יהוה מקהיל את עמו המאושר
”הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך” (דב׳ ל״א:12).
1, 2. אילו ממאפייני הכינוסים התיאוקרטיים ראויים לתשומת ליבנו?
הכינוסים הבינלאומיים והמחוזיים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה המודרנית של עדי־יהוה. רבים מאיתנו נכחו בכמה מן האירועים המשמחים האלה, ואולי אף בעשרות מהם לאורך השנים.
2 גם לפני אלפי שנים קיימו משרתי אלוהים כינוסים קדושים. נבחן כעת כמה תקדימים מקראיים לכינוסים בעת המודרנית, נשים לב לכמה קווי דמיון בין ההתכנסויות בימינו לבין ההתכנסויות בימי קדם ונתמקד בתועלת שאנו מפיקים מנוכחות בכינוסים (תהל׳ מ״ד:2; רומ׳ ט״ו:4).
כינוסים שהיוו ציוני דרך בימי קדם ובימינו
3. (א) מה אפיין את הכינוס הראשון של משרתי יהוה שמתועד במקרא? (ב) כיצד הקהיל יהוה את בני ישראל?
3 על־פי הכתוב במקרא, הכינוס שנערך למרגלות הר סיני היה הפעם הראשונה שהתכנס קהל רב של משרתי אלוהים כדי לקבל הדרכה רוחנית. היה זה ציון דרך של ממש בהיסטוריה של עבודת אלוהים הטהורה. באירוע מרגש זה, אשר ודאי נחרת עמוק בזיכרונם של הנוכחים בו, המחיש יהוה לבני ישראל את כוחו כאשר נתן להם את תורתו. (שמ׳ י״ט:2–9, 16–19; קרא שמות כ׳:18; דברים ד׳:9, 10.) אירוע זה השפיע עמוקות על המשך מגעיו של אלוהים עם בני ישראל. זמן קצר לאחר מכן קבע יהוה כיצד יש לכנס את העם. הוא הורה למשה להכין שתי חצוצרות מכסף, שבהן יתקעו כדי להקהיל את ”כל העדה אל פתח אוהל מועד” (במ׳ י׳:1–4). נסה לדמיין עד כמה אירועים אלה היו מרגשים!
4, 5. מדוע הייתה לכינוסים שערכו משה ויהושע משמעות מיוחדת?
4 לקראת סוף 40 שנות נדודיהם במדבר, בזמן מכריע בתולדות האומה הצעירה יחסית, כינס משה את בני עמו. הם עמדו על סיפה של הארץ המובטחת. היה זה הזמן המתאים עבור משה להזכיר לאחיו את כל מה שעשה עבורם יהוה ואת כל מה שהוא עוד עתיד היה לעשות (דב׳ כ״ח:69 עד כ״ט:14; ל׳:15–20; ל״א:30).
5 ייתכן שבאותו מעמד הזכיר משה סידור קבוע שבמסגרתו התאספו משרתי אלוהים לשם קבלת הדרכה. בכל שנת שמיטה היה על הגברים, הנשים, הטף והגרים בישראל להתכנס במהלך חג הסוכות במקום אשר בחר יהוה ’למען ישמעו ולמען ילמדו לירוא את יהוה וישמרו לעשות את כל דברי התורה’. (קרא דברים ל״א:1, 10–12.) אם כן, כבר בשלב מוקדם בהיסטוריה של משרתי אלוהים הבהיר יהוה שעליהם להתאסף דרך קבע כדי לדון בדברו ובמטרותיו. כאשר השלימו בני ישראל את כיבוש הארץ המובטחת, הם עדיין היו מוקפים בעמים עובדי אלילים. לכן כינס יהושע את כל ישראל במטרה לחזק את נחישותם לשמור אמונים ליהוה. במעמד זה נשבע העם לשרת את אלוהים (יהו׳ כ״ג:1, 2; כ״ד:1, 15, 21–24).
6, 7. מדוע ניתן לומר שהכינוסים של משרתי יהוה בעת המודרנית היוו ציוני דרך חשובים?
