גרמניה המאוחדת — האתגרים

מאת כתב עורו!‏ בגרמניה

‏”‏כאשר הוריי ואני חצינו את הגבול מגרמניה המזרחית והגענו למערב ברלין,‏ המונים התגודדו על הגשרים שמעל האוטוסטרדה כשהם מנפנפים ומריעים”‏,‏ נזכר רוני.‏ ”‏הסתובבנו ליד מרכז הקניות קוּדַם שבמערב ברלין,‏ וכשאנשים קלטו שבאנו מגרמניה המזרחית,‏ הם קנו לנו משקאות.‏ לכולם היה מצב רוח חגיגי”‏.‏ היה זה ב־10 בנובמבר 1989,‏ יום לאחר פתיחת חומת ברלין.‏

לא רק ברלין לבשה חג.‏ האווירה החגיגית הורגשה בכל גרמניה המזרחית וגרמניה המערבית,‏ שהיו אז שתי מדינות נפרדות.‏ הוֵנְדֶה,‏ כלומר נקודת התפנית של המהפכה השקטה אשר הובילה להתמוטטותה של גרמניה המזרחית הטוטליטארית,‏ הכתה בתדהמה כמעט את כולם.‏ כעבור שנים,‏ רבים עדיין רואים בוֵנְדֶה התקופה היפה ביותר ביובל השנים האחרונות.‏ כמובן,‏ האופוריה פינתה מקומה למציאות,‏ ומכאן מתעוררת השאלה:‏ כיצד השתנו חיי אנשים מאז הוֵנְדֶה?‏ הנוכל להפיק לקח כלשהו ממה שאירע?‏

היי שלום,‏ מלחמה קרה

פתיחת חומת ברלין הביאה בכנפיה הקלה עצומה לרוב הגרמנים.‏ לדברי מספר מקורות,‏ כמעט אלף איש מצאו את מותם בגבול הרצחני שבין המזרח למערב.‏ באוקטובר 1990 התאחדו שתי הגרמניות למדינה אחת,‏ הרפובליקה הפדראלית גרמניה,‏ כשאוכלוסייתן המשותפת מונה כ־80 מיליון נפש.‏ הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית (‏GDR)‏ — המוכרת כגרמניה המזרחית — חדלה להתקיים,‏ 41 שנה בלבד לאחר היווסדה.‏ שטחה של גרמניה המזרחית לשעבר התחלק לשישה מחוזות,‏ הקרויים על פי רוב המחוזות הפדראליים החדשים.‏

העולם נדהם כאשר הוֵנְדֶה החישה את התפוררות הגוש הקומוניסטי,‏ את פירוק הברית הצבאית להגנה הדדית,‏ הלא היא ברית ורשה.‏ חייליהן של מעצמות העל משני צידי המתרס,‏ אשר ערכו תצפיות אלה על אלה כ־40 שנה לאורך הגבול בין שתי המדינות — נסוגו מאדמת גרמניה.‏ המאורעות הללו התרחשו מבלי שנורתה אפילו ירייה אחת.‏

לאחר האיחוד מחדש עברה גרמניה שינוי דרסטי,‏ שנתן אותותיו בעיקר בחיי האנשים במחוזות הפדראליים החדשים.‏ עבור רבים היה השינוי דרמתי מכפי שציפו.‏

סוף סוף חופש!‏

הציבור בגרמניה המזרחית רצה יותר מכל להשיג חופש בעזרת הוֵנְדֶה‏.‏ אין זה פלא,‏ שהרי המשטר הטוטליטארי הגביל כל צעד ושעל של אזרחיו.‏ בתקופה שלפני הוֵנְדֶה היה קשה ואף בלתי אפשרי לקבל אשרת כניסה כדי לחצות את הגבול שבתוך גרמניה.‏ לפתע השתנה המצב.‏ אשה אחת אמרה בהתרגשות:‏ ”‏תאר לעצמך,‏ אנחנו יכולים לנסוע לאמריקה!‏”‏ האיחוד מחדש עם קרובי המשפחה והידידים מעברו השני של הגבול ממשיך להוות עבור רבים סיבה להיות אסירי תודה.‏

