‏”‏אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏

1–3.‏ (‏א)‏ אילו מצבים ממחישים את הלקח שלימד ישוע בשניים ממשליו?‏ (‏ב)‏ על אילו שאלות עלינו לענות?‏

תאר לעצמך שאיש רם דרג מבקש ממך להסיע אותו לפגישה חשובה.‏ אולם מספר דקות לפני שאתה יוצא כדי לאסוף אותו לפגישה,‏ אתה מגלה שאין ברכב שלך מספיק דלק לנסיעה.‏ עליך למהר לתחנת הדלק.‏ בעודך עושה כן,‏ אותו איש רם דרג מגיע למקום שממנו היית אמור לאסוף אותו.‏ הוא מביט סביבו אך אינו מוצא אותך.‏ הוא אינו יכול לחכות,‏ לכן הוא מבקש ממישהו אחר להסיע אותו.‏ זמן קצר לאחר מכן אתה חוזר לשם ומגלה שהאיש כבר נסע בלעדיך.‏ כיצד היית מרגיש?‏

² כעת דמיין לעצמך שאתה הוא אותו איש רם דרג ושבחרת בשלושה אנשים כשירים לטפל בעניין חשוב.‏ אתה מסביר להם את משימתם,‏ וכל השלושה מסכימים ברצון למלא את התפקיד שהוטל עליהם.‏ אך כשאתה חוזר זמן מה לאחר מכן,‏ אתה מגלה שרק שניים מהם מילאו את תפקידם.‏ יתר על כן,‏ האיש שלא מילא את תפקידו מתרץ תירוצים.‏ למעשה,‏ הוא אפילו לא נקף אצבע.‏ כיצד היית מרגיש?‏

³ במשליו על העלמות ועל כיכרי הכסף,‏ השתמש ישוע במצבים דומים כדי להמחיש מדוע במהלך עת הקץ חלק מהמשיחיים המשוחים יוכיחו עצמם נאמנים ונבונים,‏ ואילו אחרים לא (‏מתי כ״ה:‏1–30‏)‏.‏a הוא הדגיש את הלקח הנלמד באומרו:‏ ”‏עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים את היום אף לא את השעה”‏ — כלומר את המועד שבו יוציא ישוע לפועל את משפטו של אלוהים על עולם השטן (‏מתי כ״ה:‏13‏)‏.‏ כוחה של עצה זו יפה גם בימינו.‏ איזו תועלת נפיק אם נעמוד על המשמר,‏ כפי שעודד אותנו ישוע לעשות?‏ מי הוכיחו עצמם מוכנים להיוושע?‏ ומה עלינו לעשות עכשיו כדי להמשיך לעמוד על המשמר?‏

התועלת הנובעת מעמידה על המשמר

4.‏ מדוע ’‏שמירה על ערנות’‏ אין משמעה הסתכלות חוזרת ונשנית בשעון?‏

⁴ ישנן פעילויות,‏ כגון עבודה במפעל,‏ ביקור אצל רופא או שימוש בתחבורה ציבורית,‏ הכרוכות בעמידה בלוח זמנים.‏ מאידך,‏ במצבים אחרים,‏ כמו במהלך כיבוי שריפה או השתתפות בפעולות הצלה בעקבות אסון,‏ התמקדות בשעון עלולה להסיח את הדעת,‏ ואף גרוע מכך,‏ להוות סכנה.‏ בנסיבות הללו הרבה יותר חשוב להתמקד במשימתנו מאשר בשעון.‏ הפעילות שהטיל עלינו יהוה — לבשר על אמצעי הישועה שסיפק — מעולם לא הייתה חשובה יותר,‏ וזאת משום שקצו של סדר עולמי זה קרב ובא.‏ שמירה על ערנותנו כמשיחיים אין משמעה הסתכלות חוזרת ונשנית בשעון.‏ לאמיתו של דבר,‏ העובדה שאיננו יודעים בדיוק את היום ואת השעה שבהם יבוא הקץ מועילה לנו לפחות בחמש דרכים.‏

