המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • הע עמ׳ 11–18
  • מהי מטרת אלוהים כלפי האנושות?‏

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • מהי מטרת אלוהים כלפי האנושות?‏
  • הייתכן אי־פעם עולם ללא מלחמות?‏
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • ה”‏זרע”‏ המובטח
  • מטרתה של ברית התורה
  • הובטח נביא כמשה
  • הנבואה על כריתת ברית חדשה
  • ‏”‏והתברכו.‏.‏.‏ כל גויי הארץ”‏
  • ברכות גדולות יותר באמצעות הברית החדשה
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1998
  • יהוה — אל של בריתות
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1998
  • אתם תהיו ”‏ממלכת כוהנים”‏
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2014
הייתכן אי־פעם עולם ללא מלחמות?‏
הע עמ׳ 11–18

מהי מטרת אלוהים כלפי האנושות?‏

1–4.‏ (‏א)‏ מה היתה מטרתו הראשונית של אלוהים כלפי האנושות?‏ (‏ב)‏ מדוע הימרה האדם את פי אלוהים?‏ (‏ראה התיבה ”‏מיהו השטן?‏‏”‏.‏)‏

ההבטחה בדבר עולם ללא מלחמות,‏ המופיעה בישעיהו ב׳:‏2–4 ובמיכה ד׳:‏1–4‏,‏ לא רק מעניקה לנו תקווה איתנה לעתיד הקרוב,‏ אלא גם מגלה עובדה חשובה ביותר על הבורא.‏ הבורא הוא אל בעל מטרה.‏ נבואת ישעיהו ב׳‏ היא בעצם חוליה בשרשרת ארוכה של נבואות העוברות כחוט השני לאורך המקרא,‏ מראשיתו ועד סופו.‏ נבואות אלה מבהירות לנו כיצד יממש אלוהים את מטרתו המקורית.‏

2 כשברא אלוהים את הזוג האנושי הראשון,‏ הבהיר להם מפורשות מהי מטרתו כלפיהם.‏ בבראשית א׳:‏28 נאמר:‏ ”‏ויברך אותם אלוהים ויאמר להם אלוהים:‏ ’‏פרו ורבו ומילאו את הארץ וכיבשוה,‏ ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ’‏”‏.‏ הקשר בין הצו הזה לבין הכתוב בפרק הבא של בראשית – ”‏ויקח יהוה אלוהים את האדם ויניחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה”‏ – מבהיר שמגמת אלוהים היתה שהזוג הראשון וצאצאיהם,‏ ירחיבו את גבולות גן־עדן עד אשר יהיה חובק־עולםa (‏בראשית ב׳:‏15‏)‏.‏

3 כמה זמן נועדו הם ליהנות ממשכן גן־העדן,‏ שהיה מנת־חלקם?‏ מן הכתוב אנו למדים שהאדם נברא כדי לחיות לנצח עלי־אדמות.‏ המוות עתיד היה לבוא על האנושות רק אם ימרה האדם את פי בוראו,‏ ככתוב בבראשית ב׳:‏16,‏ 17‏:‏ ”‏ויצַו יהוה אלוהים על האדם לאמור:‏ ’‏מכל עץ הגן אכול תאכל;‏ ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו,‏ כי ביום אכלך ממנו מות תמות’‏”‏.‏ מן ההיגיון,‏ אפוא,‏ שצייתנותו היתה מקנה לו חיים נמשכים והולכים,‏ חיי־נצח בתנאי גן־עדן (‏תהלים ל״ז:‏29;‏ משלי ב׳:‏21,‏ 22‏)‏.‏

4 אולם,‏ מלאך – שמאוחר יותר נודע בשם ”‏השטן”‏ (‏שמשמעו מתנגד)‏ – השפיע על הזוג הראשון להשתמש לרעה בבחירה החופשית ולהפר את מצוַות אלוהים (‏איוב א׳:‏6–12‏;‏ השווה דברים ל׳:‏19,‏ 20‏)‏.‏ ביָצרו אשליה כאילו הנחש הוא המדבר,‏ שכנע מלאך מורד זה את חוה,‏ ובאמצעותה את אדם,‏ כי יהיו חכמים יותר ושחייהם יהיו מלאים יותר אם לא ייכנעו לאלוהים כסמכות העליונהb (‏בראשית ג׳:‏1–19‏)‏.‏ בגין מרדם הגלוי,‏ נידונו הם למוות.‏ האם משמע הדבר שמטרת אלוהים כלפי האנושות סוכלה או בוטלה?‏ לא.‏ משמעו היה,‏ שנדרש אמצעי אחר כדי להגשים את מטרתו המקורית של אלוהים למלא את כדור־הארץ בבני־אנוש שישמעו בקולו וייהנו מחיי־נצח בגן־עדן חובק־עולם.‏ כיצד נועד הדבר להתגשם?‏

מיהו השטן?‏

המקרא איננו מגדיר את השטן כ”‏יצר הרע”‏ שבאדם,‏ אלא כמלאך,‏ יצור רוחני סמוי־מן־העין (‏איוב א׳:‏6‏)‏.‏ כאחד המלאכים,‏ או בני־האלוהים,‏ נברא הוא מושלם,‏ אולם אחר־כך הפך עצמו ליריבו של אלוהים,‏ בכך שהיה הראשון שמרד בו (‏דברים ל״ב:‏4‏;‏ השווה יחזקאל כ״ח:‏12–17‏)‏.‏ כחלק מן המרד שלו בריבונות אלוהים,‏ הוא מאשים את בני־האדם באי־נאמנות,‏ בפעולה מתוך מניע אנוכיי גרידא.‏ עיין בכמה מן הפסוקים החושפים את ניסיונותיו הערמומיים של השטן להשפיע על בני־אנוש להמרות את פי אלוהים ולפתותם למעשי חטא:‏

