קירילוֹס ומֵתוֹדיוּס — מתרגמי מקרא שהמציאו אלפבית
”בני עמנו מוטבלים אך עדיין אין לנו מורה. אין אנו מבינים לא יוונית ולא לטינית.... אין אנו מבינים אותיות כתובות ולא את פשרן; לפיכך, שילחו לנו מורים שילמדו אותנו את הכתוב בכתבי־הקודש ואת מובנו” (רסטיסלב, נסיך מוֹרַבְיָה, 862 לספירה).
יותר מ־435 מיליון איש הדוברים את הלשונות הסלאביות יכולים כיום לקרוא את המקרא בשפתם.a 360 מיליון מתוכם משתמשים באלפבית הקירילי. אולם, לפני 200,1 שנה לא היו שפה כתובה ואלפבית בניבים של אבותיהם. מי שתרמו לתיקון המצב היו האחים קירילוס ומתודיוס. אוהבי דבר־אלוהים ייווכחו שמאמציהם הנועזים והחדשניים של שני אחים אלו הם פרק מרתק בתולדות שימורו והפצתו של המקרא. מי היו הם, ואילו מכשולים ניצבו בדרכם?
”הפילוסוף” והמושל
קירילוס (827–869 לספירה, שמו המקורי קונסטנטינוס) ומתודיוס (825–885 לספירה) נולדו למשפחה אריסטוקרטית בתסלוניקי, יוון. באותם ימים היתה תסלוניקי עיר דו־לשונית; תושביה דיברו יוונית וצורה מסוימת של סלאבית. ייתכן שתודות להימצאותם של סלאבים רבים בעיר ולקשר ההדוק בין אזרחיה לבין קהילות סלאביות מסביב, התאפשר לקירלוס ומתודיוס ללמוד את שפתם של הסלאבים הדרומיים על בוריה. אחד הביוגרפים של מתודיוס אף מציין שאמו היתה ממוצא סלאבי.
לאחר מות אביו עבר קירילוס לקונסטנטינופול, בירת ביזנטיון. שם למד באוניברסיטה הקיסרית ובא במגע עם מחנכים מעולים. הוא עבד כספרן בכנסיית ”סופיה הקדושה”, הכנסייה הבולטת ביותר במזרח. בשל הישגיו האקדמיים, זכה קירלוס לכינוי הפילוסוף.
מתודיוס הלך בעקבות אביו ופנה לפוליטיקה. הוא הגיע למעמד של ארכוֹן (מושל) במחוז סְפָר ביזנטי שבו התגוררו סלאבים רבים. לימים פרש למנזר בביתיניה שבאסיה הקטנה. ב־855 לספירה הצטרף אליו קירילוס.
בשנת 860 לספירה שלח הפטריארך של קונסטנטינופול את שני האחים למשימה בארץ זרה. הם נשלחו לכוזרים, עם ששכן בצפון מזרח הים השחור, אשר התלבטו אם לאמץ את האיסלם, את היהדות או את הנצרות. בדרכו לשם נותר קירילוס זמן מה בחצי האי קרים. חוקרים מספר סבורים כי שם למד עברית ושומרונית ותרגם ספר דקדוק עברי לשפת הכוזרים.
הקריאה למוֹרַבְיָה
ב־862 לספירה שיגר רסטיסלב נסיך מורביה (היום מזרח צ׳כיה, מערב סלובקיה ומערב הונגריה) אל הקיסר הביזנטי מיכאל ה־3 את הבקשה המופיעה בפתיח — שישלח לו מורי מקרא. התושבים הסלאביים של מורביה כבר התוודעו לתורות הכנסייה כתוצאה מפעילותם של המסיונרים מן הממלכה הפרנקית המזרחית (היום גרמניה ואוסטריה). אולם רסטיסלב חשש מפני השפעתם הפוליטית והכנסייתית של השבטים הגרמנים. הוא קיווה שקשרים דתיים עם קונסטנטינופול יסייעו בשמירת האוטונומיה הפוליטית והדתית של עמו. הקיסר החליט לשלוח את מתודיוס וקירילוס למורביה. שני אחים אלו התאימו למשימה מבחינת תוארם האקדמי, השכלתם ובקיאותם בשפה המדוברת. ביוגרף מן המאה ה־9 מציין כי הקיסר האיץ בהם ללכת למורביה ואמר: ”שניכם ילידי תסלוניקי, וכל התסלוניקים דוברים סלאבית על בוריה”.
לידתם של אלפבית ותרגום מקרא
כהכנה למשימה פיתח קירילוס במרוצת החודשים שלפני יציאתם לדרך אותיות כתובות לסלאבים. נאמר כי היתה לו אוזן חדה לפוֹנֶטִיקָה ובעזרת אותיות יווניות ועבריות ניסה למצוא אות לכל הגה בסלאבית.b יש חוקרים הגורסים כי עוד קודם לכן הקדיש שנים להנחת היסודות לאלפבית שהמציא. כמו כן, עדיין קיימת אי־ודאות באשר לצורת האלפבית המדויקת שהמציא קירילוס. (ראה מסגרת ”קירילי או גְלגוליטי?”)
