נאמנים לדבר־אלוהים

‏”‏סילקנו ידינו ממעשי הסתר המבישים;‏ אין אנו הולכים בדרכי מרמה ואיננו מסלפים את דבר אלוהים”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏

1.‏ (‏א)‏ מה נדרש כדי לבצע את המלאכה המפורטת במתי כ״ד:‏14 ובמתי כ״ח:‏19,‏ 20‏?‏ (‏ב)‏ בפתח אחרית הימים,‏ בכמה שפות מדוברות ניתן היה להשיג את המקרא?‏

בנבואתו המפורטת לגבי עת נוכחותו כמלך וסיום סדר־הדברים הישן,‏ חזה ישוע המשיח:‏ ”‏ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ”‏.‏ הוא גם הורה לתלמידיו:‏ ”‏לכו אפוא ועשו תלמידים מאנשי כל העמים.‏.‏.‏ ולמדו אותם לשמור את כל מה שציוויתי אתכם”‏ (‏מתי כ״ד:‏14;‏ כ״ח:‏19,‏ 20‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ בהגשמת נבואות אלה כרוכה מלאכה רבה:‏ תרגום המקרא והדפסתו,‏ הוראת משמעותו לאנשים ועזרה להם לקיים את הנאמר בו בחייהם.‏ מה גדולה הזכות ליטול חלק בפעילות זו!‏ עד שנת 1914,‏ המקרא או חלקים ממנו כבר יצאו לאור ב־570 שפות.‏ אך מאז נוספו לרשימה מאות שפות וניבים רבים,‏ ובשפות רבות קיים יותר מתרגום מקרא אחד.‏a

2.‏ אילו מניעים שונים משפיעים על מלאכתם של מתרגמי המקרא והמוציאים לאור?‏

² האתגר של כל מתרגם הוא לקבל חומר בשפה אחת ולהעתיק את תוכנו באופן מובן לקוראיו ולשומעיו בשפה אחרת.‏ יש מתרגמי מקרא שעשו את מלאכתם מתוך מודעות רבה לכך שהם מתרגמים את דבר־אלוהים.‏ אחרים הוקסמו מהאתגר הלמדני שבפרויקט.‏ אפשר שהם רואים בתוכן המקרא מורשת תרבותית בעלת ערך ותו לא.‏ לאחרים,‏ דת היא מטה לחמם,‏ והדפסת ספר הנושא את שמם כמתרגמים או כמוציאים לאור היא חלק מפרנסתם.‏ מניעיהם משפיעים כמובן על האופן שבו הם ניגשים לעבודה.‏

3.‏ מה דעתה של ועדת תַרגום עולם חדש של המקרא על מלאכת התרגום?‏

³ ראוי לציין את ההצהרה של ועדת תַרגום עולם חדש של המקרא:‏ ”‏תרגום כתבי־הקודש פירושו העתקת מחשבות יהוה אלוהים ואמרותיו לשפה אחרת.‏.‏.‏ זהו קו מחשבה רציני מאוד.‏ המתרגמים העוסקים במלאכה זו,‏ אנשים היראים ואוהבים את אלוהים,‏ מחבר כתבי־הקודש,‏ חשים כלפיו אחריות מיוחדת למסור את מחשבותיו ואת הצהרותיו בדיוק רב ככל האפשר.‏ הם חשים אחריות גם כלפי הקוראים צמאי האמת,‏ אשר תלויים בתרגום הספר שנכתב בהשראת האל העליון לישועתם הנצחית.‏ בהיותה מודעת לכובד האחריות,‏ ועדה זו,‏ המורכבת מאנשים מסורים,‏ הוציאה לאור במשך שנים רבות את תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש”‏.‏ מטרת הוועדה היתה להכין תרגום מקרא שיהיה ברור ומובן,‏ ושכה ידבוק בעברית וביוונית,‏ שפות המקור,‏ עד כי יהווה יסוד לגידול ממושך בידע מדויק.‏

