נחמה מתוך ידע מדויק על אלוהים
מה שנאמר במקרא על אהבתו ועל רחמיו של אלוהים מעלה שאלות מטרידות. יש השואלים: אם אלוהים רוצה לשים סוף לרשע, והוא יודע איך לעשות זאת וגם יש לו הכוח הדרוש, מדוע הרשע חוגג? הם מתקשים לשלב בין שלוש קביעות: (א) אלוהים הוא כול־יכול; (ב) אלוהים הוא אוהב וטוב; (ג) אסונות ממשיכים לקרות. הם טוענים שמכיוון שהקביעה האחרונה נכונה ללא צל של ספק, הרי שלפחות אחת מן האחרות חייבת להיות שגויה. לדעתם, או שאלוהים אינו מסוגל לשים קץ לרשע או שבכלל לא איכפת לו מהמצב.
כמה ימים אחרי התמוטטות מרכז הסחר העולמי בניו־יורק, אמר מנהיג דת ידוע בארצות־הברית את הדברים הבאים: ”מאות פעמים בחיי שאלו אותי מדוע אלוהים אינו מונע טרגדיות וסבל. אני חייב להודות שאינני יודע להשיב על כך במידה מספקת אפילו לעצמי”.
בתגובה לדבריו כתב פרופסור לתיאולוגיה, שהוא התרשם מ”התיאולוגיה השקולה” שהטיף אותו מנהיג דת. הוא גם צידד בהשקפתו של למדן אחד שכתב: ”האי־מובנות של קיום הסבל היא חלק מן האי־מובנות של אלוהים”. אך האם באמת לא ניתן להבין מדוע אלוהים אינו פועל למיגור הרשע?
מקור הרשע
בניגוד לדבריהם של מנהיגים בדתות מסוימות, המקרא אינו מציין שנבצר מאיתנו להבין את הסיבה לכך שאלוהים אינו שם קץ לרשע. אחת מנקודות המפתח להבנת שאלת הרשע היא להכיר בכך שאלוהים לא ברא את העולם רע. הוא ברא את אדם וחוה מושלמים, ללא חטא. יהוה ראה את כל מה שברא והכריז עליו כ”טוב מאוד” (בראשית א׳:26, 31). הוא רצה שאדם וחוה ירחיבו את גבולות גן העדן עד קצות תבל, ושהעולם יהיה מאוכלס בבני אדם מאושרים תחת ריבונותו (ישעיהו מ״ה:18).
הרוע החל את דרכו ביצור רוחני, שבתחילה היה נאמן לאלוהים, אך עם הזמן פיתח שאיפה לכך שיעבדו אותו (יעקב א׳:14, 15). המרד שלו בא לידי ביטוי עלי אדמות כאשר הסית את הזוג הראשון להתנגד לאלוהים. במקום להישמע להוראתו הברורה של אלוהים שלא לאכול או לגעת בעץ הדעת טוב ורע, לקחו אדם וחוה מן הפרי ואכלו ממנו (בראשית ג׳:1–6). בכך לא רק המרו את פי אלוהים, אלא גם הראו שברצונם להתנתק ממנו, להיות עצמאים.
סוגיה מוסרית
המרד בגן עדן העלה סוגיה מוסרית, קריאת תיגר בעלת חשיבות אוניברסלית. הזוג שמרד באלוהים הטיל ספק בכך שיהוה שולט כראוי על ברואיו. האם יש לבורא זכות לגיטימית לדרוש מהאנושות ציות מלא? ואולי ייטב לבני האדם לפעול לבד ולהיות עצמאים?
יהוה הגיב לקריאת התיגר על שלטונו בדרך שהמחישה איזון מושלם בין אהבה, צדק, חוכמה וכוח. היה בידו לנצל את כוחו כדי לדכא מיידית את המרד. אולי זה נראה כצעד צודק, שהרי היתה לו הזכות לעשות זאת. אך קו פעולה זה לא היה מיישב את הסוגיות המוסריות שהועלו. מאידך, הוא היה יכול פשוט להתעלם מן החטא. אולי כיום גישה כזאת נראית כמעשה אוהב. אך גם הפתרון הזה לא היה מספק תשובה לטענת השטן שייטב לבני האדם אם ינהיגו את עצמם. בנוסף לכך, גישה זו היתה מעודדת אחרים לסטות מדרכו של יהוה והתוצאה מכך היתה סבל אינסופי.
ברוב חוכמתו, איפשר יהוה לבני האדם במשך זמן מסוים להיות אדונים לעצמם. השתמע מכך שהרוע ימשיך להתקיים באופן זמני, אך לבני האדם גם ניתנה הזדמנות להוכיח אם ביכולתם להצליח להנהיג את עצמם היטב לפי מה שנחשב בעיניהם לטוב או רע ללא תלות באלוהים. מה היתה התוצאה? תולדות האדם מתאפיינות במלחמות, עוולות, דיכוי וסבל בלתי פוסקים. הכישלון החרוץ שנחל המרד ביהוה יִישב אחת ולתמיד את הסוגיות שהועלו בגן עדן.
בינתיים גילה אלוהים את אהבתו בכך ששלח לכדור־הארץ את בנו, ישוע המשיח, אשר מסר את חיי האנוש שלו כקורבן כופר. כך מתאפשר לעושי רצון אלוהים להשתחרר מהרשעת החטא והמוות כתוצאה מהאי־ציות של אדם הראשון. בזכות קורבן הכופר יוכלו כל המוכיחים את אמונתם בישוע לזכות לחיי נצח (יוחנן ג׳:16).
אנו שואבים נחמה מהבטחת יהוה שסבלותיהם של בני האדם הם זמניים. ”עוד מעט ואין רָשָע”, כתב מחבר התהלים. ”והתבוננת על מקומו ואיננו; וענווים יירשו ארץ והתענגו על רוב שלום” (תהלים ל״ז:10, 11).
עתיד של ביטחון ואושר
התגשמות נבואות מקראיות מוכיחה שאלוהים יביא בקרוב סוף לחולי, לצער ולמוות. השליח יוחנן זכה בחזון להצצה על העתידות לבוא. הוא כתב: ”ראיתי שמים חדשים וארץ חדשה, כי השמים הראשונים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד. ... האלוהים יהיה [עם בני האדם], וימחה כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו”. להדגשת מהימנות הדברים, נאמר ליוחנן: ”כּתוֹב, כי הדברים האלה נאמנים ואמיתיים הם” (ההתגלות כ״א:1–5).
אך מה לגבי מיליארדי האנשים החפים מפשע שמתו מאז המרד בגן עדן? יהוה הבטיח להקים לתחייה את אלה הישנים כעת את שנת המוות. השליח פאולוס אמר: ”יש לי תקווה באלוהים שתהיה תחייה הן של הצדיקים והן של הרשעים” (מעשי השליחים כ״ד:15). הם יוכלו לחיות בעולם ’אשר צדק ישכון בו’ (פטרוס ב׳. ג׳:13).
כשם שאב אוהב לא יסרב לשלוח את ילדו לעבור ניתוח מכאיב, ובלבד שהתועלת מכך תהיה ארוכת טווח, גם יהוה, באופן זמני, אינו מונע מבני האדם את הכאב הנובע מן הרשע על כדור־הארץ. אך ברכות נצחיות צפויות למבקשים לעשות את רצון אלוהים. פאולוס הסביר: ”הן הבריאה — לא מרצונה אלא על־ידי המכניע אותה — הוכנעה להבל בתקווה שגם הבריאה עצמה תשוחרר משיעבוד הכיליון אל החירות והכבוד של הבנים־לאלוהים” (רומים ח׳:20, 21).
אלו הן באמת חדשות טובות ולא מסוג החדשות שרואים בטלוויזיה או קוראים בעיתון. הן החדשות הטובות ביותר מאת ”אלוהי כל נחמה”, שדואג לנו באמת ובתמים (קורינתים ב׳. א׳:3).
[תמונות בעמוד 6]
במשך הזמן הוכח שבני האדם אינם מסוגלים להנהיג את עצמם בצורה מוצלחת תוך אי־תלות באלוהים
[שלמי תודה]
משפחה סומאלית: GRANT .UN PHOTO 159849/M; פצצת אטום: USAF photo; מחנה ריכוז: National Archives photo .S.U