במקביל, החל קירילוס בתוכנית מהירה של תרגום המקרא. המסורת מספרת כי בתחילה תרגם מיוונית לסלאבית את המשפט הראשון של הבשורה על־פי יוחנן, ”בראשית היה הדבר... ” והשתמש באלפבית החדש שפיתח. בהמשך תרגם את ארבעת ספרי הבשורה, את איגרותיו של פאולוס ואת ספר תהלים.
האם עבד לבד? סביר להניח שמתודיוס נרתם לעזרתו. יתרה מזו, הספר תולדות ימי הביניים בהוצאת קֵימְבּרִיג’ (The Cambridge Medieval History) מציין: ”אין זה קשה להעלות על הדעת ש[קירילוס] נעזר באחרים אשר בראש ובראשונה היו ממוצא סלאבי ושלטו בשפה היוונית. אם בוחנים את התרגומים הקדומים ביותר... מתקבלת ראיה ברורה כשמש להבנה מפותחת מאוד של השפה הסלאבית, ויש לזקוף זאת לזכות עמיתים שהיו סלאבים בעצמם”. בהמשך נלמד שיתר כתבי־הקודש תורגמו בידי מתודיוס.
”כמו עורבים על בז”
ב־863 לספירה החלו קירילוס ומתודיוס את משימתם במורביה, שם התקבלו במאור פנים. במסגרת משימתם לימדו קבוצת תושבים מקומיים את האלפבית הסלאבי החדש ותרגמו קטעים מקראיים וליטורגיים.
אך לא הכל זרם על מי מנוחות. הכמורה הפרנקית של מורביה התנגדה בכל תוקף לשימוש בסלאבית. אנשיה החזיקו בדעה שרק לטינית, יוונית ועברית ראויות לשימוש בפולחן. בתקווה להשיג את תמיכת האפיפיור בהנהגת האלפבית החדש, יצאו שני האחים לרומא ב־867 לפה״ס.
בדרכם נתקלו קירילוס ומתודיוס בוונציה בקבוצת אנשי כמורה, חסידי השימוש בשלוש שפות בלבד. ביוגרף מימי הביניים שכתב את תולדות חייו של קירילוס, מספר שהבישופים, הכמרים והנזירים המקומיים תקפו בלשונם את קירילוס ”כמו עורבים על בז”. על־פי סיפור המעשה, ציטט קירילוס בתגובה את הכתוב בקורינתים א׳. י״ד:8, 9: ”אם החצוצרה תשמיע קול בלתי ברור, מי יתכונן לקרב? כן גם אתם, אם לא תשמיעו דברים ברורים בלשון, כיצד יובן מה שנאמר? הרי תהיו מדברים אל האוויר!”
בהגיעם לרומא נתן האפיפיור אדריאנוס השני את הסכמתו המלאה לשימוש בסלאבית. כעבור מספר חודשים ברומא חלה קירילוס במחלה אנושה, ואחרי פחות מחודשיים נפטר בגיל 42.
האפיפיור אדריאנוס השני עודד את מתודיוס להמשיך במלאכתו במורביה ובסביבות העיירה ניטרה, באיזור סלובקיה של היום. לחיזוק השפעתו באיזור, צייד האפיפיור את מתודיוס באיגרות המאשרות את השימוש בסלאבית ומינה אותו לארכיבישוף. אך ב־870 לספירה, הושלך מתודיוס לכלא בידי הבישוף הפרנקי, הרמנריך, ובסיועו של סבטופלוק נסיך ניטרה. הוא היה במאסר שנתיים וחצי במנזר בדרום מזרח גרמניה. לבסוף, יורשו של אדריאנוס השני, האפיפיור יוחנן השמיני, ציווה לשחרר את מתודיוס, החזירו למעמדו כבישוף במחוז שהיה לפני כן תחת מרותו ונתן משנה תוקף לשימוש בסלאבית בפולחן.
עם זאת, ההתנגדות מצד הכמורה הפרנקית נותרה בעינה. מתודיוס הואשם בכפירה אך הוא הדף בהצלחה את ההאשמות שהוטחו בו. בסופו של דבר קיבל מידי האפיפיור יוחנן השמיני צו המאשר מפורשות את השימוש בשפה הסלאבית בכנסייה. האפיפיור הנוכחי, יוחנן פאולוס השני, ציין כי חייו של מתודיוס עברו עליו ”במסעות, במחסור, בסבל, בעוינות ורדיפות... וגם במאסר אכזרי”. למרבה האירוניה, כל זה נעשה בידי בישופים ונסיכים שגילו אהדה לרומא.
