למדים לעשות את רצון יהוה
”למדני לעשות רצונך, כי אתה אלוהָי” (תהלים קמ״ג:10).
1, 2. (א) מתי עלינו ללמוד, וכשלגנד עינינו איזו השקפה מציאותית? (ב) מדוע כה חיוני להיות לימודי יהוה?
כל עוד האדם חי ופעיל, הוא יכול ללמוד דבר־מה מועיל. הדבר נכון לגביך וגם לגבי הזולת. אך מה קורה משמת האדם? לא ניתן ללמוד דבר או לרכוש ידע כלשהו במצב זה. במקרא נאמר בבירור כי המתים ”אינם יודעים מאומה”. אין כל דעת בשאול, הקבר המשותף של האנושות (קהלת ט׳:5, 10). האם יש בזה לומר שאנו לומדים וצוברים ידע לשווא? העניין תלוי במה שאנו למדים ובאופן שבו אנו מנצלים את הידע שלנו.
2 אם אנו לומדים רק את הדברים המאפיינים את העולם, לא יהיה לנו כל עתיד בן־קיימא. אך למרבה השמחה, מיליונים בני כל האומות לומדים את רצון אלוהים, ולנגד עיניהם תוחלת חיי־הנצח. תקוותם מעוגנת בהיותם לימודי יהוה, מקור הדעת שחיים בצִדה (תהלים צ״ד:9–12).
3. (א) מדוע ניתן לומר שישוע היה תלמידו הראשון של אלוהים? (ב) איזה בסיס לביטחון יש לנו כי בני־אדם יהיו לימודי יהוה, ומה נועדה להיות תוצאת הדבר?
3 תלמידו הראשון של אלוהים, בנו בכורו, למד לעשות את רצון אביו (משלי ח׳:22–30; יוחנן ח׳:28). בעקבות זאת, ציין ישוע כי אביו ילמד המוני בני־אדם. מהי תוחלת הלומדים מאלוהים? ישוע אמר: ”הן כתוב בנביאים, ’וכל־בנייך לימודי יהוה’. כל השומע מן האב ולומד יבוא אלי. ... אמן אמן אני אומר לכם, המאמין יש לו חיי עולם” (יוחנן ו׳:45–47).
4. כיצד מיליונים מושפעים מההוראה האלוהית, ואיזו תוחלת עומדת לנגד עיניהם?
4 ישוע ציטט מישעיהו נ״ד:13, שהופנה אל האשה הסמלית של אלוהים, ציון השמימית. לנבואה זו התגשמות מיוחדת לגבי בניה של האשה, 000,144 תלמידי ישוע המשיח משוחי־הרוח. שארית בנים רוחניים אלה פעילה כיום, ועומדת בראש תוכנית הוראה חובקת־עולם. עקב כך, גם מיליונים אחרים המרכיבים ”המון רב” מפיקים תועלת מהיותם לימודי יהוה. עומדת לנגד עיניהם התוחלת הייחודית ללמוד מבלי שהתהליך ייקטע על־ידי מוות. הכיצד? ובכן, הם מצפים להינצל מן ”הצרה הגדולה” הממשמשת ובאה וליהנות מחיי־נצח בארץ גן־עדנית (ההתגלות ז׳:9, 10, 13–17).
דגש רב יותר בעשיית רצון אלוהים
5. (א) מהו הפסוק השנתי ל־1997? (ב) מה צריכה להיות גישתנו באשר לנוכחות באסיפות הקהילה?
5 בשנת 1997, ביותר מ־000,80 קהילות ברחבי העולם, עדי־יהוה יחרתו בזיכרונם את דברי הפתיחה של תהלים קמ״ג:10: ”למדני לעשות רצונך”. זה יהיה הפסוק השנתי ל־1997. המילים הללו יהיו תלויות במקום בולט לעין באולמי־המלכות וישמשו כתזכורת לכך שמקום מצוין לקבלת השכלה מאת אלוהים הוא אסיפות הקהילה, ושם אנו יכולים להשתתף בתוכנית הוראה ממושכת. כשאנו מצטרפים לאחינו באסיפות הקהילה כדי ללמוד מפי מורנו הגדול, נוכל לחוש כמחבר התהלים שכתב: ”שמחתי באומרים לי: ’בית יהוה נלך’” (תהלים קכ״ב:1; ישעיהו ל׳:20).