מה אירע לשם אלוהים?‏

4.‏ מהי חשיבותו של שם אלוהים במקרא?‏

⁴ אחד היעדים העיקריים של המקרא הוא לסייע לאנשים לדעת את אלוהי האמת (‏שמות כ׳:‏2–7;‏ ל״ד:‏1–7;‏ ישעיהו נ״ב:‏6‏)‏.‏ ישוע המשיח לימד את תלמידיו להתפלל ששם אביו ”‏יתקדש”‏,‏ יוכר כקדוש (‏מתי ו׳:‏9‏)‏.‏ שמו האישי של אלוהים מוזכר במקרא יותר מ־000,‏7 פעם.‏ הוא חפץ שאנשים ידעו את שמו ותכונותיו של מי שנקרא בשם זה (‏מלאכי א׳:‏11‏)‏.‏

5.‏ באילו צורות הוזכר שם אלוהים על־ידי מתרגמים שונים?‏

⁵ מתרגמי מקרא רבים רוחשים כבוד עמוק לשם אלוהים ומזכירים אותו בעקביות בתרגומיהם.‏ יש מתרגמים המעדיפים את הגיית השם יַהְוֶה.‏ אחרים בחרו בצורת שם אלוהים התואמת את שפתם,‏ ועם זאת מזוהה בבירור עם הנוסח העברי.‏ מדובר אולי בצורה ידועה מאוד הנמצאת בשימוש שנים רבות.‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש מזכיר את שם יהוה 210,‏7 פעם בגוף הטקסט.‏

6.‏ (‏א)‏ בשנים האחרונות,‏ כיצד נהגו מתרגמים בשם אלוהים?‏ (‏ב)‏ מה היקף התופעה?‏

⁶ בשנים האחרונות,‏ מתרגמי מקרא אומנם נוקבים בשמם של אלילים כגון בעל ומולך,‏ אך הם משמיטים יותר ויותר את שמו האישי של אלוהי האמת מתרגומי דברו שנכתב בהשראה (‏שמות ג׳:‏15;‏ ירמיהו ל״ב:‏35‏)‏.‏ תרגום נפוץ ביותר לשפה האלבנית מתרגם בקטעים מסוימים,‏ כגון מתי ו׳:‏9 ויוחנן י״ז:‏6,‏ 26‏,‏ את הביטוי היווני ”‏שמך”‏ (‏כלומר,‏ שם אלוהים)‏ ל”‏אתה”‏ ותו לא,‏ כאילו הפסוקים הללו אינם מזכירים כלל את המילה שם.‏ התרגום האנגלי החדש וכן תַרגום לאנגלית של ימינו משמיטים בתהלים פ״ג:‏19 את שמו האישי של אלוהים וגם כל התייחסות לעובדה שלאלוהים יש שם.‏ שם אלוהים אומנם מופיע בתרגומים קדומים של התנ״ך ברוב השפות,‏ אך תרגומים חדשים יותר לא אחת משמיטים אותו לחלוטין או מזכירים אותו רק בהערות שוליים.‏ כך קרה באנגלית וברבות מלשונות אירופה,‏ אפריקה,‏ דרום אמריקה,‏ הודו ואיי האוקיינוס השקט.‏

7.‏ (‏א)‏ כיצד נהגו מתרגמים לשפות אפריקניות מסוימות בשם אלוהים?‏ (‏ב)‏ מה דעתך בנידון?‏

⁷ מתרגמי המקרא לשפות אפריקניות מסוימות מרחיקים לכת.‏ הם אינם רק מחליפים את שם אלוהים בתואר מקראי,‏ כגון אדני או אלוהים,‏ אלא מזכירים במקומו שמות הלקוחים מהאמונות הדתיות המקומיות.‏ בתרגום הברית החדשה ותהלים בשפת הזולו (‏מהדורת 1986)‏,‏ השם האישי (‏מְבֵלִינְגַנְגִי )‏ משמש לעתים כחלופה לתואר אלוהים (‏נְקוּלוּנְקוּלוּ )‏.‏ שם זה מזוהה אצל דוברי הזולו כ’‏גְדול האבות הקדמונים שעובדים אותו באמצעות אבות אבותינו האנושיים’‏.‏ מאמר בכתב־העת מתרגם המקרא (‏The Bible Translator)‏ מאוקטובר 1992 דיווח,‏ שבהכנת תרגום המקרא לשפת הצ׳יציוָה,‏ שייקרא בּוּקוּ לוֹייֶרָה,‏ מתרגמים לא הזכירו את שמו האישי של אלוהים,‏ יהוה,‏ אלא את השם צַ’‏אוּטָה‏.‏ המאמר הסביר שצַ’‏אוּטָה הוא ”‏האלוהים שאותו הכירו ועבדו מאז ומתמיד”‏.‏ עם זאת,‏ רבים מהם עובדים גם את מה שעל־פי אמונתם נחשב לרוחות המתים.‏ האם נכון הדבר שאם אנשים מתפללים ל”‏ישות עליונה”‏,‏ אז כל שם שיקראו לה מקביל ושווה ערך לשמו האישי של יהוה,‏ ללא קשר להיבטים נוספים של פולחנם?‏ ודאי שלא!‏ (‏ישעיהו מ״ב:‏8;‏ קורינתים א׳.‏ י׳:‏20‏)‏ החלפת שמו האישי של אלוהים בשם,‏ שאנשים מסיקים ממנו שאמונותיהם המסורתיות בעצם נכונות,‏ אינה עוזרת להם להתקרב לאלוהי האמת.‏

