צעירים שואלים...
למה אני מרגיש שעלי להיות מושלם?
”אבא שלי היה מורה, ובגלל זה כולם ציפו שכל הציונים שלי יהיו 100. לפעמים הייתי בוכה עד שהייתי נרדמת” (לאה).a
”אני פרפקציוניסט. אני חייב להיות הכי טוב, ואם אני עושה משהו, זה חייב להיעשות בדרך שונה לגמרי מכל אחד אחר, אחרת אין כל טעם לעשות את זה” (קֵילְבּ).
האם אתה מרגיש שאתה תמיד חייב להיות מושלם? האם אתה חי בתחושה שלא משנה כמה תתאמץ, לעולם לא תהיה מספיק טוב? האם אינך מסוגל לקבל ביקורת? כשדברים משתבשים, האם אתה מאשים את עצמך ומרגיש טיפש, נחות או חסר ערך? כשאתה רוצה שמשהו ייעשה נכונה, האם אתה סבור שאתה היחיד שמסוגל לעשות זאת? האם אתה מפחד לפעמים מכישלון, עד כדי כך שאתה דוחה דברים או לא עושה אותם כלל?
מה בנוגע ליחסיך עם אחרים? האם אין לך חברים משום שאף אחד סביבך אינו מושלם דיו? האם אתה אובססיבי לגבי המגרעות של אחרים? אם תשובתך לאחת מן השאלות הללו היא כן, אזי ייתכן כי אתה מתמודד עם בעיה הנקראת פרפקציוניזם. אם זהו אכן המצב, אתה לא לבד. זוהי נטייה נפוצה למדי בקרב בני נוער — בייחוד בני נוער כישרוניים או בעלי הישגים גבוהים.b
מה הם הגורמים לפרפקציוניזם? לחוקרים יש רק תיאוריות ביד. הספר פרפקציוניזם — מה הפסול בלהיות טוב מדי? (?s Bad About Being Too Good’Perfectionism—What) מציע את האפשרות הבאה: ”פרפקציוניזם אינו מחלה; לא נדבקת בו. פרפקציוניזם אינו תורשתי; לא נולדת איתו. אם כן, כיצד הפכת לפרפקציוניסט? יש מומחים הסבורים שהפרפקציוניזם מתפתח בתקופת הילדוּת. לחץ משפחתי, עצמי, חברתי, תקשורתי, ודמויות חיקוי לא־מציאותיות יוצרים יחד לחץ אדיר הדוחף אנשים מסוימים לחיים מלאי דאגות, רגשי אשמה ועבודה קשה מדי”.
יהיו אשר יהיו הגורמים, השאיפה לשלמות עלולה להסב נזק לחייך. הבה נבחן מקרוב מהו פרפקציוניזם ומדוע הוא יכול להזיק לך.
מהו פרפקציוניזם?
פרפקציוניזם מקפל בתוכו הרבה מעבר לשאיפה רגילה למצוינות או שביעות רצון מעבודה שנעשתה כראוי. אחרי ככלות הכול, במשלי כ״ב:29 המקרא מהלל את האיש אשר ”מהיר [מיומן] במלאכתו”. המקרא גם מדבר בשבחם של מספר אנשים שפיתחו כישורים שונים עד לרמה של מצוינות (שמואל א׳. ט״ז:18; מלכים א׳. ז׳:13, 14). אם כן, השאיפה למצוינות ראויה לשבח, וראוי להציב מטרות גבוהות אך עם זאת מציאותיות. כך יכול האדם ’להראות את נפשו טוב בעמלו’ (קהלת ב׳:24).
לעומת זאת, הפרפקציוניסט מחמיץ סיפוק שכזה. השקפתו על הישגים אינה בריאה ביסודה. לדברי מספר מומחים, פרפקציוניזם כרוך ב”מטרות שלא ניתן להשיגן (כלומר שלמוּת) ובאי־שביעות רצון תמידית, ללא תלות ברמת הביצוע”. כתוצאה מכך, הפרפקציוניזם הוא ”מקור כרוני לדחק נפשי שפעמים רבות גורם לפרט להרגיש לא־יוצלח”. לכן מקור אחד תיאר את הפרפקציוניזם כ”אמונה לא־הגיונית שאתה ו/או הסובבים אותך חייבים להיות מושלמים”. זוהי ”גישה החודרת לכל תחום, ולפיה כל דבר שאתה מנסה בחיים חייב להיעשות בדבקות מוחלטת לכל פרט ופרט וללא חריגות, טעויות, מעידות, או סתירות”.
אך האם ישוע לא אמר: ”לכן הייו שלמים, כמו שאביכם שבשמים שלם הוא”? (מתי ה׳:48) כן, אך ישוע לא אמר שהפרט צריך להיות מושלם במלוא מובן המילה. הרי המקרא מלמדנו כי ”הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה” (רומים ג׳:23). אם כן, למה התכוון ישוע? ישוע לא אמר לנו להיות מושלמים אלא שלמים. כאשר ישוע אמר שעלינו להיות שלמים, הוא דיבר על אהבה ועודד את תלמידיו להיות שלמים באהבתם. כיצד? על־ידי כך שירחיבו את אהבתם ויגלו אהבה אפילו כלפי אויביהם. לכן לוקס מצטט את ישוע: ”הייו רחמנים כשם שאביכם רחמן הוא” (לוקס ו׳:36).
אולם, הפרפקציוניסטים עמלים וטורחים מתוך חשיבה מוטעית שניתן להיות מושלם באופן אבסולוטי. בשל כך ייתכן שיש להם ציפיות גבוהות מאחרים. לפי הספר אף פעם לא מספיק טוב — שחרר עצמך מכבלי הפרפקציוניזם (Never Good Enough—Freeing Yourself From the Chains of Perfectionism), הפרפקציוניסטים הם ”אנשים שמתוסכלים מהדרך שבה אחרים עושים את עבודתם... לפי דעתם, האנשים סביבם אינם רוצים לעשות עבודה ברמה גבוהה ואינם מתגאים ברמת הביצוע שלהם”.
למשל, קרלי, שהיא תלמידה טובה, נרשמה לתוכנית לימודים המיועדת לילדים מחוננים. אולם, ביחסים בין־אישיים היא פחות מוצלחת. מכיוון שהיא רוצה שהכול יהיה מושלם, היא איבדה רבים מחבריה. ”חשבתי שהם ממש לא־מושלמים”, היא מסבירה.
יש שמחפשים שלמות, לא באחרים, אלא בעצמם. הספר אף פעם לא מספיק טוב מסביר שאנשים כאלו מרגישים ש”הם או מעשיהם אינם טובים מספיק..., ו[הם] מודאגים במיוחד ממה שאחרים חושבים עליהם”.
הבעייתיות שבניסיון להיות מושלם
לא זו בלבד שהרדיפה אחר שלמות רחוקה מלהיות בריאה ומועילה, היא אף מזיקה ולא־בריאה. בנוסף לכך, גישה כזו לא רק שלא מקדמת מצוינות, אלא לעתים קרובות מובילה לכישלון. משיחי בשם דניאל נזכר בעבודה הקשה והמרובה שהשקיע בנאום שהיה עליו להגיש באחת הקהילות של עדי־יהוה. רוב הקהל שיבח אותו על הנאום המצוין שהכין. אחר כך נתן לו המדריך בטקט מספר עצות מועילות. המקרא מעודד אותנו ’לשמוע עצה ולקבל מוסר’ (משלי י״ט:20). אך במקום לקבל בברכה את הביקורת הבונה, דניאל הרגיש שהוא נכשל. ”רציתי לקבור את עצמי”, הוא מספר. במשך שבועות עברו עליו לילות לבנים.
