צעירים שואלים...
למה המשקל שלי הפך לאובססיה?
”קיים בתוכי מאבק בלתי נשלט. מצד אחד אני רוצה לאכול, ומצד שני אני מתרחקת מאוכל בגלל שאני מפחדת להשמין” (גֵ’ימי).
מה מפחיד אותך יותר מכל? בנות רבות ישיבו ללא היסוס: להשמין. סקר דעת קהל העלה שהצעירות כיום מפחדות להעלות במשקל יותר מאשר ממלחמה גרעינית, מסרטן או אפילו ממות הוריהן!
לפעמים הדאגה בנושא המשקל מתחילה בגיל די צעיר. עוד לפני גיל ההתבגרות, מציינת ד״ר קתרין סטַיינר־אדר, ילדות רבות נפגשות ל”שיחות שומן” כדי לשתף זו את זו בבוז שהן רוחשות לגופן. מסתבר שאלה לא רק דיבורים. סקר שהקיף 379,2 ילדות העלה ש־40 אחוז מהן ניסו לרזות. הנשאלות היו בנות תשע ועשר בלבד!
עם הזמן, רבות מנערות אלה עלולות ליפול במלכודת הדיאטות שבאופנה. וגרוע מכך, רבות עלולות להגיע למצבה של ג׳נה בת ה־20. משקלה של צעירה זו, שגובהה מטר שישים, הוא בקושי 40 קילו! ”אני פשוט לא רוצה לאכול”, מצהירה ג׳נה. ”מטריד אותי במיוחד שאם אתחיל לאכול כרגיל לאחר שלוש שנים של ניסיונות לרזות, אחזור למשקלי הקודם תוך חודש”.
אפשר שתזדהי עם ג׳נה. אולי גם את חפצה בגזרה דקה יותר כדי להיראות במיטבך. אין פסול כמובן בדאגה להופעה חיצונית. אולם במקרה של ג׳נה, הרצון להיות רזה כמעט עלה לה בחייה. הכיצד?
לרעוב למוות
ג׳נה נאבקת בהפרעת אכילה מסוכנת הנקראת אנורקסיה נרבוזה. כמותה גם גֵ’ימי, שצוטטה בפתח דברינו. לזמן מה, צעירות אלה ממש הרעיבו את עצמן למוות, והן אינן היחידות. על פי אומדנים, אחת מתוך מאה נערות סובלת מאנורקסיה. משמע הדבר שהאנורקסיה פוגעת במיליוני צעירות — אולי אפילו במישהי שאתה מכיר!a
אנורקסיה יכולה להתפתח בתמימות. נערה מתחילה דיאטה שלמראית עין אינה מזיקה, אולי כדי להוריד כמה קילוגרמים. אך כשהיא מגיעה ליעד שהציבה לעצמה, היא לא מרוצה. ”אני עדיין שמנה!” היא קובעת בהביטה בעצמה במראה באי שביעות רצון. היא מחליטה להפחית ממשקלה רק עוד כמה קילוגרמים. ועוד כמה. ועוד כמה. התהליך נקבע, ונטמנים זרעי האנורקסיה.
מובן שלא כל מי שעושה דיאטה היא אנורקטית. יש בחורות שסובלות מעודף משקל, והורדת כמה קילוגרמים תיטיב עימן. אולם לרבות יש דימוי מעוות לגבי צורת גופן. ילקוט הצרכן מטעם המינהל למזון ותרופות של ארה״ב משווה את העיוות בדימוי הגוף להתבוננות במראה בביתן השעשועים בלונה פארק. ”את רואה את עצמך שמנה מכפי שאת באמת”, נאמר בכתב־העת.
מכאן שלאנורקטית פחד חולני מהשמנה — אפילו אם היא רזה כמו מקל. ייתכן שהיא מרבה בפעילות גופנית באופן כפייתי כדי לא להשמין, ועולה על המשקל כמה פעמים ביום כדי לוודא שאין אצלה ”נסיגה”. היא רק טועמת כזית מהאוכל או שהיא מתנזרת לגמרי מאכילה. ”כל יום לקחתי לבית־הספר ארוחת צהריים שאמי הכינה לי, וכמעט כל יום זרקתי אותה לפח”, מספרת הת’ר. ”מהר מאוד התרגלתי לא לאכול, עד שלא יכולתי להכניס פירור לפה גם כשרציתי. לא היה לי תיאבון”.
בתחילה, אנורקטיות כמו הת’ר עולצות למראה הירידה במשקלן. אולם בסופו של דבר, העדר תזונה נכונה ייתן בהן את אותותיו. האנורקטית מתחילה לחוש עייפות ורצון לנמנם. היא מזניחה את שיעורי הבית שלה. היא גם עלולה להגיע למצב של אל־וסת.b עם הזמן, קצב הלב ולחץ הדם צונחים לשפל מסוכן. ואולם האנורקטית עיוורת לסכנות. למעשה, הסכנה היחידה שמפניה היא חוששת היא להשמין שוב — אפילו קילוגרם אחד.
אנורקסיה אינה הפרעת האכילה היחידה או השכיחה ביותר. מספר הנערות הלוקות בבולימיה נרבוזה גבוה פי שלושה מהחולות באנורקסיה. הפרעה נוספת היא אכילה כפייתית, הקשורה קשר הדוק לבולימיה. הבה נבחן מקרוב מחלות אלה.
הנגע החשאי
”חברה שלי הודתה בפני לאחרונה שהיא נוהגת להגניב מזון ולאכול אותו בסתר. אחר כך היא מכריחה את עצמה להקיא. היא אומרת שהיא עושה את זה כבר שנתיים”. כך כתבה נערה לטור ייעוץ בכתב־עת ותיארה תסמינים הטיפוסיים להפרעת האכילה המוכרת כבולימיה.
