קירילוֹס ומֵתוֹדיוּס — מתרגמי מקרא שהמציאו אלפבית

‏”‏בני עמנו מוטבלים אך עדיין אין לנו מורה.‏ אין אנו מבינים לא יוונית ולא לטינית.‏.‏.‏.‏ אין אנו מבינים אותיות כתובות ולא את פשרן;‏ לפיכך,‏ שילחו לנו מורים שילמדו אותנו את הכתוב בכתבי־הקודש ואת מובנו”‏ (‏רסטיסלב,‏ נסיך מוֹרַבְיָה,‏ 862 לספירה)‏.‏

יותר מ־435 מיליון איש הדוברים את הלשונות הסלאביות יכולים כיום לקרוא את המקרא בשפתם.‏a 360 מיליון מתוכם משתמשים באלפבית הקירילי.‏ אולם,‏ לפני 200,‏1 שנה לא היו שפה כתובה ואלפבית בניבים של אבותיהם.‏ מי שתרמו לתיקון המצב היו האחים קירילוס ומתודיוס.‏ אוהבי דבר־אלוהים ייווכחו שמאמציהם הנועזים והחדשניים של שני אחים אלו הם פרק מרתק בתולדות שימורו והפצתו של המקרא.‏ מי היו הם,‏ ואילו מכשולים ניצבו בדרכם?‏

‏”‏הפילוסוף”‏ והמושל

קירילוס (‏827–869 לספירה,‏ שמו המקורי קונסטנטינוס)‏ ומתודיוס (‏825–885 לספירה)‏ נולדו למשפחה אריסטוקרטית בתסלוניקי,‏ יוון.‏ באותם ימים היתה תסלוניקי עיר דו־לשונית;‏ תושביה דיברו יוונית וצורה מסוימת של סלאבית.‏ ייתכן שתודות להימצאותם של סלאבים רבים בעיר ולקשר ההדוק בין אזרחיה לבין קהילות סלאביות מסביב,‏ התאפשר לקירלוס ומתודיוס ללמוד את שפתם של הסלאבים הדרומיים על בוריה.‏ אחד הביוגרפים של מתודיוס אף מציין שאמו היתה ממוצא סלאבי.‏

לאחר מות אביו עבר קירילוס לקונסטנטינופול,‏ בירת ביזנטיון.‏ שם למד באוניברסיטה הקיסרית ובא במגע עם מחנכים מעולים.‏ הוא עבד כספרן בכנסיית ”‏סופיה הקדושה”‏,‏ הכנסייה הבולטת ביותר במזרח.‏ בשל הישגיו האקדמיים,‏ זכה קירלוס לכינוי הפילוסוף.‏

מתודיוס הלך בעקבות אביו ופנה לפוליטיקה.‏ הוא הגיע למעמד של ארכוֹן (‏מושל)‏ במחוז סְפָר ביזנטי שבו התגוררו סלאבים רבים.‏ לימים פרש למנזר בביתיניה שבאסיה הקטנה.‏ ב־855 לספירה הצטרף אליו קירילוס.‏

בשנת 860 לספירה שלח הפטריארך של קונסטנטינופול את שני האחים למשימה בארץ זרה.‏ הם נשלחו לכוזרים,‏ עם ששכן בצפון מזרח הים השחור,‏ אשר התלבטו אם לאמץ את האיסלם,‏ את היהדות או את הנצרות.‏ בדרכו לשם נותר קירילוס זמן מה בחצי האי קרים.‏ חוקרים מספר סבורים כי שם למד עברית ושומרונית ותרגם ספר דקדוק עברי לשפת הכוזרים.‏

