המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ96 9/‏1 עמ׳ 25–28
  • בשירות האל המהימן

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • בשירות האל המהימן
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1996
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • ילדותי ביוון
  • בלב מלחמת־אזרחים
  • מציאת תקווה מהימנה
  • נתפסתי ונאסרתי
  • נאשם בהטפה להמרת דת
  • מות בני
  • עזרה לאחרים לבטוח ביהוה
  • מורשת עשירה
  • נחושים בדעתנו לבטוח ביהוה
  • שירות תחת ידו האוהבת של יהוה
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1996
  • תן ליהוה את מה שראוי לו
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1999
  • ‏’‏עברתי’‏ למשך יותר מ־50 שנה
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1996
  • ניסיונות קשים בכבשן של סבל
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2003
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1996
מ96 9/‏1 עמ׳ 25–28

בשירות האל המהימן

כפי שסופר מפי קימון פרוגקיס

זה היה ערב קר מאוד בשנת 1955.‏ אשתי,‏ יִנוּלֵיי,‏ ואני התחלנו לדאוג משום שבננו בן ה־18,‏ יורגוס,‏ טרם חזר מהקיוסק שבו עבד.‏ לפתע,‏ שוטר נקש על דלתנו.‏ ”‏מכונית פגעה בבנכם בשעה שרכב הביתה על אופניו”‏,‏ אמר,‏ ”‏והוא נהרג”‏.‏ אזי רכן קדימה ולחש:‏ ”‏הם יאמרו לכם שזו היתה תאונה,‏ אך האמינו לי,‏ הוא נרצח”‏.‏ הכומר המקומי וכמה מנהיגים הקשורים לצבא קשרו קשר להורגו.‏

באותן שנים,‏ כאשר יוון החלה להשתקם מעידן של מאבקים וקשיים,‏ היה מסוכן להיות אחד מעדי־יהוה.‏ ידעתי ממקור ראשון מה רב כוחם של הכנסייה היוונית האורתודוקסית ושל הארגונים הקשורים לצבא,‏ משום שבמשך יותר מ־15 שנה,‏ הייתי חבר פעיל בהם.‏ ברצוני לספר לכם על המאורעות שהובילו לטרגדיה שהתרחשה במשפחתנו לפני יותר מ־40 שנה.‏

ילדותי ביוון

נולדתי בשנת 1902 למשפחה אמידה בכפר קטן בקרבת חַלְקִיס שביוון.‏ אבי היה פעיל בפוליטיקה המקומית,‏ ומשפחתנו הכילה חברים מסורים של הכנסייה היוונית האורתודוקסית.‏ נעשיתי קורא נלהב של ספרי דת ופוליטיקה בתקופה שבה רוב בני־עמי לא ידעו קרוא־וכתוב.‏

העוני והאי־צדק שהיו שכיחים בראשית המאה ה־20,‏ עוררו בי כמיהה עזה לעולם בעל תנאים טובים יותר.‏ חשבתי שמן הראוי שהדת תשפר את מצבם העגום של בני־עמי.‏ עקב נטייתי לדת,‏ אנשים בולטים בכפרי הציעו לי את משרת הכומר בכנסייה היוונית האורתודוקסית המקומית.‏ אולם,‏ אף שביקרתי במנזרים רבים וניהלתי דיונים ארוכים עם בישופים ועם אבות־מנזר,‏ לא חשתי שאני מוכן לכך ולא רציתי לקבל אחריות מעין זו.‏

בלב מלחמת־אזרחים

כעבור שנים,‏ באפריל 1941,‏ נכבשה יוון על־ידי הנאצים.‏ אז נפתחה תקופה אומללה של הרג,‏ רעב,‏ מחסור וסבל אנושי בל־יתואר.‏ צמחה תנועת מרי חזקה,‏ ואני הצטרפתי לאחת מקבוצות הגרילה שלחמו בפולש הנאצי.‏ כתוצאה מכך,‏ ביתי הוצת פעמים אחדות,‏ נוריתי והיבול שלי הושמד.‏ בראשית שנת 1943,‏ לא נותרה למשפחתי ולי כל ברירה,‏ אלא לנוס אל ההרים הסלעיים והמפורצים.‏ נשארנו שם עד אוקטובר 1944,‏ עד תום הכיבוש הגרמני.‏

