צעירים שואלים.‏.‏.‏

למה אני מרגיש שעלי להיות מושלם?‏

‏”‏אבא שלי היה מורה,‏ ובגלל זה כולם ציפו שכל הציונים שלי יהיו 100.‏ לפעמים הייתי בוכה עד שהייתי נרדמת”‏ (‏לאה)‏.‏a

‏”‏אני פרפקציוניסט.‏ אני חייב להיות הכי טוב,‏ ואם אני עושה משהו,‏ זה חייב להיעשות בדרך שונה לגמרי מכל אחד אחר,‏ אחרת אין כל טעם לעשות את זה”‏ (‏קֵילְבּ)‏.‏

האם אתה מרגיש שאתה תמיד חייב להיות מושלם?‏ האם אתה חי בתחושה שלא משנה כמה תתאמץ,‏ לעולם לא תהיה מספיק טוב?‏ האם אינך מסוגל לקבל ביקורת?‏ כשדברים משתבשים,‏ האם אתה מאשים את עצמך ומרגיש טיפש,‏ נחות או חסר ערך?‏ כשאתה רוצה שמשהו ייעשה נכונה,‏ האם אתה סבור שאתה היחיד שמסוגל לעשות זאת?‏ האם אתה מפחד לפעמים מכישלון,‏ עד כדי כך שאתה דוחה דברים או לא עושה אותם כלל?‏

מה בנוגע ליחסיך עם אחרים?‏ האם אין לך חברים משום שאף אחד סביבך אינו מושלם דיו?‏ האם אתה אובססיבי לגבי המגרעות של אחרים?‏ אם תשובתך לאחת מן השאלות הללו היא כן,‏ אזי ייתכן כי אתה מתמודד עם בעיה הנקראת פרפקציוניזם.‏ אם זהו אכן המצב,‏ אתה לא לבד.‏ זוהי נטייה נפוצה למדי בקרב בני נוער — בייחוד בני נוער כישרוניים או בעלי הישגים גבוהים.‏b

מה הם הגורמים לפרפקציוניזם?‏ לחוקרים יש רק תיאוריות ביד.‏ הספר פרפקציוניזם — מה הפסול בלהיות טוב מדי?‏ (‏?s Bad About Being Too Good’‏Perfectionism—What)‏ מציע את האפשרות הבאה:‏ ”‏פרפקציוניזם אינו מחלה;‏ לא נדבקת בו.‏ פרפקציוניזם אינו תורשתי;‏ לא נולדת איתו.‏ אם כן,‏ כיצד הפכת לפרפקציוניסט?‏ יש מומחים הסבורים שהפרפקציוניזם מתפתח בתקופת הילדוּת.‏ לחץ משפחתי,‏ עצמי,‏ חברתי,‏ תקשורתי,‏ ודמויות חיקוי לא־מציאותיות יוצרים יחד לחץ אדיר הדוחף אנשים מסוימים לחיים מלאי דאגות,‏ רגשי אשמה ועבודה קשה מדי”‏.‏

יהיו אשר יהיו הגורמים,‏ השאיפה לשלמות עלולה להסב נזק לחייך.‏ הבה נבחן מקרוב מהו פרפקציוניזם ומדוע הוא יכול להזיק לך.‏

מהו פרפקציוניזם?‏

פרפקציוניזם מקפל בתוכו הרבה מעבר לשאיפה רגילה למצוינות או שביעות רצון מעבודה שנעשתה כראוי.‏ אחרי ככלות הכול,‏ במשלי כ״ב:‏29 המקרא מהלל את האיש אשר ”‏מהיר [‏מיומן]‏ במלאכתו”‏.‏ המקרא גם מדבר בשבחם של מספר אנשים שפיתחו כישורים שונים עד לרמה של מצוינות (‏שמואל א׳.‏ ט״ז:‏18;‏ מלכים א׳.‏ ז׳:‏13,‏ 14‏)‏.‏ אם כן,‏ השאיפה למצוינות ראויה לשבח,‏ וראוי להציב מטרות גבוהות אך עם זאת מציאותיות.‏ כך יכול האדם ’‏להראות את נפשו טוב בעמלו’‏ (‏קהלת ב׳:‏24‏)‏.‏