פרפקציוניזם עלול אפוא להפריע לתהליך הלמידה. במאמר שהופיע באתר אינטרנט לבני נוער, כתבה נערה בשם רייצ׳ל: ”כשהתחלתי את לימודיי בתיכון הייתי נחושה להשיג ציונים גבוהים. תמיד הייתי תלמידה שקיבלה 100 ולא ראיתי סיבה מדוע זה צריך להשתנות”. אולם תוך זמן קצר הבינה רייצ׳ל שהיא מתקשה באלגברה וקיבלה ציון מעט יותר נמוך. ”עבור כולם זה היה ציון מעולה”, כותבת רייצ׳ל, ”אבל בשבילי זה היה מביך. התחלתי לדאוג ונכנסתי לפאניקה... פחדתי לבקש עזרה מהמורה שלי, מכיוון שחשבתי שאם אודה שאני צריכה עזרה בשיעורי הבית שלי זה יהיה כמו להודות שאני לא מבינה את החומר. ... לפעמים כמעט הצלחתי לשכנע את עצמי שעדיף לי למות מאשר להיכשל”.
הפחד מכישלון אף הניע מספר צעירים לחשוב על התאבדות. אך למרבה השמחה, לרוב בני הנוער אין מחשבות אובדניות כאלו. אולם, לדברי המומחית לבריאות הנפש, סילביה רים, על מנת להימנע מכישלון, הם פשוט לא יטלו סיכון ולא יבצעו את מטלותיהם. לדברי רים, יש פרפקציוניסטים ”שאינם מוסרים את עבודותיהם, אינם שבעי רצון מעבודתם, שוכחים את שיעורי הבית שלהם וממציאים תירוצים”.
מצד שני, בני נוער מסוימים ינקטו בצעדים קיצוניים רק כדי להבטיח שהם יצליחו. ”הייתי נשאר ער עד מאוחר בלילה כדי להכין את עבודות בית־הספר בצורה המושלמת ביותר”, מודה דניאל. הבעיה היא שצעדים קיצוניים כאלו בדרך כלל משיגים תוצאה הפוכה לחלוטין. ביצועיו של תלמיד מנומנם נוטים להיות נמוכים יותר.
אין פלא אפוא שהפרפקציוניזם מקושר לכעס כרוני, דימוי עצמי נמוך, רגשי אשמה, פסימיות, הפרעות אכילה ודיכאון. אבל הבעיה החמורה מכול היא שפרפקציוניזם עלול לפגוע ברוחניותו של הפרט. לדוגמה, המקרא מורה למשיחיים להביע את אמונתם באוזני אחרים (רומים י׳:10; עברים י׳:24, 25). אולם, צעירה בשם ויויאן נמנעה מלענות באסיפות משום שהיא חששה שלא תצליח לבטא את עצמה כראוי. צעירה בשם לאה הביעה חששות דומים. היא אומרת: ”אם אני אגיד משהו לא־נכון, יתקבל עלי רושם מוטעה. אז אני שומרת את המחשבות שלי לעצמי”.
מכל האמור לעיל הרי שזה מובן שהשאיפה לשלמות מזיקה ואינה בריאה. ואם אתה מזהה באישיותך משהו מן המאפיינים שתוארו במאמר, ייתכן שתצטרך לערוך מספר שינויים באורח חשיבתך. המאמר הבא בסדרה יסביר כיצד תוכל לעשות זאת.
[הערות שוליים]
a חלק מהשמות בדויים.
b לפי מחקר אחד, 5.87 אחוז מהתלמידים המחוננים בבית־ספר אחד גילו נטייה לפרפקציוניזם.
[תמונה בעמוד 19]
יש צעירים שאינם מסיימים את המוטל עליהם משום שהם מפחדים מכישלון
[תמונה בעמוד 20]
הפרפקציוניזם מוביל לדיכאון ולדימוי עצמי נמוך