התנהגות משיחית כלפי אחרים

‏”‏אני כותב לך .‏.‏.‏ (‏למען)‏ תדע כיצד להתנהג בבית–אלהים,‏ אשר הוא קהילת אלהים.‏”‏ – טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏14,‏ 15‏.‏

1,‏ 2.‏ כיצד יכולים כתבי–הקודש לעזור לנו ביחסי–אנוש?‏

בין היתרונות שיש למשיחיים בלימוד כתבי–הקודש הוא,‏ שהם לומדים את הנחיותיו של אלהים לגבי יחסי–אנוש.‏ אפילו אנשים שאינם מכירים את המשיחיות,‏ או את כתבי–הקודש,‏ מודים עד כמה נבונה ומעשית היא העצה:‏ ”‏מה שתרצו שיעשו לכם בני–אדם,‏ כן תעשו להם גם אתם.‏”‏ – לוקס ו׳:‏31‏.‏

² המקרא מספק הרבה יותר מאשר כללים נרחבים להתנהגות כלפי הזולת.‏ הם מייעצים לנו כיצד להתנהג כלפי אנשים שיש להם יחסים מסוימים עימנו,‏ או במצבים מסוימים.‏ למשל,‏ הם מייעצים בנוגע להתנהגותה של אשה משיחית כלפי בעלה הלא–מאמין,‏ וכן לגבי התנהגותנו כלפי דלים,‏ בעלי–מום ובני המין השני.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ג׳:‏1–6;‏ תהלים מ״א:‏2;‏ ויקרא י״ט:‏14;‏ טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏1,‏ 2‏)‏ המקרא משיא גם עצות נבונות רבות כיצד ”‏להתנהג בבית–אלהים,‏ שהוא קהילת אלהים.‏”‏ – טימותיוס א׳.‏ ג׳:‏15‏.‏

3.‏ מדוע יש לנו צורך בהדרכת אלהים במה שנוגע להתנהגותנו?‏

³ חיוני ליישם עצות אלוהיות כגון אלה,‏ כיון שדבר–אלהים מציין שבמידה מסוימת ישפוט אלהים אותנו על–יסוד התנהגותנו כלפי הזולת.‏ (‏מתי י״ח:‏35;‏ כ״ה:‏40,‏ 45;‏ חזון־יוחנן ב׳:‏23‏)‏ לכן,‏ במקום להיות מודרכים על–ידי מה שאומרים מספר אנשים שעלינו לעשות,‏ או על–ידי רגשותינו ומה שאנו ”‏חשים”‏ שנכון לעשותו,‏צריך שתהיה לנו הגישה של דוד:‏ ”‏דרכיך,‏ יהוה,‏ הודיעני;‏ אורחותיך למדני.‏ הדריכני באמיתך ולמדני,‏ כי אתה אלהי ישעי.‏”‏ – תהלים כ״ה:‏4,‏ 5;‏ קל״ט:‏17,‏ 21‏.‏

התייחסותנו אל חוטאים

4.‏ מדוע יש צורך בכך שנבין את נושא ההתייחסות אל חוטאים?‏

⁴ בתור צאצאי אדם,‏ כל בני–האדם ”‏חטאו ומחוסרי כבוד אלהים המה”‏.‏ (‏רומיים ג׳:‏23;‏ ה׳:‏12‏)‏ אך,‏ בכל–זאת אין מצבנו חסר–תקווה,‏ כיון ש”‏המשיח ישוע בא אל העולם להושיע חוטאים”‏.‏ כל מי שמכיר בכך והמאמין במשיח,‏ יכול לזכות בסליחה למרות שחי בעבר בחטא.‏ – טימותיוס א׳.‏ א׳:‏12–16;‏ קורינתיים א׳.‏ ו׳:‏9–11‏;‏ מעשי–השליחים י׳:‏43;‏ רומיים ו׳:‏12–14‏.‏

5.‏ מה יש לעשות אם מבצע משיחי חטא חמור?‏

⁵ אך,‏ מה אם לאחר שהאדם חזר בתשובה,‏ האמין במשיח ונעשה למשיחי טבול,‏ הוא נכנע לחולשות או מתדרדר לידי ביצוע חטא חמור?‏ עדיין אפשר לסלוח לו,‏ ממש כמו שהשליח פטרוס זכה לסליחה על שהתכחש לישוע.‏ מה תעשה אם נודע לך על חבר משיחי שנכנע לחטא חמור?‏ תרצה,‏ ודאי,‏ מתוך אהבה אמיתית,‏ לדאוג לכך שהוא יזכה לעזרה רוחנית.‏ תדירות מהווים הזקנים או המשגיחים הרוחניים המסורים בקהילה את האמצעי להגשת עזרה זו.‏ ומה מטרתם?‏ לשקם מבחינה רוחנית את המשיחי החוטא.‏ – גלטיים ו׳:‏1,‏ יוחנן א׳.‏ ה׳:‏16;‏ טימותיוס ב׳.‏ ב׳:‏23–26;‏ יהודה 23‏.‏

