פחד — נפוץ עתה אך לא לנצח!
תלמידי דבר־אלוהים אינם מופתעים מכך שהפחד כה נפוץ. כשם שעדי־יהוה מפרסמים בהיקף נרחב בשירותם, יש שפע הוכחות לכך שאנו חיים בתקופה בולטת בהיסטוריה האנושית. ידוע לך שהיא מאופיינת בפחד הרווח בכל. אך, בעבר הרחוק ציין ישוע את תקופתנו או הצביע עליה. הוא השיב לשאלות תלמידיו בנוגע לנוכחותו ולסיום סדר־הדברים, היינו ”קץ העולם” (מתי כ״ד:3).
להלן חלק מן הדברים שחזה ישוע:
”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה, ותהיינה רעידות־אדמה גדולות ובמקומות רבים רעב ודבר וגם מוראים ואותות גדולים מן השמים” (לוקס כ״א:10, 11).
האם שמת לב להערתו בנוגע ל”מוראים”? בהמשך תשובתו, הוסיף ישוע הערה משמעותית בנוגע לפחד העלול להשפיע עליך ועל יקיריך ישירות ובאופן מכריע. אך, בטרם נפנה את תשומת־לבנו לדבר, הבה נסקור בקצרה אחדות מן ההוכחות הנוספות לכך שאנו חיים באחרית הימים (טימותיאוס ב׳. ג׳:1).
פחד מוצדק מפני מלחמה
עימותים צבאיים זרעו הרס באזורים רבים בעולם. למשל, כתב־העת גיאו כינה את בארות־הנפט, שנותרו בוערות בתום העימות המזרח־תיכוני שהיה לאחרונה, ”הפגיעה החמורה ביותר באיכות הסביבה שאי־פעם נגרמה על־ידי האדם”. מלחמות הרגו או פצעו עשרות מיליוני בני־אדם. בנוסף למיליוני המתים במלחמת־העולם הראשונה, אנשי צבא ואזרחים, 55 מיליון איש נהרגו במלחמת־העולם השנייה. זכור שכחלק מהאות של התקרבות קץ העולם, אמר ישוע ש”גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה”.
איננו יכולים גם להעלים עין מנסיונות האדם ברצח־עם — השמדת גזעים או עמים שלמים. מותם של מיליוני אוקראינים, ארמנים, יהודים, קמבודים, תושבי רואנדה ואחרים מוסיף לאשמת־הדמים המזעזעת הרובצת על האנושות במרוצת המאה ה־20. הטבח נמשך בארצות שבהן דתיים קיצוניים מעודדים שנאה על רקע אתני. אכן, האדמה עדיין רווּיה דם אנוש מן המלחמות.
מלחמות בנות־זמננו ממשיכות לתבוע קורבנות גם לאחר שוך הקרבות. למשל, חשוב על זריעתם חסרת־ההבחנה של מוקשי היבשה. על־פי דו״ח מטעם ארגון־מחקר, הארגון לשמירה על זכויות האדם, ”כ־100 מיליון מוקשים ברחבי העולם מאיימים על חיי אזרחים”. מוקשים אלה ממשיכים לסכן גברים, נשים וילדים חפים־מפשע, זמן רב לאחר שהמלחמה שלשמה נועדו, כבר נסתיימה. נאמר כי מדי חודש אלפים הופכים לבעלי מום או נהרגים בעטיים של מוקשי יבשה ביותר מ־60 ארצות. מדוע אין מסירים בשיטתיות סכנת־חיים זו או סכנת פציעה זו? הניו־יורק טיימס ציין: ”מדי יום, מוקשים רבים יותר נזרעים בקרקע מאשר אלה המוּצאים מכלל פעולה על־ידי מבצעים לפינוי שדות מוקשים, כך שמספר האבידות בנפש גדֵל בהתמדה”.
מאמר זה משנת 1993 דיווח, כי מכירת מוקשים אלה הפכה לעסק ”בעל מחזור של 200 מיליון דולר מדי שנה”. היא כוללת ”כ־100 חברות וסוכנויות ממשלתיות ב־48 מדינות”, אשר ”מייצאות 340 סוגים שונים” של מוקשים. בשטניות, מוקשים אחדים מעוצבים בצורת צעצועים כדי שימשכו את עיני הילדים! תאר לעצמך, לשים למטרה להרוג ולהטיל מום בילדים חפים־מפשע! מאמר מערכת שכותרתו ”100 מיליון מכונות־תופת” טען ש’אנשים רבים יותר נהרגו או נפצעו ממוקשים מאשר מלוחמה כימית, ביולוגית וגרעינית’.