6. לדברי דוד, במה אנו מכירים?
6 אנו בהחלט רוצים ללמוד לעשות את רצון אלוהים ולא את רצונם של יריבנו השטן ושל בני־האדם הלא־מושלמים. אם כן, כדוד, אנו מכירים באל שאנו עובדים ומשרתים: ”כי אתה אלוהָי. רוחך טובה; תנחני בארץ מישור” (תהלים קמ״ג:10). דוד לא רצה להתערב עם מְתֵי־שווא, אלא העדיף להיות במקום שבו התבצעה עבודת יהוה (תהלים כ״ו:4–6). רוח יהוה כיוונה את צעדיו, והוא יכול היה להתהלך במעגלי־צדק (תהלים י״ז:5; כ״ג:3).
7. כיצד פעלה רוח אלוהים בקהילה המשיחית?
7 דוד הגדול יותר, ישוע המשיח, הבטיח לשליחיו כי רוח־הקודש תלמד אותם הכל ותזכיר להם את כל אשר אמר להם (יוחנן י״ד:26). מחג השבועות ואילך, גילה להם יהוה בהדרגה את ”עמוקות האלוהים” שבדברו הכתוב (קורינתים א׳. ב׳:10–13). זאת עשה באמצעות האפיק הגלוי לעין, הנקרא בפי ישוע ”העבד הנאמן והנבון”. אפיק זה מספק את המזון הרוחני, הנידון בתוכנית ההוראה לקהילות של משרתי אלוהים בכל רחבי העולם (מתי כ״ד:45–47, דל׳).
לומדים את רצון יהוה באסיפותינו
8. מדוע השתתפות בשיעור המצפה כה חשובה?
8 החומר הנלמד בקהילה בשיעור המצפה השבועי דן לעתים קרובות באופן שבו יש ליישם את עקרונות המקרא. הדבר עוזר לנו בהחלט להתמודד בהצלחה עם דאגות החיים. בשיעורים אחרים נבחנות אמיתוֹת רוחניות עמוקות או נבואות המקרא. מה נרחב הידע שאנו רוכשים בשיעורים אלה! בארצות רבות, אולמי־מלכות מלאים עד אפס מקום באסיפות הללו. אך בארצות אחרות, פחת מספר הנוכחים. מה הסיבה לכך לדעתך? הייתכן שיש המניחים לעבודתם החילונית למנוע מהם להתאסף בקביעות כדי ”לעורר זה את זה לאהבה ולמעשים טובים”? או שמא בשל השעות הרבות המוקדשות לפעילויות חברתיות או לצפייה בטלוויזיה, נראה כי לוח־הזמנים עמוס מכדי לנכוח בכל האסיפות? זכור את הצו אשר נכתב בהשראת אלוהים בעברים י׳:23–25. האין ההתאספות לשם קבלת הוראה אלוהית חשובה אף יותר כעת, ”בייחוד בראותכם כי קרֵב היום”?
9. (א) כיצד אסיפת־השירות מכשירה אותנו לשירות־השדה? (ב) מה צריכה להיות גישתנו באשר למתן עדות?
9 אחת ההתחייבויות החשובות ביותר שלנו היא שירות כמבשרים מטעם אלוהים. אסיפת־השירות נועדה ללמדנו לבצע פעילות זו בהצלחה וביעילות. אנו למדים כיצד לפנות לאנשים, מה לומר, כיצד להגיב כאשר היענותם חיובית ואפילו כיצד לנהוג כאשר אנשים דוחים את הבשורה שבפינו (לוקס י׳:1–11). באסיפה שבועית זו דנים בשיטות יעילות ומדגימים אותן, וכך אנו ערוכים יותר להגיע לאנשים לא רק בפעילות מבית־לבית אלא גם במהלך הכרזת הבשורה ברחובות, במגרשי־חנייה, בתחבורה ציבורית, בנמלי־תעופה, בבתי־עסק או בבתי־ספר.a בהתאם לבקשתנו ”למדני לעשות רצונך”, נרצה לנצל כל הזדמנות לבצע את אשר מפציר בנו אדוננו: ”יאר נא אורכם לפני בני אדם, למען... יכבדו את אביכם שבשמים” (מתי ה׳:16).