הקריאה למוֹרַבְיָה

ב־862 לספירה שיגר רסטיסלב נסיך מורביה (‏היום מזרח צ׳כיה,‏ מערב סלובקיה ומערב הונגריה)‏ אל הקיסר הביזנטי מיכאל ה־3 את הבקשה המופיעה בפתיח ‏—‏ שישלח לו מורי מקרא.‏ התושבים הסלאביים של מורביה כבר התוודעו לתורות הכנסייה כתוצאה מפעילותם של המסיונרים מן הממלכה הפרנקית המזרחית (‏היום גרמניה ואוסטריה)‏.‏ אולם רסטיסלב חשש מפני השפעתם הפוליטית והכנסייתית של השבטים הגרמנים.‏ הוא קיווה שקשרים דתיים עם קונסטנטינופול יסייעו בשמירת האוטונומיה הפוליטית והדתית של עמו.‏ הקיסר החליט לשלוח את מתודיוס וקירילוס למורביה.‏ שני אחים אלו התאימו למשימה מבחינת תוארם האקדמי,‏ השכלתם ובקיאותם בשפה המדוברת.‏ ביוגרף מן המאה ה־9 מציין כי הקיסר האיץ בהם ללכת למורביה ואמר:‏ ”‏שניכם ילידי תסלוניקי,‏ וכל התסלוניקים דוברים סלאבית על בוריה”‏.‏

לידתם של אלפבית ותרגום מקרא

כהכנה למשימה פיתח קירילוס במרוצת החודשים שלפני יציאתם לדרך אותיות כתובות לסלאבים.‏ נאמר כי היתה לו אוזן חדה לפוֹנֶטִיקָה ובעזרת אותיות יווניות ועבריות ניסה למצוא אות לכל הגה בסלאבית.‏b יש חוקרים הגורסים כי עוד קודם לכן הקדיש שנים להנחת היסודות לאלפבית שהמציא.‏ כמו כן,‏ עדיין קיימת אי־ודאות באשר לצורת האלפבית המדויקת שהמציא קירילוס.‏ (‏ראה מסגרת ”‏קירילי או גְלגוליטי?‏”‏)‏

במקביל,‏ החל קירילוס בתוכנית מהירה של תרגום המקרא.‏ המסורת מספרת כי בתחילה תרגם מיוונית לסלאבית את המשפט הראשון של הבשורה על־פי יוחנן,‏ ”‏בראשית היה הדבר.‏.‏.‏ ”‏ והשתמש באלפבית החדש שפיתח.‏ בהמשך תרגם את ארבעת ספרי הבשורה,‏ את איגרותיו של פאולוס ואת ספר תהלים.‏

האם עבד לבד?‏ סביר להניח שמתודיוס נרתם לעזרתו.‏ יתרה מזו,‏ הספר תולדות ימי הביניים בהוצאת קֵימְבּרִיג’‏ (‏The Cambridge Medieval History)‏ מציין:‏ ”‏אין זה קשה להעלות על הדעת ש[‏קירילוס]‏ נעזר באחרים אשר בראש ובראשונה היו ממוצא סלאבי ושלטו בשפה היוונית.‏ אם בוחנים את התרגומים הקדומים ביותר.‏.‏.‏ מתקבלת ראיה ברורה כשמש להבנה מפותחת מאוד של השפה הסלאבית,‏ ויש לזקוף זאת לזכות עמיתים שהיו סלאבים בעצמם”‏.‏ בהמשך נלמד שיתר כתבי־הקודש תורגמו בידי מתודיוס.‏

‏”‏כמו עורבים על בז”‏

ב־863 לספירה החלו קירילוס ומתודיוס את משימתם במורביה,‏ שם התקבלו במאור פנים.‏ במסגרת משימתם לימדו קבוצת תושבים מקומיים את האלפבית הסלאבי החדש ותרגמו קטעים מקראיים וליטורגיים.‏

אך לא הכל זרם על מי מנוחות.‏ הכמורה הפרנקית של מורביה התנגדה בכל תוקף לשימוש בסלאבית.‏ אנשיה החזיקו בדעה שרק לטינית,‏ יוונית ועברית ראויות לשימוש בפולחן.‏ בתקווה להשיג את תמיכת האפיפיור בהנהגת האלפבית החדש,‏ יצאו שני האחים לרומא ב־867 לפה״ס.‏

