האם האמונה בגורל שולטת בחייך?
בספטמבר 1988 אירע אסון. מֵימֵי הדלתא הרחבה בה נפגשים נהרות הגָנג׳ס והבּרָאמָפּוּטרָה, עלו כ־10 מטרים מעל המיפלס הרגיל, והציפו שלושה־רבעים משטחה של מדינת בַנגלָדֵש. אלפי בני־אדם טבעו, וכ־000,000,37 איש נותרו ללא קורת־גג. למעלה מ־000,64 ק״מ כבישים נעלמו כליל.
מאחר ששטפונות קטלניים כאלה פקדו את בנגלדש שוב ושוב, כינה אחד העיתונים את המדינה הזאת בשם: ”הדלתת הגורלית”. כינוי זה משקף את מסקנתם של רבים באשר לגורם לאסונות מזעזעים כאלה, היינו, הגורל, או גזירה מן השמים.
גם אם אחרים סבורים שהגורל אינו שולט בחייהם, בכל זאת, רווחת האמונה ב’גורל’ ברחבי־תבל. מדוע אנשים כה רבים מאמינים שגורלם נגזר? במה מאמינים הם?
חלקן של הדתות
המילון החדש, מאת א. אבן־שושן, מגדירה את המלה ”גזֵרה”: ”גורל־אנוש, מה שנגזר על אדם מלמעלה, לפי האמונה, להבדיל ממושג ’הבחירה’.” הדוגלים במושג זה טוענים שההתפתחויות נקבעו מראש, ושבני־אדם אינם יכולים לשנות מאומה. השקפה זו נפוצה בדתות רבות ועיצבה את אורח־החשיבה של מיליוני מאמינים. מבט חטוף בשלוש הדתות הגדולות של העולם מגלה של”גורל” פנים רבות — רבות כצורותיהם של המקדשים ההינדים, המסגדים המוסלמים, והכנסיות הנוצריות.
כ־900 מיליון המוסלמים שבעולם מאמינים, למשל, שהגורל (קיסמט) נקבע ברצון־אלהים.a הקוּראן מצהיר: ”אין צרה הפוגעת בארץ או בכם שלא לפי גזירה ורישום בספר מקודם.” ”אין נפש מתה אלא לפי גזירת אללה במועד הרשום בספר.” — סורה 57, פסוק 22; סורה 3, פסוק 138, תרגום ד״ר אהרון בן־שמש.
’קָרמה’ הוא חוק הגורם־והתוצאה — פָן אחר של הגורל — המשפיע על חייהם של קרוב ל־700 מיליון ההינדים שבעולם. לדעתם, המאורעות המתרחשים בחייו הנוכחיים של ההינדי, נקבעו מראש על־פי מעשיו בגילגול הקודם. בספר הינדי עתיק, גָרוּדה פוּרַנה, נאמר: ”מעשי הפרט בקיומו הקודם, קובעים באיזו צורת־חיים יחזור, וכן מה הן המחלות, אם יהיו גופניות או נפשיות, שלהן יפול קרבן... אדם מקבל בחייו את מה שנגזר עליו לקבל.”
מה באשר לקרוב ל־700,1 מיליון חברי הנצרות? יש נוצרים הטוענים אמנם שהחליפו את האמונה ב’גורל’ באמונה באלהים. אך, כפי שהצהירה האנציקלופדיה לדת ומוסר: ”לא ניתן לומר שהנצרות... נטולה כליל מן האמונה בגורל.” יש כתות הדוגלות באמונתו של הכומר מרטין לותר, מן המאה ה־16, אשר הצהיר פעם, שהאדם ”איננו יותר חופשי מאשר בול־עץ, סלע, גוש־חומר, או נציב־מלח.”
’הטלת מטבע’ ו’קריאה בכוכבים’
אף־על־פי שהשקפות נוקשות כאלה נדחקו לשולי האמונה, בפלגי הנצרות העיקריים, תיאולוג אחד מודה שנוצרים רבים עדיין מקבלים את מושג הגורל ”בצורה חילונית”. בצורה זו, עוטה ה’גורל’ חיוך חולף ונקרא בשם אחר, ה’מזל’. יתכן שאתה מכיר אנשים המטילים מפעם לפעם מטבע, תוך פנייה אל המזל או הגורל. על אף התייחסותם לכך כאל הרגל גרידא, הם ממשיכים לעשות זאת, ולעתים נראה להם שזה פועל. למשל, העיתון ניו־יורק טיימס דיווח לאחרונה על אדם החי בארה״ב, אשר מצא מטבע סנט, כשה’עץ’ כלפי מעלה, אחרי שרכש כרטיסי־הגרלה. הוא אמר: ”כל פעם שמצאתי סנט שבו ה’עץ’ למעלה, קרה לי משהו טוב.” במקרה זה, הוא זכה ב־7.25 מיליון דולר. האם לדעתך אמונתו במזל או בגורל פחתה עקב כך?
יש המגחכים על הטלת מטבעות. עם זאת, יתכן שהם מאמינים שעתידם נקבע מראש על־ידי תנועת הכוכבים — פן אחר של הגורל. בצפון־אמריקה בלבד, כ־200,1 עיתונים נושאים טור אסטרולוגיה. סקר שנערך העלה ש־55 אחוז מכלל הצעירים בארה״ב מאמינים שהאסטרולוגיה אכן פועלת.
אם נקרא לכך קיסמט, קרמה, אלהים, מזל או כוכבים, האמונה בגורל היא אמונה חובקת־עולם, הקיימת כבר מזה דורות. האם ידעת, למשל, שמבין כל הדמויות ההיסטוריות הרשומות כאן, רק אחד מהם לא האמין במושג הגורל? מי היה זה שלא האמין? כיצד יכולה השקפתו על הגורל להשפיע על אמונתך?
[הערת שוליים]
a ”’קיסמט’ שונה מה’גורל’ האלילי רק במובן שהוא מיוחס לרצונו של אל כל־יכול; כל מאמץ אנושי לשנות אחד מן השניים הינו לשווא.” — Encyclopœdia of Religion and Ethics (אנציקלופדיה לדת ומוסר) מאת הֵיסטינגס, כרך 5, עמוד 774.
[תיבה בעמוד 4]
מי מהם האמין בגורל?
מסקאריפּוּטְרה גוֹסאלה ישוע המשיח
סגפן הודי, מייסד המשיחיוּת,
בן המאות ה־6 וה־5 לפה״ס בן המאה הראשונה לספירה
זֶנוֹן מציטיום גֵ’אהם בן־סַפוואן
פילוסוף יווני, מורה מוסלמי,
בן המאות ה־4 וה־3 לפה״ס בן המאה ה־8 לספירה
פוּבּליוּס וורְגִ’יליוּס מארו ג׳והן קַלווין
משורר רומאי, כומר צרפתי נוצרי
בן המאה הראשונה לפה״ס בן המאה ה־16 לספירה