צעירים שואלים...
מה רע לצאת לפגישות בסתר?
ג׳סיקהa הייתה בדילמה. הכול התחיל כאשר חבר לכיתה בשם ג׳רמי החל לגלות בה עניין. ”הוא היה ממש חמוד”, היא אומרת, ”והחברים שלי אמרו שהוא הבחור הכי טוב שאי פעם אפגוש. כמה בנות ניסו להתחיל איתו, אבל הוא לא גילה בהן עניין. הוא רצה רק אותי”.
כעבור זמן קצר הזמין ג׳רמי את ג׳סיקה לצאת איתו. ג׳סיקה מספרת: ”הסברתי לו שכאחת מעדי־יהוה, לא ירשו לי לצאת עם מישהו שהוא לא מבני אמונתי. אבל אז צץ במוחו רעיון. הוא שאל, ’למה שלא נצא מבלי שההורים שלך ידעו?’”
כיצד תגיבי עם מישהו שאת נמשכת אליו יציע לך הצעה כזו? אולי תופתעי לגלות שג׳סיקה שיתפה בהתחלה פעולה עם התוכנית של ג׳רמי. ”הייתי משוכנעת שאם אצא איתו, אוכל לגרום לו ללמוד לאהוב את יהוה”, היא אומרת. כיצד התגלגלו העניינים? את זאת נגלה מאוחר יותר. קודם כול נראה מה גרם לג׳סיקה, שמלבד המקרה הזה נחשבת לצעירה משיחית לדוגמה, ליפול במלכודת ולצאת לפגישות בסתר.
למה הם עושים זאת
יש בני נוער היוצאים עם בני המין השני בגיל צעיר. ”ראיתי ילדים בני 10 או 11 עם חברות!” אומרת סוזן מבריטניה. מה כל כך בוער להם? לפעמים כל מה שנדרש זה משיכה טבעית לבן המין השני וקצת לחץ חברתי. ”ההורמונים שלך משתוללים ולכולם בבית־הספר חוץ ממך יש בן או בת זוג”, אומרת לויס מאוסטרליה.
אבל מדוע יש היוצאים בסתר? ”סביר להניח שהם חוששים מתגובת הוריהם”, אומר ג׳פרי מבריטניה. דיוויד מדרום אפריקה מסכים איתו. ”הם יודעים שהוריהם יתנגדו”, הוא אומר, ”אז הם לא מספרים להם”. צעירה באוסטרליה בשם ג׳יין מצביעה על אפשרות נוספת. ”לצאת בסתר זה קטע של מרד”, היא אומרת. ”אם לדעתך לא מתייחסים אליך כמו אל אותו צעיר בוגר שאתה חושב שאתה, אתה מחליט לעשות מה שאתה רוצה ופשוט לא לספר להוריך. קל לשמור על כך בסוד”.
כמובן, המקרא מורה לך לשמוע בקול הוריך (אפסים ו׳:1). ואם הוריך מתנגדים לפגישות שלך, יש להם ודאי סיבות טובות. למשל, אם הוריך עדי־יהוה הם ירצו שתצא רק עם מישהי שהיא שותפה לאמונתך — וגם אז רק אם שניכם בשלים לנישואין.b אולם אל תופתע אם יעלו בך המחשבות הבאות:
◼ אני מרגיש שאני מפסיד משהו מכיוון שכולם יוצאים חוץ ממני.
◼ אני נמשך למישהי שאינה שותפה לאמונתי.
◼ הייתי רוצה לצאת עם מישהי מבני אמונתי, למרות שאני צעיר מדי מכדי להינשא.
אתה מן הסתם יודע מה תהיה תגובת הוריך להצהרות אלו, ועמוק בפנים ברור לך שהם צודקים. בכל זאת אולי אתה מרגיש כמו מנמי מיפן שאומרת: ”הלחץ לצאת כל כך חזק שאני לפעמים תוהה אם העמדה שלי נכונה. היום זה לא בא בחשבון שבני נוער לא יצאו לפגישות”. יש שבעקבות זאת החלו לצאת והסתירו זאת מהוריהם. כיצד?
”התבקשנו לשמור על כך בסוד”
המושג עצמו ”לצאת בסתר” מרמז על מידה של רמאות. יש המסתירים את הפגישות שלהם על־ידי כך שהם מתקשרים זה עם זה רק דרך הטלפון או האינטרנט. למראית עין הם סתם ידידים, אך הדואר האלקטרוני שלהם, הודעות הטקסט ושיחות הטלפון מספרים סיפור אחר לגמרי.
כיילב מניגריה חושף תכסיס ערמומי נוסף. ”יש בני נוער היוצאים בסתר ומשתמשים במילות קוד ובכינויים כשהם מדברים בין החברים שלהם כדי שאחרים לא יבינו על מה הם מדברים”, הוא אומר. שיטה נוספת היא לארגן פעילות חברתית רק כדי לצאת מאוחר יותר בזוגות. ג׳יימס מבריטניה אומר: ”פעם אחת הוזמנו כמה מאיתנו להיפגש באיזה מקום, ואחר כך התברר שכל העניין תוכנן כדי ששניים מהקבוצה יוכלו להיות ביחד. התבקשנו לשמור על כך בסוד”.