לעומת זאת,‏ הפרפקציוניסט מחמיץ סיפוק שכזה.‏ השקפתו על הישגים אינה בריאה ביסודה.‏ לדברי מספר מומחים,‏ פרפקציוניזם כרוך ב”‏מטרות שלא ניתן להשיגן (‏כלומר שלמוּת)‏ ובאי־שביעות רצון תמידית,‏ ללא תלות ברמת הביצוע”‏.‏ כתוצאה מכך,‏ הפרפקציוניזם הוא ”‏מקור כרוני לדחק נפשי שפעמים רבות גורם לפרט להרגיש לא־יוצלח”‏.‏ לכן מקור אחד תיאר את הפרפקציוניזם כ”‏אמונה לא־הגיונית שאתה ו/‏או הסובבים אותך חייבים להיות מושלמים”‏.‏ זוהי ”‏גישה החודרת לכל תחום,‏ ולפיה כל דבר שאתה מנסה בחיים חייב להיעשות בדבקות מוחלטת לכל פרט ופרט וללא חריגות,‏ טעויות,‏ מעידות,‏ או סתירות”‏.‏

אך האם ישוע לא אמר:‏ ”‏לכן הייו שלמים,‏ כמו שאביכם שבשמים שלם הוא”‏?‏ (‏מתי ה׳:‏48‏)‏ כן,‏ אך ישוע לא אמר שהפרט צריך להיות מושלם במלוא מובן המילה.‏ הרי המקרא מלמדנו כי ”‏הכול חטאו ומחוסרי כבוד אלוהים המה”‏ (‏רומים ג׳:‏23‏)‏.‏ אם כן,‏ למה התכוון ישוע?‏ ישוע לא אמר לנו להיות מושלמים אלא שלמים.‏ כאשר ישוע אמר שעלינו להיות שלמים,‏ הוא דיבר על אהבה ועודד את תלמידיו להיות שלמים באהבתם.‏ כיצד?‏ על־ידי כך שירחיבו את אהבתם ויגלו אהבה אפילו כלפי אויביהם.‏ לכן לוקס מצטט את ישוע:‏ ”‏הייו רחמנים כשם שאביכם רחמן הוא”‏ (‏לוקס ו׳:‏36‏)‏.‏

אולם,‏ הפרפקציוניסטים עמלים וטורחים מתוך חשיבה מוטעית שניתן להיות מושלם באופן אבסולוטי‏.‏ בשל כך ייתכן שיש להם ציפיות גבוהות מאחרים.‏ לפי הספר אף פעם לא מספיק טוב — שחרר עצמך מכבלי הפרפקציוניזם (‏Never Good Enough—Freeing Yourself From the Chains of Perfectionism)‏, הפרפקציוניסטים הם ”‏אנשים שמתוסכלים מהדרך שבה אחרים עושים את עבודתם.‏.‏.‏ לפי דעתם,‏ האנשים סביבם אינם רוצים לעשות עבודה ברמה גבוהה ואינם מתגאים ברמת הביצוע שלהם”‏.‏

למשל,‏ קרלי,‏ שהיא תלמידה טובה,‏ נרשמה לתוכנית לימודים המיועדת לילדים מחוננים.‏ אולם,‏ ביחסים בין־אישיים היא פחות מוצלחת.‏ מכיוון שהיא רוצה שהכול יהיה מושלם,‏ היא איבדה רבים מחבריה.‏ ”‏חשבתי שהם ממש לא־מושלמים”‏,‏ היא מסבירה.‏

יש שמחפשים שלמות,‏ לא באחרים,‏ אלא בעצמם.‏ הספר אף פעם לא מספיק טוב מסביר שאנשים כאלו מרגישים ש”‏הם או מעשיהם אינם טובים מספיק.‏.‏.‏,‏ ו[‏הם]‏ מודאגים במיוחד ממה שאחרים חושבים עליהם”‏.‏

הבעייתיות שבניסיון להיות מושלם

לא זו בלבד שהרדיפה אחר שלמות רחוקה מלהיות בריאה ומועילה,‏ היא אף מזיקה ולא־בריאה.‏ בנוסף לכך,‏ גישה כזו לא רק שלא מקדמת מצוינות,‏ אלא לעתים קרובות מובילה לכישלון.‏ משיחי בשם דניאל נזכר בעבודה הקשה והמרובה שהשקיע בנאום שהיה עליו להגיש באחת הקהילות של עדי־יהוה.‏ רוב הקהל שיבח אותו על הנאום המצוין שהכין.‏ אחר כך נתן לו המדריך בטקט מספר עצות מועילות.‏ המקרא מעודד אותנו ’‏לשמוע עצה ולקבל מוסר’‏ (‏משלי י״ט:‏20‏)‏.‏ אך במקום לקבל בברכה את הביקורת הבונה,‏ דניאל הרגיש שהוא נכשל.‏ ”‏רציתי לקבור את עצמי”‏,‏ הוא מספר.‏ במשך שבועות עברו עליו לילות לבנים.‏

פרפקציוניזם עלול אפוא להפריע לתהליך הלמידה.‏ במאמר שהופיע באתר אינטרנט לבני נוער,‏ כתבה נערה בשם רייצ׳ל:‏ ”‏כשהתחלתי את לימודיי בתיכון הייתי נחושה להשיג ציונים גבוהים.‏ תמיד הייתי תלמידה שקיבלה 100 ולא ראיתי סיבה מדוע זה צריך להשתנות”‏.‏ אולם תוך זמן קצר הבינה רייצ׳ל שהיא מתקשה באלגברה וקיבלה ציון מעט יותר נמוך.‏ ”‏עבור כולם זה היה ציון מעולה”‏,‏ כותבת רייצ׳ל,‏ ”‏אבל בשבילי זה היה מביך.‏ התחלתי לדאוג ונכנסתי לפאניקה.‏.‏.‏ פחדתי לבקש עזרה מהמורה שלי,‏ מכיוון שחשבתי שאם אודה שאני צריכה עזרה בשיעורי הבית שלי זה יהיה כמו להודות שאני לא מבינה את החומר.‏ .‏.‏.‏ לפעמים כמעט הצלחתי לשכנע את עצמי שעדיף לי למות מאשר להיכשל”‏.‏

הפחד מכישלון אף הניע מספר צעירים לחשוב על התאבדות.‏ אך למרבה השמחה,‏ לרוב בני הנוער אין מחשבות אובדניות כאלו.‏ אולם,‏ לדברי המומחית לבריאות הנפש,‏ סילביה רים,‏ על מנת להימנע מכישלון,‏ הם פשוט לא יטלו סיכון ולא יבצעו את מטלותיהם.‏ לדברי רים,‏ יש פרפקציוניסטים ”‏שאינם מוסרים את עבודותיהם,‏ אינם שבעי רצון מעבודתם,‏ שוכחים את שיעורי הבית שלהם וממציאים תירוצים”‏.‏

מצד שני,‏ בני נוער מסוימים ינקטו בצעדים קיצוניים רק כדי להבטיח שהם יצליחו.‏ ”‏הייתי נשאר ער עד מאוחר בלילה כדי להכין את עבודות בית־הספר בצורה המושלמת ביותר”‏,‏ מודה דניאל.‏ הבעיה היא שצעדים קיצוניים כאלו בדרך כלל משיגים תוצאה הפוכה לחלוטין.‏ ביצועיו של תלמיד מנומנם נוטים להיות נמוכים יותר.‏

אין פלא אפוא שהפרפקציוניזם מקושר לכעס כרוני,‏ דימוי עצמי נמוך,‏ רגשי אשמה,‏ פסימיות,‏ הפרעות אכילה ודיכאון.‏ אבל הבעיה החמורה מכול היא שפרפקציוניזם עלול לפגוע ברוחניותו של הפרט.‏ לדוגמה,‏ המקרא מורה למשיחיים להביע את אמונתם באוזני אחרים (‏רומים י׳:‏10;‏ עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ אולם,‏ צעירה בשם ויויאן נמנעה מלענות באסיפות משום שהיא חששה שלא תצליח לבטא את עצמה כראוי.‏ צעירה בשם לאה הביעה חששות דומים.‏ היא אומרת:‏ ”‏אם אני אגיד משהו לא־נכון,‏ יתקבל עלי רושם מוטעה.‏ אז אני שומרת את המחשבות שלי לעצמי”‏.‏

מכל האמור לעיל הרי שזה מובן שהשאיפה לשלמות מזיקה ואינה בריאה.‏ ואם אתה מזהה באישיותך משהו מן המאפיינים שתוארו במאמר,‏ ייתכן שתצטרך לערוך מספר שינויים באורח חשיבתך.‏ המאמר הבא בסדרה יסביר כיצד תוכל לעשות זאת.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 19]‏

יש צעירים שאינם מסיימים את המוטל עליהם משום שהם מפחדים מכישלון

‏[‏תמונה בעמוד 20]‏

הפרפקציוניזם מוביל לדיכאון ולדימוי עצמי נמוך