החשמונאים ומורשתם

בתקופה שבה חי ישוע עלי־​אדמות,‏ היתה היהדות מחולקת לפלגים שהתחרו ביניהם על ההשפעה בקרב העם.‏ זו התמונה העולה מספרי הבשורה ומכתביו של יוסף בן־​מתתיהו,‏ היסטוריון יהודי מן המאה הראשונה לספירה.‏

הפרושים והצדוקים מופיעים בזירת האירועים כקולות רבי עוצמה שיש בכוחם להטות את דעת הקהל עד כדי דחיית ישוע כמשיח (‏מתי ט״ו:‏​1,‏ 2;‏ ט״ז:‏1;‏ יוחנן י״א:‏​47,‏ 48;‏ י״ב:‏​42,‏ 43‏)‏.‏ אולם,‏ שתי קבוצות רבות השפעה אלו אינן מוזכרות בתנ״ך.‏

יוסף בן־מתתיהו מזכיר לראשונה את הצדוקים ואת הפרושים על רקע האירועים שהתרחשו במאה השנייה לפה״ס.‏ בתקופה ההיא נשבו יהודים רבים בקסמו של ההלניזם,‏ כלומר,‏ התרבות והפילוסופיה היווניות.‏ המתיחות בין ההלניזם לבין היהדות הגיעה לשיאה עם חילול בית המקדש שבירושלים והקדשתו לאל זאוס בידי המלכים לבית סלווקוס.‏ יהודה המכבי,‏ מנהיג יהודי נמרץ ממשפחה שבניה נקראו החשמונאים,‏ עמד בראש צבא מורד ששחרר את בית המקדש מידי היוונים.‏a

השנים שלאחר מרד המכבים וניצחונם עמדו בסימן הנטייה ליצור כתות המבוססות על אידיאולוגיות סותרות,‏ שהתחרו ביניהן על השליטה בחלק הארי של הקהילה היהודית.‏ מדוע התפתחה נטייה זו?‏ מדוע נעשתה היהדות כה מפולגת?‏ כדי להשיב על כך,‏ הבה נבחן את תולדות החשמונאים.‏

עצמאות גוברת וחוסר אחדות

לאחר שמומשה המטרה הדתית להשיב את עבודת יהוה על כנה בבית המקדש,‏ החל יהודה המכבי לפעול ממניעים פוליטיים.‏ כתוצאה מכך,‏ יהודים רבים חדלו לנהות אחריו.‏ למרות זאת,‏ הוא לא חדל ממלחמותיו במלכים הסלווקים,‏ כרת ברית עם רומא וחתר להקמת מדינה יהודית עצמאית.‏ בעקבות מותו בקרב,‏ המשיכו במאבק אֶחיו יונתן ושמעון.‏ השליטים הסלווקים לחמו במכבים בחימה שפוכה.‏ אך עם הזמן,‏ הסכימו לפשרות פוליטיות והקנו לאחים החשמונאים מידה מסוימת של אוטונומיה.‏

למרות היותם משושלת כוהנים,‏ איש מבית חשמונאי לא שירת קודם לכן ככהן גדול.‏ יהודים רבים סברו שאת התפקיד יש לתת לכוהנים משושלת צדוק,‏ אותו מינה שלמה לכהן גדול (‏מלכים א׳.‏ ב׳:‏35;‏ יחזקאל מ״ג:‏19‏)‏.‏ בדרכי מלחמה ובדיפלומטיה שיכנע יונתן את הסלווקים למנות אותו לכהן הגדול.‏ אחרי מות יונתן השיג שמעון אחיו הישגים רבים יותר.‏ בספטמבר שנת 140 לפה״ס יצא צו חשוב בירושלים,‏ שנחרת על גבי לוחות נחושת:‏ ”‏המלך דמטריוס [‏השליט היווני לבית סלווקוס]‏ קיים לו [‏לשמעון]‏ את הכהונה הגדולה.‏.‏.‏ שָׂמָהוּ בין אוהביו ויכבדהו בכבוד גדול.‏ .‏.‏.‏ הואילו היהודים והכוהנים אשר יהיה להם שמעון נשיא וכהן גדול לעולם עד שיעמוד נביא נאמן”‏ (‏חשמונאים א׳.‏ י״ד:‏​38–41,‏ ספר היסטורי מן הספרים החיצוניים)‏.‏