  1. איוב א׳:‏6–12;‏ ב׳:‏1–7

  2. דברי הימים א׳.‏ כ״א:‏1

  3. זכריה ג׳:‏1,‏ 2

ה”‏זרע”‏ המובטח

5,‏ 6.‏ (‏א)‏ מה הבטיח אלוהים כפתרון לבעיות שהתעוררו עלי־אדמות עקב מרדו של השטן?‏ (‏ב)‏ מה הבטיח אלוהים לאברהם?‏

5 בחרצו משפט נגד המורדים בסמכותו,‏ הכריז יהוה אלוהים כי יקים ”‏זרע”‏ שיתקן את הנזק שגרם מי שהסית למרד.‏ אלוהים ניבא במונחים סמליים,‏ כי ה”‏זרע”‏ ימחץ את ראש הנחש,‏ אשר ייצג את השטן,‏ ובכך ישים קץ למרד השטן ולעצם קיומו.‏ במהלך הזמן בואר פסוק זה שבבראשית בדרכים שונות וסותרות.‏ אך מאחר שהמונח ”‏זרע”‏ מופיע בנבואות רבות,‏ הבטחות אחרות הקשורות אליו שופכות אור על משמעותו (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏

6 המונח ”‏זרע”‏ קשור במקרים רבים בהגשמת מטרת אלוהים כלפי האנושות בכללותה.‏ בבראשית כ״ב:‏18 הבטיח אלוהים לאברהם,‏ עבדו הנאמן:‏ ”‏והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי”‏.‏ אלוהים גילה עניין מיוחד באברהם,‏ כאדם שדרש אותו באמת.‏ אך,‏ אף־על־פי שגמל לאברהם במישרין,‏ פסוק זה מלמד שאלוהים לא התעניין באברהם לבדו וגם לא רק בצאצאיו.‏ אלוהים זכר היטב את מטרתו הראשונית ליצור גן־עדן עבור האנושות כולה,‏ עבור ”‏כל גויי הארץ”‏.‏ עתה גילה לאברהם,‏ שעקב נאמנותו לו,‏ יצא מחלציו ”‏זרע”‏ שבו יתברכו כל העמים.‏

7,‏ 8.‏ כיצד נעשה הזרע המובטח קשור לנושא המלכות והמשיח?‏

7 אברהם היה אב המון גויים (‏בראשית י״ז:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אך,‏ יהוה אלוהים הבהיר היטב דרך איזו שושלת־יוחסין יבוא ה”‏זרע”‏ המובטח,‏ לברכת האנושות כולה (‏בראשית י״ז:‏17,‏ 21‏)‏.‏ הכתוב מזכיר הן את יצחק,‏ בנו,‏ והן את יעקב,‏ נכדו,‏ כשייכים לשושלת שתביא את ה”‏זרע”‏.‏ אחד העמים שיצאו מאברהם היה עם־ישראל,‏ שהיה מורכב משנים־עשר השבטים יוצאי־חלציו של יעקב,‏ נכד אברהם.‏ מתוך העם הזה נועד להופיע לבסוף ה”‏זרע”‏ המובטח (‏בראשית כ״ו:‏1,‏ 4;‏ כ״ח:‏10,‏ 13–15‏)‏.‏

8 נבואה שניתנה אחר־כך מראה שזרע מיוחד,‏ שליט,‏ יצא משבט יהודה.‏ בבראשית מ״ט:‏10 נאמר:‏ ”‏לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו,‏ עד כי יבוא שילה,‏ ולו יקהַת [‏כלומר,‏ ציותם של]‏ עמים”‏.‏ הפרשן רש”‏י מבאר את הביטוי ”‏עד כי יבוא שילה”‏,‏ עד כי יבוא ”‏מלך המשיח שהמלוכה שלו”‏.‏3 בדומה לרש”‏י,‏ רבים מפרשני המקרא מצביעים על המסר המשיחי שנבואה זו נושאת בחובה.‏

9.‏ (‏א)‏ מה הבטיח אלוהים לדוד המלך בנוגע ל”‏זרע”‏?‏ (‏ב)‏ כיצד קשורה ההבטחה שבבראשית מ״ט:‏10 לזו שבתהלים ע״ב:‏7,‏ 8‏?‏

9 אלוהים הבטיח לדוד המלך,‏ השליט הראשון משושלת יהודה:‏ ”‏ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך;‏ כיסאך יהיה נכון עד עולם”‏ (‏שמואל ב׳.‏ ז׳:‏16‏)‏.‏ ועוד הבטיחוֹ אלוהים:‏ ”‏והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך,‏ והכינותי את מלכותו.‏ הוא יבנה לי בית וכוננתי את כיסאו עד עולם”‏ (‏דברי הימים א׳.‏ י״ז:‏11,‏ 12‏)‏.‏ בנו ויורשו של דוד,‏ המלך שלמה,‏ אכן בנה את בית יהוה,‏ אך לא מָלך לעולם.‏ אולם,‏ מזרע דוד נועד לקום ”‏שילה”‏ – הוא המשיח – שעליו נובא בבראשית מ״ט:‏10‏.‏ בנבאו עליו,‏ כתב המלך דוד:‏ ”‏יפרח בימיו צדיק,‏ ורוב שלום עד בלי ירח.‏ ויֵרְד מיָם עד ים ומנהר עד אפסֵי ארץ”‏ (‏תהלים ע״ב:‏7,‏ 8‏)‏.‏

10.‏ מה נועד לבצע ה”‏זרע”‏ שהובטח בבראשית ג׳:‏15‏,‏ וכיצד תואם הדבר את ההבטחה שניתנה לאברהם?‏

