עולם לא־הוגן
האם תסכים שהעולם שלנו לא־הוגן? אין ספק שכן. אחרי הכול, לא משנה כמה נהיה מוכשרים או כמה נתכנן בחוכמה את חיינו, איש לא נותן לנו ערובה שנתעשר, שנצליח או שאפילו נביא פת לחם אל פינו. לא אחת קורה מה שאמר שלמה המלך החכם: ”לא לחכמים לחם, וגם לא לנבונים עושר וגם לא ליודעים חן”. ולמה? שלמה ממשיך ואומר: ”כי עת ופגע [כתוצאה מיד המקרה] יקרה את כולם” (קהלת ט׳:11).
”לעת רעה כשתיפול עליהם פתאום”
כן, פעמים רבות קורה ש”עת ופגע” — שבדרך כלל פירושם להיות במקום הלא־נכון בזמן הלא־נכון — מנפצים את תוכניותינו המחושבות לפרטי פרטים ואת מאוויי לבנו. לדברי שלמה, אנחנו ”כדגים שנאחזים במצוֹדה רעה, וכציפורים האחוזות בפח, ... לעת רעה כשתיפול... פתאום” (קהלת ט׳:12). למשל, מיליוני אנשים מעבדים השכם והערב את אדמתם כדי להוציא ממנה לחם לפרנסת משפחתם, ואז ניחתת עליהם ”עת רעה” של עצירת גשמים ובצורת המשמידה את היבול.
יש המנסים להושיט עזרה, אבל עושה רושם שלפעמים אפילו הסיוע שניתן לקורבנות ה’עת הרעה’ מצד הקהילייה הבינלאומית אינו הוגן. לדוגמה, במסגרת המלחמה ברעב באחת השנים האחרונות, ”כל היבשת [אפריקה] קיבלה סיוע השווה לחמישית הסכום שהוקצה למלחמת המפרץ”, מציינת סוכנות סיוע מובילה בתחומה. האם היה זה הוגן שהמדינות בעלות המשאבים הקדישו למלחמה במדינה אחת סכום כסף הגדול פי חמישה מן הסכום שתרמו להקלת הכאב והסבל שגרם הרעב ביבשת שלמה? והאם זה הוגן שבימי שגשוג חומרי, אחד מכל ארבעה אנשים בעולם עדיין חי בעוני מחפיר ושמיליוני ילדים מתים כל שנה ממחלות שניתן למנוע אותן? ודאי שזה לא הוגן!
עם זאת, ברור שלא רק ”עת ופגע” קשורים ל’עת רעה שנופלת פתאום’. ישנם גורמים רבי־עוצמה מעבר לשליטתנו אשר מנהלים את חיינו וחורצים את גורלנו. כך היה בעיר בֶּסְלַן ברפובליקת אַלַנְיָה, בסתיו 2004. מאות אנשים, רבים מהם ילדים קטנים ביום הראשון ללימודיהם בבית־ספר, נהרגו בסכסוך אכזרי בין טרוריסטים וכוחות הביטחון. אומנם נכון שההישרדות באותה תקרית הייתה ברובה עניין של מקריות, אך הגורם הבסיסי ל’עת הרעה’ הזו היה סכסוך בין בני אדם.
האם זה יימשך לנצח?
”זה חלק מהחיים”, אומרים כמה בהקשר לאי־צדק בעולם. ”ככה היה תמיד, וככה גם ימשיך להיות”. לפי דעתם, החזקים תמיד ידכאו את החלשים, והעשירים תמיד ינצלו את העניים. הם טוענים כי המצב הזה, לרבות ה”עת ופגע” שמכים באופן לא צפוי, ילווה את האנושות לכל אורך ימיה.
האם זה כורח המציאות? האם יבוא יום ומי שמנצלים את כישוריהם בתבונה ובחוכמה יקבלו גמול הוגן על עמלם? מי מסוגל לעשות משהו כדי להביא שינוי יסודי ומוחלט לעולמנו הלא־הוגן? שים לב למה שיש למאמר הבא לומר בנושא.
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 2]
שער: איש עם ילד: UN PHOTO 148426/McCurry/Stockbower
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 3]
MAXIM MARMUR/AFP/Getty Images