תולדות המטוס

כיצד האירה לבסוף ההצלחה פנים למתכנני מכונות התעופה הכבדות מן האוויר?‏ ובכן,‏ הם שבו והתמקדו באשפי התעופה — בציפורים.‏ ב־1889 שימש מעוף החסידה מקור השראה למהנדס גרמני ושמו אוטו לילייֶנטַל,‏ והוא פרסם את ”‏מעוף הציפור כבסיס לתעופה”‏.‏ כעבור שנתיים בנה את הדאון הפשוט הראשון שלו.‏ ב־1896,‏ לאחר שביצע כ־000,‏2 דאיות,‏ נהרג לילייֶנטל בהתרסקות דאון חד־כנפי.‏ אוקטב שנוּט,‏ מהנדס אמריקני ממוצא צרפתי,‏ שִכלל את המודל של ליליינטל ופיתח דאון דו־כנפי שהציג גם הוא התקדמות משמעותית במבנה של מכונות התעופה הכבדות מן האוויר.‏

והנה נכנסו לתמונה האחים רַייְט.‏ אוֹרוויל ווִילבֶּר רייט,‏ שבבעלותם היתה חנות אופניים בדֵיטון שבאוהיו,‏ ארה״ב,‏ החלו את ניסוייהם הראשונים בדאונים בשנת 1900,‏ והתבססו על הישגיהם של ליליינטל ושנוט שקדמו להם.‏ האחים רייט עבדו לאט ובשיטתיות בשלוש השנים שלאחר מכן.‏ הם ערכו טיסות מבחן בקיטי הוֹק שבקרוליינה הצפונית ופיתחו מודלים חדשים בעזרת מנהרות אוויר,‏ שאת הראשונה שבהן יצרו בעצמם מקופסת עמילן לכביסה.‏ לטיסתם הממונעת הראשונה בנו מנוע עם ארבעה צילינדרים בעל הספק של 12 כוחות סוס,‏ והרכיבו אותו על הכנף הנמוכה של מטוס חדש.‏ המנוע הפעיל שני מדחפי עץ בחלקו האחורי של המטוס,‏ אחד מכל צד של הגה־הכיוון.‏

ב־14 בדצמבר 1903 המריאה לראשונה ממסלול עשוי עץ המצאתם של האחים רייט והצליחה לשהות באוויר שלוש שניות וחצי!‏ כעבור שלושה ימים הטיסו האחים את המכונה שנית.‏ בסופו של דבר ריחפה באוויר כמעט דקה תמימה ועברה מרחק של 260 מטר.‏ המטוס היה סיפור הצלחה.‏a

למרבה הפלא,‏ הישג זה שהיה ציון דרך בתולדות התעופה לא עורר עניין רב בקרב הציבור בעולם.‏ מאמר בניו־יורק טיימס שפרסם לבסוף את סיפורם של האחים רייט בינואר 1906 ציין,‏ ש”‏מכונת התעופה”‏ שלהם פותחה בחשאיות גמורה ושלאחים היתה ”‏הצלחה מועטה בתעופה באוויר”‏ ב־1903.‏ אך לאמיתו של דבר אורוויל שלח לאביו מברק בלילה שבו התרחשה הטיסה ההיסטורית וביקש ממנו להודיע עליה לעיתונות.‏ שלושה עיתונים בלבד בארצות־הברית טרחו אז לפרסם את הסיפור.‏

האם אפסו הסיכויים לטיסות מסחריות?‏

העולם ככלל היה ספקני לגבי התעופה בתחילת דרכה.‏ אפילו שנוּט,‏ מחלוצי התעופה הבולטים,‏ אמר ב־1910:‏ ”‏לדעת בני־סמכא אין טעם לצפות שמכונת התעופה תשמש בעתיד למטרות מסחריות.‏ הקיבולת שלה מוגבלת ותמיד תישאר כזו,‏ לכן לא תוכל לשאת נוסעים או מטען”‏.‏