10 אם נעקוב אחר ההתגלות ההדרגתית שבנבואות,‏ נבין שהברכה שהובטחה לאברהם – ”‏והתברכו בזרעך כל גויי הארץ”‏ – תתגשם למעשה באמצעות אותו מלך שמזרע דוד (‏בראשית כ״ב:‏18‏)‏.‏ כך חוברות יחד הנבואות על ה”‏זרע”‏ המובטח עם ציפייתו של עם־ישראל למשיח,‏ שבמהלך שלטונו ישרור שלום מוחלט,‏ חובק־עולם.‏ לאמיתו־של־דבר,‏ הוא ה”‏זרע”‏ הנזכר בבראשית ג׳:‏15‏,‏ אשר ישים קץ למרד הראשון נגד ריבונותו של אלוהים ויתקן את הנזק שנגרם בעטיוֹ (‏תהלים ב׳:‏5,‏ 8,‏ 9‏)‏.‏ היבטים נוספים על המשיח המובטח יידוֹנו בחלק ”‏מי יוביל את העמים אלי שלום?‏‏”‏.‏ עתה,‏ הבה נתייחס להמשך מגעיו של אלוהים עם צאצאי אברהם.‏

מטרתה של ברית התורה

11–13.‏ כיצד הועילה ברית התורה לעם,‏ והאם נועדה להתקיים לנצח?‏

11 מאות שנים אחרי ימי אברהם הפכו בני־ישראל לעם.‏ אלוהים שחרר את צאצאי אברהם משעבוד במצרים,‏ ובהנהגת משה,‏ איש־אמונה נוסף שבו בחר,‏ כרת עימם ברית מיוחדת (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6;‏ דברים ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏ ברית התורה העניקה לעם־ישראל הדרכה ברורה לגבי האופן שבו חפץ אלוהים שיעבדוהו.‏ היא ארגנה אותם לעבודה זו כעם.‏

12 ייתכן ששמת לב לכך,‏ שברית זו היתה מותנית מלכתחילה.‏ בטרם נתן אלוהים לישראל את עשרת הדיברות ואת כל יתר דרישות הברית,‏ אמר להם:‏ ”‏ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי,‏ והייתם לי סגולה מכל העמים,‏ כי לי כל הארץ;‏ ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש”‏ (‏שמות י״ט:‏5,‏ 6‏)‏.‏ כדי להמשיך להיות עם סגולה,‏ היה עליהם לציית לאלוהים בנאמנות.‏ אלה היו תנאי הברית.‏

13 הגמול שהובטח להם על נאמנותם – לשמש ממלכת כוהנים – מראה שברית התורה לא היוותה מטרה כשלעצמה,‏ אלא שלב ביניים לקראת הכשרת כהונה שתסייע לעמים האחרים לדעת את האל האמיתי.‏ למן ההתחלה,‏ מטרת אלוהים היתה שהאנושות בכללותה תתברך,‏ ולא עם אחד בלבד (‏בראשית כ״ב:‏18‏)‏.‏

14.‏ איזו תועלת אחרת נבעה מברית התורה?‏

14 מאחר שברית התורה לא היוותה מטרה כשלעצמה,‏ מה היתה מטרתה?‏ היא חשפה והוקיעה חד־משמעית את כל התפישות הדתיות הכוזבות שהחל האדם לפתח באורח עצמאי מאז המרד בגן־עדן (‏דברים י״ח:‏9–13‏)‏.‏ כן הגנה היא על עם־ישראל מפני כל המנהגים והפולחנים הנתעבים של עמי הסביבה,‏ בכך שהורתה להם לצמצם ככל האפשר את המגעים עימם (‏דברים ז׳:‏1–6‏)‏.‏ כל עוד קיים עם־ישראל את התורה,‏ היא שמרה על הטוהר הדתי שלו,‏ דבר שנועד לאפשר לו בסופו־של־דבר לזהות את המשיח,‏ הזרע המובטח,‏ ולקדמו בברכה.‏

כוהנים מקריבים קורבן כחלק מעבודת אלוהים

מדוע ציווה אלוהים להקריב קורבנות על־פי התורה?‏

15,‏ 16.‏ אילו לקחים רוחניים חשובים,‏ הגלומים בברית התורה,‏ מצביעים גם הם על אופייה הארעי?‏

15 ברית התורה הדגישה,‏ כמו־כן,‏ את הצורך בכפרת חטאים.‏ היא כללה מערכת קורבנות מוגדרת היטב,‏ שהיוו חלק בלתי־נפרד מעבודת־האלוהים (‏ויקרא א׳:‏1–17;‏ ג׳:‏1–17;‏ ט״ז:‏1–34;‏ במדבר ט״ו:‏22–29‏)‏.‏ למן המרד של אדם וחוה,‏ אבדה לבני־אנוש השלימות שנועדה לאפשר להם לחיות לנצח,‏ תוך בריאות מושלמת (‏בראשית ב׳:‏17‏)‏.‏ כתוצאה מחטאם של אדם וחוה,‏ ירשו צאצאיהם (‏שנולדו לאחר התמרדותם)‏ אי־שלימות ונטייה לחטוא מלידה (‏בראשית ח׳:‏21;‏ תהלים נ״א:‏7;‏ קהלת ז׳:‏20‏)‏.‏ אי־השלימות הובילה לחולי,‏ זיקנה ומוות,‏ וכן ליצירת חיִץ בין האדם לאלוהים (‏מלכים א׳.‏ ח׳:‏46‏;‏ השווה איכה ג׳:‏44‏)‏.‏ היה צורך בבסיס כלשהו כדי למגר את הנזק שנגרם,‏ וכן להתגבר ולכפר על מצבו הלא־מושלם של האדם.‏ אנשי אמונה היו תמיד מודעים היטב לצורך זה (‏איוב א׳:‏4,‏ 5;‏ תהלים ל״ב:‏1–5‏)‏.‏

