האיש אשר ”‏הזיז את כדור־הארץ”‏

מאת כתב עורו!‏ בפולין

‏”‏ישנם כמה ’‏פטפטנים’‏ המתיימרים לחרוץ דין על עבודתי על אף היותם בורים גמורים במתמטיקה.‏ בעזות מצח מסלפים הם קטעים מכתבי־הקודש לפי מאוויי לבם,‏ ומתוך כך מרהיבים עוז להוקיע ולתקוף את מלאכתי;‏ הם בקושי טורדים את מנוחתי,‏ ואני בז לדעותיהם הביקורתיות כדעות נמהרות וטיפשיות”‏.‏

את המילים המצוטטות לעיל כתב ניקולאוס קופרניקוס לאפיפיור פאולוס ה־3.‏ הן מופיעות בהקדמה ליצירתו המהפכנית על סיבובי גלגלי השמיים (‏De revolutionibus orbium coelestium)‏ שיצאה לאור ב־1543.‏ ביחס לדעות שהביע בספר,‏ אמר כריסטוף קלאוויוּס,‏ כומר ישועי בן המאה ה־16:‏ ”‏התיאוריה הקופרניקאית מכילה הרבה טענות מגוחכות ושגויות”‏.‏ התיאולוג הגרמני מרטין לותר אמר בצער:‏ ”‏הטיפש הזה יזעזע את כל עולם האסטרונומיה”‏.‏

מי היה ניקולאוס קופרניקוס?‏ מדוע דעותיו היו שנויות מאוד במחלוקת?‏ ואיזו השפעה נודעת לו על החשיבה המודרנית?‏

מוח צעיר הצמא לידע

קופרניקוס נולד ב־19 בפברואר 1473 בעיר טוֹרוּן שבפולין.‏ שמו מלידה היה מיקוֹלַאי קוֹפֶּרנִיק.‏ מאוחר יותר,‏ כשהחל לחבר את ספריו המדעיים,‏ אימץ לעצמו את השם הלטיני ניקולאוס קופרניקוס.‏ לאביו,‏ סוחר שעבד בטורון,‏ היו ארבעה ילדים וניקולאוס היה בן הזקונים.‏ בגיל 11 התייתם מאביו.‏ דודו לוקאס וַצֶנרוֹדֶה פרש עליו ועל אֶחיו את חסותו.‏ הוא עזר לו לרכוש השכלה טובה ועודד אותו להפוך לכומר.‏

את לימודיו החל ניקולאוס בעיר הולדתו ואחר כך המשיך בעיר חֶלמנוֹ,‏ שם למד לטינית והתוודע ליצירות של כותבים קדומים.‏ בגיל 18 עבר לקְרַקוֹב,‏ בירת פולין דאז.‏ שם נרשם לאוניברסיטה וסיפק את רעבונו לאסטרונומיה.‏ עם השלמת לימודיו בקרקוב,‏ ביקש ממנו דודו — שעד אז כבר התמנה לבישוף וַרְמִיָה — לעבור לפרָאוּאֶנבּוּרג,‏ עיר לחופי הים הבלטי.‏ וצנרודה רצה שאחיינו יהיה קנון (‏כומר)‏ בקתדרלה.‏

ואולם,‏ ניקולאוס בן ה־23 רצה להרוות את צמאונו לידע ושכנע את דודו שירשה לו ללמוד משפט קנוני,‏ רפואה ומתמטיקה באוניברסיטות בולוניה ופאדובה שבאיטליה.‏ שם בילה ניקולאוס בחברתם של האסטרונום דוֹמֶנִיקוֹ מריה נוֹבַרָה ושל הפילוסוף פּוֹמְפּוֹנַצִי פְּיֶטְרוֹ.‏ ההיסטוריון סטניסלאב בז׳וסטקייביץ אומר כי הגותו של פומפונצי שחררה את ”‏מוחו של האסטרונום הצעיר מכבלי האידיאולוגיה של ימי הביניים”‏.‏

