הללו את אלוהים ”בפה אחד”
”בפה אחד תהללו את אלוהים, אבי אדוננו ישוע המשיח” (רומים ט״ו:6).
1. איזה לקח ביחס להבדלי השקפה לימד פאולוס את אחיו לאמונה?
לא כל המשיחיים בוחרים את אותן בחירות או מעדיפים את אותן העדפות. למרות זאת, כל המשיחיים חייבים להתהלך שלובי זרוע בדרך המוליכה לחיים. האם זה אפשרי? כן, בתנאי שלא ננפח כל אי־הסכמה שולית לממדים מוגזמים. זהו הלקח שהשליח פאולוס לימד את אחיו לאמונה במאה הראשונה לספירה. כיצד הסביר נקודה חשובה זו? וכיצד נוכל ליישם כיום את עצותיו שנכתבו ברוח הקודש?
חשיבותה של האחדות המשיחית
2. כיצד הדגיש פאולוס את הצורך באחדות?
2 פאולוס ידע שלאחדות המשיחית נודעת חשיבות עליונה, ולכן יעץ עצות טובות כדי לעזור למשיחיים לנהוג בסבלנות ובאהבה איש עם רעהו (אפסים ד׳:1–3; קולוסים ג׳:12–14). ואולם, אחרי שייסד קהילות רבות וביקר בקהילות אחרות במשך תקופה של יותר מ־20 שנה, ידע פאולוס כי קשה לשמור על האחדות (קורינתים א׳. א׳:11–13; גלטים ב׳:11–14). על כן, האיץ בבני אמונתו תושבי רומא: ”ואלוהי הסבלנות והנחמה ייתן... כדי שבלב אחד ובפה אחד תהללו את אלוהים, אבי אדוננו ישוע המשיח” (רומים ט״ו:5, 6). גם אנו חייבים להלל את יהוה אלוהים ”בפה אחד” כקבוצה מאוחדת של משרתיו. באיזו מידה אנו עושים כן?
3, 4. (א) מאילו רקעים שונים באו המשיחיים ברומא? (ב) כיצד יכלו המשיחיים ברומא לשרת את יהוה ”בפה אחד”?
3 משיחיים רבים ברומא היו מחוג מכריו הקרובים של פאולוס (רומים ט״ז:3–16). אף שבאו מרקעים שונים, קיבל פאולוס את כולם כאחיו וראה בהם ”אהובי אלוהים”. הוא כתב: ”אני מודה לאלוהיי על כולכם באמצעות ישוע המשיח, משום שדבר אמונתכם נשמע בכל העולם”. האחים הרומים היו במובנים רבים דוגמה ומופת (רומים א׳:7, 8; ט״ו:14). עם זאת, חברי קהילה מסוימים לא ראו עניינים שונים עין בעין. הואיל והמשיחיים כיום באים ממגוון רחב של רקעים ותרבויות, מוטב שילמדו את העצות שנתן פאולוס ברוח הקודש להתרת חילוקי דעות, ולימוד זה יעזור להם לדבר ”בפה אחד”.
4 ברומא היו מאמינים יהודים ונוכרים (רומים ד׳:1; י״א:13). מספר משיחיים יהודים התקשו ככל הנראה לחדול ממנהגים מסוימים שקיימו במסגרת תורת משה, אם כי היה עליהם להבין שמנהגים אלה אינם חיוניים לישועה. מאידך, היו משיחיים יהודים שהפנימו כי קורבן המשיח שחרר אותם מן ההגבלות שחלו עליהם לפני שנעשו למשיחיים. עקב כך, שינו חלק מהרגליהם וממנהגיהם האישיים (גלטים ד׳:8–11). בכל אופן, כפי שהדגיש פאולוס, כולם היו ”אהובי אלוהים”. כולם יכלו להלל את אלוהים ”בפה אחד” כל עוד שמרו על הלך רוח נכון ביחסם זה לזה. גם לנו ייתכנו דעות שונות בנושאים כלשהם, ולכן טוב נעשה אם נראה כיצד פאולוס מסביר עיקרון חשוב זה (רומים ט״ו:4).
”קבלו איש את רעהו”
5, 6. מדוע נתגלעו בקהילה ברומא חילוקי דעות?
5 באיגרתו אל הרומים מדבר פאולוס על מצב שעורר דעות שונות. הוא כותב: ”אחד מאמין שמותר לאכול הכול; אחר, שהוא חלש, אוכל מאכלים צמחיים”. מדוע השוני? במסגרת תורת משה היה החזיר אסור באכילה (רומים י״ד:2; ויקרא י״א:7). אך עם מות ישוע בוטלה התורה (אפסים ב׳:15). שלוש שנים וחצי אחרי מותו של ישוע, אמר מלאך אל השליח פטרוס, שמנקודת מבטו של אלוהים שום מזון כבר לא נחשב עוד לטמא (מעשי השליחים י״א:7–12). בהתחשב בגורמים הללו, מספר משיחיים יהודים הגיעו למסקנה שאין להם שום מניעה לאכול חזיר — או ליהנות ממזון אחר שנאסר בתורה.