אם כן,‏ מעמדו של שמעון כנשיא וככהן גדול ‏—‏ הוא וצאצאיו ‏—‏ אושר לא רק בידי הראשות הסלווקית הזרה אלא גם בידי ”‏כנסת גדולה”‏ של בני עמו.‏ הדבר היווה נקודת מפנה הרת חשיבות.‏ ההיסטוריון אמיל שוּרֵר כתב,‏ שעם כינונה של שושלת מדינית בידי החשמונאים,‏ ”‏לא עוד עמד בראש מעייניהם קיום התורה [‏תורת משה]‏,‏ אלא שימורו וחיזוקו של כוחם הפוליטי”‏.‏ מחשש לפגיעה ברגשות היהודים,‏ נשא שמעון את התואר ”‏אֶתְנַרְך”‏ או ”‏ראש העם”‏ ולא מלך.‏

לא הכל היו שבעי רצון מן השליטה הדתית והפוליטית שתפסו החשמונאים בדרך לא דרך.‏ על־פי חוקרים רבים,‏ בתקופה זו נוסדה כת קומראן.‏ כהן משושלת צדוק,‏ כנראה אותו ”‏מורה צדק”‏ שמוזכר בכתבי קומראן,‏ עזב את ירושלים והוביל קבוצת התנגדות למדבר יהודה סמוך לים המלח.‏ אחת ממגילות ים המלח,‏ פשר ספר חבקוק,‏ מגנה את ”‏הכוהן הרשע אשר נקרא על שם האמת בתחלת עומדו וכאשר משל בישראל רם לבו”‏.‏ חוקרים רבים גורסים שאנשי הכת התכוונו ליונתן או לשמעון.‏

שמעון המשיך במבצעיו הצבאיים להרחבת תחום שליטתו.‏ אלא ששלטונו בא אל קצו באופן פתאומי.‏ חתנו,‏ תלמי,‏ רצח אותו ואת שני בניו בשעה שערכו משתה ליד יריחו.‏ ניסיונו של תלמי לעלות לגדולה נכשל.‏ יוחנן הורקנוס,‏ בנו של שמעון,‏ שמע מבעוד מועד על הכוונות להתנקש בחייו.‏ הוא לכד את מבקשי נפשו ותפס את השלטון ואת הכהונה הגדולה תחת אביו.‏

התפשטות ודיכוי נוספים

בראשית ימי שלטונו נשקפו ליוחנן הורקנוס איומים חמורים מצד הכוחות הסוריים,‏ אבל ב־129 לפה״ס הובסה השושלת הסלווקית בקרב מכריע עם הפַּרְתִים.‏ באשר להשפעת המלחמה ההיא על הסלווקים,‏ כתב החוקר היהודי מנחם שטרן:‏ ”‏נתמוטט למעשה כל הבנין של הממלכה”‏.‏ בדרך זו עלה בידי הורקנוס ”‏להחזיר ליהודה את העצמאות המדינית המלאה ולהתחיל בהתפשטות לשטחיה השונים של הארץ”‏.‏ וכך עשה.‏

בהיעדר האיום הסורי החל הורקנוס לפלוש לשטחים מחוץ ליהודה ולהכניע אותם.‏ התושבים אולצו להתגייר,‏ וָלא יוחרבו עריהם.‏ אחד ממבצעי הגיור היה נגד האדומים.‏ על כך אמר שטרן:‏ ”‏גיורם של האדומים הוא הגיור הראשון מסוג זה,‏ היינו גיורו של אֶתנוס שלם,‏ ולא של יחיד או יחידים”‏.‏ מבין האזורים הנוספים שכבש הורקנוס היתה שומרון,‏ והוא הרס את מקדשם של השומרונים ששכן על הר גריזים.‏ ההיסטוריון סלומון גרייזל דיבר על האירוניה שבמדיניות הגיור הכפוי שנקט בית חשמונאי וכתב:‏ ”‏הנה נכדו של מתתיהו [‏אביו של יהודה המכבי]‏ מפר את העיקרון הבסיסי ‏—‏ חופש דת ‏—‏ שהדור הקודם הגן עליו באצילות”‏.‏