6.‏ איזו פעולה יש לנקוט,‏ אם משיחי האשם בחטא חמור איננו חוזר בתשובה?‏

⁶ אך,‏ לעתים,‏ קורה שאדם שהתהלך משך מספר שנים בדרך המשיחיות האמיתית,‏ סוטה ממנה,‏ נכנע להתנהגות חסרת יראת–אלהים ואחרי–כן איננו חוזר בתשובה,‏ למרות מאמציהם הכנים של הזקנים לעזור לו.‏ כתבי–הקודש מראים שכך אירע במאה הראשונה,‏ והדבר קורה כיום.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏10–20‏)‏ מה יש לעשות אז?‏ אלהים,‏ בחכמתו ובצידקתו המושלמות,‏ מדריך אותנו לפעול בתקיפות על–מנת להגן על הטוהר המוסרי והרוחני של הקהילה,‏ ולנקוט צעד שייתכן שיזעזע את החוטא ויניע אותו לחזור למוטב.‏ דבר–אלהים מצווה:‏ ”‏בערו את הרע מקרבכם.‏”‏ משמע הדבר,‏ לנדותו מן הקהילה המשיחית.‏ – קורינתיים א׳.‏ ה׳:‏13;‏ טימותיוס א׳.‏ א׳:‏20‏;‏ השווה דברים י״ז:‏7‏.‏

7.‏ אילו שאלות מתעוררות בנוגע לאדם שנודה מן הקהילה?‏

⁷ מה עצוב,‏ שהתנהגותו וגישתו של אדם כלשהו ידרשו פעולה כגון זו.‏ אך,‏ מה צריכה להיות השקפתם של חברי–הקהילה הנאמנים כלפי אדם שנודה,‏ וכיצד עליהם להתייחס אליו?‏ האם עליהם לנהוג כלפיו כפי שהיו עושים כלפי כל שכן,‏ חבר–לעבודה או אדם שהם פוגשים באקראי ברחוב?‏ אם הם נתקלים במקרה באדם המנודה,‏ האם עליהם לומר לו ”‏שלום”‏,‏ או אפילו להחליף עימו כמה מלים?‏ האם מתאים לעבוד אצלו,‏ או להעסיק אותו?‏ באיזו מידה יכולים הורים משיחיים,‏ או קרובי–משפחה אחרים,‏ להידבר או להתרועע עם המנודה?‏ שאלות רבות כאלה מתעוררות.‏ כמה אסירי–תודה אנו ליהוה אלהים על שסיפק לנו את ההדרכה כיצד להתייחס לחוטא מנודה!‏

ישוע בנוגע לחוטאים

8,‏ 9.‏ (‏א)‏ איזו עצה השיא ישוע בנוגע למי שחטא?‏ (‏ב)‏ לאיזה סוג של חטא התייחס כאן ישוע?‏

⁸ בעת שאלהים עדיין התייחס לעם־ישראל כאל עמו הנבחר,‏ השיא ישוע מספר עצות בנוגע לאדם שחטא.‏ תלמידי ישוע,‏ שהיו הם עצמם יהודים,‏ הבינו עצה זו לאור המצב ששרר אז בקהילת ישראל.‏ גם אנו יכולים להפיק מכך תועלת,‏ כיון שהעצה שנתן ישוע נועדה להתייחס גם לזמן מאוחר יותר,‏ כאשר יסד אלהים את הקהילה המשיחית.‏ (‏מתי כ״א:‏43‏)‏ המשיח פתח ואמר:‏ ”‏אם יחטא (‏לך)‏ אחיך,‏ לך והוכח אותו בינך ובינו לבד.‏ אם ישמע לך,‏ קנית לך את אחיך.‏”‏ – מתי י״ח:‏15‏.‏

⁹ קרוב לוודאי שישוע לא דיבר על ’‏חטא’‏ במובן של פגיעה אישית קטנה,‏ כמו זו שעליה אנו קוראים בפילפיים ד׳:‏2,‏ 3‏.‏ (‏השווה משלי י״ב:‏18‏.‏)‏ אלא נראה שהוא התכוון לחטאים,‏ כגון,‏ מירמה או הוצאת–דיבה,‏ חטאים שהם חמורים דיים כדי להביא לנידוי האיש מן הקהילה.‏a אם הנפגע יכול ליישב את העניין על–ידי גישה אישית,‏ יוכל הוא ‏’‏לקנות את אחיו’‏;‏ אם גילה החוטא חרטה כנה וניסה לתקן את המעוות,‏ אין כל צורך להמשיך לדוש בעניין.‏