לעתים קרובות, כפי שמציין ג׳יימס, יציאות בסתר מתקיימות בעזרת שיתוף פעולה מצד חברים. ”לפחות חבר אחד יודע על המצב אבל בוחר לא לומר דבר בגלל הגישה האומרת ’אסור לספר’”, אומרת קרול מסקוטלנד.
פעמים רבות כרוך בכך אי־יושר מוחלט. ”רבים יוצאים בחשאי ומרמים את הוריהם בקשר למקום הימצאם”, אומרת בת’ מקנדה. מיסאקי מיפן מודה שזה מה שהיא עשתה. ”הייתי צריכה להמציא סיפורים בזהירות יתרה”, היא אומרת. ”נזהרתי שלא לשקר בקשר לדברים אחרים חוץ מאלה הקשורים לפגישות שלי כדי שלא אאבד את האמון של הוריי”.
יציאות בסתר — המלכודות
אם אתה מתפתה לצאת בסתר — או אם אתה כבר עושה זאת — עליך לקחת בחשבון את הדברים הבאים.
◼ לאן יובילו אותי דרכי המרמה שלי? האם אתה מתכוון לשאת את הבחורה בעתיד הקרוב? ”לצאת עם מישהי בלי כוונה להינשא זה כמו לפרסם משהו שאתה לא מתכוון למכור”, אומר איוון מארצות־הברית. במשלי י״ג:12 נאמר: ”תוחלת ממושכה מחלה לב”. האם אתה באמת רוצה לגרום למישהו שאכפת לך ממנו ’מחלת לב’?
◼ מה חש יהוה אלוהים בנוגע למעשיי? במקרא נאמר ש”הכול חשוף וגלוי לעיני מי שלפניו עלינו לתת דין וחשבון” (עברים ד׳:13). לכן אם אתה מסתיר את הפגישות שלך — או את הפגישות של חברך — יהוה כבר יודע את זה. ואם כרוכים בכך מעשי מרמה, יש לך סיבה טובה לדאגה. יהוה אלוהים שונא שקרים. ”לשון שקר” מובלטת במקרא בין שאר הדברים שהוא מתעב (משלי ו׳:16–19).
לאמיתו של דבר, אם אתה יוצא בסתר אתה גוזל מעצמך את ההגנה שיכולה להיות לך כאשר יחסיך גלויים. כצפוי, יש שיצאו בסתר ונפלו באי־מוסריות. ג׳יין מאוסטרליה מספרת על חברתה שיצאה בסתר עם נער מבית־הספר וניהלה חיים כפולים. ”כשאבא שלה גילה שיש לה חבר היא כבר הייתה בהיריון”, מספרת ג׳יין.
מוטב שתשוחח עם הוריך או עם משיחי בוגר על כל קשר סודי שאתה מעורב בו. ואם יש לך חבר היוצא בסתר, אל תשתף איתו פעולה ואל תחפה עליו (טימותיאוס א׳. ה׳:22). אחרי הכול איך תרגיש אם הקשר יוביל לתוצאות שליליות? האם לא תהיה לך מידה של אחריות? נניח שחבר סוכרתי אוכל ממתקים בסתר. מה אם ייוודע לך הדבר אבל חברך יתחנן שלא תספר לאף אחד? מה יהיה חשוב לך יותר מכול — לחפות על חברך או לנקוט פעולה שאולי תציל את חייו?
אותו הדבר נכון אם אתה יודע שמישהו יוצא בסתר. אל תדאג שהקשר ביניכם ייפגע לתמיד! עם הזמן, חבר אמיתי יבין שפעלת לטובתו (משלי כ״ז:6).
”ידעתי מה עליי לעשות”
ג׳סיקה שהוזכרה בהתחלה שינתה את דעתה על פגישות בסתר כאשר שמעה את סיפורה של משיחית אחרת שהייתה באותו מצב. ”לאחר ששמעתי כיצד סיימה את הקשר”, אומרת ג׳סיקה, ”ידעתי מה עליי לעשות”. האם הפרידה הייתה קלה? לא! ”זה היה הבן היחיד שאי פעם חיבבתי”, מספרת ג׳סיקה. ”בכיתי יום יום במשך מספר שבועות”.
אבל ג׳סיקה ידעה משהו נוסף — שהיא אוהבת את יהוה ולמרות שסטתה מן הדרך, היא באמת רוצה לעשות את הדבר הנכון. עם הזמן כאב הפרידה דעך. ”עכשיו”, אומרת ג׳סיקה, ”הקשר שלי עם יהוה טוב מאי פעם. אני אסירת תודה על כך שהוא נותן לנו את ההדרכה שאנו צריכים בזמן המתאים!”
