מחדשות העולם
באג יקר
מפיהם של מהנדסי מחשבים נפלטה אנחת רווחה, לאחר שרוב מערכות המחשבים עברו בשלום משנת 1999 לשנת 2000. אנשי מחשבים חזו שתוכנות רבות, שלא יצליחו להבדיל בין שנת 1900 ושנת 2000 בגין שיטת תכנות שקיצצה את שתי הספרות הראשונות ברכיב השנה של התאריך, יעופו ויגרמו לכל מיני שיבושים. (ראה עורו! הוצאת 8 בפברואר 1999, עמודים 13–15.) כדי למנוע זאת, עמלו המתכנתים לתקן מערכות הנגועות בבאג לפני התאריך הגורלי. כמה זה עלה? לדברי מאמר בעיתון הצרפתי לה מונד, אמדה קבוצת אנשי כספים את העלות ”בין 300 ל־600 מיליארד דולר בעולם כולו”. ארצות־הברית הוציאה כ־100 מיליארד דולר, וצרפת שילמה 20 מיליארד דולר. כנתון השוואתי, מלחמת המפרץ עלתה לכוחות בעלות־הברית ”בין 46 ל־60 מיליארד דולר”. אף על פי כן, ”ההיסטוריה תחזור על עצמה... בשרשרת של בעיות מִחשוב חדשות ומדאיגות הקשורות למספרים”, מציין וול סטריט ז׳ורנל. לשמחתנו, ”אף אחת מן הבעיות הללו אינה צפויה להגיע לממדים של באג 2000”.
שוכחים את הסיסמה
סיסמאות שנשכחו עולות לבתי עסק בארה״ב מיליוני דולרים מדי שנה, בגלל אובדן תפוקה והצורך לתת סיוע טכני. ”לפני עשרים שנה, אנשים היו צריכים לזכור רק את המספר שלהם בביטוח לאומי ואולי מספר טלפון אחד או שניים”, מציין ניו־יורק טיימס. אבל כיום, הגישה לקבצי מחשב ולשירותי mail־E בעבודה על־ידי הקשת סיסמה הפכה לדבר שבשגרה אצל רבים. למעשה, אין זה חריג שאנשים צוברים עשרות סיסמאות, קודי גישה ומספרי זיהוי. נמסר כי למנהל של רשת תקשורת היו 129 סיסמאות תקפות. מסיבה זו, מספר חברות מחליפות מערכות המושתתות על סיסמאות בסורקי טביעת אצבע ובמתקני היי־טק נוספים לאבטחה.
כעס והלב שלך
”אצל אנשים שמתרגזים בנקל הסיכון ללקות בהתקף לב גדול כמעט פי שלושה בהשוואה לאנשים רגועים”, נאמר בעיתון גלוב אנד מֵייל. כמעט 000,13 איש השתתפו במחקר שארך שש שנים לשם קביעת אומדנים לסיכון ללקות במחלת לב. כל הנשאלים לא היו חולים במחלת לב בתחילת הסקר. כל אחד נשאל סדרת שאלות שבמסגרתן דירג את סף הכעס שלו כנמוך, בינוני או גבוה. במרוצת אותן שש שנים לקו 256 מן הנבדקים בהתקפי לב. מהסקר עלה שהסבירות שאנשים בעלי הדירוג הבינוני יחלו במחלות לב היתה גדולה ב־35 אחוז. ד״ר ג׳ניס ויליאמס מאוניברסיטת קרוליינה הצפונית, שעמדה בראש יוזמי המחקר, אומרת: ”הכעס עלול לגרום להתקפי לב, במיוחד בקרב גברים ונשים בגיל העמידה שלחץ הדם שלהם נורמלי”. לפיכך המליצו עורכי הסקר שאנשים המתרגזים בנקל ישקלו להשתמש בטכניקות לשליטה במתחים.
עדכון לגבי העישון
”לאחר מאה שנים של עלייה בעישון סיגריות, העולם מתרחק מסיגריות”, מוסר וורלד־ווץ’ אישיו אלֶרט. בשנים 1990 עד 1999 ירדה צריכת הסיגריות העולמית ב־11 אחוז. מגמת ירידה זו נמשכה בארצות־הברית כמעט עשרים שנה, כשמספר הסיגריות שאנשים עישנו שם ב־1999 היה קטן ב־42 אחוז יחסית ל־1980. המאמר מונה כסיבות לירידה בעישון מסעי הסברה נגד עישון, מודעות גוברת לסכנות שבו ועלייה במחירי הסיגריות. עוד נאמר שם ש”מספר הסיגריות למעשן צנח ב־19 אחוז בצרפת מאז השיא ב־1985, ב־8 אחוזים בסין מ־1990 וב־4 אחוזים ביפן משנת 1992”.