6 אלא שסביר להניח שעצם הרעיון לאכול מזונות שהוגדרו בעבר כטמאים עורר שאט נפש אצל משיחיים אחרים ממוצא יהודי. אותם משיחיים רגישים נפגעו אינסטינקטיבית כראותם את אחיהם היהודים, אחיהם במשיח, אוכלים מזונות מסוג זה. יתרה מכך, משיחיים נוכרים, שהרקע הדתי שלהם לא כלל איסורי מאכל, אולי התקשו להבין מדוע יש שעושים עניין גדול מסוגי מזון. כמובן, אם מישהו נמנע ממזונות כלשהם לא היה בכך שום פסול כל עוד הוא לא התעקש שהימנעות זו הכרחית לישועה. בכל אופן, הדעות השונות עלולות היו להצית מחלוקות בקהילה. המשיחיים ברומא היו חייבים להישמר שחילוקי הדעות לא יעצרו בעדם מלהלל את אלוהים ”בפה אחד”.
7. אילו דעות מנוגדות שררו ביחס לשמירת יום מסוים בשבוע?
7 פאולוס מביא דוגמה שנייה: ”יש אדם המחשיב יום אחד יותר מיום אחר, ויש שמחשיב כל יום ויום” (רומים י״ד:5). במסגרת התורה נאסרה כל מלאכה בשבת. אפילו על תנועה ממקום למקום חלו הגבלות מחמירות (שמות כ׳:8–10; מתי כ״ד:20; מעשי השליחים א׳:12). אך עם ביטול התורה, בוטלו האיסורים. מכל מקום, היו משיחיים ממוצא יהודי שחשו שלא בנוח לבצע כל מלאכה שהיא, או לנסוע למרחקים ביום שבעבר נחשב בעיניהם לקדוש. גם לאחר שהפכו למשיחיים, יִחדו את היום השביעי למטרות רוחניות בלבד, אף־על־פי שמנקודת מבטו של אלוהים המצווה לשמור שבת כבר לא היתה בתוקף. האם היה זה צעד מוטעה מצידם? לא, כל עוד לא עמדו על כך שאלוהים תובע מאיתנו לשמור שבת. לכן, מתוך התחשבות במצפונם של אחיו לאמונה, כתב פאולוס: ”יהא כל אדם בטוח בדעתו” (רומים י״ד:5).
8. המשיחיים ברומא אומנם יכלו להתחשב במצפונם של אחרים, אך מה אסור היה להם לעשות?
8 למרות זאת, אף שפנה אל אחיו בחמימות ועודד אותם לנהוג בסבלנות עם מי שהתמודדו עם סוגיות מצפוניות, הוקיע פאולוס את מי שניסו לכפות על בני אמונתם את החובה לקיים את תורת משה כתנאי לישועה. לדוגמה, בערך בשנת 61 לספירה, כתב פאולוס את האיגרת אל העברים, איגרת רבת עוצמה אל משיחיים יהודים המסבירה בשפה ברורה כשמש שאין טעם לקיים את תורת משה משום שהמשיחיים מחזיקים בתקווה נעלה יותר על בסיס קורבן הכופר של ישוע (גלטים ה׳:1–12; טיטוס א׳:10, 11; עברים י׳:1–17).
9, 10. ממה על המשיחיים להימנע? הסבר.
9 כאמור, פאולוס טען שבחירות שונות אינן מהוות בהכרח איום על האחדות כל זמן שלא מדובר בהפרה ברורה של עקרונות משיחיים. לכן, פאולוס שואל משיחיים בעלי מצפון חלש: ”מדוע אתה חורץ משפט על אחיך?” ואת החזקים יותר (אולי אחים שמצפונם מרשה להם לאכול סוגי מזון שנאסרו בתורה או לעשות מלאכה בשבת) הוא שואל: ”מדוע אתה בז לאחיך?” (רומים י״ד:10) לדברי פאולוס, משיחיים שמצפונם חלש חייבים להישמר לבל יְגנו את אחיהם שראייתם רחבה יותר. במקביל לכך, אל למשיחיים חזקים לבוז למי שמצפונם עודנו חלש בתחומים מסוימים. כולם צריכים לכבד את המניעים הטהורים של אחיהם ו’לא לחשוב את עצמם ליותר משראוי להם לחשוב’ (רומים י״ב:3, 18).