16 ברית התורה הדגישה כי לאלוהים דרישות משפטיות שיש למלאן.‏ כן העניקה היא יסוד להבנת הדרך בה יתממשו חוקי הצדק של אלוהים במלואם.‏c הקורבנות שעליהם ציוותה התורה,‏ מעולם לא יכלו להשיב על כנה את מטרתו הראשונית של אלוהים כלפי האנושות,‏ שכן תועלתם היתה זמנית בלבד.‏ הם הצביעו על החטא,‏ אך לא יכלו להסירו או למונעו.‏ אי לכך,‏ היוותה התורה אמצעי בר־חלוֹף,‏ שנועד לסייע לעם המאורגן של עובדי־אלוהים לדעת בבוא העת כיצד לזהות את הזרע המובטח,‏ וכיצד יתקן אותו ”‏זרע”‏ את הנזק שגרם חטאו של אדם.‏ היכן הצביעה על כך התורה?‏

הובטח נביא כמשה

17,‏ 18.‏ לְמה התכוון יהוה בהבטיחו בדברים י״ח:‏15,‏ 18,‏ 19‏,‏ שיקים נביא?‏

17 בדברים י״ח:‏15‏,‏ אמר משה לעם־ישראל:‏ ”‏נביא מקרבך,‏ מאחֶיך,‏ כמוני,‏ יקים לך יהוה אלוהיך – אליו תשמעון”‏.‏ באותו פרק,‏ בפסוקים 18 ו־19‏,‏ פנה יהוה אל משה,‏ האיש שאותו מינה כמתווך בינו לבין עמו,‏ ואמר לו:‏ ”‏נביא אקים להם מקרב אחיהם,‏ כמוך;‏ ונתתי דבריי בפיו ודיבר אליהם את כל אשר אצוונו.‏ והיה האיש אשר לא ישמע אל דבריי אשר ידבר בשמי,‏ אנוכי אדרוש מעימו”‏.‏ כיצד יש להבין נבואה זו?‏

18 הנביא הנזכר כאן הוא בלי ספק אדם מסוים,‏ מיוחד.‏ ההקשר עצמו מבהיר,‏ שאין מדובר בכוונתו הכללית של אלוהים להמשיך להקים נביאים לאומה,‏ סברה שהועלתה על־ידי אחדים.‏ המילה ”‏נביא”‏ נזכרת כאן בלשון יחיד.‏ הנביא מושווה למשה,‏ שהיה איש־סגולה בתולדות עם־ישראל.‏ יתר על כן,‏ ספר דברים נחתם במילים:‏ ”‏ולא קם נביא עוד בישראל כמשה,‏ אשר ידָעוֹ יהוה פנים אל פנים”‏ (‏דברים ל״ד:‏10–12‏)‏.‏ האיש שכתב מילים אלה היה,‏ קרוב לוודאי,‏ יהושע בן־נון,‏ שהוא עצמו היה מנהיג דגול ונביא,‏ שנתמנה בידי אלוהים.‏ אך,‏ מדבריו ברור שהוא לא ראה עצמו כמגשים דברי משה,‏ שיקום נביא כמותו.‏ אם כן,‏ לְמה התכוון אלוהים כאשר הבטיח להקים נביא כמשה?‏ מה היו הדברים שייחדו את משה?‏

הנבואה על כריתת ברית חדשה

19.‏ (‏א)‏ מה יִיחד את משה?‏ (‏ב)‏ באיזה תפקיד נוסף נועד לשמש הנביא כמשה?‏

19 משה היה מנהיג דגול;‏ הוא היה נביא,‏ מחוקק,‏ מחולל־נסים,‏ מורה ושופט.‏ כן שימש הוא כמתווך,‏ הנביא היחידי שתיווך לברית בין אלוהים ובני־אדם (‏במקרה זה,‏ עם־ישראל)‏.‏ נביא בשיעור־קומתו של משה יצטרך לשאת תפקיד דומה.‏ האם משמע הדבר,‏ אפוא,‏ שאלוהים התכוון שברית התורה תוחלף בברית אחרת?‏ כן.‏ בפי נביאו ירמיהו,‏ הצהיר אלוהים בבירור על כוונתו לכרות ברית חדשה.‏ לשם כך יידרש מתווך חדש.‏ רק אדם כמשה יצלַח לתפקיד נכבד זה.‏ אם נבחן מה כרוך בברית החדשה,‏ ניטיב להבין את תפקידו של המתווך.‏

20,‏ 21.‏ (‏א)‏ מה הובטח בירמיהו ל״א:‏31–34‏?‏ (‏ב)‏ מה היתה מטרתה המוצהרת של הברית החדשה?‏ (‏ג)‏ כתוצאה מכך,‏ מה נועד לקרות לברית התורה?‏

20 כתשע־מאות שנה לאחר ימי משה,‏ מסר ירמיהו לעם־ישראל את דבר אלוהים לאמור:‏ ”‏’‏הנה ימים באים’‏,‏ נאום יהוה,‏ ’‏וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה;‏ לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים,‏ אשר המה הפֵרו את בריתי’‏.‏.‏.‏ ,‏ נאום יהוה.‏ ’‏כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם,‏ .‏.‏.‏ כי אסלח לעוונם ולחטָאתם לא אזכור עוד’‏”‏d (‏ירמיהו ל״א:‏31–34‏)‏.‏