למרות תחזיות אלה,‏ צברה הטכנולוגיה התעופתית תאוצה בשנים שלאחר טיסותיהם הראשונות של האחים רייט.‏ בתוך חמש שנים בנו האחים מטוס דו־כנפי המיועד לשני נוסעים,‏ שהגיע למהירות של כ־70 קמ”‏ש וטיפס לגובה של יותר מ־40 מטר.‏ ב־1911 בוצעה לראשונה חציית היבשת במטוס.‏ המסע מניו־יורק לקליפורניה ארך כ־49 יום!‏ במלחמת־העולם הראשונה גדלה מהירות כלי הטיס מ־100 קמ”‏ש ליותר מ־230 קמ”‏ש,‏ ועד מהרה שברו שיא והגיעו לגובה 000,‏9 מטר.‏

הישגי התעופה שברו שיאים והמשיכו לעלות לכותרות בשנות ה־20’‏.‏ שני קצינים בצבא האמריקני חצו את ארצות־הברית בטיסה הישירה הראשונה ב־1923.‏ הטיסה מחוף אל חוף ארכה פחות מ־27 שעות.‏ כעבור ארבע שנים זכה צ׳רלס א.‏ לינדברג לתהילה מיידית על שטס בטיסה רצופה מניו־יורק לפריז ב־33 שעות ו־20 דקות.‏

בינתיים,‏ חברות התעופה שהיו עוד בחיתוליהן החלו למשוך לקוחות.‏ בשלהי 1939 נעשו הטיסות פופולריות מאוד,‏ וחברות התעופה בארה״ב שירתו כמעט שלושה מיליון נוסעים בשנה.‏ במטוס הסטנדרטי של סוף שנות ה־30’‏,‏ 3-DC,‏ היה תא הנוסעים מיועד ל־21 נוסעים בלבד ומהירות השיוט שלו 270 קמ”‏ש.‏ אולם לאחר מלחמת־העולם השנייה היו המטוסים גדולים בהרבה ובעלי מנועים חזקים יותר,‏ והגיעו למהירויות של כ־500 קמ”‏ש.‏ הבריטים הפעילו טיסות מסחריות של מטוסי טורבו־סילון ב־1952.‏ מטוסי הסילון ”‏ג’‏מבּו”‏,‏ כמו בואינג 747 שבו 400 מקומות ישיבה,‏ הופיעו לראשונה ב־1970.‏

ב־1976 היתה פריצת דרך נוספת עם השקת ה’‏קוֹנקוֹרד’‏,‏ מטוס נוסעים סילוני צרפתי־בריטי עם כנפי דלתא המסוגל להטיס 100 נוסעים במהירות כפולה ממהירות הקול — 300,‏2 קמ”‏ש.‏ אך עלות התפעול הגבוהה של מטוסי הנוסעים העל־קוליים צמצמה את תפוצתם.‏

משנים את העולם

גם אם לא טסת מעולם,‏ קרוב לוודאי שחייך מושפעים מהקִדמה הטכנולוגית המהירה בתחום זה.‏ מטוסי תובלה מקיפים את כדור־הארץ.‏ האוכל הבא אל פינו,‏ הביגוד שלנו והמכשירים המשמשים אותנו בעבודה או בבית הוטסו במקרים רבים מעבר לים או מעבר ליבשת.‏ מכתבים וחבילות נשלחים מארץ לארץ בדואר אוויר.‏ בתי עסק מסתמכים על שירותי בלדרות תעופתיים בעסקותיהם היומיומיות.‏ הסחורות והשירותים שאנו מקבלים והמחירים שאנו משלמים עבורם מושפעים מיכולתו של האדם לטוס.‏

התעופה הביאה גם לשינויים חברתיים ניכרים.‏ ללא ספק,‏ העולם ”‏התכווץ”‏ כיום בזכותה.‏ בתוך שעות ספורות תוכל להגיע לכל מקום כמעט בעולם — אם תוכל כמובן להרשות זאת לעצמך.‏ החדשות עושות להן כנפיים,‏ וכמותן גם אנשים.‏