לאחר שעזבו הגרמנים,‏ פרצו מאבקים פנימיים פוליטיים ואזרחיים.‏ קבוצת הגרילה המחתרתית שהשתייכתי אליה,‏ הפכה לאחד הכוחות הלוחמים העיקריים במלחמת־האזרחים.‏ אף שהאידיאולוגיה הקומוניסטית לגבי צדק,‏ שוויון ורֵעות קסמה לי,‏ המציאות טפחה על פניי במלוא עוזה.‏ מאחר שכיהנתי בתפקיד בכיר בקבוצה זו,‏ ראיתי במו־עיניי כיצד העוצמה משחיתה אנשים.‏ למרות תיאוריות ואידיאלים נעלים כביכול,‏ אנוכיות ואי־שלימות מקלקלים את היעדים הפוליטיים הטובים ביותר.‏

הדבר שזעזע אותי במיוחד היה שמשני צדי המתרס במאבק האזרחי,‏ הכמרים האורתודוקסים נשאו נשק כדי להרוג את בני־דתם שלהם!‏ הרהרתי בלבי,‏ ’‏איך כמרים אלה יכולים לטעון שהם מייצגים את ישוע המשיח,‏ שהזהיר:‏ ”‏כל האוחזים בחרב,‏ בחרב יאבדו”‏?‏’‏ (‏מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏

במשך מלחמת־האזרחים בשנת 1946,‏ הסתתרתי בקרבת העיר לַמְיָה שבמרכז יוון.‏ בגדיי התבלו לחלוטין,‏ לכן החלטתי להתחפש ולפנות לאחד החייטים בעיר כדי שיתפור לי כמה בגדים חדשים.‏ כאשר הגעתי התנהל שם ויכוח לוהט,‏ ותוך זמן קצר מצאתי את עצמי מדבר לא על פוליטיקה,‏ אלא על אהבתי משכבר־הימים,‏ על דת.‏ בהבחינם בהשקפותיי ובידע הרב שגיליתי,‏ צופים מן הצד הציעו שאשוחח עם ’‏פרופסור לתיאולוגיה’‏ מסוים,‏ ומייד ניגשו לקרוא לו.‏

מציאת תקווה מהימנה

בדיון שנערך לאחר מכן,‏ ה”‏פרופסור”‏ שאל אותי מהו הבסיס לאמונתי.‏ ”‏אבות הכנסייה הקדושים והסינוד האֶקוּמֶני”‏,‏ השבתי.‏ במקום לסתור את דבריי,‏ הוא פתח בספר המקרא הקטן שלו במתי כ״ג:‏9,‏ 10‏,‏ וביקש ממני לקרוא את דברי ישוע:‏ ”‏ואל תקראו ’‏אב’‏ לאיש מכם בארץ,‏ כי אחד הוא אביכם שבשמים.‏ גם אל תיקראו ’‏מורי תורה’‏,‏ כי אחד הוא המורה שלכם — המשיח”‏.‏

הדבר האיר את עיניי!‏ הרגשתי שאיש זה דובר אמת.‏ כאשר הזדהה כאחד מעדי־יהוה,‏ ביקשתי ממנו ספרות כלשהי לקריאה.‏ הוא הביא לי את הספר אור (‏אנג׳)‏,‏ שהוא ביאור לספר ההתגלות שבמקרא,‏ ולקחתי את הספר למקום המסתור שלי.‏ במשך זמן כה רב החיות שמוזכרות בספר ההתגלות היו בעיניי כתעלומה,‏ אך עתה למדתי שהן מייצגות ארגונים פוליטיים הקיימים במאה ה־20.‏ התחלתי להבין שיש למקרא משמעות מעשית בימינו,‏ שעלי ללמוד אותו ולהתאים את חיי לאמיתותיו.‏

נתפסתי ונאסרתי

כעבור זמן קצר,‏ פרצו חיילים למקום המסתור שלי ועצרו אותי.‏ הושלכתי לצינוק.‏ מאחר שהייתי פורע־חוק מבוקש במשך זמן ממושך,‏ ציפיתי שיוציאו אותי להורג.‏ שם,‏ בצינוק,‏ ביקר אצלי העֵד ששוחח עימי לראשונה.‏ הוא עודד אותי לבטוח ביהוה ללא סייג,‏ וכך עשיתי.‏ גזר־הדין שלי היה גלות לשישה חודשים באי אִיקַרְיָה שבים האֶגֶאי.‏