21 אם הנביא כמשה נועד לשמש מתווך חדש לברית חדשה,‏ כי אז ברור שהדרכים שבהן ציוותה תורת משה לעבוד את אלוהים,‏ לא יהיו בתוקף עד אין־קץ,‏ אלא רק עד שתיכרת הברית החדשה.‏ כמובן,‏ משיספק אלוהים בסיס ’‏לסלוח לעוונם ולא לזכור עוד את חטָאתם’‏,‏ שוב לא יהיה צורך בכל הקורבנות שהוקרבו בבית־המקדש,‏ שהביאו לסליחה ארעית בלבד.‏ עם כריתת הברית החדשה,‏ לא עוד תהיה אותה משמעות להיבטים הטקסיים של ברית התורה,‏ כגון שמירת השבת והחגים.‏ במועד שקבע אלוהים,‏ הוא יגלה ללא ספק מה יידרש מאלה שיהיו שותפים לברית החדשה המובטחת (‏עמוס ג׳:‏7‏)‏.‏

‏”‏והתברכו.‏.‏.‏ כל גויי הארץ”‏

22,‏ 23.‏ (‏א)‏ מה היתה מטרת הברית החדשה כלפי עמי־הגויים?‏ (‏ב)‏ כיצד שופכות נבואות אחרות אור על מטרת אלוהים כלפי העמים כולם?‏

22 הידיעה כי ה’‏נביא כמשה’‏ ו’‏זרע אברהם’‏ הם היינו הך,‏ עוזרת לנו להבין היבט חשוב נוסף של הברית החדשה;‏ היא תהווה את האמצעי החוקי שיאפשר לאנשי כל העמים לעבוד את האל האמיתי.‏ מאחר שבבראשית כ״ב:‏18 נאמר כי באמצעות אותו זרע ’‏יתברכו כל גויי הארץ’‏,‏ ברור שבמועד מסוים בתולדות האנושות,‏ שוב לא ינהיג אלוהים עם אחד ויחיד,‏ המורכב מצאצאי אברהם בלבד.‏ לאחר שעם־ישראל ימלא את ייעודו החשוב ויספק את הזרע המובטח ולאחר שתיכרת הברית החדשה,‏ תיפתח בפני כל העמים והגזעים הדרך לעבוד את האל האמיתי.‏

23 איש לא יוכל לערער בצדק על הגינותו של אלוהים,‏ בהרשותו לאנשים כנים בני כל העמים והגזעים לעובדו.‏ זו היתה כוונתו מלכתחילה,‏ ונבואות רבות במקרא מאשרות כי אנשים בני כל העמים יתברכו באמצעות זרע אברהם (‏זכריה ח׳:‏20–23‏)‏.‏ דוגמה אחת לכך נמצאת בצפניה ג׳:‏9‏,‏ שם מכריז אלוהים:‏ ”‏כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה,‏ לקרוא כולם בשם יהוה,‏ לעובדו שכם אחד”‏.‏ נבואת ישעיהו ב׳‏‏,‏ שהוזכרה בפתח החוברת,‏ מדגישה היבט מאחֵד זה של עבודת־אלוהים,‏ כשאנשים בני כל העמים יפנו לשרתו באמת,‏ בלמדם דרכי שלום;‏ כן מציינת היא מתי יתרחש הדבר,‏ במילים:‏ ”‏והיה באחרית הימים”‏ (‏ישעיהו ב׳:‏2‏)‏.‏ מהי משמעות הביטוי ”‏אחרית הימים”‏?‏

24.‏ (‏א)‏ מהי משמעות הביטוי ”‏אחרית הימים”‏?‏ (‏ב)‏ מה מתואר ביחזקאל פרקים ל״ח,‏ ל״ט‏?‏

24 המקרא חוזר ומנבא על היום בו ישפוט אלוהים את כל העמים (‏ישעיהו ל״ד:‏2,‏ 8;‏ ירמיהו כ״ה:‏31–35;‏ יואל ד׳:‏2;‏ חבקוק ג׳:‏12;‏ צפניה א׳:‏18;‏ ג׳:‏8‏)‏.‏ מאז נדחתה ריבונותו של אלוהים בגן־עדן,‏ נעשה יותר ויותר ברור שהאדם אינו מסוגל לשלוט על עצמו בהצלחה.‏ ממשלות־אנוש נחלו כישלון חרוץ,‏ בגרמן סבל כבד מנשוא.‏ אם יורשו הן להמשיך בכך בעידן זה של נשק גרעיני וזיהום־הסביבה,‏ עלול יהיה האדם להשמיד את עצמו ואת משכנו,‏ כדור־הארץ.‏ לפיכך,‏ אלוהים יתערב במצב באמצעות המשיח,‏ ה”‏זרע”‏ המובטח (‏תהלים ב׳:‏1–11;‏ ק״י:‏1–6‏)‏.‏ הנביא יחזקאל חזה מראש את מלחמתו הסופית של אלוהים נגד ממשלות־אנוש.‏ בפרקים ל״ח,‏ ל״ט‏,‏ מתאר יחזקאל את מלחמתו של אלוהים נגד ”‏גוג ארץ המגוג”‏ (‏יחזקאל ל״ח:‏2‏)‏.‏ קיימת תמימות־דעים שנבואה זו מתייחסת ל”‏אחרית הימים”‏.‏ עיון מעמיק בכתבי־הקודש חושף ש”‏גוג”‏ יהיה קואליציה של אומות שתתקוף באכזריות את משרתי אלוהים ברחבי העולם.‏ מי שיתכנן מתקפה זו וינהל אותה מאחורי הקלעים יהיה השטן.‏ הדבר יוביל להשמדה מוחלטת של הכוחות השטניים הללו בידי כוחו האדיר של אלוהים (‏יחזקאל ל״ח:‏18–22‏)‏.‏

