משרתי פולחן השטן — סמים ומוסיקת הרוק הכבד
קרל א. רשקה, מנהל המכון למדעי־הרוח של אוניברסיטת דנוור, כתב: ”זו אינה מקריות שסמים, [מוסיקת] רוק כבד, אכזריות ואלימות זדונית, היו לדגל הזוועתי המתנוסס על חורבות האנושות והריסותיה, בעודנו מתקדמים לעשור השלישי של עידן השטניות”. הוא אף אמר: ”ניתן לומר כי רוק כבד נועד ללוות את השטניות כשם ששירי הנשמה הדתיים מלווים את האמונה הנוצרית. בודדים התנצרו רק עקב האזנה למוסיקת נשמה דתית המשודרת ברדיו. אך, הרוק הכבד מהווה תגבורת רבת־עוצמה. הוא נותן תוקף חוקי לפעילות הנבזית שבה הילדים כבר מעורבים”.
זו האשמה חמורה נגד דבר, שצעירים כה רבים בימינו רואים בו פעילות המסיחה את המחשבות מדאגות החיים — מוסיקת הרוק הכבד וסמים. האם האשמות אלה מוצדקות? הייתכן שסמים ומוסיקת הרוק הכבד הם סימני־היכר אפשריים של פולחן השטן? שקול את הערותיהם של אלה שהתמודדו עם האלימות של עובדי השטן ושל אלה שערכו מחקר על עובדי השטן.
”ייתכן שאין זה מפתיע כי המסר המשלהב של מוסיקת הרוק הכבד הוא ’דתי’ — בכך שהוא מכריז על כוח נעלה יותר המפקח על היקום. אולם, הכוח אינו אלהים”, כתב רשקה בספרו Painted Black (צבוע שחור). ”הוא... פרי תכנונו של השטן עצמו”. הוא הוסיף ואמר: ”הכוח והאלימות שבשטניות, הם דברים שאליהם יכולים להימשך בנקל צעירים חסרי תקווה, בעלי מצפון קהה... נוער מופרע הסובל התעללות, שנסיון חייו טבע בו חותם הרסני, מאמין כי הכוח הנעלה חייב להיות הרוע. הרוק הכבד מאשר ’תיאולוגיה’ זו וממסד אותה באמצעות המוסיקה”.
לדברי ד״ר פול קינג מאוניברסיטת טנסי, שהעיד בפני הסֶנָט של ארצות־הברית בנוגע למוסיקת הרוק הכבד, העדפתם המוסיקלית של בני־נוער מופרעים רבים היא ”נושאים בלתי שגרתיים, כגון אלימות, שנאה, מרד, מין גס, התעללות בנשים והערצת השטן. כשהסמים הם אחד המרכיבים של חיי הנער, העדפה זו מצדו הינה אף סבירה יותר”. מוסיקת הרוק הכבד מאדירה ומהללת את כוח הרוע, אמר קינג. הוא ציין כי במוסיקת הרוק הכבד, ”ההלל למעשי הרשע נוסק בהופעות לשיאים חדשים”.a
חשוב על פירותיו של המסר התת־הכרתי שברוק הכבד על־פי הידיעות שלהלן.
אשתקד, בניו־ג׳רסי שבארה״ב, שני נערים בני 15, הרגו באכזריות את חיית־המחמד של המשפחה, כלבת לַבְּרַדוֹר ששמה פרינסס. ”היא הוקרבה לשטן”, טענו. הם תלו את הכלבה מקולרה ובעטו בה למוות, תלשו את לשונה והשתמשו בו בטקס שטני. לאחר ההתעללות, הם נעצו בגופת הכלבה וו מתכת גדול, ותלו אותה בחצר השכנים. על ראש הכלבה נמצאו סימנים שטניים, והכוכב המחומש (סמל שטני) נחרת באדמה שמתחת לגופתה. בליל הרצח, האזינו ללהקת ’מוות מטלי’ בשם דֵיסַייד (שמשמעו רצח־האל), שהסולן שלה מתרברב בעינוי חיות ובהריגתן.
בקליפורניה, זוג נאהבים בגיל העשר’ה, שלדברי חבריהם היו ’משוגעים לדבר’ בכל הקשור לפולחן השטן, הרגו בפראות את אֵם הנערה, כשהם דוקרים אותה בסכין ומכים אותה במפתח ברגים. באותו איזור, צעיר אחר התפלל לשטן ולאחר־מכן ירה באביו למוות. המשטרה, שחקרה את הפשע, היתה משוכנעת שמוסיקת הרוק הכבד היתה אחראית לכך. ”בעיקרו של דבר, המוסיקה מלמדת שאינך חייב להישמע להוריך ושעליך לחיות את חייך כרצונך”, אמרה בת־סמכא מהמשטרה.
באנגליה, קורבנות של סדרת מקרים של אונס קבוצתי דיווחו למשטרה, כי אחד האנסים נשא בגופו קעקועי סמלים של להקת רוק כבד, ששיריה מכילים מסרים של אונס ואלימות.