החופש הזה מאפשר לא רק לתושבי גרמניה המזרחית להגיע למערבית,‏ אלא גם את ההיפך.‏ משמע הדבר שאתרי התיירות במחוזות הפדראליים החדשים הם שוב על המפה:‏ למשל,‏ תיירים יכולים לבקר בעיר וִיטֶנְבֶּרְג שבה החל מרטין לותר את הרפורמציה והביא להולדת הפרוטסטנטיות;‏ ערים נוספות שאפשר לבקר הן מַיְסֶן,‏ עיר הידועה בכלי החרסינה שלה שהם עבודת יד וגם וַייְמַר,‏ שהיתה בעבר ביתם של היוצרים המפורסמים ביותר בספרות הגרמנית,‏ יוהן וולפגנג פון גֶתֶּה ופרידריך פון שילר.‏ ב־1999 הפכה וַייְמַר למרכז תרבותי אירופי,‏ העיר הראשונה בגוש הקומוניסטי לשעבר שזכתה לכבוד כה רב.‏

ומה לגבי חופש הדיבור?‏ אנשים במחוזות הפדראליים החדשים יכולים לדבר בחופשיות מבלי לפחד שזה יגיע לאוזניה של המשטרה הפוליטית,‏ השטאזי‏.‏ והאזרח הקטן שמח שביכולתו לבחור את תוכניות הטלוויזיה שבהן הוא רוצה לצפות ואת חומר הקריאה שלו.‏ מתיאס נזכר:‏ ”‏כשלמדתי בבית הספר,‏ הוחרם כל חומר הקריאה מהמערב שהגיע איכשהו לידינו”‏.‏

ומה באשר לחופש דת?‏ בגרמניה המזרחית שללו את הדת,‏ ול־2 מכל 3 אזרחים אין כל שיוך דתי.‏ ברחבי גרמניה המאוחדת התושבים נהנים מחופש דת למעלה מעשר שנים,‏ וזוהי התקופה הארוכה ביותר מאז נקט היטלר יד קשה כנגד הדת ב־1933.‏ אך חופש דת אין משמעו שהדת פופולרית.‏ הכנסיות הממוסדות קבלו תקופה ארוכה על אובדן השפעה,‏ והוֵנְדֶה נתנה משנה תוקף למגמה זו.‏ לעומת זאת עדי־יהוה,‏ שהוטל חרם על פעילותם ונרדפו על־ידי המשטר הטוטאליטרי,‏ הרחיבו את הפעילות.‏ בעשר השנים האחרונות בנו עדי־יהוה 123 אולמי מלכות ו־2 אולמי כינוסים במחוזות הפדראליים החדשים.‏

הבנייה ככלל קיבלה ממדים עצומים במחוזות הללו.‏ ברלין שבה למעמדה הקודם כעיר הבירה ונעשו בה שיפוצים מסיביים.‏ ברחבי כל המחוזות הפדראליים החדשים משפרים את התשתיות,‏ וההוצאות הכספיות על כבישים ומסילות ברזל מסתכמות בהון תועפות.‏ נעשָׂה רבות כדי לנקות את הסביבה וליישר קו עם הסטנדרטים המערביים בתחום הביטוח הרפואי והרווחה החברתית.‏ רוב תושבי המחוזות החדשים יסכימו שרמת החיים שלהם עלתה.‏

‏”‏זו היתה תקופה יפה”‏

למרות זאת יש שמתרפקים על העבר,‏ על התקופה שלפני הוֵנְדֶה‏.‏ ”‏זו היתה תקופה יפה”‏,‏ אומרת אשה אחת.‏ מה יכול להיות יפה בתנאים של דיקטטורה?‏ יש אומרים שאז הכל היה צפוי ובטוח.‏ רבים הוקירו את הקשרים ההדוקים ששררו בין ידידים ובין שכנים,‏ את התחושה שיש תמיד מי שיעזור לך ויתמוך בך.‏ לדברי מכון אַלֶנסבָּך לסקרי דעת קהל,‏ ”‏דיקטטורות מקנות לנתיניהן תחושה של עליונות מוסרית וביטחון”‏.‏ עם נפילתה של הדיקטטורה שבגרמניה המזרחית,‏ פגה גם תחושת ה’‏ביחד’‏.‏