בשעות הפנאי שקד קופרניקוס על יצירותיהם של האסטרונומים הקדומים,‏ ומרוב שהיה לו חשוב להתעמק בהן,‏ למד יוונית כדי שיוכל ללמוד את הטקסטים המקוריים כשנתקל ביצירות בלתי גמורות בלטינית.‏ בסיום לימודיו היה ניקולאוס דוקטור למשפט קנוני,‏ מתמטיקאי ורופא.‏ הוא גם הפך למומחה ביוונית,‏ והיה הראשון שתרגם ישירות מיוונית לפולנית.‏

יצירת תיאוריה מהפכנית

בשובו לפולין,‏ מינה אותו דודו הבישוף למזכירו האישי,‏ ליועצו ולרופאו — מעמד יוקרתי ביותר.‏ בעשרות השנים שחלפו מאז,‏ מילא ניקולאוס שלל תפקידי ניהול דתיים ואזרחיים.‏ למרות עומס העבודה,‏ המשיך בחקר הכוכבים וכוכבי הלכת כדי לאסוף ראיות שיתמכו בתיאוריה מהפכנית לפיה כדור־הארץ אינו נייח ואינו נמצא במרכז היקום,‏ אלא סובב סביב השמש.‏

תיאוריה זו עמדה בניגוד לתורותיו של הפילוסוף הנערץ אריסטו והתנגשה עם מסקנותיו של המתמטיקאי היווני תלמי.‏ בנוסף לכך,‏ התיאוריה שהגה קופרניקוס סתרה את ה”‏עובדה”‏ הברורה לכאורה כי השמש עולה במזרח,‏ חוצה את השמיים ושוקעת במערב,‏ ואילו כדור־הארץ נותר על עומדו.‏

קופרניקוס לא היה הראשון שהסיק כי כדור־הארץ חג סביב השמש.‏ האסטרונום היווני אַרִיסְטַרְכוֹס מִסַמוֹס השמיע את התיאוריה הזו במאה השלישית לפה״ס.‏ חסידי פיתגורס לימדו כי הארץ והשמש נעים סביב אש מרכזית.‏ ואולם,‏ תלמי כתב כי אילו נעה הארץ,‏ ”‏בעלי חיים ומשקלים אחרים היו נותרים תלויים באוויר,‏ והארץ הייתה כהרף עין נופלת מן השמיים”‏.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏עצם המחשבה על דברים אלה מציירת אותם באור מגוחך”‏.‏

תלמי תמך בעמדתו של אריסטו לפיה הארץ עומדת ללא ניע במרכז היקום ומוקפת בכדורים שקופים המשולבים זה בזה,‏ שעליהם מקובעים השמש,‏ כוכבי הלכת והכוכבים.‏ לשיטתו,‏ תנועת כוכבי הלכת והכוכבים נגרמת מתנועת הכדורים.‏ הנוסחאות המתמטיות של תלמי הסבירו,‏ במידה מסוימת של דייקנות,‏ את תנועת כוכבי הלכת בשמי הלילה.‏

עם זאת,‏ הליקויים בשיטת תלמי הם שהניעו את קופרניקוס למצוא הסבר חלופי לתנועתם המוזרה של כוכבי הלכת.‏ כדי לבסס את תורתו,‏ בנה קופרניקוס מחדש את המכשירים ששימשו את האסטרונומים הקדומים.‏ על אף פשטותם על־פי סטנדרטים מודרניים,‏ מכשירים אלה איפשרו לו לחשב את המרחקים היחסיים בין כוכבי הלכת לשמש.‏ שנים רבות הקדיש קופרניקוס לקביעת התאריכים המדויקים שבהם ביצעו קודמיו תצפיות אסטרונומיות חשובות.‏ מצויד בנתונים אלה,‏ החל קופרניקוס לשקוד על המסמך השנוי במחלוקת שהרחיק את האנושות ממרכז היקום.‏

