המצפה ‏‎—‎‏ ספרייה אונליין
המצפה
ספרייה אונליין
עברית
  • מקרא
  • פרסומים
  • אסיפות
  • מ09 12/‏15 עמ׳ 29–31
  • המקרא מגיע אל האי האדום הגדול

אין סרטון זמין לבחירה זו.

סליחה, אירעה תקלה בטעינת הווידיאו.

  • המקרא מגיע אל האי האדום הגדול
  • המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2009
  • כותרות משנה
  • חומר דומה
  • מלאכת התרגום יוצאת לדרך
  • התמודדות עם משברים
  • הפתעה ואכזבה
  • אהבתם של המלגשים למקרא
  • נחושים לשרת את יהוה
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2006
  • ציון דרך לאוהבי דבר־אלוהים
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 1999
  • תרגום עולם חדש זוכה להערכה מצד מיליוני אנשים ברחבי תבל
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2001
  • ציוני דרך בהוצאת תרגומי מקרא בשפות אפריקניות
    המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2007
ראה עוד
המצפה מכריז על מלכות יהוה — 2009
מ09 12/‏15 עמ׳ 29–31

המקרא מגיע אל האי האדום הגדול

האי מדגסקר,‏ הממוקם כ־400 קילומטר מול החוף הדרומי־מזרחי של אפריקה,‏ הוא האי הרביעי בגודלו בעולם.‏ השם יהוה מוכר למלגשים (‏תושבי מדגסקר)‏ זה זמן רב,‏ שכן כבר יותר מ־170 שנה קיימים תרגומי מקרא במלגשית המכילים בתוכם את שם אלוהים.‏ סיפור הכנתו של התרגום המלגשי הוא סיפור של התמדה ומסירות.‏

המאמצים לתרגם את המקרא למלגשית החלו באי הסמוך מאוריציוס.‏ כבר בשנת 1813 יזם סר רוברט פַרְקוּאַר,‏ המושל הבריטי של מאוריציוס,‏ את תרגום ספרי הבשורה למלגשית.‏ בהמשך הוא עודד את רַדַמה ה־1 מלך מדגסקר להזמין מורים מהאגודה המיסיונרית של לונדון אל האי האדום הגדול,‏ כפי שנקראת מדגסקר.‏

ב־18 באוגוסט 1818 הגיעו ממאוריציוס שני מיסיונרים וֶלשים,‏ דיוויד ג׳ונס ותומס ביבן,‏ אל עיר הנמל טוֹאַמַסִינָה.‏ שם מצאו ציבור של אנשים דתיים מאוד,‏ אשר פולחן האבות והמסורות תפסו אצלם מקום מרכזי בחיי היומיום.‏ המלגשים דיברו בשפה ססגונית ממוצא מלאי־פולינזי.‏

זמן קצר לאחר שפתחו בית־ספר קטן,‏ הביאו ג׳ונס וביבן את נשותיהם ואת ילדיהם ממאוריציוס אל טוֹאַמַסִינָה.‏ למרבה הצער נדבקו כולם במלריה,‏ ובדצמבר 1818 איבד ג׳ונס את אשתו ואת בתו.‏ כעבור חודשיים חיסלה המחלה את משפחת ביבן כולה.‏ הניצול היחידי היה דיוויד ג׳ונס.‏

למרות הטרגדיה הקשה החליט ג׳ונס להמשיך הלאה.‏ הוא היה נחוש בדעתו להעמיד את דבר־אלוהים לרשות תושבי מדגסקר.‏ לאחר שחזר למאוריציוס כדי לשקם את בריאותו,‏ החל במשימה הקשה של לימוד השפה המלגשית.‏ כעבור זמן קצר פתח בעבודות הכנה לתרגום בשורת יוחנן.‏

באוקטובר 1820 שב ג׳ונס אל מדגסקר.‏ הוא התיישב בבירה אַנְטַנַנַריבוֹ,‏ ועד מהרה הקים בית־ספר מיסיונרי חדש.‏ התנאים היו קשים.‏ לא היו לא ספרי לימוד,‏ לא לוח ולא שולחנות כתיבה.‏ אך תוכנית הלימודים הייתה מעולה,‏ והילדים למדו בשקיקה.‏

מקץ שבעה חודשים בערך של עבודת יחיד,‏ זכה ג׳ונס לשותף חדש שהחליף את ביבן,‏ מיסיונר ששמו דיוויד גריפית’‏ס.‏ שניהם התמסרו ללא ליאות לתרגום המקרא למלגשית.‏