בדרכם נתקלו קירילוס ומתודיוס בוונציה בקבוצת אנשי כמורה,‏ חסידי השימוש בשלוש שפות בלבד.‏ ביוגרף מימי הביניים שכתב את תולדות חייו של קירילוס,‏ מספר שהבישופים,‏ הכמרים והנזירים המקומיים תקפו בלשונם את קירילוס ”‏כמו עורבים על בז”‏.‏ על־פי סיפור המעשה,‏ ציטט קירילוס בתגובה את הכתוב בקורינתים א׳.‏ י״ד:‏​8,‏ 9‏:‏ ”‏אם החצוצרה תשמיע קול בלתי ברור,‏ מי יתכונן לקרב?‏ כן גם אתם,‏ אם לא תשמיעו דברים ברורים בלשון,‏ כיצד יובן מה שנאמר?‏ הרי תהיו מדברים אל האוויר!‏”‏

בהגיעם לרומא נתן האפיפיור אדריאנוס השני את הסכמתו המלאה לשימוש בסלאבית.‏ כעבור מספר חודשים ברומא חלה קירילוס במחלה אנושה,‏ ואחרי פחות מחודשיים נפטר בגיל 42.‏

האפיפיור אדריאנוס השני עודד את מתודיוס להמשיך במלאכתו במורביה ובסביבות העיירה ניטרה,‏ באיזור סלובקיה של היום.‏ לחיזוק השפעתו באיזור,‏ צייד האפיפיור את מתודיוס באיגרות המאשרות את השימוש בסלאבית ומינה אותו לארכיבישוף.‏ אך ב־870 לספירה,‏ הושלך מתודיוס לכלא בידי הבישוף הפרנקי,‏ הרמנריך,‏ ובסיועו של סבטופלוק נסיך ניטרה.‏ הוא היה במאסר שנתיים וחצי במנזר בדרום מזרח גרמניה.‏ לבסוף,‏ יורשו של אדריאנוס השני,‏ האפיפיור יוחנן השמיני‏,‏ ציווה לשחרר את מתודיוס,‏ החזירו למעמדו כבישוף במחוז שהיה לפני כן תחת מרותו ונתן משנה תוקף לשימוש בסלאבית בפולחן.‏

עם זאת,‏ ההתנגדות מצד הכמורה הפרנקית נותרה בעינה.‏ מתודיוס הואשם בכפירה אך הוא הדף בהצלחה את ההאשמות שהוטחו בו.‏ בסופו של דבר קיבל מידי האפיפיור יוחנן השמיני צו המאשר מפורשות את השימוש בשפה הסלאבית בכנסייה.‏ האפיפיור הנוכחי,‏ יוחנן פאולוס השני,‏ ציין כי חייו של מתודיוס עברו עליו ”‏במסעות,‏ במחסור,‏ בסבל,‏ בעוינות ורדיפות.‏.‏.‏ וגם במאסר אכזרי”‏.‏ למרבה האירוניה,‏ כל זה נעשה בידי בישופים ונסיכים שגילו אהדה לרומא.‏

השלמת תרגום המקרא כולו

חרף ההתנגדות הנמרצת,‏ סיים מתודיוס,‏ בסיועם של כמה קצרנים,‏ לתרגם את יתר ספרי המקרא לסלאבית.‏ המסורת מספרת כי הוא השלים את המשימה הכבירה הזו בשמונה חודשים בלבד.‏ אך הוא לא תרגם את ספרי המכבים האפוקריפים.‏

אין זה קל כיום לעמוד בדייקנות על טיבו של התרגום שערכו קירילוס ומתודיוס.‏ קיימים עותקים מעטים בלבד המתוארכים לתקופה הקרובה למועד התרגום המקורי.‏ למרות זאת,‏ מבדיקת דגימות קדומות ונדירות אלו,‏ מציינים הבלשנים שהתרגום היה מהימן וטבעי.‏ הספר המקרא הסלאבי שלנו (‏Our Slavic Bible)‏ מציין ששני האחים ”‏היו חייבים להמציא מילים וביטויים חדשים.‏.‏.‏ הם עשו כן בדייקנות מדהימה [‏ו]‏העניקו לשפה הסלאבית אוצר מילים עשיר מאין כמוהו”‏.‏