השלמת תרגום המקרא כולו
חרף ההתנגדות הנמרצת, סיים מתודיוס, בסיועם של כמה קצרנים, לתרגם את יתר ספרי המקרא לסלאבית. המסורת מספרת כי הוא השלים את המשימה הכבירה הזו בשמונה חודשים בלבד. אך הוא לא תרגם את ספרי המכבים האפוקריפים.
אין זה קל כיום לעמוד בדייקנות על טיבו של התרגום שערכו קירילוס ומתודיוס. קיימים עותקים מעטים בלבד המתוארכים לתקופה הקרובה למועד התרגום המקורי. למרות זאת, מבדיקת דגימות קדומות ונדירות אלו, מציינים הבלשנים שהתרגום היה מהימן וטבעי. הספר המקרא הסלאבי שלנו (Our Slavic Bible) מציין ששני האחים ”היו חייבים להמציא מילים וביטויים חדשים... הם עשו כן בדייקנות מדהימה [ו]העניקו לשפה הסלאבית אוצר מילים עשיר מאין כמוהו”.
מורשת בת קיימא
לאחר מותו של מתודיוס ב־885 לספירה, גורשו תלמידיו ממורביה בידי מתנגדיהם הפרנקים. הם מצאו מקלט בבּוֹהֶמְיָה, בדרום פולין ובבולגריה. בדרך זו נשמר והופץ פרי עמלם של קירילוס ומתודיוס. השפה הסלאבית, שזכתה לאלפבית וגובשה בידי שני האחים, צמחה, התפתחה ולבשה צורות שונות. משפחת הלשונות הסלאביות כוללת כיום 13 שפות שונות וניבים רבים.
בנוסף לכך, המאמצים הנועזים מצד קירילוס ומתודיוס לתרגם את המקרא נשאו פרי בדמות תרגומי המקרא המגוונים ללשונות הסלאביות. מיליונים הדוברים לשונות אלו מפיקים תועלת מכך שדבר־אלוהים קיים בשפתם. לנוכח התנגדות חריפה, מה נכונות המילים: ’דבר אלוהינו יקום לעולם’! (ישעיהו מ׳:8).
[הערות שוליים]
a הלשונות הסלאביות מדוברות במזרח אירופה ובמרכזה וכוללות רוסית, אוקראינית, סרבית, פולנית, צ׳כית, בולגרית ושפות דומות.
b ”סלאבית” במאמר זה משמעה ניב סלאבי ששימש את קירילוס ומתודיוס במשימתם ובעבודתם הספרותית. יש המשתמשים היום במונחים ”סלאבית עתיקה” או ”סלאבית כנסייתית עתיקה”. הבלשנים תמימי דעים כי במאה התשיעית לספירה לא היתה לסלאבים שפה משותפת אחת.
[תיבה בעמוד 29]
קירילי או גְלגוליטי?
מבנהו של האלפבית שהמציא קירילוס עורר חילוקי דעות רבים, משום שהבלשנים אינם יודעים בוודאות באיזה אלפבית מדובר. האלפבית המכונה האלפבית הקרילי מבוסס על האלפבית היווני בתוספת של לפחות תריסר סימנים שהומצאו לצורך הגאים סלאביים שאינם מצויים ביוונית. אלא שבכמה מכתבי־היד הקדומים ביותר בסלאבית מופיע אלפבית שונה מאוד, הידוע בכינוי האלפבית הגלגוליטי, ולדעת חוקרים רבים זהו האלפבית שהמציא קירילוס. דומה כי כמה מן האותיות הגלגוליטיות מקורן ביוונית או בעברית מחוברת, וחלקן נלקחו מסימני אבחנה מתקופת ימי הביניים, אך רובן בגדר יצירות מקוריות ומורכבות. האלפבית הגלגוליטי ייחודי מאוד ונחשב ליצירה מקורית. בכל אופן, האלפבית הקירילי הוא הכתב שממנו התפתחו האלפביתיים של השפות רוסית, אוקראינית, סרבית, בולגרית, מקדונית ושל עוד 22 שפות, אשר מקצתן אינן ממשפחת הלשונות הסלאביות.
жЖ єЄ дД гГ бБ
[מפה בעמוד 31]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
הים הבלטי
(פולין)
בוהמיה (צ׳כיה)
מורביה (מז. צ׳כיה, מע. סלובקיה, מע. הונגריה)
ניטרה
הממלכה הפרנקית המזרחית (גרמניה ואוסטריה)
איטליה
ונציה
רומא
הים התיכון
בולגריה
יוון
תסלוניקי
(קרים)
הים השחור
ביתיניה
קונסטנטינופול (איסטנבול)
[תמונה בעמוד 31]
ספר מקרא סלאבי בכתב־ידי קירילי משנת 1581
[שלמי תודה]
Bible: Narodna in univerzitetna knjiz̆nica-Slovenija-Ljubljana