10. כיצד נוכל לעזור באמת ל”ראויים”?
10 באסיפות קהילתיות אלה, אנו גם למדים לעשות אחרים לתלמידים. כשאנשים מגלים עניין או לאחר שחילקנו ספרות, מטרתנו בעריכת ביקורים־חוזרים היא ייסוד שיעורי־מקרא ביתיים. במובן מסוים, דומה הדבר ל’שֶבֶת [התלמידים] אצל הראויים’ על־מנת ללמדם את הדברים שציווה ישוע (מתי י׳:11; כ״ח:19, 20). מאחר שיש ברשותנו כלֵי־עזר מעולים, כגון הספר דעת המובילה לחיי־נצח, אנו מצויידים היטב למילוי שירותנו ביסודיות (טימותיאוס ב׳. ד׳:5). מדי שבוע, כשאתה נוכח באסיפת־השירות ובבית־הספר לשירות התיאוקרטי, השתדל להבין ולאחר־מכן ליישם את הרעיונות המועילים, אשר יזהו אותך כאחד ממשרתי אלוהים המוכשרים היטב לעשות את רצונו (קורינתים ב׳. ג׳:3, 5; ד׳:1, 2).
11. כיצד יש שהוכיחו בפועל את אמונתם במילים המופיעות במתי ו׳:33?
11 רצון אלוהים הוא שנמשיך ’לבקש תחילה את מלכותו ואת צדקתו’ (מתי ו׳:33). שאל את עצמך, ’כיצד איישם עיקרון זה אם הדרישות של עבודתי החילונית [או של עבודת בן־זוגי] יפגעו בנוכחותנו באסיפות?’ רבים המבוגרים מבחינה רוחנית, ינקטו צעדים וישוחחו עם מעבידיהם בנידון. חלוצה אחת הודיעה למעבידהּ כי ברצונה לצמצם את מספר שעות־העבודה השבועיות שלה כדי לנכוח באסיפות הקהילה. הוא נעתר לבקשתה. אך הדבר עורר את סקרנותו בנוגע לְמה שמתרחש באסיפות, והוא ביקש לנכוח באסיפה. שם, שמע הודעה בעניין כינוס מחוזי העתיד להיערך בקרוב. עקב כך, ערך המעביד סידורים כדי לנכוח יום שלם בכינוס. איזה לקח אתה למד מדוגמה זו?
לומדים את רצון יהוה מהורים יראי אלוהים
12. מה על הורים משיחיים לעשות באורך־רוח ובנחישות כדי שילדים ילמדו לעשות את רצון יהוה?
12 אך אסיפות הקהילה והכינוסים אינם האמצעי היחיד ללימוד עשיית רצונו של אלוהים. הורים יראי אלוהים מצוּוים להכשיר את ילדיהם, להטיל עליהם מוסר ולחנכם להלל את יהוה ולעשות את רצונו (תהלים קמ״ח:12, 13; משלי כ״ב:6, 15). יישום הדבר דורש מאיתנו להביא את ”הטף” לאסיפות, ”למען ישמעו ולמען ילמדו” שם, אך מה באשר ללימודם מתוך כתבי־הקודש בבית? (דברים ל״א:12; טימותיאוס ב׳. ג׳:15) משפחות רבות, שהחלו בשקדנות לקיים תוכנית של שיעור־מקרא משפחתי קבוע, התרשלו בכך כעבור זמן קצר ואף חדלו לקיימה. האם התנסית בכך? האם תסיק מכך שההמלצה לערוך שיעור קבוע מוטעית או שמשפחתך כה שונה עד כי תוכנית זו לא תהיה מעשית במקרה שלכם? יהא המצב אשר יהא, כהורים, עירכו נא חזרה על המאמרים הנפלאים ”נחלתנו הרוחנית העשירה” וכן ”גמול ההתמדה” שיצאו לאור בחוברת המצפה מ־1 באוגוסט 1995 (אנג׳).
13. כיצד יכולות משפחות להפיק תועלת מדיון בפסוק היומי?