ללוקה בבולימיה אופיינית אכילה ’גרגרנית’ — היא זוללת כמויות גדולות של מזון בזמן קצר. היא דואגת להיפטר מהמזון שאכלה, בדרך כלל כשהיא מכניסה אצבע לפה ומקיאה.c כמובן, עצם הרעיון של הרקת הקיבה בדרך זו נשמע דוחה. אולם העובדת הסוציאלית ננסי ג׳. קולודני כותבת: ”ככל שאת זוללת ומשלשלת, הדבר נהיה קל יותר. הרתיעה הראשונית או אפילו הפחד שלך מפנים מקומם עד מהרה לדחף כפייתי לחזור שוב ושוב על המהלכים הבולימיים”.
אנורקסיה ובולימיה נקראות ”שני הצדדים של אותו מטבע”. מבחינת התסמינים הפרעות אלה הן דבר והיפוכו, אך שתיהן מאופיינות באובססיה בקשר לאוכל.d את הבולימיה, בניגוד לאנורקסיה, קל בהרבה להסתיר. אחרי הכל, הזלילה מונעת מהחולה לאבד ממשקלה, והרקת המעיים מונעת עלייה במשקל. לפיכך, סביר שחולת הבולימיה לא תהיה שמנה ולא רזה, והרגלי האכילה שלה בחברה עשויים להיראות די נורמליים. ”במשך תשע שנים”, אומרת אשה ושמה לינזי, ”זללתי והקאתי עד ארבע־חמש פעמים ביום. ... איש לא ידע שאני סובלת מבולימיה, משום שהקפדתי להסתירה היטב מאחורי חזות של אדם כישרוני, שמח ובעל משקל ממוצע”.
מצבו של מי שסובל מאכילה כפייתית שונה במידת מה. כמו חולה הבולימיה, הוא יזלול כמויות גדולות של מזון בבת אחת. הספר החדש לגוף בגיל ההתבגרות (The New Teenage Body Book) מציין: ”הסובל מאכילה כפייתית זולל ולא משלשל לאחר מכן, לכן הוא עשוי להיות שמן במקצת או שמן מאוד”.
סכנות לבריאות
שלוש הפרעות אכילה אלה עלולות לסכן מאוד את הבריאות. אנורקסיה עלולה לגרום לתת־תזונה חריפה, ובמקרים רבים — יש מעריכים עד ל־15 אחוז — להוביל למוות. זלילה, בין שהיא מלווה בהרקת המעיים ובין שלא, מסוכנת לבריאות. עם הזמן, עודף המשקל עלול לגרום למחלת לב וכלי־דם קטלנית, לסוכרת ואף לסרטן מסוגים שונים. הקאה מכוּונת עלולה לגרום לקרע בוושט, ושימוש מופרז בסמים משלשלים או משַתנים עלול להוביל במקרים קיצוניים לדום לב.
עם זאת, יש לתת את הדעת להיבט נוסף בהפרעות אכילה. מי שלוקים באנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית על־פי־רוב אינם אנשים מאושרים. הם נוטים להערכה עצמית נמוכה ומועדים יותר לחרדה ולדיכאון. ברור שהם זקוקים לעזרה. מה יעזור לסובלים מהפרעות אכילה להשתחרר מהאובססיה שלהם בנוגע למשקלם? נענה על שאלה זו במאמר נוסף בסדרה.
[הערת שוליים]
a יש גם גברים אנורקטים. אולם מכיוון שהרוב המכריע של מקרי האנורקסיה הן נערות, נתייחס לחולים במין נקבה.
b מבחינה קלינית, נערה מאובחנת כאנורקטית כאשר משקלה נמוך ב־15 אחוז לכל הפחות מתחת למשקל התקין וכשפוסקים מחזורי הווסת שלה לשלושה חודשים ויותר.
c שיטה נוספת להרקת מעיים היא נטילת סמים משלשלים או משַתנים.
d התנהגותם של חלק מהחולים היא אנורקטית ובולימית לחילופין.
[תיבה בעמוד 14]
דימוי גוף מעוות
לרוב הנערות המוטרדות ממשקלן אין סיבה מוצדקת לכך. באחד הסקרים, 58 מהנערות שתושאלו בגילאים 5 עד 17 סברו שיש להן עודפי שומן, בעוד שלמעשה הדבר היה נכון רק לגבי 17 אחוז מהן. סקר אחר העלה ש־45 אחוז מהנשים שסבלו בעצם מחֶסר משקל חשבו שהן שמנות! סקר בקנדה הראה שנושא המשקל מעסיק 70 אחוז מהנשים שם, ו־40 אחוז עושות דיאטת ”יוֹ־יוֹ” — מרזות ומשמינות לחילופין.
אמת, דימוי גוף מעוות עלול להוגיע יתר על המידה את מוחן של חלק מהנערות באשר לבעיה הקיימת רק בדמיונן. ”חברה שלי נוטלת מינון גבוה של גלולות להרזיה, ואני מכירה כמה בנות שסובלות מאנורקסיה”, אומרת קריסטין בת ה־16. ”אפילו עם הדמיון הפורה ביותר אי אפשר לראות בהן שמנות”.
לא בכדִי, ילקוט הצרכן מטעם המינהל למזון ותרופות של ארה״ב ממליץ: ”לפני שתעשי דיאטה רק משום ש’כולן’ עושות או בגלל שאת לא רזה כמו שהיית רוצה להיות, בררי אצל רופא או דיאטן אם את סובלת מעודף משקל או מעודפי שומן בהתחשב בגילך ובגובהך”.
[תמונה בעמוד 15]
נערות רבות מוטרדות ממשקלן ללא סיבה מוצדקת