הופעתם של הפרושים והצדוקים

כשיוסף בן־מתתיהו כותב על שלטון הורקנוס הוא עוסק לראשונה בהשפעתם הגוברת של הפרושים והצדוקים.‏ (‏יוסף בן־מתתיהו הזכיר קודם לכן את הפרושים שחיו בימי שלטונו של יונתן.‏)‏ אין הוא מספר על מוצאם.‏ יש חוקרים הרואים בהם קבוצה שיצאה מן החסידים,‏ כת דתית שתמכה ביהודה המכבי וביעדיו הדתיים והתנערה ממנו כששאיפותיו נעשו פוליטיות.‏

השם פרושים בא מן השורש פ.‏ר.‏ש ומשמעו ”‏נבדלים”‏,‏ אם כי יש אומרים שמקורו במילה ”‏פרשנים”‏.‏ הפרושים היו בעלי תורה מקרב פשוטי העם בלי ייחוס מיוחד.‏ הם התבדלו מטומאה על־ידי דבקות בפילוסופיה של אדיקות מיוחדת,‏ וייחסו את דיני הטוהרה שחלו על הכוהנים במקדש למצבים רגילים בחיי היומיום.‏ הפרושים פיתחו צורה חדשה לפירוש התנ״ך ותמכו במה שנודע לימים התורה שבעל־פה.‏ בימי מלכות שמעון גברה השפעתם לאחר שחלקם מונו לגֶרוּסְיָה (‏מועצת הזקנים)‏,‏ שמאוחר יותר נודעה בשם הסנהדרין.‏

יוסף בן־מתתיהו מספר שיוחנן הורקנוס היה בתחילה מתלמידיהם ומתומכיהם של הפרושים.‏ אלא שבשלב מסוים,‏ הוכיחו אותו הפרושים משום שלא ויתר על משרת הכהונה הגדולה.‏ הדבר הוביל לקרע דרמטי.‏ הורקנוס הוציא אל מחוץ לחוק את תקנותיהם הדתיות של הפרושים,‏ וכצעד עונשין נוסף חָבַר לצדוקים שהיו מתנגדי הפרושים.‏

השם צדוקים מקורו כנראה בצדוק הכהן הגדול,‏ שצאצאיו החזיקו בכהונה מאז ימי שלמה.‏ אך לא כל הצדוקים היו משושלת צדוק.‏ על־פי יוסף בן־מתתיהו,‏ הצדוקים היו מאנשי האצולה ומעשירי העם,‏ ולא נהנו מתמיכת ההמונים.‏ פרופסור שיפמן אומר:‏ ”‏רובם.‏.‏.‏ היו ככל הנראה כוהנים או התחתנו עם משפחותיהם של הכוהנים הגדולים”‏.‏ לפיכך,‏ זמן רב היו הם מזוהים עם בעלי הסמכות.‏ יוצא מכך,‏ שהשפעתם של הפרושים בקרב הציבור והתפיסה הפרושית לייחס קדושה כוהנית לכל בני העם נתפסו כאיום שעלול לערער את סמכותם הטבעית של הצדוקים.‏ בשנים האחרונות של שלטון הורקנוס חזרה השליטה לידי הצדוקים.‏

יותר פוליטיקה ופחות יראת אלוהים

בנו בכורו של הורקנוס,‏ אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס,‏ הספיק לשלוט שנה אחת בלבד עד מותו.‏ הוא המשיך במדיניות הגיור הכפוי וגייר את היְטוּרִים תוך כדי כיבוש הגליל העליון.‏ ואולם,‏ תחת שלטון אחיו אלכסנדר ינאי,‏ ששלט בין השנים 103–76 לפה״ס,‏ הגיעה שושלת החשמונאים לשיא עוצמתה.‏

