‏”‏בן הנחמה”‏

בערך שלוש שנים לאחר שפאולוס הפך לתלמיד המשיח,‏ הוא הלך לירושלים וחיפש שם את המשיחיים (‏גל׳ א׳:‏15–19‏)‏.‏ כעת הוא ראה בהם אחים ואחיות לאמונה.‏ אבל הם עדיין פחדו ממנו כי הוא רדף בעברו את המשיחיים.‏ רבים מהם לא ידעו שהוא השתנה מן הקצה אל הקצה.‏ אך לאדם אחד היה מספיק אומץ וחמלה כדי לעזור לפאולוס.‏ שמו היה בַּר־נַבָּא.‏

כשאנחנו קוראים לראשונה על בר־נבא במקרא הוא מוזכר בשמו הפרטי,‏ יוסף.‏ זה היה בתקופת חג השבועות 33 לספירה,‏ כשהוא מכר חלקת אדמה ותרם את הכסף כדי לעזור לאחיו לאמונה שהיו בצורך.‏ הוא היה ידוע בתור אדם טוב לב שניחם אחרים,‏ ולכן השליחים כינו אותו בר־נבא,‏ שפירושו ”‏בן הנחמה”‏.‏ מאוחר יותר,‏ בערך בשנת 36 לספירה כשפאולוס הגיע לירושלים,‏ בר־נבא עשה מעשה אמיץ.‏ כתוב שהוא ’‏בא לעזרתו ולקח אותו אל השליחים’‏.‏ כך החלה חברות חזקה וארוכת שנים.‏

כאשר פאולוס היה בירושלים,‏ הוא בישר בהתלהבות על ישוע,‏ ולכן כמה יהודים קיצוניים רצו להרוג אותו.‏ בעקבות כך,‏ האחים שלחו אותו לטרסוס,‏ עיר מולדתו.‏ בר־נבא נפגש שוב עם פאולוס בערך תשע שנים לאחר מכן.‏ זה קרה כשהאחים שלחו את בר־נבא כדי לעזור לקהילה באנטיוכיה שבסוריה,‏ כי רבים הפכו שם למשיחיים.‏ בר־נבא ”‏היה אדם טוב ומלא רוח הקודש ואמונה”‏,‏ והוא הצליח לעודד את הקהילה.‏ אך הוא היה זקוק לעזרה,‏ מכיוון שהמוני אנשים באנטיוכיה רצו ללמוד עוד על הבשורה הטובה.‏ לכן הוא יצא אל טרסוס וחיפש אחר פאולוס חברו.‏ פאולוס הצטרף לבר־נבא באנטיוכיה ויחד הם המשיכו במלאכת הבישור.‏ בהמשך,‏ הם גם העבירו סיוע מהאחים באנטיוכיה לאחים הנזקקים ביהודה.‏

כשהם חזרו לאנטיוכיה,‏ פאולוס ובר־נבא יצאו יחד למסע הטפה.‏ שוב ושוב אומץ ליבם עמד למבחן.‏ באִיקוֹנְיוֹן כמה מתנגדים יהודים רצו לסקול אותם למוות,‏ לכן השניים פעלו בחוכמה ועזבו לליסטרה.‏ בהתחלה,‏ תושבי העיר חשבו שהם אלים!‏ אבל אז מתנגדים שהגיעו מאנטיוכיה ואיקוניון הסיתו נגדם את ההמונים.‏ הם סקלו את פאולוס באבנים,‏ גררו אותו אל מחוץ לעיר והשאירו אותו שם למות.‏ אבל כשהאחים מליסטרה התקבצו סביב פאולוס,‏ הוא הצליח לעמוד על רגליו ולהיכנס אל העיר.‏ נוכל רק לתאר לעצמנו איזו הקלה חש בר־נבא.‏ למוחרת,‏ פאולוס ובר־נבא עזבו בבטחה את ליסטרה.‏ אך זמן לא רב לאחר מכן,‏ הם שבו לעיר כדי לעודד את האחים.‏ כך הם שוב הוכיחו את אומץ ליבם.‏

בר־נבא ופאולוס ניצבו יחד מול סכנות רבות,‏ וגם חוו לא מעט חוויות מרגשות.‏ אך במקרה אחד החברות שלהם נבחנה.‏ כשהם תכננו מסע הטפה נוסף,‏ בר־נבא היה נחוש לצרף אליהם את בן דודו הצעיר מרקוס.‏ פאולוס התנגד לרעיון,‏ כי מרקוס כבר עזב אותם במהלך מסע ההטפה הקודם.‏ השניים לא הצליחו להגיע לפשרה ו”‏הדבר הוביל להתפרצות זעם חריפה”‏.‏ לאחר מכן נפרדו דרכיהם.‏

האם בר־נבא יסלח לפאולוס?‏ הוא היה זקוק לאומץ כדי לעשות את הדבר הנכון ולהרפות מהכעס.‏ כיום כשמתעורר ויכוח סוער בין שני משיחיים,‏ הם עלולים לחוש תרעומת זה כלפי זה,‏ לדבר אחד על השני בצורה שלילית ואפילו להתרחק מאגודת האחים.‏ זה יהיה הצעד הקל.‏ אבל נדרש אומץ כדי לא ליפול במלכודת הזו,‏ אלא לעשות מאמץ ולשמור על השלום עם אלוהים ועם האחים לאמונה.‏