[הערות שוליים]
a מספר שמות במאמר בדויים.
b ראה המאמר ”צעירים שואלים... מתי אוכל להתחיל לצאת עם בני המין השני?” מהוצאת ינואר 2007.
חומר למחשבה
◼ הסתכל שוב בשלושת המצבים המודגשים בעמוד 27. אילו מהם אם בכלל מתארים את מה שאתה חש מדי פעם?
◼ כיצד תוכל להתמודד עם העניין בלי לצאת בסתר?
[תיבה בעמוד 28]
בסתר או בפרטיות?
הסודיות הכרוכה בפגישות אינה נחשבת בהכרח למרמה. נניח שבחור ובחורה בגיל המתאים לנישואין מעוניינים להכיר זה את זה טוב יותר, אבל כרגע חשוב להם לשמור על מידה של פרטיות. אולי כפי שאמר בחור בשם תומס, ”הם לא רוצים שיציקו להם בשאלות כמו ’נו אז מתי אתם מתחתנים?’”
לחץ מופרז מצד אחרים יכול בהחלט להזיק (שיר השירים ב׳:7). לכן ישנם זוגות שיעדיפו בצדק לשמור בהתחלה על דיסקרטיות — אבל יקפידו שלא להתבודד (משלי י׳:19). ”זה נותן לשני אנשים זמן להחליט אם הקשר ביניהם רציני”, אומרת אנה בת ה־20. ”אם הם רציניים, אז הם יכולים לספר על הקשר”.
יחד עם זאת, יהא זה מוטעה להסתיר את הקשר ממי שזכאים לדעת על כך, כגון הוריך או הוריי הנערה. אם אתה לא יכול להיות גלוי בנושא, כדאי שתשאל את עצמך למה. האם המקרה שלך דומה לזה של ג׳סיקה שהוזכרה בתחילת המאמר? האם אתה יודע בלבך שלהוריך תהיה סיבה הגיונית להתנגד לכך?
[תיבה בעמוד 29]
מילה להורים
לאחר שקראת את המאמר אולי שאלת את עצמך, ’האם בני או בתי יוצאים מאחורי גבי?’ קרא כיצד הסבירו מספר צעירים לכתב עורו! מדוע יש המתפתים לצאת בסתר, ואז חשוב על השאלות הבאות.
◼ ”יש ילדים שאינם מוצאים נחמה בבית, לכן הם מחליטים להישען על חבר או חברה” (וונדי).
כהורה, מה תוכל לעשות כדי למלא כהלכה את צרכיו הרגשיים של ילדך? האם יש מקום לשיפורים? אם כן, אילו?
◼ ”כשהייתי בת 14 ביקש ממני נער במסגרת חילופי סטודנטים להיות חברה שלו והסכמתי. חשבתי שזה יהיה נחמד להתחבק עם בחור” (דיאן).
אם דיאן הייתה בתך, כיצד היית מטפל במצב?
◼ ”טלפונים סלולריים הופכים את היציאות בסתר לדבר קל. להורים אין מושג מה קורה!” (אנט).
אילו אמצעי זהירות תוכל לנקוט בנוגע לשימוש של ילדיך בטלפונים סלולריים?
◼ ”הרבה יותר קל לצאת בסתר כאשר ההורים אינם משגיחים מקרוב על מה שילדיהם עושים ועם מי” (תומס).
האם תוכל בדרכים כלשהן להיות מעורב יותר בחיי ילדך המתבגר, ועם זאת לתת לו מספיק חופש?
◼ ”לעתים קרובות ההורים אינם נמצאים בבית בזמן שילדיהם שם. או שהם סומכים יותר מדי על ילדיהם ונותנים להם ללכת לכל מיני מקומות עם אנשים אחרים” (ניקולס).
חשוב על החבר הקרוב ביותר של ילדך. האם אתה באמת יודע מה הם עושים ביחד?
◼ ”יש שיוצאים בסתר כי ההורים מחמירים מדי” (פול).
בלי להתפשר על חוקי המקרא ועקרונותיו, כיצד ”נועם התנהגותכם [”התנהגותכם הסבירה”, ע״ח] ייוודע נא לכול” (פיליפים ד׳:5).
◼ ”הייתה לי הערכה עצמית נמוכה בשנות העשרה המוקדמות שלי והשתוקקתי לתשומת לב. התחלתי להתכתב בדואר אלקטרוני עם בן מהקהילה הסמוכה והתאהבתי בו. הוא גרם לי להרגיש מיוחדת” (לינדה).
התוכל לחשוב על דרכים בריאות יותר לטיפול בצרכיה של לינדה בבית?
מדוע שלא תיעזר במאמר זה ובעמוד זה כבסיס לשיחה עם בנך או בתך? הדרך הטובה ביותר למניעת סודיות היא שיחה גלויה וכנה. נדרשים זמן וסבלנות כדי לענות על צורכי בני הנוער, אבל הגמול שווה את המאמצים (משלי כ׳:5).