אלכסנדר ינאי התנער מן המדיניות הקודמת והכריז על עצמו כעל כהן גדול ומלך.‏ המאבקים בין החשמונאים לבין הפרושים הסלימו והובילו למלחמת אזרחים שנספו בה 000,‏50 יהודים.‏ לאחר שדוכא המרד,‏ פעל ינאי כדרכם של מלכים עובדי אלילים והוקיע למוות 800 איש מהמורדים.‏ בעודם גוססים נשחטו נשיהם וילדיהם לנגד עיניהם,‏ ומנגד ערך ינאי משתה עם פלגשיו באתר הטבח.‏b

חרף האיבה שרחש לפרושים,‏ היה ינאי פוליטיקאי פרגמטי.‏ הוא ראה שהפרושים צוברים יותר ויותר אהדה בקרב הציבור.‏ לכן על ערש דווי הורה לאשתו,‏ שלומציון אלכסנדרה,‏ לצדד בהם.‏ ינאי בחר בה על פני בניו לרשת את כסאו.‏ היא הוכיחה את עצמה כשליטה מוצלחת,‏ וימי שלטונה היו מן התקופות השלוות ביותר במלכות החשמונאים (‏76–67 לפה״ס)‏.‏ הפרושים חזרו לעמדות כוח,‏ והחוקים שנחקקו נגד תקנותיהם הדתיות בוטלו.‏

לאחר מותה של שלומציון נתגלע מאבק כוח בין בניה הורקנוס ה־2,‏ ששירת ככהן הגדול ואֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס ה־2.‏ שניהם לא ניחנו בתובנה המדינאית והצבאית של אבותיהם,‏ ודומה שאיש מהם לא הבין את מלוא המשמעות של התגברות הנוכחות הרומית באיזור לאחר התמוטטותה המוחלטת של מלכות הסלווקים.‏ ב־63 לפה״ס פנו שני האחים אל המושל הרומי פּוֹמפּיוּס בשעה שהיה בדמשק וביקשו שיתערב בעניינם.‏ באותה שנה צעדו פּוֹמפּיוּס וחייליו לתוך ירושלים והשתלטו עליה.‏ זו היתה תחילת סופה של מלכות החשמונאים.‏ ב־37 לפה״ס הועברה ירושלים לשליטת המלך האדומי הורדוס הגדול,‏ שהוכתר בידי הסנאט הרומי כ”‏מלך יהודה”‏ ו”‏בן בריתו וידידו של העם הרומי”‏.‏ מלכות החשמונאים חלפה לה מן העולם.‏

מורשת החשמונאים

תקופת החשמונאים מיהודה המכבי ועד אריסטובולוס ה־2 הניחה את היסודות למציאות הדתית המפולגת ששררה בימי ישוע.‏ החשמונאים החלו את דרכם בקנאות לעבודת אלוהים,‏ אך זו הידרדרה לאנוכיות מחפירה.‏ הכוהנים,‏ שהיתה בידם ההזדמנות ללכד את שורות העם בקיום מצוות התורה שנתן אלוהים,‏ הורידו את העם לתהום של מאבקים פוליטיים פנימיים.‏ באווירה זו פרחו השקפות דתיות מפלגות.‏ החשמונאים חלפו,‏ אך המאבקים על שליטה דתית בין הצדוקים,‏ הפרושים ואחרים אפיינו את חיי האומה תחת שרביטם של הורדוס ורומא.‏

‏[‏הערות שוליים]‏

‏[‏תרשים בעמוד 30]‏

‏(‏לתרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

שושלת החשמונאים

יהודה המכבי

יונתן המכבי

שמעון המכבי

↓

יוחנן הורקנוס

↓ ↓

אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס

אלכסנדר ינאי — בעלה של — שלמוציון אלכסנדרה

↓ ↓

הורקנוס ה־2

אֲרִיסְטוֹבּוּלוֹס ה־2

‏[‏תמונה בעמוד 27]‏

יהודה המכבי חתר לעצמאות היהודים

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.‏Inc ,‏Dover Publications/‏The Doré Bible Illustrations

‏[‏תמונה בעמוד 29]‏

החשמונאים לחמו להתפשטות שלטונם על ערים נוכריות

‏[‏שלמי תודה]‏

‏.‏Inc ,‏Dover Publications/‏The Doré Bible Illustrations