בארקנסו שבארה״ב, ניסה נער כפרי להרוג את הוריו בהכותו אותם באלה ובחותכו אותם בסכין קצבים. המשטרה מצאה ברשמקול שלו קלטת, המכוונת לנגן שיר של להקת רוק כבד בשם ”קורבן המזבח”, שבו המילים זועקות: ”הכהן הגדול ממתין, פגיון בידו, שופך דם נקי וטהור. טבח השטן, מוות תוך פולחן, הישמע לכל צו שלו. היכנס לממלכת השטן... למד את מילות ההלל הקדושות, ’הריע לשטן’”.
באשר למילים של שירים אחרים, ששרים חברי להקות רוק כבד צרחניים — הנישאות תדירות בפי מעריציהן תוך השתוללות פראית בהופעות, או הנשמעות מקלטות רשמקול במשך שעות ארוכות — איזו השפעה יש למסרים אלה על הצעירים המושפעים בנקל? חשוב, למשל, על המילים הבאות: ”השטן, אדוננו בהשתוללות מרושעת, מנחנו בכל צעד ושעל”, וכן ”שפוך את דמך, תן לו לנזול עלי. קח את ידי והיפרד מחייך... שפכת דם. נשמתך בידי”.
”אם כבר קיבלנו את ההנחה שפורנוגרפיה עלולה לדחוף אדם להתעלל מינית בילדים”, כתב קרל רשקה, ”מדוע שלא נהפוך ברעיון שמילות השירים הזועקות הרוג, הטל מום, גרום נכות, ענה, השמד עלולות למעשה לדרבן אדם בעל מוח מעוות לבצע בדיוק את המעשים הללו?”
חוקרים מכל רחבי־העולם מחזיקים בדעה שצריכת סמים ופולחן השטן גרים בכפיפה אחת. דויד טומא, לשעבר בלש במחלק־מוסר, קונן: ”מעולם לא נתקלתי בעובד שטן שלא השתמש בסמים”. השימוש בסמים, דיווח כתב־העת Teen’ (גיל העשר’ה), מסבך את המצב עבור בני־נוער ”שפונים לפולחן השטן, המקשה עליהם יותר ויותר להבחין בין המציאות לבין מה שנראה כמציאות מבעד לערפול החושים הנובע מסמים ומאלכוהול”.
”רוק כבד וצריכת סמים קשים כרוכים יחדיו בדומה למשחקי־מזל ומהמרים כפייתיים”, אמר רשקה. ”הנער המשועבד לחומרים הכימיים, מאמץ לו סגנון־חיים של יהירות, אכזריות, גניבות ומין מופרז — כשהכל גוברים באמצעות היללות והשאגות של להקות הרוק”.
ללא ספק, צעיר נופל טרף קל להשפעת השטן, כשהוא מאבד את שפיותו ומוחו נשטף במחשבות של סטיות ואלימות.
a [הערת שוליים]
באשר לישראל, ראה מסגרת בעמוד 8.
[קטע מוגדל בעמוד 8]
האדם נופל טרף קל להשפעת השטן כשהוא מאבד את שפיותו ומוחו נשטף במחשבות של סטיות ואלימות
[תמונה בעמוד 7]
במה ממלא אתה את מוחך?
[תיבה בעמוד 8]
פולחן השטן בישראל
”הייתי שתול בכת השטן”, במאמר שהופיע ב’ידיעות אחרונות’ בתאריך 94.9.2, מציין עמוס נבו, שקבוצות אחדות החברות בכת השטן פועלות בערים תל־אביב, חיפה, רעננה, כפר־סבא, עפולה ונתניה.
סוכן סמוי שהושתל בכת השטן אומר: ’משיחות איתם הבנתי, שרבים מהם הידרדרו, בין השאר, בגלל הרוק הכבד. המוסיקה הרעשנית הזאת משדרת אגרסיביות ומטיפה לא פעם לאנרכיה, לאלימות, למין, למוות ולסמים. המוסיקה הזאת ממכרת. הנוער מאזין לה שעות. ידוע על זמרי רוק כבד אחדים, שבמהלך ההופעה הרגו בגיטרה חתול על הבמה, או תלשו ראשו של עטלף חי ושחטו תרנגולות, והשליכו את אבריהן על הקהל. זמר אחד חתך את עצמו בבקבוק שבור, ואחר יצק שעווה רותחת על גופו’.
”הקשבתי למוסיקה הזאת שעות”, הוא מציין, ”והגעתי למסקנה שהיא מסוכנת. ואני, אני בן־אדם נורמלי. שמעתי את המוסיקה הזאת, ובא לי לשבור את החדר. הרגשתי שהיא נותנת לי כוח ודוחפת אותי למעשים אלימים. לא פלא שבני־נוער נרצחו בהשפעתה או התאבדו”.