מחלוקת סביב כתב־היד

את שנותיו האחרונות ייחד קופרניקוס לחידוד ולהוספת הטיעונים והנוסחאות המתמטיות שעליהם נשענה משנתו.‏ יותר מ־95 אחוז מן המסמך הסופי הם פרטים טכניים התומכים במסקנותיו.‏ כתב־יד זה שרד ונשמר באוניברסיטה היַגייֶלוֹנִית שבקרקוב,‏ פולין.‏ המסמך הוא ללא כותרת.‏ זו הסיבה שהאסטרונום פרד הויל כותב:‏ ”‏אין אנו יודעים למעשה איזה שם רצה קופרניקוס לתת לספרו”‏.‏

תכניה של יצירה זו עוררו התעניינות,‏ עוד לפני שראתה אור.‏ קודם לכן פרסם קופרניקוס את תקציר רעיונותיו בחיבור המכונה הערה קטנה (‏Commentariolus)‏. כתוצאה מכך,‏ הדיווחים על מחקריו פשטו עד לגרמניה ולרומא.‏ כבר בשנת 1533 הגיעה לאוזניו של האפיפיור קלמנס ה־7 התיאוריה שהגה קופרניקוס.‏ ובשנת 1536 שיגר אליו הקרדינל שונבּרג איגרת ובה האיץ בו לפרסם את רעיונותיו בהיקף מלא.‏ גֵאוֹרג יוֹאָכִים רֶטיקוּס,‏ פרופסור באוניברסיטת וִיטֶנְבֶּרְג בגרמניה,‏ הוקסם מספרו של קופרניקוס עד כדי כך שביקר אצל האסטרונום ונותר שנתיים במחיצתו.‏ בשובו לגרמניה בשנת 1542 לקח עימו העתק של כתב־היד ומסר אותו לידי דַפָּס בשם פטריוס ולידי כומר ומגיהַ בשם אוֹסיאַנדֶר אנדריאס.‏

אוסיאנדר כינה את החיבור על סיבובי גלגלי השמיים‏.‏ בהוספת המילים גלגלי השמיים,‏ רמז אוסיאנדר כי הספר מושפע מדעותיו של אריסטו.‏ אוסיאנדר אף כתב בעילום שם הקדמה ובה קבע כי ההיפותזות בספר אינן עיקרי אמונה ואינן נכונות בהכרח.‏ קופרניקוס זכה לראות עותק מודפס של הספר,‏ בליווי השינויים והנוסחים הפשרניים הבלתי מאושרים,‏ שעות ספורות בלבד לפני מותו ב־1543.‏

על הסיבובים —‏ ספר ש’‏סובב’‏ את העולם

השינויים הדיפלומטיים שערך אוסיאנדר חסכו בתחילה מן הספר את חיצי הביקורת.‏ מאוחר יותר כתב האסטרונום והפיסיקאי האיטלקי גלילאו:‏ ”‏לאחר שהודפס,‏ התקבל הספר על־ידי הכנסייה הקדושה והכול קראו בו ולמדו אותו מבלי שאיש יעלה בדעתו להשמיע שמץ של התנגדות לתורותיו.‏ אלא שעתה משהתברר על סמך ניסויים גלויים והוכחות נחוצות כי תורות אלה מבוססות,‏ יש אשר פושטים מעל המחבר את כבודו אפילו מבלי לזרוק מבט בספרו”‏.‏