13 מומלץ שמשפחות תעשינה להן הרגל לדון בפסוק היומי בעזרת הספרון בחינת כתבי־הקודש מדי יום ביומו. טוב לקרוא את הפסוק וההערה בעניינו, אך דיון בפסוק היומי ויישומו מועילים אף יותר. למשל, אם דנים באפסים ה׳:15–17, בני־המשפחה יכולים לשקול בהיגיון כיצד ’לנצל כל הזדמנות’ ללימוד אישי, כיצד ליטול חלק בהיבט מסוים של השירות המלא וכיצד למלא מטלות תיאוקרטיות אחרות. דיון משפחתי בפסוק היומי יכול אפוא להנחות יחיד או רבים ’להבין לדעת [במידה רבה יותר] מה רצונו של האדון [”יהוה”, ע״ח]’.
14. אילו מורים על ההורים להיות על־פי דברים ו׳:6, 7, ומה כרוך בכך?
14 מן ההכרח שההורים יהיו מורים שקדנים של ילדיהם (דברים ו׳:6, 7). אך אין העניין מסתכם בנזיפה בילדים או בציווי עליהם. אב ואם צריכים גם להקשיב, כדי שיוכלו לדעת באיזה נושא דרושים הסבר, הבהרה, הדגמה ועל מה יש צורך לחזור. במשפחה משיחית אחת, ההורים עוזרים לתקשורת ולגילוי־הלב, על־ידי עידוד ילדיהם לשאול שאלות על דברים שאינם מבינים או שמטרידים אותם. כך נודע להם שבנם בן העשרֵה מתקשה להבין שליהוה אין התחלה. ההורים הצליחו להיעזר במידע שמצאו בספרות של חברת המצפה המראה כי האינסופיות של הזמן והחלל מקובלת. דוגמה זו הצליחה להמחיש את הרעיון, וההסבר הניח את דעתו של הבן. אם כן, הקדש זמן כדי להשיב על שאלות ילדיך בבהירות ומתוך כתבי־הקודש, ועזור להם להבין כי הלימוד כיצד לעשות את רצון אלוהים יכול להעניק סיפוק רב. מה עוד לומדים כיום משרתי אלוהים — צעירים כמבוגרים?
למדים לאהוב ולהילחם
15. מתי נבחנת אמיתוּת אהבתנו ואחוותנו?
15 בתואם עם המצווה החדשה שנתן ישוע, אנו ”לְמודי אלוהים... לאהוב איש את רעהו” (תסלוניקים א׳. ד׳:9). כאשר הכל מתנהל על מי־מנוחות והמצב שפיר, אפשר שתחושתנו היא שאנו אכן אוהבים את כל אחינו. אך מה קורה כשצצים הבדלי אישיות או כשאנו נפגעים מדבריו או ממעשיו של משיחי אחר? בשלב זה נבחנת אמיתוּת אהבתנו. (השווה קורינתים ב׳. ח׳:8.) מה מלמדנו המקרא לעשות במצבים כאלה? ראשית, עלינו להשתדל להביע אהבה במלוא מובן המילה (פטרוס א׳. ד׳:8). במקום לבקש את טובת עצמנו, לרגוז בגלל חסרונות קלים או לחשוב רעה, עלינו לעמול כדי להניח לאהבה לכסות על רוב פשעים (קורינתים א׳. י״ג:5). אנו יודעים כי זהו רצון אלוהים, משום שדברו מלמד זאת.
16. (א) איזה סוג של מלחמה לומדים המשיחיים? (ב) במה אנו חמושים?
16 בעוד רבים אינם מקשרים בין אהבה ומלחמה, מלחמה היא דבר נוסף שאנו למדים, אך מדובר במלחמה מסוג שונה. דוד הודה שהוא תלוי ביהוה כדי ללמוד כיצד להילחם, אף שבימיו היו כרוכים בכך קרבות ממשיים נגד אויבי ישראל (שמואל א׳. י״ז:45–51; י״ט:8; מלכים א׳. ה׳:17; תהלים קמ״ד:1). מה באשר למלחמתנו כיום? עוצמתם של כלֵי־מלחמתנו אינה מבשר ודם (קורינתים ב׳. י׳:4). הקרב שלנו רוחני, ולשם כך עלינו להתחמש במלוא הנשק הרוחני (אפסים ו׳:10–13). באמצעות דבר־אלוהים וקהילת משרתיו, יהוה מלמדנו לנהל קרב רוחני ולנצח בו.