אין ספק שפאולוס ובר־נבא לא אפשרו למחלוקת ביניהם לפגוע בשירותם ליהוה.‏ בר־נבא ומרקוס הפליגו לקפריסין כדי להמשיך במלאכת עשיית התלמידים.‏ לעומת זאת,‏ פאולוס יצא למסע הטפה עם סילא ובעזרת יהוה הם עודדו את הקהילות וסייעו לרבים לשמוע את הבשורה הטובה.‏

האם השניים נטרו טינה אחד לשני?‏ לא.‏ איך אנחנו יודעים זאת?‏ בשלב מאוחר יותר,‏ פאולוס הזכיר את בר־נבא בכמה מאיגרותיו בהקשר חיובי.‏ באחת מהן פאולוס השווה את עצמו לבר־נבא וציין שגם הוא צריך לפרנס את עצמו כדי שיוכל להמשיך בשירותו (‏קור״א ט׳:‏6‏)‏.‏ באיגרת אחרת הוא מדבר בשבחו של מרקוס,‏ ”‏דודנו של בר־נבא”‏ (‏קול׳ ד׳:‏10,‏ 11‏)‏.‏ אומנם המשימה המשותפת שלהם בשירות יהוה הגיעה לסיומה,‏ אך לא החברות הקרובה ביניהם.‏ בר־נבא ללא ספק חי בהתאם למשמעות שמו והמשיך לנחם אחרים בעזרת הבשורה הטובה.‏ כמו כן,‏ בזמן שמרקוס הצעיר התלווה אליו,‏ הוא ודאי העניק לו הכשרה מעולה.‏ בפרק הבא נלמד על אומץ ליבו של מרקוס.‏

קרא מתוך המקרא:‏

• מעשי השליחים ד׳:‏34–37;‏ ט׳:‏23–31;‏ י״א:‏19–30;‏ י״ב:‏25 עד י״ג:‏5,‏ 42–52;‏ י״ד:‏1–26;‏ ט״ו:‏35–41

שאלה לדיון:‏

כיצד בר־נבא גילה אומץ?‏

למחקר מעמיק

1. 1.‏ הלוויים לא קיבלו חלקת אדמה כירושה.‏ לכן כיצד ייתכן שהייתה בבעלותו של בר־נבא הלוי חלקת אדמה?‏ (‏במ׳ י״ח:‏20;‏ מה״ש ד׳:‏36,‏ 37‏;‏ מ98 4/‏15 20 §4,‏ הערת שוליים‏)‏

   ךתבושת

2. 2.‏ מדוע בר־נבא נקרא שליח?‏ (‏מה״ש י״ד:‏14‏;‏ בנ ”‏בר־נבא”‏ §3‏)‏

   ךתבושת

3. 3.‏ בר־נבא ופאולוס בישרו בקפריסין לאדם ששמו סֶרְגְיוֹס פּוֹלוֹס.‏ לוקס,‏ שחיבר את מעשי השליחים,‏ מציין שסרגיוס היה ”‏פְּרוֹקוֹנְסוּל”‏.‏ האם התיאור הזה מדויק?‏ (‏מה״ש י״ג:‏7‏,‏ הערת שוליים,‏ 12‏;‏ בנ ”‏קפריסין”‏ §7‏)‏ א

   ךתבושת

   

   Bank of Cyprus Cultural Foundation Collection

4. 4.‏ מדוע זה לא מפתיע שתושבי ליסטרה הקריבו קורבנות כדי לקבל את פניהם של בר־נבא ופאולוס?‏ (‏עס 97,‏ תיבה‏)‏

   ךתבושת

למד מדוגמתו

• באילו דרכים נוכל לחקות את נדיבותו של בר־נבא?‏

  ךתבושת

• נראה שבהתחלה בר־נבא הוא זה שעמד בראש מסע ההטפה,‏ אך מאוחר יותר פאולוס קיבל אחריות רבה יותר ממנו.‏ עם זאת,‏ בר־נבא לא התמלא קנאה.‏ באילו מצבים חשוב שנחקה את דוגמתו?‏ ב

  ךתבושת

  

• איך נוכל לחקות את אומץ הלב של בר־נבא?‏

  ךתבושת

ראה את התמונה הגדולה

• מה הפרק הזה מלמד אותי על יהוה?‏

  ךתבושת

• איך הפרק הזה משתלב עם מטרתו של יהוה?‏

  ךתבושת

• מדוע אני אסיר תודה על כך שבר־נבא נבחר למלוך עם ישוע בשמיים?‏

  ךתבושת

למד עוד

כיצד הידידות בין בר־נבא לפאולוס מלמדת אותנו שאנשים בעלי אישיות שונה יכולים לשתף פעולה?‏

‏”‏האם תיישב סכסוכים ותתרום לשלום?‏”‏ (‏מ17.‏06 16–20)‏

בסרטון הבא שים לב כיצד אחים בימינו יכולים להתגבר על חילוקי דעות כפי שעשו בר־נבא ופאולוס.‏

‏”‏היינו חייבים לעשות משהו בעניין”‏ (‏23:‏3)‏