מייד כשהגעתי,‏ לא הזדהיתי כקומוניסט אלא כעֵד־יהוה.‏ היו שם גם אחרים שלמדו את אמיתות המקרא,‏ לכן איתרתי אותם ודרך־קבע למדנו את המקרא בצוותא.‏ הם עזרו לי לרכוש ידע נוסף מכתבי־הקודש והבנה טובה יותר על האל המהימן,‏ יהוה.‏

בשנת 1947,‏ לאחר שריציתי את גזר־הדין שהוטל עלי,‏ זומנתי למשרד התובע הכללי.‏ הוא אמר לי שהתרשם מהתנהגותי ושאוכל להזכיר את שמו אם אי־פעם אוגלה שוב.‏ לאחר שהגעתי לאתונה,‏ המקום שאליו עקרה משפחתי בינתיים,‏ התחלתי להתרועע עם קהילת עדי־יהוה ותוך זמן קצר סימלתי את הקדשתי ליהוה בטבילה.‏

נאשם בהטפה להמרת דת

במשך עשרות שנים,‏ רדפה יוון את עדי־יהוה על־סמך חוקים שנחקקו בשנים 1938 ו־1939,‏ האוסרים הטפה להמרת דת.‏ לפיכך,‏ בין 1938 ל־1992,‏ בוצעו 147,‏19 מעצרים של עדי־יהוה ביוון,‏ ובתי־המשפט גזרו עליהם 753 שנות מאסר,‏ שמתוכן ריצו בפועל 593 שנה.‏ אישית,‏ נעצרתי יותר מ־40 פעם בשל הטפת הבשורה הטובה של מלכות אלוהים,‏ ובסך־הכל ריציתי 27 חודשי מאסר בבתי־כלא שונים.‏

הסיבה לאחד מן המעצרים שלי היתה מכתב שכתבתי לכומר יווני אורתודוקסי בחלקיס.‏ בשנת 1955,‏ קהילות עדי־יהוה נקראו לשלוח לכל הכמרים את הספרון הנצרות או המשיחיות — מי מהן ”‏אור העולם”‏?‏ אחד הכמרים רמי־הדרג שאליהם כתבתי,‏ תבע אותי לדין על הטפה להמרת דת.‏ במהלך המשפט,‏ עורך־הדין שהיה עד־יהוה וגם עורך־הדין המקומי אמרו דברי־הגנה מוצלחים,‏ והסבירו את החובה המוטלת על המשיחיים האמיתיים לבשר את הבשורה הטובה על מלכות אלוהים (‏מתי כ״ד:‏14‏)‏.‏

יושב־ראש חבר השופטים במשפט שאל את הארכימנדריט (‏דרגה כנסייתית אחת נחותה מדרגת בישוף)‏:‏ ”‏האם קראת את המכתב ואת הספרון?‏”‏

‏”‏לא”‏,‏ השיב הלה בתוקף,‏ ”‏קרעתי אותם ונפטרתי מהם ברגע שפתחתי את המעטפה!‏”‏

‏”‏אם כן,‏ כיצד אתה טוען שאיש זה ניסה להמיר את דתך?‏”‏ שאל יושב־ראש השופטים.‏

לאחר מכן,‏ עורך־הדין שלנו ציטט דוגמאות של פרופסורים ואחרים אשר תרמו הררי ספרים לספריות הציבוריות.‏ ”‏התוכל לומר שאנשים אלה ניסו להמיר את דתם של אחרים?‏”‏ שאל.‏

ברור שפעילותנו לא כללה המרת דת.‏ הודיתי ליהוה לשמע גזר־הדין:‏ ”‏זכאי”‏.‏

מות בני

גם בני יורגוס סבל הטרדות ללא־הרף,‏ בדרך־כלל ביוזמת הכמרים האורתודוקסים.‏ אף הוא נעצר פעמים רבות בשל מסירותו והתלהבותו בהכרזת הבשורה הטובה על מלכות אלוהים.‏ לבסוף,‏ המתנגדים החליטו להיפטר ממנו,‏ ובו זמנית,‏ לשלוח מסר מאיים לכל השאר לחדול לבשר.‏

השוטר שבא לביתנו כדי להודיע לנו על מות יורגוס אמר כי הכומר היווני האורתודוקסי המקומי וכמה מנהיגי ארגונים הקשורים לצבא קשרו קשר להרוג את בננו.‏ ”‏תאונות”‏ מעין אלה היו נפוצות באותם זמנים מסוכנים.‏ למרות צערנו העמוק על מותו,‏ נחישותנו להתמיד להיות פעילים במלאכת ההטפה ולבטוח ביהוה בכל לבנו רק התחזקה.‏