דוגמה נוספת:‏ בשנות השמונים מחיריהם של מוצרי היסוד והשירותים היו נמוכים,‏ ולכולם היתה תעסוקה.‏ ”‏לחמנייה שעלתה 5 פניג עולה היום לפחות פי עשרה”‏,‏ מתלוננת בריג׳יט.‏ כאשר החלה התחרות בשוק החופשי נסגרו אלפי מפעלים ממשלתיים,‏ מה שגרם לאבטלה.‏ שיעור האבטלה בגרמניה המזרחית לשעבר כפול מזה שבמערבית.‏

עד עתה,‏ עלה האיחוד מחדש כ־800 מיליארד דולר,‏ ועדיין המלאכה מרובה.‏ אך מי משלם את החשבון?‏ חלק מן העלות מכוסה על־ידי מס מיוחד.‏ מסתבר שהוֵנְדֶה נגעה לא רק ללבם של הגרמנים אלא גם לכיסם!‏ האם המאמץ השתלם והכסף הושקע נכון?‏ הרוב רואים באיחוד מחדש דבר חיובי וכדאי,‏ הישג שיש להתגאות בו.‏

מהו הלקח עבורנו?‏

הוֵנְדֶה הוכיחה שמעבר משלטון אחד למשנהו אינו מספק את צורכיהם של הכל.‏ רבים — גם מי שסבורים שהוֵנְדֶה היתה כדאית — גילו שהחיים בחברה קפיטליסטית ותחרותית עלולים להיות מתסכלים לא פחות מהמשטר הטוטאליטרי.‏ החירות וההצלחה רצויות כמובן.‏ אולם כאשר המחיר שמשלמים על היתרונות הללו הוא דרך חיים קרה ואדישה,‏ האושר נגדע באיבו.‏

לאחרונה דוּוח מהעיר דֶסַאוּ שבגרמניה המזרחית לשעבר:‏ ”‏חלף עשור מאז האיחוד.‏ הושקעו מיליארדי דולרים כדי לחלץ את האיזור ממצוקות העבר”‏.‏ ברם רבים אינם מאושרים במיוחד מהתוצאות שהושגו עד עתה.‏

מכון אַלֶנסבָּך מוסר,‏ שתקוותם של רבים היא ש”‏בנוסף לשתי האלטרנטיבות — כלכלה תחרותית חופשית וכלכלה מתוכננת — תימצא דרך שלישית”‏ לנהל את ענייני האנושות.‏ זוהי גם תקוותם של עדי־יהוה.‏

עדי־יהוה מאמינים ששום מערכת פוליטית או כלכלית מעשה ידי אדם לא תוכל לספק את כל צרכיה של האנושות.‏ הם מאמינים שרק מלכותו של הבורא בראשות המשיח תוכל לעשות כן.‏ בקרוב ממשלה שמימית זו תכונן על כדור הארץ,‏ ככתוב במקרא,‏ צורת שלטון אוהבת וצודקת.‏ המלכות תאחד את העמים כולם ותשכין שלום בין בני האדם,‏ לא רק בגרמניה אלא בעולם כולו.‏ איזו ברכה תהיה מלכות זו!‏ (‏דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏

‏[‏מפה בעמוד 23]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

בּוֹן

ברלין

וִיטֶנְבֶּרְג

וַייְמַר

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

פירוק חומת ברלין וביטול הגבול התקבלו בשמחה ובתחושת הקלה אצל רבים

‏[‏שלמי תודה]‏

תצלום:‏ Landesarchiv Berlin

‏[‏תמונה בעמוד 24]‏

מחסום ביקורת הדרכונים ’‏צ׳רלי’‏,‏ הסמל של ברלין למלחמה הקרה,‏ לפני ואחרי

‏[‏שלמי תודה]‏

תצלום:‏ Landesarchiv Berlin

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

ברלין,‏ ששבה למעמדה הקודם כעיר הבירה,‏ עוברת שיפוצים מסיביים

‏[‏תמונה בעמוד 25]‏

עדי־יהוה בנו עד כה 123 אולמי־מלכות במחוזות הפדראליים החדשים