מה צריכה להיות השקפתנו על הזולת לפני בוא יום יהוה?
”אין יהוה מאחר בדבר אשר הבטיח... אלא שהוא מאריך אפו לנו; אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבוא לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9).
1, 2. (א) מהי השקפתו של יהוה על אנשים החיים כיום? (ב) איזו שאלה נוכל לשאול את עצמנו?
על משרתי יהוה מוטלת השליחות לעשות ’תלמידים מאנשי כל העמים’ (מתי כ״ח:19, ע״ח). בעודנו ממלאים שליחות זו ומחכים ל”יום יהוה הגדול”, השקפתנו על בני אדם צריכה לעלות בקנה אחד עם השקפתו של אלוהים (צפניה א׳:14). ומהי השקפתו של יהוה? השליח פטרוס אומר: ”אין יהוה מאחר בדבר אשר הבטיח, כמו שיש החושבים זאת לאיחור, אלא שהוא מאריך אפו לנו; אין הוא רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבואו לידי תשובה” (פטרוס ב׳. ג׳:9). מנקודת מבטו של אלוהים, יש לבני האדם הפוטנציאל לבוא לידי תשובה. הוא ”חפץ שכל בני אדם ייוושעו ויגיעו להכרת האמת” (טימותיאוס א׳. ב׳:4). למעשה, יהוה שמח מאוד כאשר ’רשע שב מדרכו וחי’ (יחזקאל ל״ג:11).
2 האם השקפתנו על בני אדם היא כמו זו של יהוה? האם בדומה לו אנו רואים באנשים מכל עם וגזע כבעלי פוטנציאל להיות ”צאן מרעיתו”? (תהלים ק׳:3; מעשי השליחים י׳:34, 35) הבה נבחן שתי דוגמאות המראות עד כמה חשוב שנאמץ את השקפתו של אלוהים. בשני המקרים השמדה ניצבה על הסף, ומשרתי יהוה קיבלו על כך הודעה מוקדמת. דוגמאות אלה חשובות במיוחד כיום, בשעה שאנו מצפים ליום יהוה הגדול.
אברהם אימץ את השקפתו של יהוה
3. מה היתה השקפתו של יהוה על תושבי סדום ועמורה?
3 הדוגמה הראשונה נוגעת לאברהם הנאמן ולערים המרושעות סדום ועמורה. כאשר שמע יהוה את ”זעקת סדום ועמורה” הוא לא השמיד מייד את אותן ערים על כל יושביהן. הוא קודם כול בחן את המצב (בראשית י״ח:20, 21). שני מלאכים נשלחו לסדום ובאו לביתו של לוט הצדיק. באותו לילה שבו הגיעו המלאכים, ”אנשי העיר... נָסַבּוּ על הבית, מנער ועד זקן, כל העם מקָצֶה” ורצו לקיים יחסים הומוסקסואליים עם המלאכים. אכן, שחיתותם של יושבי העיר הוכיחה בעליל שהיא ראויה להשמדה. למרות זאת, המלאכים אמרו ללוט: ”עוד מי לך פה? חתן ובניך ובנותיך וכל אשר לך בעיר, הוצא מן המקום!” יהוה נתן לכמה מתושבי העיר הזדמנות להציל את נפשם, אך בסופו של דבר רק לוט ושתי בנותיו נמלטו מהשמדה (בראשית י״ט:4, 5, 12, 16, 23–26).
4, 5. מדוע התחנן אברהם בעבור תושבי סדום, והאם השקפתו על בני אדם תאמה את זו של יהוה?
4 נחזור כעת לזמן שבו גילה יהוה את כוונתו לבחון את המצב בערים סדום ועמורה. אברהם הפציר אז באלוהים: ”אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר. האף תִספה ולא תישא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע! חלילה לך. השופט כל הארץ לא יעשה משפט?” פעמיים השתמש אברהם בביטוי ”חלילה לך”. מניסיונו האישי ידע אברהם שיהוה לא ישמיד צדיק עם רשע. כאשר אמר יהוה שהוא יחוס על סדום בעבור ”חמישים צדיקים בתוך העיר”, צמצם אברהם את המספר בהדרגה עד שהגיע לעשרה בלבד (בראשית י״ח:22–33).