מלאכת התרגום יוצאת לדרך

בשנות ה־20 המוקדמות של המאה ה־19 היה הכתב המלגשי היחידי כתב הבנוי מאותיות ערביות (‏sorabe)‏ ורק מעטים היו מסוגלים לקוראו.‏ לכן אחרי שהמיסיונרים נועצו עם רדמה ה־1 הסכים המלך להחליף את האותיות הערביות באלפבית הלטיני.‏

מלאכת התרגום החלה ב־10 בספטמבר 1823.‏ ג׳ונס תרגם את בראשית ואת מתי,‏ ואילו גריפית’‏ס נטל על עצמו את תרגום הספרים שמות ולוקס.‏ שניהם ניחנו במרץ בלתי רגיל.‏ בנוסף לביצוע רוב עבודות התרגום בעצמם,‏ המשיכו ללמד בבית־הספר בבקרים ובשעות אחר הצהריים.‏ הם גם הכינו וערכו טקסים בכנסייה בשלוש שפות שונות.‏ מכל מקום,‏ התרגום קיבל עדיפות על פני כל דבר אחר.‏

בעזרתם של 12 תלמידים תרגמו שני המיסיונרים את כתבי־הקודש המשיחיים במלואם וספרים רבים בתנ״ך,‏ וזאת בתוך 18 חודשים בלבד.‏ כעבור שנה הושלם תרגום ראשוני של המקרא כולו.‏ כמובן,‏ היה צורך בתיקונים ובליטושים.‏ על כן,‏ שני בלשנים,‏ דיוויד ג׳ונס וג׳וזף פרימן,‏ נשלחו מאנגליה כדי להושיט עזרה.‏

התמודדות עם משברים

כשהושלם התרגום המלגשי שלחה האגודה המיסיונרית של לונדון את צ׳ארלס הבנדן להרכיב את מכבש הדפוס הראשון במדגסקר.‏ הבנדן הגיע ב־21 בנובמבר 1826.‏ אך הוא חלה במלריה ומת בחלוף חודש אחד מאז הגיעו.‏ איש מלבדו לא ידע להפעיל את מכבש הדפוס.‏ כעבור שנה הצליח בעל מלאכה מיומן מסקוטלנד,‏ ג׳יימס קמרון שמו,‏ להרכיב את המכונה בעזרת ספר הדרכה שנתגלה בין חלקיה.‏ אחרי הרבה מאוד ניסויים וטעיות,‏ עלה בידי קמרון להדפיס ב־4 בדצמבר 1827 קטע מבראשית פרק א׳‏‏.‏a

משבר נוסף פרץ עם מותו של רדמה ה־1 ב־27 ביולי 1828.‏ המלך רדמה היה מתומכיו הנלהבים של פרויקט תרגום המקרא.‏ דיוויד ג׳ונס אמר בשעתו:‏ ”‏המלך רדמה אדיב ומסביר פנים מאין כמוהו.‏ הוא חסיד גדול של החינוך,‏ והַנחלת אומנויות התרבות לעמו יקרה לו מזהב ומכסף”‏.‏ ואולם,‏ את המלך ירשה אשתו ראנאוואלונה ה־1,‏ ועד מהרה התברר שאין היא תומכת בתרגום המקרא כבעלה.‏

זמן קצר לאחר עלייתה לכס המלוכה,‏ ביקש אורח מאנגליה להתקבל אצלה לשיחה על עבודת התרגום,‏ ובקשתו נדחתה.‏ בהזדמנות אחרת,‏ כשאמרו המיסיונרים למלכה שעליהם ללמד עוד רבות את התושבים,‏ כולל יוונית ועברית,‏ אמרה:‏ ”‏אין לי עניין רב ביוונית ובעברית,‏ אבל ברצוני לדעת אם בכוחכם ללמד את עמי דברים מועילים יותר,‏ כמו הכנת סבונים”‏.‏ מחשש שיאלצו אותם לעזוב לפני השלמת תרגום המקרא במלגשית,‏ ביקש קמרון ארכה של שבוע כדי לשקול את דברי המלכה.‏

אחרי שבוע הציג קמרון בפני שליחי המלכה שתי פיסות סבון העשוי מחומרים מקומיים.‏ ייצור סבון וביצוע מלאכות אחרות לתועלת הציבור שנעשו בידי בעלי מלאכה מיסיונרים הניחו את דעתה של המלכה מספיק זמן עד להדפסת המקרא כולו,‏ להוציא מספר ספרים בתנ״ך.‏