5.‏ כיצד העובדה שאיננו יודעים את היום או את השעה חושפת את הטמון בליבנו?‏

⁵ ראשית,‏ העובדה שאיננו יודעים מתי יקיץ הקץ מאפשרת לנו להראות מה באמת טמון בליבנו.‏ עובדה זו היא ביטוי של כבוד מצד יהוה,‏ כיוון שהיא מאפשרת לנו להשתמש בבחירה החופשית שלנו כדי לגלות נאמנות ליהוה.‏ אנו משרתים את יהוה מתוך אהבה אליו,‏ ולא רק משום שאנו רוצים להיוושע מקצו של סדר עולמי זה ולזכות בחיי נצח.‏ ‏(‏קרא תהלים ל״ז:‏4‏.‏‏)‏ אנו שואבים הנאה רבה מעשיית רצון אלוהים ומבינים שהוא מלמדנו לתועלתנו (‏יש׳ מ״ח:‏17‏)‏.‏ איננו רואים במצוותיו מעמסה (‏יוח״א ה׳:‏3‏)‏.‏

6.‏ כיצד אלוהים מרגיש כאשר אנו משרתים אותו מתוך אהבה,‏ ומדוע?‏

⁶ דרך שנייה שבה אנו מפיקים תועלת מכך שאיננו יודעים את היום או את השעה היא שהדבר מאפשר לנו לשמח את ליבו של יהוה.‏ כאשר אנו משרתים אותו מתוך אהבה — ולא בשל תאריך מסוים או אך ורק כדי לקבל גמול — אנו מסייעים ליהוה להשיב לחירופיו חסרי השחר של אויבו השטן.‏ (‏איוב ב׳:‏4,‏ 5‏;‏ קרא משלי כ״ז:‏11‏.‏‏)‏ לאור כל הכאב והצער שגרם השטן,‏ אנו שמחים לצדד בריבונות יהוה ולדחות את שלטונו המרושע של השטן.‏

7.‏ מדוע לדעתך כדאי לחיות חיי הקרבה עצמית?‏

⁷ שלישית,‏ העובדה שאנו משרתים את אלוהים מבלי להתמקד בתאריך מסוים מדרבנת אותנו לחיות חיי הקרבה עצמית.‏ כיום גם חלק ממי שאינם מכירים את אלוהים סבורים שלא נשאר לעולם הזה הרבה זמן להתקיים.‏ הם חוששים מפני אסון עתידי כלשהו,‏ ולכן מגלים את הגישה האומרת,‏ ”‏הבה נאכל ונשתה,‏ כי מחר נמות!‏”‏ (‏קור״א ט״ו:‏32‏)‏ לעומתם,‏ אין בליבנו פחד.‏ איננו מתבודדים במטרה לספק את תאוותינו האישיות (‏מש׳ י״ח:‏1‏)‏.‏ אדרבה,‏ אנו מתכחשים לעצמנו ותורמים בנדיבות מזמננו,‏ מכוחנו ומכל מה שיש לנו כדי לחלוק עם אחרים את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ ‏(‏קרא מתי ט״ז:‏24‏.‏‏)‏ אנו מוצאים הנאה בשירות אלוהים,‏ בייחוד כשאנו מסייעים לאחרים להכירו.‏

8.‏ איזו דוגמה מקראית ממחישה מדוע אנו צריכים להישען ביתר שאת על יהוה ועל דברו?‏

⁸ דרך רביעית שבה אנו מפיקים תועלת מכך שאיננו יודעים את היום או את השעה היא שכך מתאפשר לנו להישען על יהוה ביתר שאת וליישם בשקדנות את דברו.‏ אחד ממאפייניו הבולטים של טבענו האנושי החוטא הוא נטייתנו להישען על עצמנו.‏ פאולוס הזהיר את כל המשיחיים:‏ ”‏מי שחושב כי עמידתו איתנה,‏ ייזהר פן ייפול”‏.‏ עשרים ושלושה אלף איש איבדו את חסדו של יהוה זמן קצר לפני שהוביל יהושע את עם אלוהים אל תוך הארץ המובטחת.‏ ”‏מה שקרה להם”‏,‏ אומר פאולוס,‏ ”‏נכתב כדי להזהיר אותנו,‏ אנחנו אשר קצי העולמים הגיעו אלינו”‏ (‏קור״א י׳:‏8,‏ 11,‏ 12‏)‏.‏

9.‏ כיצד עשויים הקשיים לצרוף אותנו ולקרב אותנו לאלוהים?‏

⁹ דרך חמישית שבה אנו מפיקים תועלת מכך שאיננו יודעים מתי יבוא הקץ היא שהדבר מאפשר לקשיים שעימם אנו מתמודדים כיום לצרוף אותנו.‏ ‏(‏קרא תהלים קי״ט:‏71‏.‏‏)‏ ימיו האחרונים של סדר זה הם אכן ”‏זמנים קשים”‏ (‏טימ״ב ג׳:‏1–5‏)‏.‏ רבים בעולמו של השטן שונאים אותנו,‏ לכן ייתכן שנירדף בשל אמונתנו (‏יוח׳ ט״ו:‏19;‏ ט״ז:‏2‏)‏.‏ אם ננהג בענווה ונבקש את הדרכתו של אלוהים בזמן ניסיונות אלה,‏ אמונתנו תיצרף,‏ או תזוקק,‏ בדומה לתהליך הצריפה באש.‏ ואם לא נאמר נואש,‏ נוכל לקרוב אל יהוה יותר מכפי שאי פעם העלינו על דעתנו (‏יעקב א׳:‏2–4;‏ ד׳:‏8‏)‏.‏

10.‏ מתי נדמה לנו שהזמן חולף מהר יותר?‏

¹⁰ תחושת הזמן היא דבר יחסי.‏ כאשר אנו עסוקים ופעילים במקום להביט בשעון,‏ נראה שהזמן חולף ביעף.‏ באופן דומה,‏ אם נהיה שקועים בביצוע המלאכה המרגשת שהטיל עלינו יהוה,‏ ייתכן מאוד שהיום והשעה יבואו מהר יותר מכפי שחשבנו.‏ בהיבט זה רוב המשוחים מציבים זה זמן רב דוגמה נפלאה.‏ הבה נבחן בקצרה מה אירע לאחר שהומלך ישוע בשנת 1914 ונראה כיצד הוכיחו חלק מן המשוחים שהם מוכנים ואילו אחרים לא.‏

משוחים אשר הוכיחו שהם מוכנים

11.‏ מדוע הסיקו חלק מהמשוחים לאחר שנת 1914 שהאדון מתמהמה?‏

¹¹ היזכר במשלים שסיפר ישוע על העלמות ועל כיכרי הכסף.‏ אילו ידעו העלמות והעבדים שבמשלים הללו מתי יגיעו החתן או האדון,‏ לא היה עליהם לעמוד על המשמר.‏ אך הם לא ידעו,‏ ולכן היה עליהם לשמור על ערנות.‏ למרות שבמשך עשרות שנים ראו המשוחים בשנת 1914 שנה מכרעת,‏ הם לא הבינו בבירור מה יקרה באותה עת.‏ כשדברים לא אירעו כפי שציפו,‏ אולי נראה היה בעיני כמה שהחתן מתמהמה.‏ אח אחד נזכר מאוחר יותר:‏ ”‏כמה מאיתנו חשבו ברצינות שנעלה השמיימה במהלך השבוע הראשון של אותו חודש אוקטובר [‏1914]‏”‏.‏

12.‏ כיצד הראו חלק מן המשוחים שהם נאמנים ונבונים?‏

¹² חשוב לעצמך עד כמה זה יכול היה להיות מייאש לצפות לקץ אך לשווא!‏ יתר על כן,‏ האחים התמודדו עם רדיפות שפרצו בעקבות מלחמת העולם הראשונה.‏ הפעילות כמעט נפסקה והחלה מעין תקופת תרדמה.‏ אך בשנת 1919 נשמעה קריאת השכמה!‏ עוד קודם לכן הגיע ישוע להיכלו הרוחני של אלוהים,‏ והחלה תקופת מבחן.‏ אולם חלק נכשלו במבחן,‏ וכתוצאה מכך איבדו את הזכות להמשיך ’‏לסחור’‏ עבור המלך (‏מתי כ״ה:‏16‏)‏.‏ בדומה לעלמות הכסילות,‏ הם לא פעלו בחריצות כדי לחדש את מלאי השמן הרוחני שלהם.‏ וכמו העבד העצלן,‏ הם לא היו מוכנים להקריב מעצמם למען המלכות.‏ אולם רוב המשוחים גילו נאמנות בלתי מתפשרת ורצון עז לשרת את אדונם אפילו במהלך שנות המלחמה הקשות.‏

13.‏ מה הייתה גישתה של כיתת העבד לאחר 1914,‏ ומהי גישתה בימינו?‏

¹³ לאחר שנת 1914 יצא המצפה בהצהרה החשובה הבאה:‏ ”‏אחים,‏ אלו מאיתנו שמגלים את הגישה הנכונה כלפי אלוהים אינם מתאכזבים מאף סידור שקבע.‏ לא ביקשנו שייעשה רצוננו;‏ לכן כשהבנו באוקטובר 1914 שטעינו באשר לציפיותינו,‏ שמחנו שהאדון לא שינה את תוכניתו כדי להתאים אותה אלינו.‏ לא רצינו שהוא יעשה זאת.‏ רצוננו רק להצליח להבין מה הן תוכניותיו ומטרותיו”‏.‏ הענווה והמסירות שגילו עדיין מאפיינות את משוחיו של האדון.‏ הם אינם טוענים שהם פועלים בהשראה אלוהית,‏ אך הם נחושים למלא את המלאכה שהטיל עליהם ישוע לבצע עלי אדמות.‏ ובימינו ”‏המון רב”‏ של ”‏צאן אחרות”‏,‏ משיחיים בעלי תקווה ארצית,‏ מחקים את ערנותם ואת קנאותם (‏ההת׳ ז׳:‏9;‏ יוח׳ י׳:‏16‏)‏.‏

הייה מוכן

14.‏ כיצד יגן עלינו הדבר אם נדבק באפיק שבו משתמש אלוהים להפצת מזון רוחני?‏

¹⁴ בדומה למשיחיים המשוחים,‏ חברי ההמון הרב המגלים ערנות דבקים באפיק שבו משתמש אלוהים להפצת מזון רוחני.‏ כתוצאה מכך,‏ גם הם מחדשים את מלאי השמן הרוחני שלהם בעזרת דבר־אלוהים ורוחו.‏ ‏(‏קרא תהלים קי״ט:‏130;‏ יוחנן ט״ז:‏13‏.‏‏)‏ בזכות חיזוק זה הם מוכנים לשובו של המשיח ונותרים פעילים גם לנוכח ניסיונות קשים.‏ למשל,‏ באחד ממחנות הריכוז הנאציים היה בהתחלה ברשות האחים רק העתק אחד של המקרא.‏ לכן הם התפללו לקבלת מזון רוחני נוסף.‏ זמן קצר לאחר מכן הם גילו שאסיר חדש שהיה אחיהם לאמונה הצליח להבריח אל תוך המחנה מספר הוצאות חדשות של המצפה בתוך רגלו התותבת מעץ.‏ אחד הניצולים,‏ אח משוח ששמו ארנסט וַאוור,‏ נזכר מאוחר יותר:‏ ”‏יהוה עזר לנו בדרך נפלאה ללמוד בעל־פה את הנקודות המחזקות שבמאמרים אלה”‏.‏ בהמשך הוסיף:‏ ”‏כיום ניתן להשיג בקלות רבה מזון רוחני,‏ אך האם אנו תמיד מעריכים אותו?‏ אני סמוך ובטוח שיהוה ירעיף שפע ברכות על אלה הבוטחים בו,‏ השומרים על נאמנות והמסבים לשולחנו”‏.‏

15,‏ 16.‏ לאיזה גמול זכה זוג משיחיים בזכות קנאותו לשירות המשיחי,‏ ומה תוכל ללמוד מחוויות כאלה?‏

¹⁵ חברי הצאן האחרות עסוקים גם הם במלאכתו של האדון ומעניקים תמיכה מלאה לאחיו של המשיח (‏מתי כ״ה:‏40‏)‏.‏ בניגוד לעבד המרושע והעצלן במשלו של ישוע,‏ הם מוכנים להקריב מעצמם ולהשקיע מאמצים רבים על מנת להציב תחילה את ענייני המלכות.‏ לדוגמה,‏ כאשר הוזמנו ג׳ון ומסאקו לשרת בשטח של דוברי סינית בקניה,‏ היו להם תחילה מספר הסתייגויות.‏ אך לאחר ששקלו בליווי תפילות את נסיבותיהם,‏ החליטו לעבור לשם.‏

¹⁶ הם זכו לגמול רב על מאמציהם.‏ ”‏השירות פה מדהים”‏,‏ הם סיפרו.‏ הם ייסדו שבע תוכניות לשיעורי מקרא והתנסו בחוויות מרגשות רבות נוספות.‏ לסיכום הם אמרו:‏ ”‏אנו מודים מדי יום ליהוה שאיפשר לנו להיות כאן”‏.‏ אחים ואחיות רבים נוספים הוכיחו בהחלטותיהם את נחישותם להיות עתירי פועל בשירות אלוהים,‏ ללא תלות במועד הקץ.‏ חשוב על אלפי בוגרי בית־ספר גלעד המשרתים כשליחים.‏ קריאת המאמר ‏”‏אנו עושים כמיטב יכולתנו!‏”‏‏,‏ שהתפרסם בהוצאת המצפה מ־15 באוקטובר 2001,‏ תיתן לך מושג מה לגבי שירות מיוחד זה.‏ כאשר תקרא את המאמר המרתק המספר על יום בחיי שליח,‏ חשוב על דרכים שבהן תוכל להרחיב את שירותך למען תהילת אלוהים,‏ וכתוצאה מכך גם להגביר את שמחתך.‏

עמוד גם אתה על המשמר

17.‏ מדוע העובדה שאיננו יודעים את היום או את השעה היא ברכה עבורנו?‏

¹⁷ ברור אפוא שהעובדה שאיננו יודעים את היום והשעה המדויקים שבהם יגיע סדר זה אל קצו היא ברכה עבורנו.‏ במקום לחוש תסכול או אכזבה,‏ אנו מתמסרים לעשיית רצונו של יהוה,‏ אבינו האוהב,‏ וכך אנו ממשיכים לקרוב אליו יותר ויותר.‏ אנו כביכול שמים את ידנו על המחרשה ונמנעים מהסחות דעת,‏ ובזכות כך נהנים משמחה רבה בשירות אדוננו (‏לוקס ט׳:‏62‏)‏.‏

18.‏ מדוע אנו נחושים לשמור על אמונה איתנה?‏

¹⁸ יום משפטו של אלוהים קרב בצעדי ענק.‏ איש מאיתנו אינו מעוניין לאכזב את יהוה או את ישוע.‏ הם הפקידו בידינו זכויות שירות יקרות באחרית ימים זו.‏ עד כמה אנו מוקירים את האמון שהם נותנים בנו!‏ ‏(‏קרא טימותיאוס א׳.‏ א׳:‏12‏)‏.‏

19.‏ כיצד נוכל להיות מוכנים ליום יהוה?‏

¹⁹ בין אם תקוותנו לחיות בשמיים ובין אם לחיות בגן עדן עלי אדמות,‏ הבה נהיה נחושים לבצע בנאמנות את התפקיד שהטיל עלינו אלוהים לבשר ולעשות תלמידים.‏ עדיין איננו יודעים את היום או את השעה המדויקים שבהם יבוא יום יהוה,‏ אך האם אנחנו באמת צריכים לדעת זאת?‏ נוכל להמשיך להיות מוכנים ליום זה,‏ וכך אכן נעשה (‏מתי כ״ד:‏36,‏ 44‏)‏.‏ אנו בטוחים שכל עוד נשים את מלוא מבטחנו ביהוה ונציב את מלכותו במקום הראשון,‏ לא ננחל אכזבה (‏רומ׳ י׳:‏11‏)‏.‏