6 כמה מהכינוסים שערכו משרתי יהוה בעת המודרנית היוו גם הם ציוני דרך. אירועים אלה ציינו שינויים משמעותיים בפעילויות התיאוקרטיות ובהבנתנו המקראית (מש׳ ד׳:18). הכינוס הבולט הראשון שקיימו תלמידי המקרא לאחר מלחמת העולם הראשונה נערך בשנת 1919 בסידר פוינט, אוהיו, ארה״ב. אירוע זה, אשר נכחו בו כ־000,7 איש, ציין את תחילתו של מבצע הטפה כלל עולמי. בשנת 1922, במהלך כינוס בן תשעה ימים שנערך באותו אתר, נתן ג׳וזף פ. רתרפורד תנופה אדירה לפעילות זו והאיץ במאזיניו הקשובים: ”הייו עדים נאמנים ואמיתיים לאדון. צאו להילחם עד שתיהפך ’בבל’ כולה לשממה. הכריזו את הבשורה עד קצות הארץ. העולם חייב לדעת שיהוה הוא האלוהים ושישוע המשיח הוא מלך המלכים ואדון האדונים. זהו יום מיוחד במינו. הנה המלך מולך! אתם מליצי יושרו. לכן פרסמו, פרסמו, פרסמו את המלך ואת מלכותו”. הנוכחים בקהל, ולמעשה משרתי אלוהים ברחבי העולם, נענו בשמחה לקריאה מעודדת זו.
7 בכינוס שנערך ב־1931 בקולמבוס, אוהיו, אימצו תלמידי המקרא בשמחה רבה את השם עדי־יהוה. ב־1935 בוושינגטון די. סי. הצביע אח רתרפורד על זהות חברי ’ההמון הרב’, המתוארים בספר ההתגלות כמי ש”עומדים לפני הכיסא ולפני השה” (ההת׳ ז׳:9–17). ב־1942, בעיצומה של מלחמת העולם ה־2, הגיש אח נתן ה. נור נאום מרתק בנושא ”שלום — האם יחזיק מעמד?” בנאומו חשף את זהותה של ’החיה האדומה כשני’ המתוארת בפרק י״ז בספר ההתגלות וציין שלאחר המלחמה יהיה עליהם לבשר לעוד אנשים רבים.
8, 9. מדוע כינוסים מסוימים היו מרגשים במיוחד?
8 בכינוס התיאוקרטי ”הרנינו גויים”, שנערך ב־1946 בקליבלנד, אוהיו, בלט במיוחד נאומו של אח נור בנושא ”האתגרים הכרוכים בעבודות הבנייה מחדש וההרחבה”. אחד הנוכחים סיפר על ההתרגשות שעורר הנאום וכתב: ”נפלה בחלקי הזכות להיות מאחוריו על הבמה באותו הערב, וכאשר הוא תיאר בקווים כלליים את העבודות המתוכננות וסיפר על התוכניות להרחיב את בית־אל ואת בית הדפוס שבברוקלין, פרץ הקהל העצום פעם אחר פעם במחיאות כפיים סוערות. אומנם לא ניתן היה לזהות מן הבמה את פניהם של הנוכחים בקהל, אך קל היה להבחין בשמחתם”. בכינוס בינלאומי שנערך ב־1950 בניו יורק סיטי, התרגשו הנוכחים לקבל את תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש המשיחיים — חלקו הראשון של תרגום מקרא לשפה מודרנית אשר השיב את שמו של אלוהים למקומו הראוי בדברו (יר׳ ט״ז:21).
9 הכינוסים שבהם הקהיל יהוה את עדיו הנאמנים לאחר תקופות של רדיפות או תקופות שבהן נאסרה פעילותם היו גם הם מרגשים עד מאוד. אדולף היטלר נשבע להשמיד את עדי־יהוה בגרמניה, אך בכינוס שנערך בנירנברג ב־1955 מילאו 000,107 עדים את האצטדיון שבו ערך היטלר את מצעדיו. רבים מהנוכחים לא הצליחו לעצור את דמעות השמחה. רבים מבין 518,166 הנציגים שנכחו בשלושת הכינוסים המחוזיים בנושא ”מסירות לאלוהים” שנערכו בפולין ב־1989, הגיעו מברית־המועצות, מצ׳כוסלובקיה וממדינות אחרות במזרח אירופה. חלקם נכחו בפעם הראשונה בחייהם באסיפה המונה יותר מ־15 או 20 משרתי אלוהים. ותאר לעצמך את השמחה שאחזה במי שנכחו בכינוס הבינלאומי שנערך בקייב שבאוקראינה ב־1993 בנושא ”הוראה אלוהית”. בכינוס זה נטבלו 402,7 איש — ככל הנראה המספר הרב ביותר של עדי־יהוה שנטבלו אי פעם ביום אחד (יש׳ ס׳:22; חגי ב׳:7).