10 פאולוס הסביר את ההשקפה המאוזנת בזו הלשון: ”אל יבוז האוכל לזה שאינו אוכל, וזה שאינו אוכל אל יחרוץ משפט על האוכל, שכן אלוהים קיבל אותו ברצון”. עוד אמר: ”גם המשיח קיבל אותנו לכבוד אלוהים”. הואיל והחזקים והחלשים כאחד רצויים לפני אלוהים והמשיח, מחובתנו להיות רחבי לב ו’לקבל איש את רעהו’ (רומים י״ד:3; ט״ו:7). מי יכול בצדק לחלוק על כך?
אהבת אחים מולידה כיום אחדות
11. איזה מצב מיוחד שרר בימי פאולוס?
11 באיגרתו אל הרומים התייחס פאולוס למצב מיוחד. זמן קצר קודם לכן ביטל יהוה ברית אחת וכונן ברית חדשה. היו שהתקשו להסתגל לשינוי. מצב מיוחד זה אינו שורר כיום, אך עניינים דומים עלולים לצוץ מדי פעם.
12, 13. באילו מצבים יכולים המשיחיים כיום להתחשב במצפונם של אחיהם?
12 לדוגמה, משיחית אחת השתייכה בעבר לדת המטיפה לפשטות בלבוש ובהופעה החיצונית. היא מקבלת את האמת, אך מתקשה להתרגל לרעיון שכעת מותר לה ללבוש בהזדמנויות המתאימות בגדים צנועים וססגוניים או להתאפר בטוב טעם. מאחר שלא מדובר בעיקרון מקראי, לא יהיה זה הולם לשכנע אותה לפעול בניגוד למצפונה. יחד עם זאת, היא מבינה שאל לה למתוח ביקורת על משיחיות אשר מצפונן מרשה להן להתלבש או להתאפר כך.
13 הנה דוגמה נוספת. משיחי אחד התחנך בסביבה שבה השימוש באלכוהול אינו מתקבל בעין יפה. הוא לומד את האמת ונוכח שמנקודת המבט המקראית היין הוא מתנה מאת אלוהים ושניתן לשתות ממנו במתינות (תהלים ק״ד:15). תפיסה זו אומנם מתקבלת על דעתו, ובכל זאת בשל הרקע שלו, הוא מעדיף להתנזר לחלוטין ממשקאות אלכוהוליים. בכל אופן, אין הוא מעביר ביקורת על מי ששותים משקאות חריפים במידה מתונה. בזאת הוא מיישם את דברי פאולוס: ”נחתור נא אל דברים שמביאים לידי שלום, ואל דברים שבאמצעותם יבנה איש את רעהו” (רומים י״ד:19).
14. באילו מצבים יכולים המשיחיים ליישם את רוח עצותיו של פאולוס אל הרומים?
14 קיימים מצבים אחרים שיש ליישם בהם את רוח עצותיו של פאולוס אל הרומים. הקהילה המשיחית מורכבת מיחידים בעלי טעמים שונים. סביר להניח אפוא, שיהיו להם בחירות שונות — לדוגמה, בענייני לבוש והופעה חיצונית. כמובן, המקרא מגדיר עקרונות ברורים שכל המשיחיים הכנים נוהגים על־פיהם. אל לאיש מאיתנו לאמץ סגנונות לבוש ותסרוקות חריגים או בלתי צנועים המזהים אותנו עם גורמים לא־רצויים של העולם (יוחנן א׳. ב׳:15–17). המשיחיים זוכרים שבכל עת, גם בשעת התרגעות, הם בחזקת משרתים המייצגים את ריבון היקום (ישעיהו מ״ג:10; יוחנן י״ז:16; טימותיאוס א׳. ב׳:9, 10). ואולם, בתחומים רבים קיימת קשת רחבה של בחירות אפשריות מקובלות עבור המשיחיים.a
אל תכשיל אחרים
15. באילו מצבים יימנע המשיחי מלממש את זכויותיו לטובת אחיו?
15 ישנו עיקרון חשוב אחרון שפאולוס מסב את תשומת לבנו אליו בעצותיו אל המשיחיים ברומא. משיחי שמצפונו מודרך היטב יחליט לעתים להימנע מקו פעולה שאינו פסול כשלעצמו. מדוע? משום שהוא מבין שאם ינקוט בפעולה זו או אחרת הוא עלול לפגוע באחרים. מה עלינו לעשות במקרה כזה? פאולוס אומר: ”מוטב שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ולהימנע מכל מה שיש בו כדי להכשיל את אחיך” (רומים י״ד:14, 20, 21). ”אנחנו החזקים חייבים לשאת את חולשות החלשים ולא לבקש הנאה לעצמנו. כל אחד מאיתנו ידאג לטובת רעהו כדי שרעהו ייבנה” (רומים ט״ו:1, 2). אם מצפונו של אחינו לאמונה עלול להינזק עקב מעשה שנעשֶה, אהבת האחים תניע אותנו לגלות התחשבות ולהציב לעצמנו גבולות. דוגמה לכך היא צריכת משקאות אלכוהוליים. המשיחי רשאי לשתות יין במתינות. אך אם קיים החשש שבזאת הוא יכשיל את אחיו, הוא לא יעמוד על זכויותיו.