אך, מוקשי יבשה אינם המצרך הקטלני היחיד הנמכר בשווקי־העולם. סוחרי נשק חמדנים עושים עסקאות בהיקף של מיליארדים רבים של דולרים בעולם כולו. The Defense Monitor (הביטאון לבקרה בטחונית), שיצא לאור מטעם המרכז למידע בטחוני, מדווח: ”בעשור האחרון, [מדינה מובילה] יִצאה נשק בשווי 135 מיליארד דולר”. מדינה רבת־עוצמה זו אף ”התירה למכור נשק, ציוד צבאי ולאמן 142 מדינות, בשווי מדהים של 63 מיליארד דולר”. כך, נטמנים זרעיהם של המלחמות והסבל האנושי העתידיים. על־פי הביטאון לבקרה בטחונית, ”ב־1990 לבדה, מלחמות העמידו חמישה מיליון איש בכוננות צבאית, עלותן היתה גבוהה מ־50 מיליארד דולר, והן הרגו רבע מיליון איש, מרביתם אזרחים”. ללא ספק, אתה יכול להיזכר במלחמות רבות אשר התחוללו מאז אותה שנה, והביאו פחד ומוות על מיליונים נוספים!
הרס נוסף לארץ ולחיים שבה
פרופסור בארי קוֹמוֹנֵר מזהיר: ”סבורני שזיהום מתמשך ובלתי־מבוקר של כדור־הארץ, יהפוך לבסוף כוכב־לכת זה לבלתי כשיר לכלכל חיי־אנוש”. הוא ממשיך ואומר שהבעיה אינה טמונה בבורות מדעית, אלא בתאוות־בצע זדונית. האם אתה סבור כי אל הצדק האוהב שלנו יסבול מצב זה לנצח, יטוש אותנו לפחד הולך וגדל מפני זיהום? ביזה זו של הארץ משוועת לכך שאלוהים ידרוש דין־וחשבון מעם הבוזזים ואזי ישקם כוכב־לכת זה. הדבר מהווה חלק מהנושא שבו דן ישוע בתשובתו לתלמידיו בנוגע ל”קץ העולם”.
בטרם נסקור כיצד יביא אלוהים את משפטו, הבה נוסיף לבחון את עברו של האדם. אפילו רשימה חלקית של ההרס שהמיט האדם הינה מצערת: גשם חומצתי וסוחרי עצים תאבי־בצע המשמידים יערות שלמים; רשלנות בהשלכת פסולת גרעינית, כימיקלים רעילים ושפכים בלתי מעובדים; דלדול שכבת האוזון המגינה; ושימוש רשלני בקוטלי עשבים וחרקים.
אינטרסים מסחריים מזהמים את הארץ למטרת רווח גם בדרכים אחרות. טונות של חומרי פסולת מושלכים מדי יום לנהרות, לאוקיינוסים, אל הקרקע, ונפלטים לאוויר. המדענים מזהמים את השמים באשפת חלל, שאותה למעשה אינם אוספים. כדור־הארץ עומד בקרוב להיות מוקף במזבלה סובבת. לולא התהליכים הטבעיים שיצר אלוהים כדי שהארץ תוכל לשקם עצמה, לא יכלו להתקיים חיים במעוננו הארצי, וקרוב לוודאי שהאדם כבר מזמן היה נחנק למוות מהפסולת שלו.
האדם אף מזהם את עצמו. קח לדוגמה את עישון הטבק וצריכת סמים אחרים. בארצות־הברית, שימוש מופרז זה בסמים נקרא ”בעיית הבריאות הלאומית הראשונה במעלה”. העלות השנתית למדינה זו היא 238 מיליארד דולר, כאשר 34 מיליארד מתוכם מבוזבזים על ”טיפול רפואי מיותר [כלומר, בלתי נחוץ]”. מהי לדעתך עלות הטבק ואומדן קורבנותיו בארץ מגוריך?
אורח־חיים מתירני, שרבים מתעקשים שזו זכותם לנהלו, הניב יבול מבעית של מחלות־מין קטלניות, שבעטיין מתו רבים בטרם עת. ניתן להבחין כעת ממודעות האבל שבעיתונים עירוניים ראשיים, כי מספר הולך וגדל של בני־אדם מתים בשנות ה־30 וה־40 לחייהם. מדוע? במקרים רבים, הם נאלצו לשלם ביוקר על הרגליהם ההרסניים. גידול טרגי זה במחלות־מין ומגיפות אחרות תואם כמו־כן את נבואת ישוע, היות שהוא אמר שיהיה ”במקומות רבים... דֶבֶר”.
אך, הזיהום הגרוע מכל הוא של מוח האדם ורוחו, היינו גישתו. אם תסקור את כל צורות הזיהום שהזכרנו עד כה, האין אמת בדבר שמרביתן נובעות ממוחות מזוהמים? חשוב על הדברים ההרסניים שממציאים המוחות החולניים, כגון מעשי רצח, אונס, שוד ומעשי אלימות אחרים שאדם אחד כופה על רעהו. יתר־על־כן, רבים מכירים בכך שמיליוני ההפלות המלאכותיות המתבצעות מדי שנה, הן אות לזיהום הנפשי והרוחני.
אנו רואים זיהום רב בגישת הנוער. חוסר כבוד כלפי הורים וסמכויות אחרות תורם להתפוררות המשפחה ולהפרת חוק וסדר. העדר פחד בריא זה מפני סמכות קשור ישירות לחוסר רוחניות בקרב הנוער. לפיכך, אחריות כבדה רובצת על כתפיהם של אלה המלמדים את תורת האבולוציה, האתיאיזם ותיאוריות אחרות המערערות את האמונה. עם האשמים נמנים גם מורי דת רבים, שבמאמציהם להיות מקובלים כאנשים מתקדמים ו”צודקים”, התעלמו במתכוון מדבר־אלוהים. הם ואחרים החדורים חוכמת העולם מלמדים פילוסופיות אנוש סותרות.
כיום, התוצאות ברורות. המניע של האנשים אינו אהבה לאלוהים ולריע, אלא חמדנות ושנאה. הפרי הרע הנו אי־מוסריות, אלימות וחוסר תקווה נפוצים. למרבה הצער, הדבר זורע חרדה בלב אנשים ישרים, לרבות הפחד שמא האדם ישמיד את עצמו ואת כדור־הארץ.
האם המצב יתדרדר או ישתפר?
מה צופן בחובו העתיד באשר לפחד? האם הפחד ילך ויגבר, או שמא ניתן יהיה להתגבר עליו? הבה נשים לב שוב לדברי ישוע לתלמידיו.
הוא הצביע על דבר־מה אשר יתרחש בעתיד הקרוב — צרה גדולה. ואלה הם דבריו: ”מייד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו, הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו. אז יֵראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב” (מתי כ״ד:29, 30).
אם כן, אנו יכולים לצפות לכך שבקרוב תפרוץ הצרה הגדולה. נבואות מקרא אחרות מציינות, שחלקה הראשון יהיה פעולת תגמול נגד דתות־הכזב בעולם כולו. אזי, יתרחשו ההתפתחויות המזעזעות שצוטטו לעיל, לרבות תופעות שמימיות מסוג כלשהו. כיצד ישפיע הדבר על מיליוני אנשים?
ובכן, בחן את התיאור המקביל של תשובת ישוע, שבו אנו מוצאים הערות נבואיות נרחבות יותר:
”יהיו אותות בשמש ובירח ובכוכבים, ועל הארץ מצוקה לגויים ומבוכה מגעש הים וגליו. בני־אדם יתעלפו מאימה ומציפייה לבאות על העולם, כי כוחות השמים יזדעזעו” (לוקס כ״א:25, 26).
הדבר טמון בחיק העתיד. אך אותה עת, לא כל בני־האדם יהיו כה חרדים עד כי יתעלפו מאימה. אדרבה, ישוע אמר: ”כאשר יתחילו לקרות הדברים האלה התעודדו והרימו ראשיכם, כי קרבה גאולתכם” (לוקס כ״א:28).
הוא הפנה מילות עידוד אלה לתלמידיו האמיתיים. במקום להתעלף מאימה או להיות משותקים מפחד, תהא להם סיבה להרים את ראשיהם ללא חת, למרות ידיעתם ששיא הצרה הגדולה קרב ובא. מדוע לא יחששו?
משום שהמקרא מציין בבירור שיהיו ניצולים מ”צרה גדולה” כוללת זו (ההתגלות ז׳:14). הכתוב המבטיח זאת אומר, שאם אנו בין הניצולים, נוכל ליהנות מברכות חסרות־תקדים מאת אלוהים. הוא חותם במילות־העידוד, שישוע ”ירעה אותם וינהיגם אל מבועי מים חיים; ואלוהים ימחה כל דמעה מעיניהם” (ההתגלות ז׳:16, 17).
הללו — ואנו יכולים להימנות עימם — אשר יהנו מברכות אלה, לא יחושו את הפחדים המציקים לאנשים כיום. אולם, אין משמע הדבר שהם לא יחושו כל פחד, היות שהמקרא אכן מראה שישנו פחד טוב ובריא. המאמר הבא ידון בטיבו ויראה כיצד הוא צריך להשפיע עלינו.
[תמונה בעמוד 8]
עובדי יהוה מצפים בשמחה לעולם החדש הקרב ובא
[תמונות בעמוד 7]
זיהום: צילום: Godo-Foto; טיל: U.S. Army photo; עצים בוערים: Richard Bierregaard, Smithsonian Institution