10. אילו כינוסים זכורים לך במיוחד, ומדוע?
10 ייתכן שכינוסים מחוזיים או בינלאומיים מסוימים זכורים לך במיוחד. האם אתה זוכר את הכינוס הראשון שבו נכחת או את הכינוס שבו נטבלת? אירועים אלה היוו עבורך ציוני דרך מבחינה רוחנית. נצור זיכרונות אלה בליבך! (תהל׳ מ״ב:5).
מועדים קבועים לשמחה
11. מה קבע אלוהים בישראל הקדומה באשר לשלושת הרגלים?
11 יהוה דרש מבני ישראל להתכנס מדי שנה בירושלים כדי לחגוג את שלושת הרגלים — חג המצות, חג השבועות וחג הסוכות. באשר לחגים אלה ציווה אלוהים: ”שלוש פעמים בשנה יֵרָאה כל זכורך אל פני האדון יהוה” (שמ׳ כ״ג:14–17). ראשי משפחות רבים הכירו בערכם הרוחני הרב של חגים אלה ונכחו יחד עם כל בני ביתם (שמ״א א׳:1–7; לוקס ב׳:41, 42).
12, 13. במה הייתה כרוכה הנוכחות במועדים השנתיים עבור רבים מבני ישראל?
12 חשוב במה היה כרוך המסע עבור משפחה מקרב בני ישראל. יוסף ומרים, למשל, היו צריכים לגמוא מרחק של כ־100 קילומטר כדי להגיע מנצרת לירושלים. כמה זמן לדעתך יידרש לך כדי להשלים מסע זה בהליכה עם ילדים קטנים? מתיעוד ביקורו של ישוע כילד בירושלים עולה שקרובי משפחה ומכרים ערכו לעיתים מסעות אלו כקבוצה. זו ודאי הייתה עבורם חוויה נהדרת לערוך יחד את המסע, להכין ארוחות משותפות ולמצוא מקומות לינה באזורים לא־מוכרים. עם זאת, התנאים היו מספיק בטוחים כדי לאפשר לילד בן 12 כמו ישוע ליהנות ממידה מסוימת של חירות לאורך המסע. תאר לעצמך עד כמה בלתי נשכח היה המסע, בייחוד עבור הצעירים (לוקס ב׳:44–46).
13 לאחר שנפוצו בני ישראל הרחק מארץ מולדתם, הגיעו העולים לירושלים ממקומות רבים בעולם. בחג השבועות של שנת 33 לספירה, יהודים וגרים שגילו הערכה לחגים עלו לירושלים ממקומות כמו איטליה, לוב, כרתים, אסיה הקטנה וארם נהריים (מה״ש ב׳:5–11; כ׳:16).
14. איזו תועלת הפיקו בני ישראל מחגיגת שלושת הרגלים?
14 עבור בני ישראל הנאמנים, מה שעמד במרכז מסעות אלו והיווה את נקודת השיא שלהם היה ההיבט הרוחני — לעבוד את יהוה בלהיטות לצד אלפי חוגגים שגילו הערכה דומה. כיצד השפיע הדבר על הנוכחים? את אחת התשובות אנו מוצאים בהוראות שנתן יהוה לעמו באשר לחג הסוכות: ”ושמחת בחגיך, אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה, אשר בשעריך. שבעת ימים תחוג ליהוה אלוהיך במקום אשר יבחר יהוה, כי יברכך יהוה אלוהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך, והיית אך שמח” (דב׳ ט״ז:14, 15; קרא מתי ה׳:3).
מדוע עלינו להעריך את הכינוסים בימינו?
15, 16. אילו הקרבות היה עליך לעשות כדי לנכוח בכינוסים, ומדוע המאמץ לנכוח בכינוסים כדאי?