עזרה לאחרים לבטוח ביהוה

באמצע שנות ה־60’‏,‏ נהגו אשתי וילדיי לבלות את חודשי הקיץ בכפר השוכן לאורך החוף בשם סְקלה אורופְּס,‏ כ־50 קילומטר מאתונה.‏ אותה עת,‏ כלל לא היו שם עדים,‏ ולכן בישרנו לשכנים בהזדמנויות.‏ חקלאים מקומיים אחדים נענו לבשורה.‏ מאחר שהגברים עבדו במשך היום בשדות שעות ארוכות,‏ ניהלנו עימם שיעורי־מקרא בשעות הערב המאוחרות,‏ וכמה מהם הפכו לעדים.‏

בראותנו כיצד יהוה בירך את מאמצינו,‏ נסענו לשם מדי שבוע במשך כ־15 שנה כדי לנהל שיעורי־מקרא עם מעוניינים.‏ כמעט 30 איש שלימדנו,‏ התקדמו ונטבלו.‏ בתחילה,‏ נוסדה שם קבוצה ללימוד המקרא ומתפקידי היה לנהל את האסיפות.‏ מאוחר יותר הקבוצה הפכה לקהילה,‏ וכיום יותר ממאה מבשרים מהאיזור מרכיבים את קהילת מלקַסָה.‏ אנו שמחים כי ארבעה מבין האנשים שעזרנו להם,‏ משרתים כיום בשירות המלא.‏

מורשת עשירה

זמן קצר לאחר שהקדשתי את חיי ליהוה,‏ אשתי החלה להתקדם מבחינה רוחנית ונטבלה.‏ במהלך תקופה קשה זו של רדיפות,‏ אמונתה נשארה עזה והיא שמרה על נאמנות איתנה ויציבה.‏ מעולם לא התלוננה על הקשיים הרבים שהיו לנו כתוצאה מן המאסרים התכופים שלי.‏

במרוצת השנים,‏ ניהלנו הרבה שיעורי־מקרא יחדיו,‏ והיא עזרה לרבים על־ידי גישתה הפשוטה והנלהבת.‏ כיום,‏ מסלול חלוקת החוברות שלה כולל עשרות אנשים,‏ אשר להם היא מחלקת דרך־קבע את חוברות המצפה ועורו!‏

בעיקר בזכות תמיכתה של בת־זוגי האוהבת,‏ שלושת ילדינו שנותרו בחיים ומשפחותיהם,‏ שבהן שישה נכדים וארבעה נינים,‏ פעילים בשירות יהוה.‏ אף שלא נאלצו להתמודד עם הרדיפות וההתנגדות המרה שעימם התמודדנו אשתי ואני,‏ הם שמים את כל מבטחם ביהוה,‏ וממשיכים להתהלך באורחותיו.‏ מה רבה תהיה שמחת כולנו להתאחד עם יורגוס היקר כאשר יקום לתחייה!‏

נחושים בדעתנו לבטוח ביהוה

במרוצת כל השנים הללו,‏ ראיתי כיצד רוח יהוה פועלת בעמו.‏ ארגונו המודרך על־ידי רוח־הקודש עזר לי לראות שאיננו יכולים לבטוח במאמצי אנוש.‏ הבטחותיהם לעתיד טוב יותר חסרות ערך ומסתכמות בשקר אחד גדול ותו לא (‏תהלים קמ״ו:‏3,‏ 4‏)‏.‏

חרף גילי הקשיש ובעיות הבריאות הקשות שיש לי,‏ עיניי ממוקדות בממשות תקוות המלכות.‏ אני באמת מֵצֵר על השנים שעברו עלי במסירות לדת־כזב ובניסיון להביא תנאים טובים יותר באמצעים פוליטיים.‏ לו יכולתי לחיות את חיי מחדש,‏ ללא ספק הייתי מחליט שוב לשרת את יהוה,‏ האל המהימן.‏ (‏לאחרונה,‏ קימון פרוגקיס נפטר.‏ היתה לו תקווה ארצית.‏)‏

‏[‏תמונה בעמוד 26]‏

אחת התמונות שצולמו לאחרונה ובהן קימון עם אשתו,‏ יִנוּלֵיי

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף