שקוד על הקריאה
”שקוד על קריאה בציבור של כתבי־הקודש, על ההטפה ועל ההוראה עד שאבוא” (טימותיאוס א׳. ד׳:13).
1. כיצד נוכל להפיק תועלת מקריאת המקרא?
יהוה אלוהים חנן את האנושות בכושר הנפלא ללמוד קרוא וכתוב. הוא אף סיפק את דברו, המקרא, כדי שנזכה להוראה נאותה (ישעיהו ל׳:20, 21). למעשה, דפיו מאפשרים לנו ’להתהלך’ לצדם של אבות יראי אלוהים כאברהם, יצחק ויעקב. נוכל ’לראות’ נשים יראות אלוהים כגון שרה, רבקה ורות המואבייה הנאמנה. אכן, נוכל ’לשמוע’ את ישוע המשיח נושא את דרשת־ההר שלו. כל ההנאה הזו וההוראה הנפלאה מתוך כתבי־הקודש יכולות להיות נחלתנו אם אנו קוראים היטב.
2. מה מראה שישוע ושליחיו ידעו לקרוא היטב?
2 ללא ספק, האיש המושלם ישוע המשיח היה בעל כושר קריאה מעולה, ובהחלט ידע את התנ״ך על בוריו. לכן, כאשר השטן ניסה לפתותו, ישוע ציטט מן התנ״ך שוב ושוב באומרו ”כתוב” (מתי ד׳:4, 7, 10). באחד המקרים בבית־הכנסת בנצרת, הוא הקריא ברבים חלק מנבואת ישעיהו וייחס אותה לעצמו (לוקס ד׳:16–21). ומה באשר לשליחי ישוע? בכתביהם, פעמים רבות ציטטו מהתנ״ך. הגם שהמנהיגים היהודים ראו בפטרוס וביוחנן אנשים פשוטים ולא־מלומדים, מאחר שלא התחנכו בבתי־המדרש היהודיים, איגרותיהם שנכתבו בהשראת אלוהים הוכיחו מעל לכל ספק, שהם ידעו היטב קרוא וכתוב (מעשי־השליחים ד׳:13). אך האם כושר הקריאה אכן חשוב?
”אשרי הקורא”
3. מדוע קריאת המקרא והפרסומים המשיחיים כה חשובה?
3 רכישת ידע מקראי מדויק ויישומו בפועל עשויים להניב חיי עולם (יוחנן י״ז:3). לפיכך, עדי־יהוה מבינים כי חשוב מאוד לקרוא וללמוד את כתבי־הקודש ואת הפרסומים המשיחיים שאלוהים מספק באמצעות כיתת העבד הנאמן והנבון, המורכבת מהמשיחיים המשוחים (מתי כ״ד:45–47, דל׳). למעשה, בעזרת פרסומי חברת המצפה המיועדים למטרה זו, אלפים למדו לקרוא וכך רכשו את הידע המחיֶיה שבדבר־אלוהים.
4. (א) מדוע קריאה, לימוד ויישום של דבר־אלוהים מניבים אושר? (ב) מה אמר פאולוס לטימותיאוס לגבי הקריאה?
4 קריאה, לימוד ויישום של דבר־אלוהים מניבים אושר. זאת משום שכך אנו משביעים את רצון אלוהים ומכבדים אותו, זוכים לברכתו וחשים שמחה. יהוה רוצה באושרם של משרתיו. לכן ציווה על הכוהנים לקרוא את התורה בפני עם־ישראל הקדום (דברים ל״א:9–12). כאשר עזרא הסופר ואחרים קראו את התורה בפני העם כולו שהתקהל בירושלים, התבהרה משמעות הכתוב ו”שמחה גדולה” נבעה מכך (נחמיה ח׳:6–8, 12). השליח המשיחי פאולוס אמר מאוחר יותר לעמיתו טימותיאוס: ”שקוד על קריאה בציבור של כתבי־הקודש, על ההטפה ועל ההוראה עד שאבוא” (טימותיאוס א׳. ד׳:13).
5. כיצד ההתגלות א׳:3 כורך אושר עם קריאה?
5 הכתוב בהתגלות א׳:3 מבהיר שאושרנו תלוי בקריאת דבר־אלוהים וביישומו. שם נאמר לנו: ”אשרי הקורא [”בקול”, ע״ח] ואשרי השומעים את דברי הנבואה ושומרים את הכתוב בה, כי קרובה העת”. אכן, נדרש מאיתנו לקרוא בקול ולשמוע את דבריו הנבואיים של אלוהים בספר ההתגלות ובמקרא כולו. אדם מאושר באמת הוא זה אשר ”בתורת יהוה חפצו, ובתורתו יהגה יומם ולילה”. ומהי התוצאה? ”כל אשר יעשה יצליח” (תהלים א׳:1–3). לפיכך, מטעמים מוצדקים, ארגון יהוה מעודד כל אחד מאיתנו לקרוא וללמוד את דבר־אלוהים ביחידות, כמשפחות ועם ידידים.
אמץ את חשיבתך והרהר
6. מה נצטווה יהושע לקרוא, וכיצד הועיל הדבר?
6 כיצד תוכל להפיק את המירב מקריאתך בדבר־אלוהים ובפרסומים המשיחיים? מתקבל על הדעת שתגלה כי מועיל לנהוג כדוגמת יהושע, מנהיג ירא אלוהים בעם־ישראל הקדום. הוא נצטווה: ”לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל” (יהושע א׳:8). המילה ’להגות’ משמעה לומר לעצמך את המילים בקול נמוך. הדבר מסייע לזיכרון, היות שכך החומר נחרת בזיכרונך. יהושע היה אמור לקרוא בתורת אלוהים ”יומם ולילה”, היינו דרך־קבע. זו היתה הדרך להצליח ולנהוג בתבונה בביצוע התפקידים שהטיל עליו אלוהים. בדומה לכך, קריאה קבועה של דבר־אלוהים יכולה להיות לך לעזר.
7. מדוע אל לנו להניח לקצב קריאתנו להטרידנו בקוראנו את דבר־אלוהים?
7 אל תניח לקצב קריאתך להטריד אותך בקוראך את דבר־אלוהים. אם תכננת להקדיש פרק זמן מסוים לקריאת המקרא או פרסום משיחי כלשהו, תרצה לקרוא בנחת. הדבר חשוב במיוחד כאשר אתה לומד במטרה לזכור נקודות חשובות. כמו־כן, כאשר אתה קורא, אמץ את כושר־חשיבתך. נתח את ההצהרות של כותב המקרא. שאל את עצמך, ’לְמה התכוון הכותב? כיצד ישמש אותי מידע זה?’
8. מדוע מועיל להרהר כאשר קוראים את כתבי־הקודש?
8 הקדש זמן להרהורים בשעה שאתה קורא את כתבי־הקודש. הדבר יסייע לך לזכור את התיאורים המקראיים וליישם את עקרונות המקרא. הרהור בדבר־אלוהים ועל־ידי כך חריתת הנקודות בזיכרונך גם יאפשרו לך לדבר מעומק לבך, לתת לשואלים כנים תשובות מדויקות במקום להיכשל בלשונך. משל שנכתב בהשראת אלוהים אומר: ”לב צדיק יהגה [יהרהר] לענות” (משלי ט״ו:28).
קַשר בין הנלמד לידוע
9, 10. כיצד קישור בין הנלמד מן המקרא ובין החומר המקראי הידוע לך ישפר את קריאתך במקרא?
9 רוב המשיחיים יודו, ללא ספק, שבעבר ידיעותיהם על אלוהים, על דברו ועל מטרותיו היו מעטות יותר. אך כיום, מבשרים משיחיים אלה מסוגלים להסביר, החל בבריאה ובחטא שביצע אדם, מהי מטרת קורבן הכופר, לספר על השמדת סדר־דברים מרושע זה ולהראות כיצד בני־האדם הצייתנים יבורכו בחיי־נצח בגן־עדן עלי־אדמות. בעיקרו, הדבר נובע מכך שמשרתי יהוה אלה רכשו את ”דעת אלוהים” בעזרת לימוד המקרא ופרסומים משיחיים (משלי ב׳:1–5). בהדרגה, הם מקשרים בין הדברים החדשים שהם לומדים ובין הדברים שכבר ידועים ומובנים להם.
10 קישור בין הנלמד מן המקרא ובין החומר המקראי הידוע הנו מועיל וכדאי (ישעיהו מ״ח:17). כאשר אתה נתקל בחוקים, בעקרונות ואפילו ברעיונות מופשטים למדי במקרא, קַשר ביניהם ובין אלה הידועים לך. שלב את המידע עם הדברים אשר למדת מתוך ”מתכונת הדברים הבריאים” (טימותיאוס ב׳. א׳:13). חפש מידע שבכוחו לעזור לך להדק את הקשר שלך עם אלוהים, לשפר את אישיותך המשיחית או לסייע לך לשתף את הזולת באמיתוֹת מקראיות.
11. מה מועיל שתעשה כאשר אתה קורא במקרא דבר הקשור להתנהגות? הדגם.
11 כאשר אתה קורא במקרא דבר־מה הקשור להתנהגות, נסה להבחין בעיקרון הכרוך בכך. הרהר בדבר, והחלט כיצד תנהג בנסיבות דומות. יוסף בנו של יעקב עמד בתוקף על סירובו לקיים יחסי־מין לא־מוסריים עם אשת פוטיפר, ושאל: ”איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוהים?” (בראשית ל״ט:7–9) בסיפור מרגש זה חבוי עיקרון בסיסי — אי־מוסריות מינית הינה חטא לאלוהים. תוכל לקשר במחשבותיך בין עיקרון זה ובין הצהרות אחרות שבדבר־אלוהים, וכן להפיק תועלת מן הידע הזה אם תתפתה לבצע מעשה פסול דומה (קורינתים א׳. ו׳:9–11).
ראה בעיני רוחך התרחשויות מקראיות
12. בשעת הקריאה, מדוע כדאי לדמיין את הסיפורים המקראיים?
12 על־מנת לחרות בזיכרונך פרטים תוך כדי קריאה, דמיין את המתרחש. ראה בעיני רוחך את פני השטח, את הבתים, את האנשים. שמע את קולותיהם. הרח את ריח הלחם הנאפה בתנור. שחזר בדמיונך את ההתרחשויות. אזי, קריאתך תהיה חוויה מרגשת מאוד, משום שתוכל לראות עיר קדומה, להעפיל אל הר גבוה, להשתאות למראה פלאי הבריאה או להתרועע עם גברים ונשים שגילו אמונה רבה.
13. כיצד היית מתאר את הכתוב בשופטים ז׳:19–22?
13 נניח שאתה קורא את הכתוב בשופטים ז׳:19–22. דמיין לעצמך את השתלשלות המאורעות. השופט גדעון ושלוש מאות גברים אמיצים מבני־ישראל תפסו איש איש את מקומו בקצה מחנה מדיין. השעה עשר בלילה בערך, ”ראש האשמורת התיכונה”. השומרים המדיינים זה עתה התייצבו במשמרתם, והעלטה אופפת את מחנה אויבי ישראל הנמים את שנתם. ראה! בידי גדעון ואנשיו שופרות. ביד שמאל, הם אוחזים כדי מים גדולים המכסים לפידים. לפתע, שלוש הקבוצות, בנות מאה איש כל אחת, תוקעות בשופרות, מנפצות את הכדים, נושאות את הלפידים הבוערים אל־על וקוראות בקול גדול: ”חרב ליהוה ולגדעון!” אתה מתבונן במחנה. המדיינים מתרוצצים ונסים, הם אף זועקים! בעוד השלוש מאות ממשיכים לתקוע בשופרותיהם, אלוהים שם את חרב המדיינים איש ברעהו. מחנה מדיין נס, ויהוה נתן לישראל את הניצחון.
הפקת לקחים חשובים
14. כיצד ניתן להיעזר בכתוב בשופטים פרק ט׳ כדי ללמד ילד את הצורך לגלות ענווה?
14 אנו יכולים להפיק לקחים רבים מקריאת דבר־אלוהים. למשל, אפשר שתרצה להחדיר בילדיך את הצורך לגלות ענווה. ובכן, לא יִקשה עליך להמחיש ולהבין את משמעות הנאמר בנבואת יותם בן־גדעון. התחל לקרוא בשופטים ט׳:8. ”הלוך הלכו העצים”, אמר יותם, ”למשוח עליהם מלך”. עץ הזית, עץ התאנה והגפן סירבו למלוך. אך האטד הפשוט שמח להיות השליט. לאחר שתקרא לילדיך את הסיפור, תוכל להסביר שהצמחים המועילים מייצגים אנשים מכובדים, אשר לא ביקשו להם מעמד של מלוכה על אחיהם בני־ישראל. האטד, ששימש כחומר בעירה בלבד, יִיצג את מלוכתו של אבימלך הגאוותן, רוצח אשר רצה לשלוט באחרים, אך מצא את מותו כהתגשמות של נבואת יותם (שופטים פרק ט׳). איזה ילד ירצה לגדול ולהידמות לאטד?
15. כיצד חשיבותה של הנאמנות מודגשת בספר רות?
15 חשיבותה של הנאמנות מתבררת בספר רות שבמקרא. נניח שבני־משפחתך קוראים סיפור זה בקול לפי התור, ומנסים לקלוט את המתואר. אתה רואה את רות המואבייה ואת נעמי, חמותה האלמנה, במסע לבית־לחם, ואתה שומע את דברי רות: ”עמך עמי ואלוהייך אלוהָי” (רות א׳:16). רות החרוצה נראית בשדה בועז, מלקטת אחר הקוצרים. אתה שומע את בועז משבח אותה, באומרו: ”יודע כל שער עמי כי אשת חיל את” (רות ג׳:11). עד מהרה, בועז נושא את רות לאשה. בתואם עם חוק הייבום, היא יולדת ”בן לנעמי” מבועז. רות הופכת לאחת מאמהותיו של דוד, ובסופו של דבר, של המשיח ישוע. כך ’משכורתה שלימה’. יתר על כן, הקוראים את התיאור המקראי למדים לקח חשוב: הייה נאמן ליהוה וזכה לשפע ברכות (רות ב׳:12; ד׳:17–22; משלי י׳:22; מתי א׳:1, 5, 6).
16. איזה מבחן עברו שלושת העברים, וכיצד עשויות קורותיהם לעזור לנו?
16 קורות העברים ששמם שדרך, מישך ועבד נגו עשויות לעזור לנו להיות נאמנים לאלוהים בשעת מבחן. שווה בנפשך את המתרחש בשעה שאתה מאזין להקראת דניאל פרק ג׳. צלם זהב ענק מתנשא מעל לעמק דורא, ושם מתקהלים אנשי הממשל הבבליים. לצלילי כלי־נגינה, הם נופלים אפיים ארצה ומשתחווים לצלם שהקים המלך נבוכדנאצר. ליתר דיוק, כולם השתחוו פרט לשדרך, מישך ועבד נגו. בכבוד אך בנחישות, הם אומרים למלך שהם לא יעבדו את אלוהיו ולא ישתחוו לצלם הזהב. עברים צעירים אלה מושלכים אל כבשן האש, שהוסק שבעת מונים. אך מה קורה? בהביטו פנימה, המלך רואה ארבעה גברים, אחד מהם ”כמראה בן־אלוהים” (דניאל ג׳:25). מוציאים את שלושת העברים מן הכבשן, ונבוכדנאצר מברך את אלוהיהם. מועיל לדמיין את הסיפור. כמו־כן, איזה לקח ניתן להפיק ממנו באשר לנאמנות ליהוה בשעת מבחן!
הפיקו תועלת מקריאת המקרא כמשפחה
17. הזכר בקצרה כמה מן הדברים המועילים שמשפחתך עשויה ללמוד מקריאת המקרא בצוותא.