הלותרנים היו הראשונים שכינו את הספר ”‏דבר שטות”‏.‏ הכנסייה הקתולית,‏ אף שבתחילה נמנעה מלהביע דעה רשמית,‏ פסקה כי הספר עומד בסתירה לתורתה הרשמית,‏ ובשנת 1616 הוסיפה את חיבורו של קופרניקוס לרשימת הספרים האסורים.‏ הספר נותר ברשימה עד שנת 1828.‏ בהקדמה לתרגומו של הספר לאנגלית,‏ מסביר צ׳ארלס גלן ווֹלִיס:‏ ”‏החיכוכים בין הקתולים לפרוטסטנטים גרמו לשני הפלגים לחשוש משערורייה שחלילה תערער את הכבוד לכנסיית המקרא,‏ ומשום כך נעשו מילוליים מדי בהבנת כתבי־הקודש ונטו להוקיע כל טענה העלולה להיתפס כסתירה לפרשנות המילולית של המקרא”‏.‏a ביחס לניגוד לכאורה בין תורתו של קופרניקוס לבין המקרא,‏ כתב גלילאו:‏ ”‏[‏קופרניקוס]‏ לא התעלם מן המקרא,‏ אך הוא ידע היטב שאם תורתו תוכח,‏ לא ייתכן שהיא תסתור את כתבי־הקודש אם הם יובנו כהלכה”‏.‏

כיום קופרניקוס נחשב לאבי האסטרונומיה המודרנית.‏ תמונת היקום שצייר אומנם שופרה על־ידי מדענים שקמו אחריו כגון גליליאו,‏ קפלר וניוטון,‏ אך האסטרופיזיקאי אוון גינגריץ׳ מציין:‏ ”‏היה זה קופרניקוס אשר ביצירתו הראה לנו עד כמה שבריריות הן תפיסות מדעיות שנתקדשו לאורך השנים”‏.‏ בעזרת מחקרים,‏ תצפיות וחישובים מתמטיים מוטט קופרניקוס דעות מוטעות דתיות ומדעיות שהיכו שורשים עמוקים.‏ כמו כן,‏ בעיני רוחם של כמה,‏ הוא ”‏עצר את השמש והזיז את כדור־הארץ”‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 17]‏

על סיבובי גלגלי השמיים

קופרניקוס חילק את יצירתו לשישה חלקים.‏ להלן כמה ממושגי המפתח המופיעים בספרו:‏

● כוכב הלכת שלנו הוא אחד מני ”‏נודדים”‏ רבים אשר תנועותיהם נשלטות על־ידי ’‏השמש היושבת על כס מלכותה’‏.‏

● כוכבי הלכת מקיפים את השמש באותו כיוון.‏ כדור־הארץ הוא אחד מהם.‏ הוא סובב סביב צירו פעם אחת ביום וחג סביב השמש אחת לשנה.‏

● על־פי סדר המרחקים מן השמש,‏ כוכב־חמה הוא הקרוב ביותר,‏ אחריו נוגה,‏ כדור־הארץ והירח,‏ מאדים,‏ צדק ולבסוף שבתאי.‏

‏[‏שלמי תודה]‏

עמוד השער של ספרו של קופרניקוס:‏ Zbiory i archiwum fot. Muzeum Okręgowego w Toruniu

‏[‏תמונה בעמוד 14]‏

כלי תצפית ששימש את קופרניקוס

‏[‏שלמי תודה]‏

Muzeum Okręgowego w Toruniu .‏Zbiory i archiwum fot

‏[‏תמונות בעמוד 15]‏

פריטים מחדר העבודה של קופרניקוס שבמצפה הכוכבים בפרָאוּאֶנבּוּרג,‏ פולין

‏[‏שלמי תודה]‏

Zdjecie: Muzeum M. Kopernika we Fromborku; J. Semków

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

המערכת הגיאוצנטרית (‏הארץ במרכז)‏

‏[‏שלמי תודה]‏

1998 Visual Language ©

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

המערכת ההליוצנטרית (‏השמש במרכז)‏

‏[‏שלמי תודה]‏

1998 Visual Language ©

‏[‏תמונה בעמודים 16,‏ 17]‏

מערכת השמש כפי שאנו מבינים אותה כיום