17. (א) באילו תכסיסים משתמש השטן כדי להסיח את דעתנו? (ב) ממה מן התבונה להימנע?
17 בדרכים מתוחכמות ומטעות, לא אחת משתמש השטן בפיתויי העולם, בכופרים ובמתנגדים אחרים לאמת כדי להסיח את דעתנו מן העיקר (טימותיאוס א׳. ו׳:3–5, 11; טיטוס ג׳:9–11). הוא כאילו רואה כי קלוש הסיכוי להכשילנו באמצעות מתקפה ישירה וחזיתית, ולכן הוא מנסה להכשילנו, בהשפיעו עלינו לגלות קטנוניות ולשאול שאלות אוויליות, חסרות כל ערך רוחני. כלוחמים העומדים על המשמר, עלינו להיות ערים לסכנות אלה כפי שאנו ערים למתקפה חזיתית (טימותיאוס א׳. א׳:3, 4).
18. מה בעצם כרוך בכך שלא נוסיף לחיות למען עצמנו?
18 איננו דוגלים ברצון האנשים או במאווי האומות. יהוה לימדנו באמצעות דוגמתו של ישוע שלא להוסיף לחיות למען עצמנו, אלא שעלינו להיות חמושים בגישה הנפשית שהיתה לישוע המשיח ולחיות על־מנת לעשות את רצון אלוהים (קורינתים ב׳. ה׳:14, 15). אפשר שלפנים ניהלנו חיי הוללות והפקרות, ובזבזנו זמן יקר. הוללות, נשפי שתייה ואי־מוסריות מאפיינים עולם מרושע זה. כעת, כשאנו לומדים לעשות את רצון אלוהים, האין אנו אסירי־תודה על היותנו נבדלים מעולם מושחת זה? אם כן, הבה נילחם את המלחמה הרוחנית הקשה ונימנע ממעורבות במנהגי העולם המטמאים (פטרוס א׳. ד׳:1–3).
לְמדים להועיל לעצמנו
19. איזו תועלת תצמח מן הלימוד לעשות את רצון יהוה ומעשיית רצונו?
19 חיוני להכיר בכך שלימודנו לעשות את רצון יהוה, מועיל לנו מאוד. מטעמים מובנים, עלינו למלא את חלקנו ולשית לבנו ביתר שאת כדי ללמוד ואזי לפעול בהתאם להדרכה שהוא מספק באמצעות בנו, דברו וקהילת משרתיו (ישעיהו מ״ח:17, 18; עברים ב׳:1). בעשותנו כן, נתחזק ונעמוד איתנים בעתות מצוקה אלה, וכמו־כן נעבור בשלום את הסערות העתידות לבוא (מתי ז׳:24–27). גם עתה, אם נעשה את רצון אלוהים נישא חן בעיניו, ונבטיח שהוא ישמע את תפילותינו (יוחנן ט׳:31; יוחנן א׳. ג׳:22). כמו־כן, נזכה לאושר אמיתי (יוחנן י״ג:17).
20. במה טוב שתהרהר כשלנגד עיניך הפסוק השנתי במהלך כל שנת 1997?
20 במהלך שנת 1997, יהיו לנו הזדמנויות רבות לקרוא ולבחון בעיון את הפסוק השנתי, תהלים קמ״ג:10: ”למדני לעשות רצונך”. בעשותנו כן, הבה ננצל כמה הזדמנויות להרהור באמצעֵי הלימוד שהכין לנו יהוה, כשם שפורט לעיל. כמו־כן, הבה יהא עבורנו ההרהור במילים אלה תמריץ לפעול בתואם עם תחינה זו, בידיעה ש”העושה את רצון אלוהים עומד לעד” (יוחנן א׳. ב׳:17).
מהי תשובתך?
◻ כיום, מי לומדים לעשות את רצון יהוה?
◻ כיצד מן הראוי שתהלים קמ״ג:10 ישפיע עלינו במהלך שנת 1997?
◻ כיצד אנו למדים לעשות את רצון יהוה?
◻ מה נדרש מהורים משיחיים במסגרת הוראת ילדיהם?
[הערת שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.