15 הכינוסים בימי קדם מהווים ללא ספק דוגמאות מעולות עבור משרתי אלוהים כיום. הגם שדברים רבים השתנו לאורך הדורות, מהותם הבסיסית של הכינוסים נותרה כפי שהייתה. בימי המקרא נאלצו הנוכחים בכינוס לעשות הקרבות מסוימות כדי לנכוח באירועים אלה, וכך עושים גם רבים כיום. אך התועלת שהם מפיקים בהחלט שווה את המאמץ. אירועים אלה היו — והם עדיין — מועדים רוחניים חשובים. הם מספקים לנו מידע והבנה החיוניים לנו כדי לשמור על יחסים קרובים עם אלוהים. הכינוסים מניעים אותנו ליישם את מה שאנו לומדים, מסייעים לנו להימנע מבעיות ומעודדים אותנו להמשיך להתמקד במטרות ובתחומי עניין שמהווים מקור רענון, ולא מעמסה (תהל׳ קכ״ב:1–4).
16 מאז ומתמיד הסבו הכינוסים שמחה למי שנכחו בהם. דוח על כינוס גדול שנערך בשנת 1946 ציין: ”היה זה מראה משובב לראות אלפי עדים ישובים בניחותא, וזה היה אף משמח יותר להאזין לקולותיהם של ההמונים, שבליווי תזמורת גדולה שרו לתהילת יהוה שירי מלכות משמחים אשר הדהדו ביציעים”. הדוח מוסיף: ”רבים מקרב הנציגים נרשמו במחלקת שירותי התנדבות ואיישו את כל המחלקות, ולו רק מתוך שמחה לשרת את אחיהם לאמונה”. האם גם אתה חווית התרגשות דומה בכינוסים מחוזיים או בינלאומיים? (תהל׳ ק״י:3; יש׳ מ״ב:10–12).
17. כיצד השתנה ארגון הכינוסים?
17 לאורך השנים חלו שינויים מסוימים באופן שבו מאורגנים הכינוסים. למשל, חלק ממשרתי אלוהים זוכרים את הזמנים שבהם ארכו הכינוסים שמונה ימים! הכינוסים כללו תוכנית בוקר, תוכנית אחר צהריים ותוכנית ערב. שירות השדה היה חלק קבוע בתוכנית. מספר חלקים החלו בשעה תשע בבוקר, ולעיתים קרובות נמשכה התוכנית עד תשע בערב. המתנדבים עמלו שעות רבות כדי להכין לבאי הכינוס ארוחת בוקר, ארוחת צהריים וארוחת ערב. כיום תוכנית הכינוס קצרה יותר, ומשפחות ויחידים מכינים את ארוחותיהם מראש כדי שיתאפשר להם להקדיש תשומת לב רבה יותר לתוכנית ההזנה הרוחנית.
18, 19. לאילו היבטים של הכינוסים אתה מצפה, ומדוע?
18 חלקים מסוימים הכלולים כבר שנים בתוכנית הכינוסים מעוררים ציפייה רבה. בכינוסים מוגש לנו מזון רוחני ”בעיתו”, המקנה לנו הבנה טובה יותר של הנבואות ושל עיקרי האמונה המקראיים. מזון זה ניתן לנו לא רק באמצעות נאומים, אלא גם באמצעות פרסומים חדשים היוצאים לאור בכינוסים (מתי כ״ד:45). על־פי־רוב פרסומים אלה הם כלים שמסייעים לאנשים כנים להבין את אמיתות המקרא. הדרמות המקראיות מעוררות המחשבה מעודדות צעירים ומבוגרים כאחד לבחון את מניעיהם ולהישמר מפני הלחצים המופעלים עליהם לאמץ את חשיבתו של העולם, חשיבה המנוגדת לזו של אלוהים. וכמו כן, נאום הטבילה מקנה לכולנו הזדמנות לבחון מחדש את סדר העדיפויות שלנו בחיים ולשמוח מכך שאחרים נטבלים כסמל להקדשתם ליהוה.
19 הכינוסים מהווים זה זמן רב חלק מעבודת אלוהים הטהורה, והם מקנים למשרתיו המאושרים של יהוה את הכלים לשרת אותו כראוי בזמנים קשים. התכנסויות אלה מספקות תמריץ רוחני ומקנות הזדמנויות להכיר חברים חדשים. הן גם מסייעות לנו להוקיר את אגודת האחים הכלל עולמית, והן אחת הדרכים העיקריות שבהן יהוה מברך ודואג למשרתיו. אין ספק שכל אחד מאיתנו ירצה לערוך את הסידורים הנחוצים, כך שיוכל לנכוח בכל החלקים של כל הכינוסים ולהפיק מהם תועלת (מש׳ י׳:22).