הפתעה ואכזבה

חרף העובדה שדחתה בתחילה את המיסיונרים,‏ הוציאה המלכה במאי 1831 צו מפתיע.‏ על־פי הצו היא מתירה לנתיניה להיטבל לנצרות.‏ אלא שהחלטה זו לא האריכה ימים.‏ על־פי הספר תולדות מדגסקר (‏A History of Madagascar)‏ ”‏הטבילות המרובות החרידו את הגורמים השמרניים בחצר המלוכה,‏ ואלה שכנעו את המלכה שטקס אכילת לחם הקודש כמוהו כשבועת אמונים לבריטניה”‏.‏ משום כך,‏ בסוף 1831 בוטל ההיתר להיטבל לנצרות,‏ וזאת שישה חודשים בלבד אחרי הענקתו.‏

אופייה ההפכפכני של המלכה,‏ יחד עם ההשפעה ההולכת וגוברת מצד הגורמים המסורתיים בממשל,‏ המריצו את המיסיונרים להשלים את הדפסת המקרא.‏ כתבי־הקודש המשיחיים כבר הודפסו,‏ והופצו אלפי עותקים.‏ והנה ב־1 במרס 1835 צצה מכשלה נוספת:‏ המלכה ראנאוואלונה ה־1 הוציאה את הנצרות אל מחוץ לחוק וציוותה שכל הספרים הנוצריים יימסרו לרשויות.‏

אחת מהשלכות הצו הייתה שהחניכים המלגשים לא הורשו עוד לעבוד בפרויקט ההדפסה.‏ על כן,‏ קומץ השליחים שנותרו להשלמת המלאכה עבדו יומם ולילה עד אשר סוף סוף,‏ ביוני 1835,‏ הודפסו כתבי־הקודש בשלמותם.‏ המקרא המלגשי יצא אל אוויר העולם!‏

הואיל והאיסור היה בתוקף,‏ הופצו במהירות ספרי המקרא,‏ ו־70 עותקים של כתבי־הקודש הוחבאו כדי להצילם מהשמדה.‏ הייתה זו החלטה נבונה שכן בתוך שנה עזבו את האי כל המיסיונרים מלבד שניים.‏ למרות זאת,‏ דבר־אלוהים הלך והתפשט באי האדום הגדול.‏

אהבתם של המלגשים למקרא

עד כמה שמחו תושבי מדגסקר שנתאפשר להם לקרוא את דבר־אלוהים בשפתם הם!‏ התרגום מכיל אי־דיוקים,‏ ושפתו נחשבת כיום די מיושנת.‏ למרות זאת,‏ נדיר למצוא בית שאין בו ספר מקרא,‏ ומלגשים רבים קוראים בו באופן קבוע.‏ מה שמיוחד לגבי התרגום הזה הוא השימוש המרובה בשם אלוהים,‏ יהוה,‏ לאורך התנ״ך.‏ בעותקיו המקוריים של התרגום מופיע שם אלוהים גם בכתבי־הקודש המשיחיים.‏ תודות לכך,‏ מלגשים רבים מכירים את שם אלוהים.‏

כאשר העותקים הראשונים של כתבי־הקודש המשיחיים יצאו תחת מכבש הדפוס,‏ ראה הדַפָּס מר בייקר את שמחתם של המלגשים וקרא:‏ ”‏אינני מתיימר להתנבא,‏ אבל אינני מאמין שדבר־אלוהים יוכל אי פעם להיעלם מארץ זו!‏”‏ דבריו התאמתו.‏ לא המלריה,‏ לא הקשיים הכרוכים בלימוד שפה קשה ולא צווי ממשל עוינים לא יכלו למנוע את העמדת דבר־אלוהים לרשות תושבי מדגסקר.‏

כיום המצב טוב שבעתיים.‏ מדוע?‏ בשנת 2008 יצא לאור בשלמותו תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש בשפה המלגשית.‏ התרגום מהווה צעד גדול קדימה משום שהוא כתוב בשפה מודרנית וקלה להבנה.‏ דבר־אלוהים נטוע כעת עמוק יותר באי האדום הגדול (‏יש׳ מ׳:‏8‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

a הקטעים המקראיים הראשונים שהודפסו במלגשית היו עשרת הדיברות ותפילת האדון.‏ הם הודפסו במאוריציוס בערך באפריל/‏מאי 1826.‏ את העותקים קיבלו אך ורק בני משפחתו של המלך רדמה ומספר אישים רמי דרג.‏

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

‏”‏תרגום עולם חדש”‏ במלגשית מסב כבוד לשם אלוהים,‏ יהוה

    הפרסומים בעברית (‏1990–2024)‏
    יציאה
    כניסה
    • עברית
    • שתף
    • העדפות
    • Copyright © 2025 Watch Tower Bible and Tract Society of Pennsylvania
    • תנאי שימוש
    • מדיניות פרטיות
    • הגדרות פרטיות
    • JW.ORG
    • כניסה
    שתף