10,‏ 11.‏ אם הצעד הראשון לא הצליח,‏ מהו הדבר הבא שיש לעשותו?‏

¹⁰ אך,‏ מה אם הצעד הזה נכשל?‏ ישוע המשיך ואמר:‏”‏ואם לא ישמע [‏החוטא]‏,‏ קח איתך עוד אחד או שניים,‏ כדי שעל–פי שניים או שלושה עדים יקום כל דבר.‏”‏ – מתי י״ח:‏16‏.‏

¹¹ האנשים הנלקחים נועדו לשמש כ”‏עדים”‏,‏ ולא רק כצדדים נייטרלים המנסים לתווך למטרת–פיוס.‏ נראה שאלה צריכים להיות אנשים שהיו ”‏עדים”‏ לעבירה,‏ למשל,‏ אנשים שידעו על ההסכם הכספי שנחתם וכך יכולים להעיד באם אירע מעשה מירמה כלשהו.‏ אם העדות על העבירה היתה בנוגע לחוזה או למשהו דומה,‏ אפשר להביא במצב מעין זה אחים כשירים מבחינה רוחנית,‏ בעלי–ניסיון.‏ הם יוכלו להיעשות עדים לעובדות ולדברים שאומר הנאשם בישיבה זו,‏ במקרה שייאלצו לנקוט בצעד האחרון.‏

12.‏ מה יהיה הצעד הסופי,‏ כפי שהסביר ישוע?‏

¹² ישוע יעץ בנוגע לצעד האחרון שיש לנקוט כלפי החוטא:‏”‏אם לא ישמע להם,‏ הגד לקהילה;‏ ואם לא ישמע גם לקהילה,‏ שיהיה לך כגוי ומוכס.‏”‏ (‏מתי י״ח:‏17‏)‏ אם כן,‏ בתור מאמץ אחרון להחזיר את החוטא מדרכו,‏ יובא העניין בפני זקני–הקהילה,‏ אנשי–הרוח.‏ אלה יוכלו להאזין לעובדות ולשמוע את עדות העדים.‏ הם יוכלו להוכיח את החוטא על פניו,‏ באמצעות דבר–אלהים.‏ אך,‏ אם יסרב לחזור בתשובה,‏ הם יפעלו בשם הקהילה כולה וינקטו נגדו אמצעי–משמעת,‏ כדי להגן על הקהילה מהשפעתו המסוכנת,‏ על–ידי נידויו.‏

איך לגלות יחס בלתי–אנושי

13,‏ 14.‏ כיצד יכולים אנו להיות בטוחים שישוע לא המליץ על יחס לא–אנושי כלפי הזולת?‏

¹³ כאמצעי–עזר להחלטה,‏ מה צריכה להיות התנהגותנו כלפי אדם כגון זה,‏ עלינו להבין למה התכוון ישוע באמרו,‏ ”‏שיהיה לך כגוי ומוכס”‏.‏ במאות מאוחרות יותר,‏ היו רבנים יהודים שנתנו ביטוי להשקפות קיצוניות,‏ כמו,‏ למשל,‏ שאל ליהודי אפילו לעזור לגוי הנתון בסכנת–מוות.‏ קשיחות–לב כגון זו לא הופנתה רק כלפי הגויים.‏ למשל,‏ במשל של ישוע על הריע האמיתי,‏ גם לוי וגם כהן סירבו לעזור ליהודי כמותם,‏ שהיה פצוע,‏ בעוד ששומרוני עשה כן מאוחר יותר.‏ – לוקס י׳:‏29–37‏.‏

