏ לְהַקְטִיר קְטֹרֶת וְלָשֵׂאת אֵפוֹד לְפָנַי;‏ וְנָתַתִּי לְבֵית אָבִיךָ אֶת כָּל קָרְבְּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׂרָפִים בָּאֵשׁ.‏ 29 לָמָּה אַתֶּם בָּזִים* לְזִבְחִי וּלְמִנְחָתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי בִּמְעוֹן מִשְׁכָּנִי?‏ לָמָּה אַתָּה מוֹסִיף לְכַבֵּד אֶת בָּנֶיךָ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתִי בְּכָךְ שֶׁאַתֶּם מִתְפַּטְּמִים בַּחֲלָקִים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר מִכָּל מִנְחַת יִשְׂרָאֵל עַמִּי?‏

30 ‏”‏’‏לָכֵן אֵלֶּה דִּבְרֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:‏ ”‏אָמְנָם אָמַרְתִּי שֶׁבֵּיתְךָ וּבֵית אָבִיךָ יִתְהַלְּכוּ לְפָנַי תָּמִיד”‏,‏ אַךְ כָּעֵת מַצְהִיר יְהֹוָה:‏ ”‏חָלִילָה לִי,‏ כִּי אֶת מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד,‏ אַךְ מְבַזַּי יְבֻזּוּ”‏.‏ 31 הִנֵּה יָמִים בָּאִים,‏ וְאֶגְדַּע אֶת כּוֹחֲךָ* וְאֶת כּוֹחַ בֵּית אָבִיךָ,‏ כָּךְ שֶׁאִישׁ מִבֵּיתְךָ לֹא יַגִּיעַ לְגִיל זִקְנָה.‏ 32 וְתַבִּיט עַל יָרִיב בִּמְעוֹן מִשְׁכָּנִי כַּאֲשֶׁר יִיטַב לְיִשְׂרָאֵל,‏ וּלְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה שׁוּב זָקֵן בְּבֵיתְךָ.‏ 33 וְהָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא אַכְרִית לְךָ מִלְּשָׁרֵת בְּמִזְבְּחִי יִגְרֹם לְעֵינֶיךָ לְהֵחָלֵשׁ וְיָבִיא עָלֶיךָ יָגוֹן,‏* אַךְ מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ בְּחֶרֶב אֲנָשִׁים.‏ 34 וּמָה שֶׁיִּקְרֶה לִשְׁנֵי בָּנֶיךָ,‏ חָפְנִי וּפִינְחָס,‏ יִהְיֶה לְךָ לְאוֹת:‏ בְּיוֹם אֶחָד יָמוּתוּ שְׁנֵיהֶם.‏ 35 וּלְאַחַר מִכֵּן אָקִים לִי כֹּהֵן נֶאֱמָן.‏ הוּא יִפְעַל כְּפִי שֶׁחָפֵץ לִבִּי;‏* וַאֲנִי אֶבְנֶה לוֹ בַּיִת אֵיתָן,‏ וְהוּא יִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי מְשִׁיחִי תָּמִיד.‏ 36 כָּל הַנּוֹתָר בְּבֵיתְךָ יָבוֹא וְיִשְׁתַּחֲוֶה לוֹ עַל מְנַת לְקַבֵּל תַּשְׁלוּם כֶּסֶף וְכִכַּר לֶחֶם,‏ וְיֹאמַר:‏ ”‏מַנֵּה נָא אוֹתִי לְאֶחָד מִתַּפְקִידֵי הַכְּהֻנָּה כְּדֵי שֶׁאֹכַל פַּת לֶחֶם”‏’‏”‏.‏