17 משפחתך יכולה להפיק תועלת רבה, אם תקדישו זמן לקריאת המקרא בצוותא דרך־קבע. החל בספר בראשית, תוכלו להיות עדים לבריאה ולהציץ למשכנו המקורי והגן־עדני של אדם. תוכלו לחלוק את חוויותיהם של האבות הנאמנים ומשפחותיהם, וללכת בעקבות בני־ישראל בחצותם את ים־סוף בחרבה. תוכלו לראות את העלם דוד הרועה מביס את הענק הפלישתי גולית. משפחתך יכולה לעקוב אחר בניית מקדשו של יהוה בירושלים, לראות את חורבנו בידי ההמון הבבלי ולחזות בהקמתו מחדש בראשות המושל זרובבל. כאשר תצטרפו לרועים הענווים בקרבת בית־לחם, תוכלו לשמוע את הודעת המלאך על הולדת ישוע. תזכו לפרטים על טבילתו ושירותו, תראו אותו מוסר את חיי האנוש שלו כקורבן־כופר ותשתתפו בשמחה על תחייתו. לאחר מכן, תוכלו להצטרף לשליח פאולוס במסעותיו ולראות בהיווסד הקהילות עם הפצת המשיחיות. אזי, בספר ההתגלות, משפחתך תוכל ליהנות מהחזון הנפלא של השליח יוחנן לגבי העתיד, לרבות אלף שנות שלטון מלכות המשיח.
18, 19. אילו הצעות מוצעות לגבי קריאת המקרא כמשפחה?
18 אם כמשפחה, אתם קוראים את המקרא בקול, קיראוהו בהטעמה ובהתלהבות. כאשר אתם קוראים קטעים מתוך המקרא, אחד מבני־המשפחה — אולי האב — עשוי לשמש כקריין העלילה. אתם, יתר בני־המשפחה, יכולים לגלם את תפקידי הדמויות המקראיות, ולקרוא את הקטעים שלכם ברגש הראוי.
19 כאשר תקראו את המקרא יחד כמשפחה, כושר הקריאה שלכם ישתפר. סביר להניח שהידע שלכם על אלוהים יגדל, והדבר יקרב אתכם אליו. אסף שר: ”ואני קרבת אלוהים לי טוב. שַתי באדני יהוה מחסי, לספר כל מלאכותיך” (תהלים ע״ג:28). הדבר יעזור לבני־משפחתך להידמות למשה, אשר ”עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה”, כלומר את יהוה אלוהים (עברים י״א:27).
קריאה והשירות המשיחי
20, 21. מה הקשר בין תפקידנו לבשר ובין כושר הקריאה שלנו?
20 מן הראוי שרצוננו לעבוד ”את מי שאיננו נראה” יניענו לעמול כדי להיות קוראים טובים. הכושר לקרוא ברהיטות יעזור לנו לשאת עדות מתוך דבר־אלוהים. הוא בהחלט יסייע לנו לבצע את פעילות ההכרזה על המלכות, שהטיל ישוע על תלמידיו, באומרו: ”לכו ועשו תלמידים מאנשי כל העמים, הטבילו אותם בשם האב, הבן ורוח־הקודש, ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם” (מתי כ״ח:19, 20, ע״ח; מעשי־השליחים א׳:8). מתן עדות היא הפעילות העיקרית של משרתי יהוה, וכושר הקריאה עוזר לנו להשלים פעילות זו.
21 כדי להיות קורא טוב ומורה מיומן של דבר־אלוהים, דרוש מאמץ (אפסים ו׳:17). לכן, ’הייה שקוד להתייצב נאמן לפני אלוהים, לחלק נכונה את דבר האמת’ (טימותיאוס ב׳. ב׳:15). הרחב את הידע שלך על האמת המקראית ושפר את יכולתך כעד־יהוה בהיותך שקוד על קריאה בציבור.
מה הן תשובותיך?
◻ כיצד אושרנו תלוי בקריאת דבר־אלוהים?
◻ מדוע כדאי שתהרהר בדברים שאתה קורא במקרא?
◻ כשאנו קוראים את המקרא, מדוע מועיל לקשר בין הדברים ולדמיין אותם?
◻ מה הם כמה מן הלקחים שניתן ללמוד מקריאת המקרא?
◻ מדוע כדאי לקרוא את המקרא בקול כמשפחה, ומה הקשר בין שירותנו המשיחי ובין הקריאה?
[תמונה בעמוד 13]
בשעת קריאת המקרא כמשפחה, דמיינו לעצמכם את המתואר והרהרו במשמעותו