¹⁴ אך,‏ לא יתכן שבמתי י״ח:‏17 התכוון ישוע לכך שעל תלמידיו לסרב לבצע מעשה של טוב–לב אנושי,‏ כמו במקרה של תאונה או צורך דחוף.‏ ישוע עצמו גילה טוב–לב למספר נוכרים.‏ למשל,‏ הוא עשה כן לאשה כנענית.‏ למרות שישוע,‏ תלמידיו והאשה הכירו בכך שמצבה היה חריג,‏ כיון שהיתה נוכרית,‏ ואילו ישוע נשלח אל היהודים,‏ בכל–זאת ריפא המשיח את בתה.‏ (‏מתי ט״ו:‏21–28;‏ מרקוס ז׳:‏24–30‏)‏ ישוע גילה טוב–לב אנושי דומה כאשר התחנן לפניו קצין–צבא רומי לרפא עבד משותק וסובל.‏הקצין הודה שהוא לא ציפה לכך שישוע,‏ בתור מורה יהודי,‏ ייכנס אל ביתו.‏ אך ”‏אנשים מזקני היהודים”‏ התחננו לפני ישוע שיגלה חסד לנוכרי ראוי זה,‏ וכך עשה.‏ (‏לוקס ז׳:‏1–10;‏ מתי ח׳:‏5–13‏)‏ מכך שכאשר אמר ישוע על מישהו כי יהיה ”‏כגוי ומוכס”‏,‏ לא אסר הוא על הבעת טוב–לב ורחמים כלפיו.‏ למה,‏ אם כן,‏ התכוון הוא?‏

כ”‏מוכס”‏

15.‏ כיצד התייחסו היהודים אל המוכסים?‏

¹⁵ ראשית,‏ כיצד התייחסו היהודים אל המוכסים?‏

‏”‏המוכסים בני המאה הראשונה לספירה נחשבו לבוגדים וכופרים,‏ שנטמאו על–ידי מגעם התכוף עם עובדי–האלילים,‏ בהיותם עושי–דברו,‏ מרצון,‏ של הנוגש.‏ סיווגו אותם יחד עם חוטאים .‏ .‏ .‏ עם זונות .‏.‏.‏ עם עובדי–האלילים.‏ .‏.‏.‏ בעוד שאנשים מכובדים מתרחקים מהם,‏ נותרו הם מבודדים,‏ כשידידיהם או חבריהם היחידים נמצאו בין אלה שהיו בשולי–החברה,‏ כמותם.‏”‏ – ”‏ציקלופדיה”‏ מאת מק’‏לינטוק וסטרונג,‏ כרך ח׳,‏ עמ׳ 769‏.‏

מאזיניו של ישוע ידעו היטב שיהודים,‏ ככלל,‏ התרחקו ממוכסים.‏ רק בהסתייגות רבה קשרו יהודים קשרי–עסקים מינימליים עימם,‏ על–מנת לשלם את המס כחוק.‏

16,‏ 17.‏ מה היתה התנהגותו של ישוע כלפי מוכסים מסוימים?‏

¹⁶ אך יש שישאלו,‏ ’‏האם לא התרועע ישוע עם מוכסים?‏’‏ ובכן,‏ הבה נבחן את העובדות.‏

¹⁷ בתור ”‏שה האלהים הנושא חטאת העולם”‏,‏ היווה ישוע אור לאנשים כולם,‏ למרות שהתמקד ביהודים במרוצת שליחותו הארצית.‏ (‏יוחנן א׳:‏29;‏ ח׳:‏12;‏ ישעיהו מ״ב:‏1,‏ 6,‏ 7;‏ מתי י׳:‏5,‏ 6;‏ ט״ו:‏24‏)‏ הוא היה מעין רופא העוזר לכל היהודים שהיו זקוקים לו ביותר,‏ כולל חוטאים כמו זונות,‏ שיכורים ומוכסים,‏ שתדירות השתמשו באמצעים פסולים.‏ מתי לוי,‏ מוכס בזוי,‏ היה אחד מאלה שנענו להכרזת הישועה החדשה שהביא ישוע.‏ מתי הזמין את ישוע אל ביתו למשתה,‏ דבר שאיפשר לו ולמוכסים אחרים שגילו עניין בכך,‏ להוסיף ולשמוע על האמיתות הנפלאות החדשות.‏ (‏לוקס ה׳:‏27–32;‏ י״ט:‏1–10‏)‏ אלה היו אנשים ש’‏חטאו בבערותם’‏,‏ אך היו מוכנים לנקוט צעדים על–מנת ”‏שיימחו”‏ חטאיהם.‏ – מעשי–השליחים ג׳:‏19;‏ עברים ט׳:‏7‏.‏

18.‏ מדוע לא היוו מגעיו של ישוע עם מוכסים אלה דוגמה למה שאמר במתי י״ח:‏17‏?‏

¹⁸ אך,‏ מאמציו של ישוע לבשר למוכסים אשר ”‏התקרבו לשמוע אותו”‏ ו”‏הלכו אחריו”‏ לא באו ללמדנו כיצד להתנהג כלפי חוטאים שאינם חוזרים–בתשובה.‏ (‏מרקוס ב׳:‏15;‏ לוקס ט״ו:‏1‏)‏ מאיין לנו הביטחון בכך?‏ ובכן,‏ אף־על–פי שהמשיח אכל עם מוכסים כגון אלה,‏ ציווה השליח פאולוס,‏ ש’‏אל למשיחיים אפילו לאכול’‏ עם חוטא שנודה מן הקהילה.‏ (‏קורינתיים א׳.‏ ה׳:‏11‏)‏ כמו–כן,‏ הגיוני שישוע אמר לתלמידיו להתייחס אל חוטא שלא חזר בתשובה כמו שהיו הם מתייחסים אל מוכסים בני–זמנם.‏