מחיר הקִדמה

לקִדמה הזו יש מחיר.‏ עם התפתחות התעבורה האווירית,‏ יש חוששים שהשמים הופכים למסוכנים יותר.‏ מדי שנה רבים מקפדים את חייהם בהתרסקות מטוסים פרטיים ומטוסי נוסעים.‏ ”‏הלחץ לעמוד בתחרות גורם לחברות תעופה רבות לוותר על אמצעי הבטיחות הנוספים,‏ שהיו נהוגים בעבר משום שהנוסעים שילמו יותר כדי לממנם”‏,‏ ציין כתב־העת פורצֵ’‏ן‏.‏ ועוד מסר,‏ שרשות התעופה הפדראלית המופקדת על בטיחות הטיסות בארצות־הברית ”‏סובלת מתקציב נמוך,‏ ממחסור בכוח־אדם ומניהול כושל”‏.‏

במקביל,‏ יותר ויותר שוחרי איכות הסביבה מודאגים מהתגברות זיהום האוויר והרעש בעקבות עומס תנועה של מטוסים.‏ לפי כתב־העת שבוע התעופה וטכנולוגיית החלל‏,‏ ההתייחסות לחששות בדבר רעשים היא ”‏מן הנושאים השנויים במחלוקת בתחום התעופה האזרחית בעולם”‏.‏

על בעיות אלה נוספת התיישנות ציי המטוסים:‏ על־פי הממצאים מ־1990,‏ 1 מתוך 4 מטוסי נוסעים בארה״ב היה בן יותר מ־20 שנה,‏ ושליש מהם היו בשימוש זמן רב יותר מ”‏היעד המומלץ לשימוש יעיל”‏,‏ שקבע במקור היצרן.‏

משום כך מהנדסי אווירונאוטיקה ניצבים כיום בפני אתגרים עצומים.‏ עליהם לפתח כלי טיס בטוחים וזולים יותר שיטיסו יותר נוסעים,‏ על אף המחירים המאמירים והבעיות הסביבתיות הגדלות והולכות.‏

כמה פתרונות לקיצוץ בעלויות מסתמנים באופק.‏ כתב אסיה־וויק ג׳ים אריקסון אומר,‏ שהצוות הצרפתי־בריטי המורכב מאירוֹספּסיַיל הצרפתי ומצוות טכנולוגיית החלל והתעופה הבריטי מתכנן לפתח מטוס שיכול להכיל עד 300 נוסעים ושמהירותו כפולה ממהירות הקול.‏ מחיר הטיסה לנוסע וצריכת הדלק יֵרדו.‏ וכפתרון לתנאי עומס התנועה בנמלי תעופה רבים,‏ יש בתחום התעשייה מי שצופים דור חדש של מסוקי נוסעים ענקיים,‏ שבהם מקום ל־100 איש.‏ כלי טיס אלה יוכלו לדעתם להוות הפתרון ביום מן הימים לחלק גדול מהטיסות למרחקים קצרים,‏ המבוצעות כיום במטוסים רגילים בעלי כנפיים נייחות.‏

האם מסוקי ענק ומטוסים על־קוליים יענו על צורכי השעה של ענף התעופה בשנים הבאות?‏ ימים יגידו לאן יובילו מאמציו הקדחתניים של האדם ’‏לפתוח את השמים’‏ לתעופה.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 6]‏

אוטו לילייֶנטַל בשנת 1891 בקירוב

‏[‏שלמי תודה]‏

Library of Congress/Cobris

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

סוֹפּווית’‏ קֶמֶל,‏ 1917

‏[‏שלמי תודה]‏

Museum of Flight/Corbis

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

צ׳רלס א.‏ לינדברג מגיע ללונדון לאחר טיסה טרנסאטלנטית לפריז ב־1927

‏[‏שלמי תודה]‏

Cobris-Bettmann

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

3-DC, 1935

‏[‏שלמי תודה]‏

התצלומים באדיבות:‏ Boeing Aircraft Company

‏[‏תמונה בעמוד 7]‏

ספינת האוויר סיקוֹרסקי 43-1937 ,S

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

בשובה לכדור הארץ,‏ מתפקדת מעבורת החלל כדאון מהיר מאוד

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

‏”‏רוּטַן וֶרי איזי”‏,‏ 1978

‏[‏תמונה בעמוד 8]‏

מטוס אֵירבּוּס A300

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

דגם מוקטן מטעם Samson של פִּיטס האקרובטי

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

טיסות הקונקורד הסדירות החלו ב־1976

‏[‏תמונה בעמוד 9]‏

מסוק חילוץ של משמר החופים