ללא ביטוח רפואי מתעלמים ממחלות
סוכנות הידיעות רויטֶרס מדווחת לפי מחקר שנערך לאחרונה בארצות־הברית, שאנשים שאין להם ביטוח רפואי מתעלמים יותר מאחרים מסימפטומים של מחלות, ואינם נחפזים לקבל טיפול רפואי. המחקר, שבמקור פורסם ברשומות של רפואה פנימית, התבסס על נתונים שנאספו במכון הלאומי לסטטיסטיקה בתחום הבריאות. על־פי הנתונים, גם כאשר נראו סימנים למחלות קשות, כמו טשטוש בראייה או הופעת גוש בשד, מי שלא היה להם ביטוח רפואי כלל לא הזדרזו לפנות לרופאים כמו אלה שמבוטחים. המאמר ציין: ”זה ממש אירוני שבשעה שהמדינה שלנו מגדירה את ’כתב זכויות החולה’, עדיין לא הגדרנו את הזכות להיות חולה”.
גן חיות מימי הביניים בלונדון
סנדיי טיימס הלונדוני מוסר, כי בחפירות שנערכו בלונדון מתחת ל’טַאוּאֶר’ המפורסם נתגלו פרטים חדשים לגבי ”בֵּיבָר מימי הביניים שהיה בו אוסף בלתי רגיל של בעלי חיים”. לדברי החוקרים נמצאו ראיות שהוחזקו שם פעם 100 מינים של בעלי חיים, ביניהם קרנפים, אנטילופות, נמרים, בנות יענה, נחשים ותנינים, מתחת למה שנקרא כיום ’ווסט טאואר’. המומחים ידעו זה זמן מה על קיומו של גן החיות. אך מחקר חדש שנערך בארכיונים מלכותיים, אוניברסיטאיים וכנסייתיים, כמו גם מידע שלוקט בחפירות, הבהירו מספר נקודות. הביבר הוקם בשנת 1210 בקירוב על־ידי המלך ג׳ון ונסגר ב־1835, כאשר נפתח גן החיות הלונדוני בפארק ריג׳נט. חלק מהחיות הועברו לגן החיות החדש ואחרות נשלחו לאמריקה. גן החיות פעל זמן כה רב בעיקר בזכות העניין שגילתה בו שושלת ארוכה של מלכים ובשל היציבות היחסית ששררה במדינה. ג׳פרי פּרנל, הארכיונאי הראשי בטאואר, אומר: ”זו היתה ללא ספק התערוכה שהאריכה ימים בלונדון יותר מכל היתר, והיא שעשעה במשך מאות שנים את משפחת המלוכה וגם את האזרח הפשוט”.
צדק בִּן־רגע
כתב־העת ניו סיינטיסט מדווח, ששלושה שופטים במדינת אספיריטוֹ סנטוֹ שבברזיל מנסים תוכנת מחשב שנועדה לעזור בעשיית צדק בִּן־רגע. התוכנה, שנקראת ”שופט אלקטרוני”, מותקנת במחשב נישא. כאשר מתרחשת תאונה קלה, המשטרה מזעיקה שופט ופקיד בית המשפט למקום האירוע. התוכנה אמורה לעזור לשופט לשקול את הראיות ולעשות משפט צדק בו במקום. המחשב מציג לשופט סדרת שאלות, כגון ”האם הנהג עצר ברמזור אדום?” או ”האם הנהג שתה אלכוהול מעבר לרמה המותרת בחוק?” לאחר מכן מודפס פסק הדין והנימוקים שעומדים מאחריו. לדברי ניו סיינטיסט, התוכנה יכולה גם להטיל ”קנסות, להוציא צו לתשלום דמי נזיקין ואפילו להמליץ על עונשי מאסר”. מקווים שתוכנת המחשב תסייע לשופטים להתייעל, ותקל את הנטל על המערכת המשפטית העמוסה לעייפה בברזיל.
מים כמקדם מכירות
סוחרים בהודו מנצלים את הבצורת שפקדה את האיזור לאחרונה כדי למשוך לקוחות. הם מציעים מים חינם בכל קנייה של מכשירים ביתיים גדולים. טיימס אוף אינדיה מסר שקמעונאי אחד הבטיח לספק לכל לקוח שירכוש אצלו תנור, מקרר, מכונת כביסה או טלוויזיה 500 ליטר מים, ארבעה ימים בשבוע למשך חודשיים בקיץ. חנות אחרת הציעה ’מים חינם עד סוף הקיץ’ על כל קניית מקרר או טלוויזיה. באיזור הצפון־מערבי של מדינת גוג׳רט, הסובל ממשבר המים החמור ביותר שידע אי פעם, גילו בענף המכירות שהמים הם מוקד משיכה קוסם בהרבה ממתנות של תכשיטי זהב או כסף או מחופשות בחינם. אנשי עסקים בעיר רַגְ’קוֹט סיפרו, שהשימוש במים כמקדם מכירות שילש את המכירות שלהם.
פתרון תעלומת היהלום
החומר הטבעי הקשה ביותר הידוע לאנושות, היהלום, מתהווה כאשר פחמן נתון בתנאי חום ולחץ עזים מאוד. אך מה קורה ליהלום עצמו בתנאי לחץ? מדענים ניסו להשיב על שאלה זו 40 שנה, לפחות עד לאחרונה. ”נתגלה שכאשר מפעילים על יהלום מספיק לחץ בזווית הנכונה”, מוסר באפלו ניוז, ”החומר הטבעי הקשה ביותר הידוע הופך לגרפיט, שהוא אותו פחמן... שממנו נוצר”. לדברי מדענים, הם מקווים להשתמש בידע שרכשו בניסויים כדי לשכלל כלים הקשורים ליהלומים.