כיצד התייחסו אל הגויים?‏

19.‏ מה מראים כתבי–הקודש בנוגע ליחסים בין יהודים לנוכרים?‏

¹⁹ השליחים ששמעו את דברי ישוע הרשומים במתי י״ח:‏17 היו יהודים וידעו שבני–עמם לא התרועעו עם גויים.‏ התורה הבדילה בין היהודים לנוכרים,‏ כדי להפריד את בני–ישראל מן הגויים שסבבום.‏ (‏דברים ז׳:‏1–4;‏ במדבר ט״ו:‏37–41;‏ אפסיים ב׳:‏11–14‏)‏ בחג–הפסח של שנת 33 לספירה,‏ לא נכנסו היהודים אל ארמון המושל הרומי,‏ ”‏פן ייטמאו”‏.‏ (‏יוחנן י״ח:‏28‏)‏ יתר על כן:‏התהום שהפרידה בין היהודים לשומרונים,‏ אף–על–פי שאלה אימצו לעצמם את התורה,‏ היתה כה עמוקה,‏ עד שאשה ליד באר בשומרון הביעה הפתעה על שישוע,‏ שהיה יהודי,‏ ביקש ממנה מים.‏ – יוחנן ד׳:‏9‏.‏

20.‏ מה אפשר ללמוד מנסיונו של פטרוס עם קורנליוס,‏ באשר לייחסם של יהודים כלפי אנשי הגויים?‏

²⁰ יתרה מזאת,‏ ב–36 לספירה,‏ כאשר ביקש אלהים להדגים שגויים ערלים יוכלו להתקבל מאז ואילך כיורשי–המלכות,‏ היפנה הוא את השליח פטרוס אל קצין־הצבא הרומי קורנליוס.‏ אך פטרוס אמר לקורנליוס:‏ ”‏אתם יודעים שאסור לאיש יהודי להיות חבר לנוכרי או לבוא אליו.‏”‏ (‏מעשי–השליחים י׳:‏28)‏ הערתו של פטרוס מראה,‏ עד כמה עמוקה היתה התנגדות היהודים לכל התרועעות חברתית עם איש מהגויים.‏ כמו–כן,‏ כאשר נודע שפטרוס הלך אל קורנליוס,‏ התנגדו מספר יהודים משיחיים בעוז לכך שפטרוס ’‏נכנס אל אנשים ערלים ואכל איתם’‏.‏ אכן,‏ היהודים ראו בכך דבר מזעזע לשבת בחברתו של ”‏גוי”‏ וערל,‏ לאכול ולשתות עימו.‏ – מעשי–השליחים י״א:‏1–3;‏ גלטיים ב׳:‏12‏.‏

21.‏ כיצד,‏ אם כן,‏ מבין אתה את דברי ישוע,‏ כשאמר שחוטא שלא חזר בתשובה יהיה ”‏כגוי ומוכס”‏?‏

²¹ אם כן,‏ כתבי–הקודש עוזרים לנו להבין את עצת ישוע,‏ להתייחס אל חוטא שאיננו חוזר–בתשובה,‏ המסרב להקשיב לקהילה,‏ ”‏כגוי ומוכס”‏.‏ ביצוע עצת–המשיח כיום,‏ ודאי שאין משמעה לראות בחוטא אדם–מן–השורה,‏ משום שלא כך הבינו תלמידי ישוע את מה שאמר.‏ ניטיב להבין זאת על–ידי שנעיין בעצות נוספות מכתבי–הקודש המשיחיים,‏ דבר שיעזור לנו להתייחס למצבים ממשיים הנוגעים לאנשים שנודו מן הקהילה המשיחית.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

מה היתה משמעות הביטוי ”‏כגוי ומוכס”‏?‏

היהודים התרחקו ממוכסים כאנשים שהיו בשולי–החברה

יהודים סירבו להיכנס לארמונו של מושל נוכרי

פטרוס אמר שהיה זה ”‏אסור”‏ ליהודי לקרוב אל נוכרי

יהודים משיחיים היו מזועזעים מכך שפטרוס אכל עם קורנליוס