25.‏ על־פי הנבואות,‏ מה יקרה לאחר השמדת כוחותיו של השטן?‏

25 לאחר השמדת כוחותיו של השטן יחזרו לשרור תנאי גן־עדן כבתחילה.‏ אך,‏ הפעם תציית האנושות לאלוהים,‏ תחת תנאי הברית החדשה (‏ישעיהו י״א:‏1–9;‏ ל״ה:‏1–10‏)‏.‏ לא זו בלבד שהחטאים ייסלחו,‏ אלא בני־אנוש כולם יוחזרו אלי שלימות (‏ישעיהו כ״ו:‏9‏)‏.‏ כתוצאה מכך,‏ יוענקו להם חיי־נצח (‏תהלים ל״ז:‏29;‏ ישעיהו כ״ה:‏8‏)‏.‏ בעת ההיא אפילו המתים,‏ הן אלה שמתו נאמנים לאלוהים ומיליארדים שמעולם לא זכו להזדמנות מלאה ללמוד עליו באמת,‏ יוקמו לתחייה!‏ (‏דניאל י״ב:‏2,‏ 13;‏ ישעיהו כ״ו:‏19‏)‏ האין תקווה נפלאה זו מקרבת אותנו אל האל שהגה דברים אלה?‏

26.‏ מה דורש מאיתנו בואו של הנביא כמשה?‏

26 אלה הן רק מעט מן הברכות שיהיו מנת־חלקם של אנשים בני כל העמים,‏ אשר יזהו ויישָמעו לנביא כמשה,‏ ה”‏זרע”‏ שישב על כיסא דוד ”‏עד בלי ירח”‏,‏ כלומר,‏ לנצח (‏תהלים ע״ב:‏7‏)‏.‏ באשר לנביא כמשה,‏ מוסיף הכתוב בדברים י״ח:‏19 ואומר:‏ ”‏והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי,‏ אנוכי אדרוש מעימו”‏.‏ האם תקדיש את הזמן והמאמץ הדרושים כדי לזהות את הנביא כמשה,‏ את המשיח,‏ ובתוך כך ללמוד את כל אשר דורש אלוהים?‏ התלמד אתה אישית להכיר את אל האמת?‏

a תיאור גן־עדן על־פי בראשית איננו אלגוריה או משל.‏ ’‏עדן’‏ היווה איזור גיאוגרפי ממשי רחב־ידיים.‏ הכתוב מציין כי השתרע מצפון למישור של מסופוטמיה – מקור נהרות הפרת והחידקל (‏בראשית ב׳:‏7–14‏)‏.‏ הוא נועד לשמש דגם,‏ על־פיו יטפח האדם את שאר כדור־הארץ.‏

b למידע נוסף על השלכותיו של מרד זה,‏ ראה התיבה ”‏מדוע מרשה אלוהים את הרשע?‏‏”‏.‏

c התקדים החוקי שנכלל בתורת משה לגבי העונש על הפרת התורה – ”‏נפש בנפש,‏ עין בעין,‏ שן בשן”‏ – משקף את העיקרון־המנחה שיישם אלוהים עצמו בפתרון השאלה הנוגעת לישועת האנושות (‏דברים י״ט:‏21‏)‏.‏ האיש המושלם,‏ אדם,‏ היה אחראי להרשעת המין האנושי,‏ כך שדרוש היה איש מושלם אחר כדי לכפר על כך על־ידי הקרבת חייו הוא.‏ מותו נועד לכפר באורח מושלם על חטאו של אדם ועל השלכותיו כלפי האנושות.‏ רק בואו של ה”‏זרע”‏ המובטח,‏ שנועד להקריב את חייו כקורבן־כופר חוקי,‏ עתיד היה לשחרר כליל את האנושות מכבלי החטא והמוות (‏בראשית ג׳:‏15‏)‏.‏ לפרטים מלאים יותר על תפקידו של ה”‏זרע”‏ במטרת אלוהים,‏ ראה עמודים 28,‏ 29,‏ סעיפים 17–20‏.‏

d הפירוש המקובל כיום ביהדות הוא שירמיהו ניבא על חידוש או אישור־מחדש של ברית התורה עִם ישראל,‏ כשם שאירע לאחר שחזרו מגלות־בבל ב־537 לפה״ס (‏עזרא י׳:‏1–14‏)‏.‏ אך,‏ הנבואה עצמה סותרת פירוש זה.‏ אלוהים הצהיר בבירור כי תהיה זו ”‏ברית חדשה”‏‏,‏ ולא ברית מחודשת.‏ יתרה מזו,‏ הוא מדגיש שהיא איננה כברית שכרת עימם כשהוציאם מארץ מצרים.‏ יש הגורסים כי היתה זו ברית ”‏חדשה”‏,‏ כי מאז ואילך נועדו הם לקיים ברית זו נאמנה.‏ אך,‏ ההיסטוריה מראה שלא כך אירע.‏ נהפוך הוא,‏ אי־נאמנותם הביאה לחורבן בית שני (‏דברים י״ח:‏19;‏ כ״ח:‏45–48‏)‏.‏

מדוע מרשה אלוהים את הרשע?‏

שלב מסוים בחייך,‏ אפשר ששאלת:‏ ’‏אם אלוהים קיים,‏ מדוע מרשה הוא סבל כה רב?‏’‏ או ’‏אם הסבל קיים ברשות אלוהים,‏ מדוע נמשך הוא זמן כה רב?‏’‏ קשה ליישב שאלות מן הסוג הזה,‏ במיוחד כשהן מתייחסות לשואה,‏ שאולי יותר מכל מאורע אחר הפכה לסמל הסבל האנושי.‏ במאמץ למצוא הסבר לשאלות אלה,‏ יש השוללים את קיום אלוהים,‏ בעוד שאחרים שוללים את קיום הרע.‏ האם מסקנות אלה מציאותיות?‏ הקיימת תשובה מניחה את הדעת?‏

