כאשר מילים הופכות לנשק
”יש בוטה כמדקרות חרב” (משלי י״ב:18).
”זה התחיל מספר שבועות אחרי החתונה”, מספרת אֶלֵיין.a ”הערות פוגעות, מילים מזלזלות וניסיונות להשפיל אותי. לא הייתי יריבה שקולה לבעלי. מוחו החריף ולשונו הזריזה הצליחו לעוות ולסלף כל דבר שאמרתי”.
במשך כל שנות נישואיה, היתה אליין נתונה למתקפה שפגעיה סמויים מן העין. אין היא מותירה צלקות או מעוררת רגשי אהדה. למרבה הצער, מצבה לא שפר עם הזמן. ”אנחנו נשואים כבר 12 שנה”, היא אומרת. ”לא חולף יום מבלי שהוא ידבר אלי בביקורתיות ובעוקצנות במילים נוקבות ובוטות”.
אין כתבי־הקודש מגזימים באומרם שהלשון עלולה להיות ’רעה וחסרת מעצור, ומלאה ארס מוות’ (יעקב ג׳:8; השווה תהלים ק״מ:4). עובדה זו נכונה במיוחד בנישואין. ”מי שאמר: ’מקלות ואבנים יכולים לשבור את עצמותיי אך מילים לא יפגעו בי לעולם’, טעה לחלוטין”, אומרת אשה נשואה ששמה ליסה (משלי ט״ו:4).
גם הבעלים עלולים להיות מטרה לתוקפנות מילולית. ”יש לך מושג איך זה לחיות עם אשה שתמיד מכנה אותך שקרן, אידיוט מטופש וגרוע מזה?” שואל מייק, שלאחר ארבע שנות נישואין עומד להתגרש מטרייסי. ”לא יאה להזכיר בנוכחות אנשים מכובדים את המילים שהיא אומרת לי. לכן, אינני יכול לדבר איתה, ואני נשאר בעבודה עד שעה מאוחרת. זה הרבה יותר בטוח מלבוא הביתה” (משלי כ״ז:15).
השליח פאולוס הזהיר בצדק את המשיחיים: ”הסירו מכם... צעקה וגידוף” (אפסים ד׳:31). אולם, מהו ”גידוף”? פאולוס הבדיל בין מילה זו לבין המילה ”צעקה” (יוונית, קרָאוּגֶה), שמשמעה הרמת הקול בלבד. המונח ”גידוף” (יוונית, בְּלַספֶמִייָה) מתייחס יותר לתוכן הנאמר. אם הדיבור רודני, זדוני, משפיל או מעליב, זהו גידוף — בין שייאמר בצעקות ובין שבלחישות.
פצעי המילים
דיבור גס חוזר ונשנה עלול לרופף את עבותות הנישואין, כגלי ים השוחקים סלע מוצק. ”כעוצמת התופעה והמשכיותה”, כותב ד״ר דניאל גולמן, ”כן גודל הסכנה. ... ביקורת, בוז או גועל שהם בבחינת הרגל, מדליקים נורה אדומה, מפני שהם מציינים כי הבעל או האשה כבר שפטו בלבם את בן־זוגם לכף חובה”. עם התפוגגות החיבה, נעשים הבעל והאשה, כלשון אחד הספרים, ”נשואים חוקית אך לא רגשית”. ברבות הימים, עלולים נישואיהם לקרוס כליל.
מכל מקום, דיבור קנטרני עלול לתת אותותיו לא רק בקשרי הנישואין. אחד המשלים במקרא אומר: ”בעַצבת־לב רוח נכאה” (משלי ט״ו:13). המטח הבלתי פוסק של מילים פוגעות מוביל למצוקה, שעלולה לגרום נזק חמור לבריאות. לדוגמה, ממחקר שנעשה באוניברסיטת וושינגטון (ארה״ב) עולה, שייתכן כי אשה המשמשת מטרה קבועה לגידופים נוטה יותר להצטנן ולסבול מבעיות בשלפוחית השתן, מקַנדִידִיאַזִיס ומהפרעות בקיבה.
נשים רבות, שהיו טרף להתקפות פיסיות ומילוליות, מספרות שמילים פוגעות יותר מאגרופים. ”החבּורות ממכותיו נרפאו לבסוף ונעלמו”, אומרת בברלי, ”אבל לעולם לא אשכח את הדברים האיומים שאמר על הופעתי החיצונית, על בישולי ועל טיפולי בילדים”. כך מרגישה ג׳וליה. ”אני יודעת שזה נשמע כטירוף”, היא אומרת, ”אבל הייתי מעדיפה שיכה אותי ודי, במקום לשחק במשחקים הפסיכולוגיים האלה שעות על־גבי שעות”.
אולם, מדוע יש התוקפים ומקללים את מי שהם מתיימרים לאהוב? בשאלה זו יעסוק המאמר הבא.
[הערת שוליים]
a חלק מהשמות בסדרת המאמרים בדויים.
[קטע מוגדל בעמוד 13]
”הייתי מעדיפה שיכה אותי ודי, במקום לשחק במשחקים הפסיכולוגיים האלה שעות על־גבי שעות”
[קטע מוגדל בעמוד 13]
”יש לך מושג איך זה לחיות עם אשה שתמיד מכנה אותך שקרן, אידיוט מטופש וגרוע מזה?”