5 האם יהוה היה מקשיב להפצרותיו של אברהם אילו היו מנוגדות להשקפתו? מובן שלא. בתור ”אוהב אלוהים”, או ידידו, אברהם ככל הנראה הכיר את השקפתו של אלוהים והחזיק בה בעצמו (יעקב ב׳:23). כאשר הפנה יהוה את תשומת לבו אל סדום ועמורה, הוא היה מוכן להתייחס לתחינותיו של אברהם. מדוע? מכיוון שאבינו שבשמים ’אינו רוצה שיאבד איש, אלא שהכול יבוא לידי תשובה’.
השקפתו של יונה על בני אדם — ניגוד מובהק
6. כיצד הגיבו אנשי נינווה להכרזת יונה?
6 חשוב כעת על הדוגמה השנייה — המקרה של יונה. העיר שעמדה הפעם בפני חורבן היתה נינווה. הנביא יונה נצטווה להכריז כי רעתה של העיר ’עלתה לפני יהוה’ (יונה א׳:2). אם נכלול גם את פרבריה, נינווה היתה עיר גדולה, ”מהלך שלושת ימים”. כאשר יונה ציית בסופו של דבר ונכנס אל נינווה, הוא הכריז בה: ”עוד ארבעים יום ונינווה נהפכת”. הכתוב מוסר על התוצאה: ”ויאמינו אנשי נינווה באלוהים, ויקראו צום וילבשו שקים”. אפילו מלך נינווה חזר בתשובה (יונה ג׳:1–6).
7. מה חשב יהוה על החזרה בתשובה של תושבי נינווה?
7 איזה הבדל עצום לעומת התגובה של יושבי סדום! מה היתה השקפתו של יהוה על תושבי נינווה שחזרו בתשובה? יונה ג׳:10 מוסר: ”ויינחם האלוהים על הרעה אשר דיבר לעשות להם; ולא עשה”. יהוה ”ניחַם” במובן זה שהחליט לשנות את יחסו כלפי אנשי נינווה משום שחזרו בהם מדרכם. ערכי הצדק של אלוהים לא השתנו; יהוה פשוט חזר בו מהחלטתו לאחר שראה את החרטה של תושבי נינווה (מלאכי ג׳:6).
8. מדוע התמרמר יונה?
8 כאשר התברר ליונה שנינווה לא תישמד, האם הוא ראה את הדברים מנקודת מבטו של יהוה? לא, שהרי נאמר לנו: ”וירע אל יונה רעה גדולה, ויחר לו”. מה עשה יונה? הכתוב מוסר: ”ויתפלל אל יהוה ויאמר: ’אנה, יהוה, הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי? על כן קידמתי לברוח תרשישה; כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפיים ורב חסד וניחם על הרעה’” (יונה ד׳:1, 2). יונה הכיר את תכונותיו של יהוה. אך בנקודה זו התמרמר ולא אימץ לעצמו את השקפת אלוהים על תושבי נינווה ששבו בתשובה.
9, 10. (א) איזה לקח לימד יהוה את יונה? (ב) מדוע סביר להניח שבסופו של דבר אימץ יונה את השקפתו של יהוה על אנשי נינווה?
9 יונה יצא מנינווה, בנה לו סוכה וישב תחתיה בצל ”עד אשר יראה מה יהיה בעיר”. יהוה גרם לכך שיגדל שם קיקיון ויתן צל מעל ראשו של יונה. אך ביום שלמחרת נבל הצמח. כאשר חרה ליונה על כך, אמר לו יהוה: ”אתה חסת על הקיקיון... ואני לא אחוס על נינווה העיר הגדולה, אשר יש בה הרבה משתים־עשרה רִבּוֹ אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה?” (יונה ד׳:5–11) איזה לקח חשוב עבור יונה לגבי השקפת יהוה על בני אדם!
10 לא כתוב כיצד הגיב יונה אחרי שיהוה הצהיר שהוא חס על אנשי נינווה. אך ברור שהנביא תיקן את השקפתו על תושבי נינווה שגילו חרטה, שהרי יהוה השתמש בו כדי לתעד את המקרה.
מהי גישתך?
11. אילו היה אברהם בחיים, איזו השקפה היתה לו על האנשים בתקופתנו?
11 כיום עומדת להתרחש השמדה נוספת — השמדת הסדר העולמי המרושע ביום יהוה הגדול (לוקס י״ז:26–30; גלטים א׳:4; פטרוס ב׳. ג׳:10). אילו היה אברהם חי כיום, מה היתה השקפתו על האנשים החיים בעולם הניצב לפני השמדה? סביר מאוד להניח שהיה דואג לאלה שעדיין לא שמעו את ’בשורת המלכות’ (מתי כ״ד:14). אברהם עתר לאלוהים שוב ושוב באשר לאפשרות שישנם צדיקים בסדום. האם אנו דואגים אישית לאנשים שעשויים לנטוש את דרכי העולם שבשליטת השטן אם תינתן להם האפשרות לשוב בתשובה ולעבוד את אלוהים? (יוחנן א׳. ה׳:19; ההתגלות י״ח:2–4).
12. מדוע קל לפתח גישה כמו זו שהיתה לנביא יונה כלפי האנשים שאנו פוגשים בשירות, וכיצד נוכל לטפל במצב זה?
12 אין זה פסול להשתוקק לכך שיבוא הקץ לרֶשע (חבקוק א׳:2, 3). עם זאת, קל מאוד לפתח גישה כמו זו שהיתה לנביא יונה ולהיות אדישים לרווחתם של אנשים שייתכן שיחזרו בהם מדרכם. זה במיוחד יכול לקרות אם אנו כל הזמן פוגשים אנשים אפתיים, מתנגדים או אפילו תוקפניים כשאנו מביאים לבתיהם את בשורת המלכות. אנו עלולים לשכוח שישנם עוד אנשים שיהוה רוצה להציל מן הסדר העולמי המרושע הזה (רומים ב׳:4). אם אחרי בחינה עצמית רצינית מתחוור לנו שיש בנו קצת מגישתו הראשונית של יונה כלפי תושבי נינווה, נוכל להתפלל ולבקש מיהוה שיעזור לנו לאמץ את נקודת מבטו.
13. מדוע ניתן לומר שיהוה דואג לאנשים החיים כיום?
13 יהוה דואג לכל מי שנכון לעכשיו עדיין אינם עובדים אותו והוא שומע לתחינותיהם של משרתיו המוקדשים (מתי י׳:11). למשל, הוא ’יעשה משפט’ בתגובה לתפילותיהם (לוקס י״ח:7, 8). יתרה מזו, יהוה יקיים בעיתו את כל הבטחותיו ויגשים את כל מטרותיו (חבקוק ב׳:3). הדבר יכלול את טיהור הארץ מכל הרוע, בדיוק כפי שהשמיד את נינווה אחרי שתושביה חזרו לעשות את הרע (נחום ג׳:5–7).
14. מה מן הראוי שנעשה בעודנו מחכים ליום יהוה הגדול?
14 האם נחכה בסבלנות ונהיה עסוקים בעשיית רצון אלוהים עד שיבוא הקץ לסדר העולמי הזה ביום יהוה הגדול? לא ידוע לנו במדויק עד לאיזו מידה תוכרז הבשורה לפני בוא יום יהוה, אבל אנחנו כן יודעים שהיא תוכרז בכל תבל במידה שתשביע את רצון אלוהים לפני הקץ. אנו ללא ספק נדאג לאנשי ה”חמדה” שעוד עתידים להצטרף אלינו בשעה שיהוה ממשיך למלא את ביתו כבוד (חגי ב׳:7).
השקפתנו מתבטאת במעשינו
15. מה עשוי להגביר את הערכתנו כלפי פעילות ההטפה?
15 אולי אנו חיים באזור שבו האנשים אינם רואים את פעילות ההטפה בעין יפה, ונבצר מאיתנו לעבור למקום שבו יש צורך רב יותר במבשרי מלכות. נניח שלפני בוא הקץ ניתן יהיה למצוא בשטח שלנו עשרה אנשים שיקבלו את הבשורה. האם אנו מרגישים שזה כדאִי לחפש אחר אותם עשרה? ישוע ”נתמלא רחמים” על ההמון, ”שכן היו יגעים ונידחים כצאן אשר אין להם רועה” (מתי ט׳:36). אם נלמד את המקרא ונקרא ביסודיות את המאמרים בחוברות המצפה ועורו! נוכל להבין יותר לעומק את מצוקת העולם. כתוצאה מכך, נבין יותר את הצורך להכריז את הבשורה הטובה. יתר על כן, אם נשתמש תוך הכרת תודה בחומר המקראי שאנו מקבלים באמצעות ”העבד הנאמן והנבון”, נוכל לדבר בצורה יותר משכנעת גם בשטחים שמבשרים בהם לעתים קרובות (מתי כ״ד:45–47, דל’; טימותיאוס ב׳. ג׳:14–17).
16. כיצד נוכל להתייעל בפעילות ההטפה?
16 הדאגה שאנו חשים כלפי אלה שעשויים להיענות למסר החיים המקראי גורמת לנו לחשוב על דרכים ומועדים שונים לבקר את בעלי הבתים בשטח ההטפה שלנו. האם רבים לא נמצאים בבית בשעה שאנו מבשרים מבית לבית? אם זה המצב, נוכל לייעל את שירותנו אם נשנה את הזמנים והמקומות שבהם אנו מבשרים. דייגים יוצאים לדוג בשעות שהם יכולים לתפוס דגים. האם נוכל לפעול בצורה דומה כשאנו עוסקים בדיג הרוחני שלנו? (מרקוס א׳:16–18) מדוע שלא תנסה לצאת לשירות בערבים, ואם זה חוקי באזור מגוריך, אף לבשר באמצעות הטלפון? יש מבשרים המוצאים כי חניונים, טיילות, תחנות אוטובוס, תחנות דלק וחנויות הם ’אזורי דיג’ פוריים ביותר. אם תהיה לנו הגישה שהיתה לאברהם כלפי בני אדם, זה יתבטא בכך שננצל כל הזדמנות לבשר.
17. באילו דרכים נוכל לעודד שליחים ואחרים המשרתים בארצות זרות?
17 מיליוני אנשים עדיין לא שמעו את בשורת המלכות. בנוסף לכך שאנו מבשרים, האם נוכל לגלות דאגה לאותם אנשים אפילו מבלי לצאת את פתח ביתנו? למשל, האם אנו מכירים שליחים או כאלה המשרתים במסגרת השירות המלא בארצות זרות? אם כן, נוכל לכתוב להם מכתבים המביעים הערכה על השירות שהם מבצעים. כיצד זה מבטא דאגה לאנשים באופן כללי? מכתבים מחזקים כאלה יכולים לעודד את השליחים להישאר בארצות השליחות שלהם, וכך לעזור לרבים ללמוד את האמת (שופטים י״א:40). נוכל גם להתפלל למענם ולמען אנשים בארצות אחרות הצמאים לאמת (אפסים ו׳:18–20). דרך נוספת לגלות דאגה היא באמצעות תרומות כספיות לפעילות הכלל־עולמית של עדי־יהוה (קורינתים ב׳. ח׳:13, 14; ט׳:6, 7).
האם תוכל לעבור?
18. מה עושים כמה משיחיים כי לקדם את ענייני המלכות בארצות מגוריהם?
18 מי שעברו למקומות שבהם יש צורך גדול יותר במבשרי מלכות זכו לברכות על מאמציהם ועל רוח ההקרבה העצמית שגילו. עם זאת, ישנם עדים אחרים שנשארו בארצם והם לומדים שפה חדשה כדי שיוכלו לעזור רוחנית לאוכלוסייה של מהגרים. מאמצים אלה אכן נושאים פרי. למשל, שבעה עדי־יהוה שעוזרים לסינים בעיר אחת בטקסס, ארה״ב, קיבלו את פניהם של 114 נוכחים בסעודת האדון בשנת 2001. המבשרים שעוזרים לקבוצות כאלה מוצאים שדות בשלים לקציר (מתי ט׳:37, 38).
19. מה רצוי לעשות בשעה ששוקלים לעבור לארץ אחרת על מנת לקדם בה את ענייני המלכות?
19 אולי אתה ומשפחתך סבורים שבאפשרותכם לעבור למקום שבו קיים צורך גדול יותר במבשרי מלכות. כמובן, מן התבונה תחילה ’לשבת ולחשב את ההוצאות’ (לוקס י״ד:28). זה נכון במיוחד אם שוקלים לעבור למדינה אחרת. כדאי שמי שחושב על צעד זה ישאל את עצמו שאלות כגון: ’האם אוכל לפרנס את משפחתי? האם אוכל לקבל אשרת כניסה? האם אני דובר את השפה של אותה ארץ או מוכן ללמוד אותה? האם הבאתי בחשבון את האקלים ואת התרבות? האם אוכל ”להיות לנחמה” לאחים באותו אזור ולחזק אותם במקום להיות עליהם למעמסה?’ (קולוסים ד׳:10, 11) כמו כן, כדי לברר איזה צורך קיים במדינה שאליה אתה חושב לעבור, תמיד מומלץ לכתוב למשרד הסניף של עדי־יהוה המשגיח על פעילות ההטפה באותו אזור.a
20. כיצד משיחי צעיר הקריב מעצמו למען אחים לאמונה ואחרים בארץ זרה?
20 אח אחד שנטל חלק בבניית אולמי מלכות ביפן שמע שבפרגוואי זקוקים לעובדים מיומנים לבניית מקום התכנסות עבור העדים. בתור רווק וכצעיר שכוחו עוד במותניו, הוא עבר לפרגוואי ובמשך שמונה חודשים עבד בפרויקט כפועל היחיד העובד שם במלוא זמנו. במהלך שהותו, הוא למד ספרדית וגם ניהל תוכניות לשיעורי מקרא. הוא שם לב שקיים צורך במבשרי מלכות בארץ זו. אותו אח אומנם חזר ליפן, אך זמן קצר לאחר מכן שב לפרגוואי ועזר באיסוף אנשים אל תוך אותו אולם מלכות שהיה שותף לבנייתו.
21. במה מן הראוי שנתמקד בעודנו מחכים ליום יהוה הגדול, ואיזו השקפה עלינו לאמץ לעצמנו?
21 אלוהים ללא ספק ידאג לכך שפעילות ההטפה תושלם במלואה, בהתאם לרצונו. הוא מחיש בימינו את הקציר הרוחני הסופי (ישעיהו ס׳:22). לפיכך, בעודנו מחכים ליום יהוה, הבה נהיה נלהבים בפעילות הקציר ונאמץ את השקפתו של יהוה על בני אדם.
[הערת שוליים]
a לא תמיד כדאי לעבור למדינה שבה הוטלו הגבלות או איסור מוחלט על פעילות ההטפה. הדבר אפילו יכול להזיק למבשרי המלכות הפועלים שם בזהירות ובאופן חשאי.
האם אתה זוכר?
• מה צריכה להיות השקפתנו על בני אדם בעודנו מחכים ליום יהוה?
• מה היתה השקפתו של אברהם לגבי צדיקים כלשהם שאולי התגוררו בסדום?
• מה היתה השקפתו של יונה על תושבי נינווה שחזרו בתשובה?
• כיצד נוכל להראות שאימצנו לעצמנו את השקפת יהוה לגבי אנשים שעדיין לא שמעו את הבשורה?
[תמונה בעמוד 16]
אברהם אימץ את השקפתו של יהוה על בני אדם
[תמונה בעמוד 17]
יונה בסופו של דבר אימץ את נקודת מבטו של יהוה על תושבי נינווה שחזרו בתשובה
[תמונות בעמוד 18]
הדאגה לאנשים מניעה אותנו לחשוב על דרכים ומועדים שונים לבשר להם