מורשת בת קיימא

לאחר מותו של מתודיוס ב־885 לספירה,‏ גורשו תלמידיו ממורביה בידי מתנגדיהם הפרנקים.‏ הם מצאו מקלט בבּוֹהֶמְיָה,‏ בדרום פולין ובבולגריה.‏ בדרך זו נשמר והופץ פרי עמלם של קירילוס ומתודיוס.‏ השפה הסלאבית,‏ שזכתה לאלפבית וגובשה בידי שני האחים,‏ צמחה,‏ התפתחה ולבשה צורות שונות.‏ משפחת הלשונות הסלאביות כוללת כיום 13 שפות שונות וניבים רבים.‏

בנוסף לכך,‏ המאמצים הנועזים מצד קירילוס ומתודיוס לתרגם את המקרא נשאו פרי בדמות תרגומי המקרא המגוונים ללשונות הסלאביות.‏ מיליונים הדוברים לשונות אלו מפיקים תועלת מכך שדבר־אלוהים קיים בשפתם.‏ לנוכח התנגדות חריפה,‏ מה נכונות המילים:‏ ’‏דבר אלוהינו יקום לעולם’‏!‏ (‏ישעיהו מ׳:‏8‏)‏.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תיבה בעמוד 29]‏

קירילי או גְלגוליטי?‏

מבנהו של האלפבית שהמציא קירילוס עורר חילוקי דעות רבים,‏ משום שהבלשנים אינם יודעים בוודאות באיזה אלפבית מדובר.‏ האלפבית המכונה האלפבית הקרילי מבוסס על האלפבית היווני בתוספת של לפחות תריסר סימנים שהומצאו לצורך הגאים סלאביים שאינם מצויים ביוונית.‏ אלא שבכמה מכתבי־היד הקדומים ביותר בסלאבית מופיע אלפבית שונה מאוד,‏ הידוע בכינוי האלפבית הגלגוליטי,‏ ולדעת חוקרים רבים זהו האלפבית שהמציא קירילוס.‏ דומה כי כמה מן האותיות הגלגוליטיות מקורן ביוונית או בעברית מחוברת,‏ וחלקן נלקחו מסימני אבחנה מתקופת ימי הביניים,‏ אך רובן בגדר יצירות מקוריות ומורכבות.‏ האלפבית הגלגוליטי ייחודי מאוד ונחשב ליצירה מקורית.‏ בכל אופן,‏ האלפבית הקירילי הוא הכתב שממנו התפתחו האלפביתיים של השפות רוסית,‏ אוקראינית,‏ סרבית,‏ בולגרית,‏ מקדונית ושל עוד 22 שפות,‏ אשר מקצתן אינן ממשפחת הלשונות הסלאביות.‏

жЖ єЄ дД гГ бБ

‏[‏מפה בעמוד 31]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

הים הבלטי

‏(‏פולין)‏

בוהמיה (‏צ׳כיה)‏

מורביה (‏מז.‏ צ׳כיה,‏ מע.‏ סלובקיה,‏ מע.‏ הונגריה)‏

ניטרה

הממלכה הפרנקית המזרחית (‏גרמניה ואוסטריה)‏

איטליה

ונציה

רומא

הים התיכון

בולגריה

יוון

תסלוניקי

‏(‏קרים)‏

הים השחור

ביתיניה

קונסטנטינופול (‏איסטנבול)‏

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

ספר מקרא סלאבי בכתב־ידי קירילי משנת 1581

‏[‏שלמי תודה]‏

Bible: Narodna in univerzitetna knjiz̆nica-Slovenija-Ljubljana