2 יש המתנגדים לעצם העלאתן של שאלות מן הסוג הזה.‏ אך נביאים נאמנים,‏ כמו חבקוק,‏ לא סברו שאין זה נאות להציג שאלות מעין אלה.‏ חבקוק הִקשה:‏ ”‏עד אנה,‏ יהוה,‏ שיוועתי ולא תשמע?‏ אזעק אליך חמס,‏ ולא תושיע?‏ למה תַראֵני אוון,‏ ועמל תביט?‏”‏ (‏חבקוק א׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

3 למרבה הצער,‏ יש הממאנים לקבל תשובה,‏ בין שהיא נכונה ובין שלא.‏ מאורעות מכאיבים ואכזריותו של האדם,‏ מקשים עליהם לנתח את הדברים באורח אובייקטיבי.‏ לכן,‏ מן הראוי שאדם המחפש תשובה לסוגיה זו,‏ יבחן בכנות לא רק אם ההסבר מתקבל על הדעת,‏ אלא גם את גישתו הוא לנושא.‏

הטלת האשמה על האשמים

4 אלוהים איננו,‏ ומעולם לא היה,‏ שותף לפשעי האדם.‏ אף־על־פי־כן,‏ אמונות דתיות מסוימות מרמזות על כך,‏ דבר המסבך עוד יותר את העניין.‏ למשל,‏ הטענה הדתית שהעולם הזה איננו אלא אבן־בוחן לחיים שלעתיד לבוא,‏ וכי באמצעות המוות ”‏לוקח”‏ אליו אלוהים נפשות יקרות,‏ כולל פעוטות,‏ מלמדת כאילו הוא אישית אחראי לתאונות,‏ למעשי־פשע ואפילו לאסונות.‏ אותו הדבר ניתן לומר בנוגע לאמונה בגזירה ובגורל.‏ יש גם המנסים להסביר את השואה במונחים של ’‏עונש אלוהי על חילוניותם של יהודי אירופה’‏,‏ או כ’‏דרכו של אלוהים להדגיש לעולם את הצורך במדינה יהודית’‏.‏ רבים עשויים לראות הַתרָצוֹת אלה לא רק כבלתי מניחות את הדעת,‏ אלא כפוגעות בטעם הטוב.‏

5 האין אמונות מעין אלה מסלפות את דמותו של אלוהים?‏ האין זה האדם,‏ ולא אלוהים,‏ האחראי לכל העוולות שבוצעו במהלך ההיסטוריה?‏ (‏קהלת ח׳:‏9‏)‏ כשם שציין ההיסטוריון ארנולד טוֹינבי:‏ ”‏לבני־אנוש היכולת הייחודית להיות מרושעים,‏ על שום יכולתם הייחודית להיות מודעים למעשיהם ולבחור בחירה מכוונת”‏.‏e השימוש לרעה בבחירה החופשית גרם,‏ אפוא,‏ סבל כבד מנשוא.‏ מדוע,‏ אם כן,‏ לא ברא אלוהים את האדם באופן שלא יוכל להזיק לרעהו?‏

6 האדם נברא ב”‏צלם”‏ אלוהים,‏ עם מתת הבחירה החופשית (‏בראשית א׳:‏26‏)‏.‏ אחרת לא ניתן היה לו לחוש את הסיפוק והשמחה הנובעים מעשיית הטוב לזולת באופן ספונטני.‏ למצפון לא היתה כל משמעות,‏ וקיומו של האדם דומה היה לזה של צורות־החיים הנחותות יותר.‏ הבחירה החופשית אינה אלא ברכה ההופכת את האדם לבן־אנוש,‏ במקום לרובוט.‏ אך,‏ היא גם מאפשרת לו בחירה מוטעית או מזיקה.‏ עם זאת,‏ קבלת העובדה שאלוהים אינו אחראי לרשע,‏ אינה משיבה על השאלות:‏ מדוע הוא מרשה אותו?‏ ומדוע לא שם לסבל קץ מיידי?‏

כיצד יכול היה אלוהים להרשות זאת?‏

גופות

7 מדוע קיים רשע,‏ כשישנו כוח המסוגל למונעו?‏ תשובת המקרא לשאלה זו מופיעה בראש ובראשונה בקטע המדבר על אדם וחוה,‏ האיש והאשה הראשונים.‏ בבראשית פרקים ב׳‏ ו־ג׳ מסופר שהם בחרו להמרות את פי אלוהים,‏ באכלם מ”‏עץ הדעת טוב ורע”‏.‏ שאלות חשובות התעוררו עקב אי־צייתנותם.‏ מי שפיתה אותם למרוד באלוהים (‏ראה התיבה ”‏מיהו השטן?‏‏”‏)‏,‏ עשה כן באומרו ”‏לא מות תמותון”‏,‏ ובכך ערער על אמינותו של אלוהים,‏ משום שאלוהים הכריז חד־משמעית שהעונש על אי־הציות הינו מוות (‏בראשית ב׳:‏17;‏ ג׳:‏4‏)‏.‏ המפתה הוסיף ואמר:‏ ”‏כי יודע אלוהים,‏ כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם,‏ והייתם כאלוהים יודעי טוב ורע”‏ (‏בראשית ג׳:‏5‏)‏.‏ השתמע מכך בבירור,‏ שאלוהים מנע מהם דבר־מה שלא בצדק.‏ בתוך כך הוטל ספק בצדקתם של חוקי אלוהים ובדרך שלטונו.‏ כך הותקפה ריבונותו של אלוהים – עצם זכותו להיות השליט היחיד והמוחלט של האנושות.‏

8 התעוררו שאלות כבדות־משקל:‏ האם האדם אכן זקוק להדרכת אלוהים כדי לשלוט בהצלחה על עצמו ועל כדור־הארץ כולו?‏ אם לא,‏ שמא נהג אלוהים שלא בצדק בכך שדרש מהאדם ציות?‏ אם האדם אכן מסוגל לשלטון־עצמי,‏ אזי מדוע על אלוהים להחליט מה טוב ומה רע בשבילו?‏ המתת מפירי־החוק לא היתה מספקת תשובה לשאלות אלה.‏ רק עם חלוף הזמן נועדו בני־אנוש להיווכח בקוצר־ידו של האדם לשלוט על עצמו בצורה מוצלחת.‏