16. כיצד נוכל להתחשב באנשים שבשטח ההטפה שלנו?
16 עיקרון זה יפה גם במגעינו עם אנשים מחוץ לקהילה המשיחית. למשל, אולי אנו מתגוררים באזור שבו הדת השלטת מלמדת את מאמיניה לראות ביום מסוים בשבוע יום מנוחה. כדי לא לשים מכשול לפני שכנינו וכדי לא להערים קשיים על פעילות הכרזת הבשורה, נימנע באותו יום ככל האפשר מפעילות העלולה לפגוע ברגשות השכנים. והנה מצב נוסף: משיחי בעל אמצעים עובר לשרת במקום שיש בו צורך רב יותר במבשרים ושיושביו עניים. ייתכן שמתוך התחשבות בשכניו הוא יתלבש בפשטות ויחיה בצניעות, אף שבאפשרותו לחיות ברמה גבוהה יותר.
17. מדוע מתקבל על הדעת להתחשב באחרים בבחירות שאנו בוחרים?
17 האם ויתורים ופשרות כאלה מצד ”החזקים” מתקבלים על הדעת? חשוב על הדוגמה הבאה: אנחנו נוהגים בכביש ראשי ורואים מולנו ילדים הולכים באופן מסוכן בשולי הכביש. האם נמשיך לנהוג במהירות המרבית המותרת רק משום שזו זכותנו החוקית לעשות כן? לא, אנו נאט כדי לא לסכן את הילדים. ביחסינו עם אחינו לאמונה ועם אחרים דרושה מאיתנו לפעמים נכונות דומה להאט או לוותר. אולי אנו עושים משהו שיש לנו כל זכות שבעולם לעשותו. שום עיקרון מקראי אינו מופר. ואף־על־פי־כן, אהבה משיחית תניע אותנו לנהוג במשנה זהירות לבל נפגע באחים או נזיק לבעלי מצפון חלש (רומים י״ד:13, 15). שמירת האחדות וקידום ענייני המלכות חשובים יותר ממימוש זכויותינו האישיות.
18, 19. (א) כיצד אנו נוהגים כדוגמת ישוע בגילוי התחשבות בזולת? (ב) במה כולנו פועלים באחדות מלאה, ובמה ידון המאמר הבא?
18 כך אנו מחקים את המופת הנעלה מכול. פאולוס אומר: ”גם המשיח לא ביקש הנאה לעצמו, אלא ככתוב: ’וחרפות חורפיך נפלו עלי’”. ישוע היה מוכן להקריב את חייו למעננו. אין ספק שאנו מוכנים להקריב כמה מזכויותינו אם בכך נעזור ל”חלשים” להלל את אלוהים יחד איתנו. הנכונות להתגמש ולגלות רוחב לב כלפי משיחיים שמצפונם חלש — או הנכונות להציב לעצמנו גבולות ולא לעמוד על זכויותינו — משקפת את הלך הרוח שהיה למשיח ישוע (רומים ט״ו:1–5).
19 אף שעשויים להיות בינינו במידת מה הבדלי השקפה בנושאים שאינם כרוכים בעקרונות המקרא, הרי שבענייני עבודת אלוהים אנו פועלים באחדות מלאה (קורינתים א׳. א׳:10). אחדות זו ניכרת לדוגמה, בתגובתנו למתנגדי עבודת אלוהים האמיתית. דבר־אלוהים מכנה את המתנגדים הללו זרים, ומזהיר אותנו להישמר מפני ”קולם של זרים” (יוחנן י׳:5). כיצד נוכל לזהות את הזרים הללו? כיצד עלינו להגיב אליהם? שאלות אלו יידונו במאמר הבא.
[הערת שוליים]
a ילדים קטינים כפופים לרצון הוריהם בענייני לבוש.
מהי תשובתך?
• מדוע הבדלי השקפה בעניינים אישיים אינם מהווים בהכרח איום על האחדות?
• מדוע אנו כמשיחיים צריכים לגלות התחשבות לבבית איש כלפי רעהו?
• באילו דרכים נוכל ליישם כיום את עצותיו של פאולוס בנושא האחדות, ומה יניע אותנו לעשות כן?
[תמונה בעמוד 9]
עצותיו של פאולוס בנושא האחדות היו חיוניות לקהילה
[תמונה בעמוד 10]
המשיחיים מאוחדים אף שהם באים מרקעים שונים
[תמונה בעמוד 12]
מה על נהג זה לעשות?