למה התכוון האיש החכם?
כיצד לשאת עוול ודיכוי?
מה יכול אדם לעשות בהיתקלו במעשי עוול? בנושא זה ניתן להפיק תועלת מדבריו הבאים של שלמה: ”טוב אחרית דבר מראשיתו, טוב ארך־רוח מגבה־רוח. אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח.” – קהלת ז׳:8, 9.
מן התבונה להיות סבלניים, תוך ביטחון שבסופו־של־דבר יהיו התוצאות לטובת עובדי אלהים. אחרית דבר עשויה להיות שונה לגמרי מן ההתחלה העגומה. כך היה הדבר לגבי בני־ישראל, בהיותם עבדים במצרים. כאשר דרש משה בראשונה מפרעה להוציא את בני־ישראל ממצרים, הגיב על כך פרעה בכעס וציווה לדכא עוד יותר את בני־ישראל. (שמות ה׳:1–9) אולם, לבסוף עשה יהוה אלהים לעצמו שם גדול, בפעלו לשיחרור עמו המשועבד. – שמות י״ב:31, 32.
אדם המתאזר בסבלנות לא ייטול את החוק לידיו, וימנע בכך צרות מעצמו ומזולתו. אך, האיש הגאה, גבה־הרוח, יתקשה לרסן את רגשותיו ועלול לפעול בפזיזות, לאסונו. הכעס משתלט בנקל על אדם חסר־סבלנות, כאשר ציפיותיו אינן מתגשמות. הוא נעלב על־נקלה ושומר טינה. עלבונו וטינתו יגדלו בהדרגה, מפני שלא הרחיקם מעליו ושמר אותם כאילו ב’חיקו’. משום כך מכנה אותו שלמה ’כסיל’, כיון שהוא עלול לדבר ולפעול בצורה פזיזה, ולהביא בכך רעה על עצמו.
ראיית העבר באור מציאותי, גם היא תעזור לאדם להתמודד עם מצבים לא־נעימים בהווה. שלמה מייעץ : ”אל תאמר: ’מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה?’ כי לא מחכמה שאלת על זה.” – קהלת ז׳:10.
אדם העורג לימים הטובים ההם, מתעלם מן העובדה שגם אז לא חסרו צרות ובעיות. החיים בעולם הלא־מושלם הזה לעולם אינם אידיאליים. יתכן שתנאים מסוימים בעבר היו טובים, אך לא כולם. התפרקות על העבר עלולה להיות בלתי מציאותית. מה גם שאיש איננו יכול להחזיר את הגלגל אחורנית. לכן, אין זה נבון לחשוב על תקופה כלשהי בעולם הזה כחיובית מכל הבחינות, ולאבד בכך את השלווה הנפשית. אין בזה כדי להועיל לאדם להתמודד עם מצב קשה, שאין בכוחו לשנותו.
ערכה של החכמה
יש משום ערך בירושה. אך, במה תועיל היא, אם ליורש החכמה להשתמש בה כראוי? המלך שלמה כתב: ”טובה חכמה עם נחלה (ירושה), ויותר לרואי השמש. כי בצל החכמה, בצל הכסף, ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה.” – קהלת ז׳:11, 12.
אם כן, לחכמה ערך רב יותר מנכסים חומריים. מי שלא ניחן בחכמה, עלול לבזבז את ירושתו במהירות. למרות שהכסף מעניק הגנה מסוימת ומאפשר לבעליו להשיג את הדרוש לו, הרי שהוא עלול להיגנב או לאבד. כמו־כן, העשיר עלול להיות קרבן לשוד או לאלימות. מאידך גיסא, החכמה — כלומר, היכולת להשתמש בידע כדי לפתור בעיות או להשיג מטרות, עשויה להגן על האדם מלנקוט צעדים העלולים לסכן את חייו. יש בה כדי להציל את האדם ממוות בלא־עת, ואם היא מלווה ביראת־אלהים, היא עשויה להובילו לחיי־נצח.
לחכמה יש, איפוא, ערך הגנתי. האיש החכם אמר: ”החכמה תעוז מעשרה שליטים אשר היו בעיר.” (קהלת ז׳:19) מאחר שבכוחה להגן, יכולה החכמה לבצע יותר משיכולים ”עשרה שליטים” — כלומר, מסבר מושלם של לוחמים, כדי להגן על תושבי עיר הנתונה במצור.
כיון שכל בני־אנוש אינם מושלמים, אין ביכולתם להצליח בלא הדרכתו הנבונה של יהוה אלהים, הטמונה בתנ״ך. כאנשים חוטאים, אנו חסרים הרבה בהשוואה לערכים המושלמים של אלהים. שלמה אמר: ”כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא.” ברור, איפוא, שעלינו לאמץ לעצמנו את החכמה המקראית. היא תצליח את דרכנו, הן בהווה והן לעתיד לבוא.
שיעורי המצפה לשבועות
ה–27 באפריל: ”אנשים חכמים... ס׳ 1–12; ע׳ 6
ה–4 במאי: ”אנשים חכמים... ס׳ 13–16;
כשירים להיות... ס׳ 1–9; ע׳ 8
ה–11 במאי: כשירים להיות... ס׳ 10–21; ע׳ 10