בידי מי הזכות להחליט?‏

9 ייתכן שהשאלה העיקרית,‏ שעל כל אחד מאיתנו להשיב עליה אישית,‏ היא:‏ האין לאלוהים הזכות להחליט אילו עניינים הם בעלי חשיבות עליונה,‏ ומתי יטפל בהם?‏ רבים מתקשים לקבל את הרעיון,‏ ששאלה מוסרית יכלה להיות חשובה עד כדי כך שתצדיק את הרשאָת הסבל האנושי.‏ אך,‏ האין זה מתקבל־על־הדעת,‏ שראייתו של אלוהים לטווח רחוק מאפשרת לו לפעול לטובתם המירבית של כל ברוּאיו?‏

10 הנביא ישעיהו ציין:‏ ”‏’‏כי לא מחשבותי מחשבותיכם,‏ ולא דרכיכם דרכיי’‏,‏ נאום יהוה”‏ (‏ישעיהו נ״ה:‏8‏)‏.‏ בלי ספק,‏ אלוהים איננו אדיש לסבל האנושי,‏ אך מאחר שהוא חכם־מכל ונצחי,‏ הוא במעמד הטוב ביותר לא רק להביא בחשבון את כל הגורמים הקשורים לשאלות אלה,‏ אלא גם כיצד ומתי לפתור אותן לתועלתם המירבית של כל הנוגעים בדבר.‏

11 בהקצותו תקופה מספקת ליישוב כל השאלות שהתעוררו,‏ קבע אלוהים תקדים נצחי.‏ אם אי־פעם בעתיד יפקפק שוב מישהו בצדקת ריבונותו של אלוהים,‏ לא יהא צורך להעניק לאותו מורד פרק־זמן נוסף להוכחת טענותיו (‏נחום א׳:‏9‏)‏.‏ שהרי כל מה שטעוּן הוכחה כבר יוכח.‏ לפי שעה,‏ יש לנו הזכות לעמוד לצדו של יהוה במחלוקת,‏ כשם שעשו אנשים נאמנים רבים בימי־קדם.‏ איוב,‏ למשל,‏ היה איתן בדעתו להישאר נאמן לאלוהים,‏ אף־על־פי שלא היה מודע לסיבת סבלותיו (‏איוב ב׳:‏9,‏ 10‏)‏.‏ האין אלוהים,‏ בורא האדם,‏ ראוי לנאמנות מעין זו?‏

מהו פתרונו של אלוהים?‏

אנשים סובלים

12 התקופה שקבע אלוהים לפתרון כל הסוגיות הכרוכות בדבר מתקרבת לקצה.‏ הרשע וכל מחולליו יחוסלו בקרוב (‏משלי ב׳:‏21,‏ 22;‏ דניאל ב׳:‏44‏)‏.‏ אלוהים עצמו יבטיח שלום ואושר נצחיים לאנושות בגן־עדן עלי־אדמות (‏ישעיהו י״ד:‏7‏)‏.‏ כאלוהי הצדק,‏ לא ישכח יהוה את מי שסבלו ומתו על לא עוול בכפם.‏ הם יוקמו לתחייה,‏ וישובו לחיות כאן עלי־אדמות (‏איוב י״ד:‏14,‏ 15;‏ ישעיהו כ״ה:‏6–8‏)‏.‏ על־פי הבטחתו,‏ ”‏לא תיזכרנה הראשונות,‏ ולא תעלינה על לב”‏.‏ חיי־נצח יעניקו לבני־האדם די והותר הזדמנויות לשקול,‏ מתוך מבט־לאחור,‏ את הסיבות לכך שאלוהים הִרשה לרשע להתקיים.‏ איש מאלה שיִזכו לאותן ברכות לא יהיה ממורמר על סבלות־העבר שלו ושל זולתו.‏ התגשמות המילים ”‏שישו וגילו עדי־עד אשר אני בורא”‏,‏ יהוו יותר מאשר פיצוי נאות (‏ישעיהו ס״ה:‏17,‏ 18‏)‏.‏

13 באמצעות המקרא,‏ הבהיר לנו אלוהים היטב מדוע קיים הסבל.‏ אך,‏ אין די במאמר קצר כדי להשיב על כל השאלות הכרוכות בנושא כבד־משקל זה.‏f תשובה מלאה ניתן למצוא רק על־ידי עיון מעמיק במקרא בכללותו.‏ האם תיענה לאתגר,‏ ותגלה נכונות להקדיש את הזמן הדרוש למחקר מעין זה?‏ השאלות העומדות על הפרק אכן ראויות לכך.‏

e מתוך הספר האנושות ואמא אדמה (‏Mankind and Mother Earth‏)‏,‏ 1976,‏ עמוד 13.‏

f לדיון מקיף יותר בנושא זה,‏ ראה פרק 11 בספר מה באמת מלמד המקרא?‏

1–3.‏ כיצד ניסו אחדים לפתור את הסוגיה בדבר קיום הסבל?‏

4,‏ 5.‏ מה הן כמה מן האמונות המסלפות את דמותו של אלוהים?‏

6.‏ מה טומנת בחובה הבחירה החופשית שניתנה לאנושות?‏

7,‏ 8.‏ אילו שאלות התעוררו בשלב מוקדם בתולדות האנושות?‏

9–11.‏ מדוע הִרשה אלוהים לסבל להתקיים זמן כה רב?‏

12,‏ 13.‏ כיצד יחזיר אלוהים בקרוב את הצדק על כנו?‏

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף