אל תהיה פרפקציוניסט!
האם אתה תמיד משתדל לעשות את מיטבך? הדבר עשוי להועיל לך ולסובבים אותך בדרכים רבות. מאידך, יש הנוטים לקיצוניות ונעשים פרפקציוניסטים. מה הכוונה?
בעיני הפרפקציוניסט, כל דבר שהוא פחות ממושלם אינו מקובל. אולי נתקלת בטיפוסים כאלו. ודאי שמת לב שהדרישות הגבוהות שהם מציבים לאחרים גוררות בעיות רבות ויוצרות אווירה של חוסר סיפוק וייאוש. רוב האנשים המאוזנים יודו שפרפקציוניזם, במובן של דרישות קיצוניות ובלתי סבירות בכל תחום בחיים, אינו דבר רצוי וצריך להתגבר עליו. אחת הבעיות היא שאם אנו פרפקציוניסטים, קשה לנו להבחין שנטייה זו שולטת בנו, כל שכן להתגבר עליה.
נלסון מחזיק בתפקיד אחראי מאוד וצריך לפתור בעיות רבות. הוא באופן קבוע מנתח נתונים סטטיסטיים, ותפוקה רבה ניצבת בראש סולם העדיפויות בעיניו. הפרפקציוניזם נחשב במקרים רבים נוסחה הכרחית להצלחה בשוק העבודה התחרותי. יש שאולי מעריכים את יעילותו של נלסון, אך נטייתו לפרפקציוניזם גורמת לו בעיות פיסיות, כגון כאבי ראש ומתחים. האם אתה כמו נלסון?
ילדים ובני נוער אינם מחוסנים מפרפקציוניזם. בילדותה אהבה ריטה, תושבת ריו דה ז’נֵירו, ללכת לבית־הספר. היא השתדלה שלא להיראות שאפתנית, אבל אם לא קיבלה את הציונים הגבוהים ביותר נפלה עליה רוח נכאים. היא מספרת: ”כשהייתי ילדה תמיד היה לאחרים הרבה זמן, ואילו אני תמיד הייתי לחוצה ומיהרתי מעיסוק אחד למשנהו. אף פעם לא הרגשתי שיש לי זמן לנוח, כי כל הזמן הייתי צריכה לעשות משהו”.
בילדותה היתה מריה בוכה מתסכול על זה שאין היא מיטיבה לצייר כמו אחרים. בנוסף לכך, במאמציה להגיע לשלימות אומנותית במוסיקה, היתה מתוחה ועצבנית ולא ממש נהנתה מהנגינה והשירה. נערה ברזילאית אחרת, טוני שמה, שהשתדלה להתנהג במתינות ולהימנע מתחרותיות, הודתה שלמרות זאת הציבה לעצמה סטנדרטים גבוהים מדי הן בבית־הספר והן בבית. היא חשבה שאם מה שתעשה לא יהיה מושלם, לא ממש יאהבו אותה. היו לה גם ציפיות גבוהות מאחרים, וזה הוביל לא פעם לאכזבות ולעצבות.
יכולת, חריצות ותחושה אישית של סיפוק הן גורמים חשובים, אך אם אדם מציב לעצמו מטרות לא־מציאותיות יוביל הדבר לרגשות שליליים, כמו חרדת כישלון. לעתים, הורים או אחרים מצפים מן הילדים לשלימות בלימודים או בתחומי ספורט, והילדים מתקשים לעמוד בציפיות. לדוגמה, אמו של ריקרדו תולה בו ציפיות גבוהות. היא רוצה שהוא יהיה רופא, ינגן בפסנתר וישלוט בכמה שפות. האם אתה מבין שגישה כזו, אם מגזימים בה, עלולה לגרור בעיות ואכזבות?
מדוע להימנע מפרפקציוניזם?
כיום יש ביקוש לעבודה באיכות מעולה ולעמידה בסטנדרטים גבוהים של דיוק ומצוינות. קיימת תחרות על מקומות עבודה. גורם נוסף שדוחף רבים להצטיין יותר ויותר הוא החשש לאבד את מקור פרנסתם. יש עובדים הדומים לספורטאי המקריב הקרבות אינסוף כדי לקבוע שיאים חדשים. לקראת תחרות קשה הוא מתאמן חזק יותר, ואולי צורך חומרים כימיים כדי להשתפר וגם — כך הוא מקווה — כדי לנצח. להבדיל מחתירה בריאה להצטיינות, הפרפקציוניזם גורם לאדם ”לפעול מתוך חרדת כישלון” או ”לשאוף להיות מספר אחד” (המדריך להרגשה טובה [The Feeling Good Handbook]).
זה נכון שתמיד יש מקום לשיפור בתחומי האומנות או הספורט. אלא שלדבריו של ד״ר רובסט ס. אליוט, ”הפרפקציוניזם הוא ציפייה לדבר שלעולם לא יתממש”. הוא מוסיף: ”הוא מורכב מרגשות אשם, מגננה ופחד מפני לעג”. מה נכונים דבריו של המלך החכם שלמה: ”וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה, כי היא קנאת איש מרעהו, גם זה הבל ורעות רוח” (קהלת ד׳:4).
מה אתה יכול לעשות אם יש לך נטייה לפרפקציוניזם? האין זה נכון שכגודל המאמצים שאתה משקיע, כן גודל האכזבה? האם אתה מעוניין להיות פחות תובעני ויותר רגוע? מה משמע הדבר להיות מושלם? האינך שואף למצות את הפוטנציאל הגלום בך ובמקביל להימנע מפרפקציוניזם? אם בני אדם לא־מושלמים מסוגלים להשתמש ביכולות שהעניק להם אלוהים כדי לגלות דברים לתועלת הזולת, תאר לעצמך אילו הישגים יהיו לאנושות בתנאים מושלמים ובהכוונת אלוהים!
[תמונה בעמוד 4]
הורים ואחרים עלולים לצפות מן הילדים לשלימות, והילדים אינם מסוגלים לעמוד בציפיות