8.‏ מדוע לא סוכלה מטרת אלוהים ששמו ייוודע ברבים?‏

⁸ כל הדברים הללו לא שינו ולא סיכלו את מטרת יהוה — ששמו ייוודע ברבים.‏ בלשונות המדוברות באירופה,‏ באפריקה,‏ בארצות אמריקה,‏ במזרח הרחוק ובאיי הים,‏ עדיין מופצים ספרי מקרא רבים הכוללים את שם אלוהים.‏ כמו־כן,‏ יותר מ־000,‏400,‏5 עדי־יהוה ב־233 ארצות ואזורים מקדישים יחד יותר ממיליארד שעות מדי שנה כדי לספר לזולת על שם אלוהי האמת ועל מטרתו.‏ הם מדפיסים ומפיצים ספרי מקרא — שבהם מוזכר שם אלוהים — בשפות המדוברות בפי 000,‏000,‏600,‏3 איש מאוכלוסיית העולם,‏ לרבות אנגלית,‏ סינית,‏ רוסית,‏ ספרדית,‏ פורטוגזית,‏ צרפתית והולנדית.‏ הם גם מדפיסים ספרות עזר ללימוד המקרא בשפות שרובה המכריע של אוכלוסיית העולם שולטת בהן.‏ בקרוב אלוהים עצמו יפעל כדי שהכרזתו שהעמים ’‏ידעו שהוא יהוה’‏ תתקיים חד־משמעית (‏יחזקאל ל״ח:‏23‏)‏.‏

כאשר אמונות אישיות מעצבות את התרגום

9.‏ כיצד המקרא מבליט את כובד האחריות המונחת על שכמיהם של מי שעוסקים בדבר־אלוהים?‏

⁹ אחריות כבדה מונחת על שכמיהם של מתרגמי דבר־אלוהים ומוריו.‏ השליח פאולוס אמר לגבי שירותו ושירות עמיתיו לאמונה:‏ ”‏סילקנו ידינו ממעשי הסתר המבישים;‏ אין אנו הולכים בדרכי מרמה ואיננו מסלפים את דבר אלוהים,‏ אלא מגלים אנו את האמת ובכך אנו ממליצים על עצמנו לפני מצפונו של כל אדם לנגד עיני אלוהים”‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ד׳:‏2‏)‏.‏ סילוף משמעו סירוס המשמעות על־ידי עירוב רעיון זר או נחות.‏ השליח פאולוס לא דמה לרועי ישראל הלא־‏נאמנים שבימי ירמיהו,‏ שאותם גינה יהוה משום שהכריזו את מחשבות לבם ולא את דברי אלוהים (‏ירמיהו כ״ג:‏16,‏ 22‏)‏.‏ אך מה מתרחש בתקופתנו?‏

10.‏ (‏א)‏ כיצד מניעים,‏ שאינם נאמנות לאלוהים,‏ השפיעו על מתרגמים מסוימים בתקופתנו?‏ (‏ב)‏ איזה תפקיד,‏ שלא נועד להם,‏ נטלו על עצמם?‏

¹⁰ במרוצת מלחמת העולם השנייה,‏ ועדת תיאולוגים וכמרים שיתפה פעולה עם המשטר הנאצי בגרמניה להכנת מהדורה מתוקנת של ”‏ברית חדשה”‏,‏ שאין בה שום התייחסות חיובית ליהודים ושום רמז למוצאו היהודי של ישוע המשיח.‏ לא מכבר,‏ המתרגמים שתרגמו את הברית החדשה וספר תהלים:‏ תַרגום שלם נטוּ לכיוון שונה,‏ והשתדלו למחוק כל רמז לכך שליהודים היתה יד במות המשיח.‏ מתרגמים אלה גם סברו שהקוראים הפמניסטים ישמחו אם לא ידובר באלוהים האב אלא באלוהים האב־אם,‏ ואם לא ייאמר שישוע הוא בן־אלוהים אלא אחד מילדיו (‏מתי י״א:‏27‏)‏.‏ ובהזדמנות זו,‏ הם השמיטו את עיקרון הכניעה של נשים לבעליהן וציות הילדים להוריהם (‏קולוסים ג׳:‏18,‏ 20‏)‏.‏ יוצרי תרגומים אלה בוודאי לא היו שותפים לנחישותו של השליח פאולוס ש’‏לא לסלף את דבר אלוהים’‏.‏ הם שכחו את תפקיד המתרגם,‏ נטלו לעצמם את תפקיד המחבר,‏ והוציאו לאור ספרים שניצלו את המוניטין של המקרא לקידום דעותיהם האישיות.‏

11.‏ כיצד עיקרי־האמונה הנוצריים נוגדים את הנאמר במקרא על הנפש והמוות?‏

¹¹ כנסיות הנצרות מלמדות על־פי־רוב שנפש האדם היא רוח,‏ שהנפש עוזבת את הגוף עם מות האדם ושהיא בת־אלמוות.‏ בניגוד לכך,‏ תרגומי מקרא עתיקים יותר ברוב השפות מציינים בבירור שבני־האדם הם נפשות,‏ שבעלי־חיים הם נפשות ושהנפש מתה (‏בראשית י״ב:‏5;‏ ל״ו:‏6;‏ במדבר ל״א:‏28;‏ יעקב ה׳:‏20‏)‏.‏ הדבר מעורר תהיות לגבי הכמורה.‏

12.‏ כיצד תרגומים מודרניים מסוימים מערפלים את אמיתוֹת המקרא היסודיות?‏

¹² עתה,‏ כמה תרגומים חדשים מערפלים אמיתוֹת אלה.‏ כיצד?‏ הם פשוט נמנעים מתרגום ישיר של שם העצם נפש בפסוקים מסוימים.‏ הם כותבים בבראשית ב׳:‏7 שהאדם הראשון ”‏החל לחיות”‏ (‏במקום ’‏היה לנפש חיה’‏)‏.‏ הם כותבים ”‏יצור”‏ במקום ”‏נפש”‏ כשמדובר בבעלי־חיים (‏בראשית א׳:‏21‏)‏.‏ בפסוקים,‏ כגון יחזקאל י״ח:‏4,‏ 20‏,‏ הם מציינים כי ”‏האיש”‏ או ”‏הפרט”‏ (‏ולא ”‏הנפש”‏)‏ הוא שמת.‏ תרגומים אלה אולי מוצדקים מבחינת המתרגם.‏ אך איזו עזרה הם מושיטים למחפש אמת כן,‏ שאורח חשיבתו כבר הורגל בהוראה הלא־מקראית של הנצרות?‏b

13.‏ באילו דרכים תרגומי מקרא מסוימים מסתירים את מטרת אלוהים לגבי הארץ?‏

¹³ במאמץ לתמוך באמונה שכל האנשים הטובים עולים לשמים,‏ מתרגמים — או תיאולוגים העוברים על עבודת התרגום — יכולים אף לנסות להסתיר את הנאמר במקרא על מטרת אלוהים לגבי כדור־הארץ.‏ במספר תרגומים נאמר בתהלים ל״ז:‏11 שענווים יירשו את כדור־הארץ,‏ ה”‏אדמה”‏.‏ ”‏אדמה”‏ הוא תרגום אפשרי למילה ארץ‏.‏ אך תַרגום לאנגלית של ימינו (‏שהיווה יסוד לתרגומים לשפות רבות אחרות)‏ מרחיק לכת.‏ אף שתרגום זה מתרגם את המילה היוונית גֶה ל”‏ארץ”‏ 17 פעם בספר מתי,‏ במתי ה׳:‏5 הוא מחליף את המילה ”‏ארץ”‏ בביטוי ”‏מה שאלוהים הבטיח”‏.‏ באי הכנסייה מבינים זאת בוודאי כשמים.‏ לא נאמר להם ביושר שבדרשת ההר שלו,‏ ישוע המשיח אמר כי הענווים ”‏יירשו את הארץ”‏.‏

14.‏ איזה מניע אנוכיי נראה בעליל בתרגומי מקרא מסוימים?‏

¹⁴ יש תרגומי מקרא שברור כי המינוח שבהם נועד לעזור למטיפים לקבל משכורת גבוהה.‏ המקרא אומנם מציין:‏ ”‏הפועל ראוי לשכרו”‏ (‏טימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏18‏)‏.‏ אך כשנאמר בטימותיאוס א׳.‏ ה׳:‏17 שהזקנים המיטיבים לנהל ראויים ”‏למשנה כבוד”‏,‏ יש שבעיניהם כסף הוא הכבוד היחידי שראוי להזכירו.‏ (‏השווה פטרוס א׳.‏ ה׳:‏2‏.‏)‏ לכן,‏ לדברי התרגום האנגלי החדש זקנים אלה ”‏צריכים להיחשב ראויים לשכר כפול”‏,‏ והתרגום האנגלי בן־זמננו אומר כי ”‏הם ראויים לתשלום כפול”‏.‏

נאמנים לדבר־אלוהים

15.‏ כיצד נוכל להחליט באילו תרגומי מקרא להיעזר?‏

¹⁵ מה משמעם של כל הדברים הללו לקורא מקרא ולמי שמלמדים אחרים על סמך המקרא?‏ במרבית השפות הנפוצות ביותר,‏ קיים יותר מתרגום מקרא אחד,‏ וקיימות אפשרויות בחירה.‏ גלה תבונה בבחירת תרגום המקרא שבו אתה נעזר (‏משלי י״ט:‏8‏)‏.‏ אם התרגום אינו מהימן בנושא זהותו של אלוהים עצמו — אם שם אלוהים הושמט מדברו שבהשראה באמתלה כלשהי — האין זה אפשרי שהמתרגמים שינו קטעים נוספים מנוסח המקרא?‏ כשמהימנות התרגום מוטלת בספק,‏ השתדל להשוות בינו ובין תרגומים קדומים יותר.‏ אם אתה מלמד את דבר־אלוהים,‏ העדף את התרגומים הדבקים ביותר בנוסח העברי והיווני המקוריים.‏

16.‏ כיצד אישית נוכל להוכיח נאמנות לדבר־אלוהים שנכתב בהשראה?‏

¹⁶ כל אחד מאיתנו צריך להיות נאמן לדבר־אלוהים.‏ נעשה כן אם נתעניין בתוכנו וכך,‏ אם ניתַן,‏ נקדיש מדי יום זמן־מה לקריאת המקרא (‏תהלים א׳:‏1–3‏)‏.‏ נעשה כן אם נמלא אחר הכתוב בו בחיינו,‏ אם נלמד להיעזר בעקרונות ובדוגמאות שבו כיסוד להחלטת החלטות שקולות (‏רומים י״ב:‏2;‏ עברים ה׳:‏14‏)‏.‏ נוכיח שאנו דוגלים בנאמנות בדבר־אלוהים אם נבשר עליו לזולת בהתלהבות.‏ נעשה כן אם כמורים,‏ נשתמש במקרא בזהירות,‏ ולעולם לא נסלף את הנאמר ולא נרחיב מדי את משמעות הכתוב כדי שיתאים לרעיונותינו האישיים (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏15‏)‏.‏ כל מה שניבא אלוהים היֹה יהיה.‏ הוא אל הנאמן לדברו.‏ הבה נדבוק במקרא בנאמנות.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם זכור לך?‏

◻ אילו מניעים השפיעו על מלאכת תרגום המקרא בתקופתנו?‏

◻ מדוע הנטיות המשתקפות בתרגומי המקרא בימינו לא סיכלו את מטרת אלוהים לגבי שמו?‏

◻ כיצד כמה תרגומים מערפלים את אמיתוֹת המקרא לגבי הנפש,‏ המוות והארץ?‏

◻ באילו דרכים נוכל להוכיח שאנו דוגלים בנאמנות בדבר־אלוהים?‏

‏[‏תמונה בעמוד 16]‏

באיזה תרגום מקרא תיעזר?‏