מה גילו ביזרעאל?‏

מאות שנים עומד בשיממונו האתר שבו שכנה העיר יזרעאל הקדומה.‏ בימי המקרא היתה יזרעאל עיר חשובה.‏ כיום,‏ אחרי שאיבדה את תפארתה ונתכסתה בשכבות אדמה,‏ אין היא אלא תל חורבות.‏ בשנים האחרונות החלו הארכיאולוגים לחפור בחורבות העיר.‏ מה מגלות החורבות על סיפורי המקרא?‏

יזרעאל המקראית

העיר שכנה בחלקו המזרחי של עמק יזרעאל,‏ אחד האזורים הפוריים ביותר בארץ ישראל.‏ בצפון העמק ניצבת גבעת המורֶה,‏ שעליה חנו המדיינים כשנערכו למתקפה על גדעון וחייליו.‏ מעט מזרחה למרגלות הגלבוע,‏ נמצא עין חרוד.‏ שם צמצם יהוה את צבא גדעון מאלפי חיילים ל־300 איש,‏ כדי להראות כי ביכולתו להושיע את עמו בלי כוח צבאי אדיר (‏שופטים ז׳:‏​1–25;‏ זכריה ד׳:‏6‏)‏.‏ על הר הגלבוע הסמוך הובס שאול,‏ ראשון מלכי ישראל,‏ בידי הפלישתים בקרב דרמתי,‏ שבמהלכו נהרגו יהונתן ושני בניו האחרים של שאול,‏ ושאול עצמו שלח יד בנפשו (‏שמואל א׳.‏ ל״א:‏​1–5‏)‏.‏

האיזכורים של העיר הקדומה יזרעאל במקרא מצביעים על ניגודים חדים:‏ מחד,‏ שימוש לרעה בכוח וכפירה מצד מנהיגי ישראל,‏ ומאידך נאמנות וקנאות של משרתי יהוה.‏ ביזרעאל הקים המלך אחאב — שעמד בראש ממלכת עשרת השבטים של ישראל במחצית השנייה של המאה העשירית לפה״ס — את ארמונו,‏ אף־על־פי שהבירה הרשמית היתה שומרון (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏1‏)‏.‏ מיזרעאל הגיעו אל אליהו הנביא איומים על חייו מצד איזבל הנוכרייה,‏ אשת אחאב.‏ חמתה בערה בקרבה משום שאליהו הוציא להורג את נביאי הבעל,‏ לאחר מבחן האלוהות שנערך על הר הכרמל (‏מלכים א׳.‏ י״ח:‏36 עד י״ט:‏2‏)‏.‏

אחרי כן בוצע ביזרעאל פשע.‏ נבות היזרעאלי נרצח.‏ המלך אחאב חמד את כרם נבות.‏ כשתבע אחאב את הכרם מידי בעליו,‏ אמר לו נבות:‏ ”‏חלילה לי מיהוה מִתִתִי את נחלת אבותיי לך”‏.‏ תשובה עקרונית זו עוררה את מורת רוחו של המלך.‏ בראותה את אחאב סר וזָעֵף,‏ ארגנה איזבל משפט מבוים ובו האשימה את נבות בחילול השם.‏ נבות הורשע על לא עוול בכפו ונסקל למוות,‏ והמלך קבע את בעלותו על הכרם (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏​1–16‏)‏.‏

בשל מעשהו הרע הזה ניבא אליהו:‏ ”‏הכלבים יאכלו את איזבל בחֵל יזרעאל”‏.‏ עוד הכריז הנביא:‏ ”‏המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים.‏.‏.‏ רק לא היה כאחאב,‏ אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה,‏ אשר הֵסַתָה אותו איזבל אשתו”‏.‏ כששמע מפי אליהו את הדין שנגזר עליו,‏ נכנע אחאב לפני יהוה,‏ ויהוה פסק כי לא יביא את הרעה על ביתו בימיו (‏מלכים א׳.‏ כ״א:‏23–29‏)‏.‏ המקרא מוסיף ומספר שבימי אלישע,‏ ממשיך דרכו של אליהו,‏ נמשח יהוא למלך ישראל.‏ בדרכו ליזרעאל ציווה יהוא שאיזבל תושלך מחלון ארמונה.‏ אחרי שהשליכוה נרמסה איזבל תחת רגלי הסוסים.‏ מאוחר יותר התברר שכלבים אוכלי נבלות אכלו את בשרה ולא נותר ממנה אלא רק גולגולת,‏ רגליים וכפות ידיים (‏מלכים ב׳.‏ ט׳:‏​30–37‏)‏.‏ האירוע המקראי האחרון הקשור ישירות ליזרעאל התרחש אחרי הוצאתם להורג של 70 בני אחאב.‏ יהוא ערם את ראשיהם בשתי ערימות גדולות בשער העיר,‏ ולאחר מכן חיסל נכבדים וכוהנים נוספים שהיו קשורים לשלטונו המושחת של אחאב (‏מלכים ב׳.‏ י׳:‏​6–11‏)‏.‏

מה מצאו הארכיאולוגים?‏

ב־1990 החל פרויקט חפירות משותף בתל יזרעאל.‏ השתתפו בו המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל־אביב (‏מיוצג על־ידי דוד אוסישקין)‏ ובית־הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים (‏מיוצג על־ידי ג׳והן ווּדהד)‏.‏ במשך שבע עונות חפירה (‏כל עונה ארכה שישה שבועות)‏ בשנים 1990–1996,‏ עבדו באתר בין 80 ל־100 מתנדבים.‏

הגישה המודרנית בארכיאולוגיה היא לבחון את הממצאים באתר לגופם,‏ בלי להתייחס לדעות ולתיאוריות מגובשות מראש.‏ זו הסיבה שארכיאולוג החוקר את ארצות המקרא אינו סבור שהמסמך המקראי הוא המילה האחרונה בנושא.‏ אומנם יש לבדוק ולשקול היטב את כל יתר המקורות והראיות החומריות.‏ אך,‏ כפי שמציין ג׳והן ווּדהד,‏ אין שום מקורות כתובים קדומים הנוגעים ליזרעאל פרט לכמה פרקים במקרא.‏ לכן,‏ בכל מחקר בנושא יש לתת מקום לכרונולוגיה המקראית ולמסופר במקרא.‏ מה העלו הארכיאולוגים בחכתם?‏

כשנחשפו ביצורים וכלי חרס התברר,‏ כבר מן ההתחלה,‏ שהשרידים מתוארכים לתקופה הנקראת תקופת הברזל,‏ תקופה המקבילה לימי יזרעאל המקראית.‏ ככל שנמשכו החפירות,‏ נתגלו מספר הפתעות.‏ הראשונה היא ממדי האתר וביצוריו הגדולים.‏ הארכיאולוגים ציפו למצוא ביצורים דומים לזו של שומרון הקדומה,‏ בירת ממלכת ישראל.‏ אלא שעם התקדמות החפירות התברר שיזרעאל היתה גדולה בהרבה.‏ אורכה לאורך חומותיה היה כ־300 מטר ורוחבה כ־150 מטר.‏ שטחה הכולל בתוך קו הביצורים גדול פי שלושה משטחה של כל עיר אחרת בישראל שנתגלתה מן התקופה ההיא.‏ העיר היתה מוקפת בחפיר יבש,‏ שעומקו מן הביצורים הוא 11 מטר.‏ פרופסור אוסישקין מציין שחפיר זה אין לו אח ורע בימי המקרא.‏ ”‏אין דבר כזה בישראל עד לתקופה הצלבנית”‏,‏ אמר.‏

היבט מפתיע נוסף היה העדר מבנים נרחבים במרכז העיר.‏ כמויות גדולות של עפר חום־אדמדם,‏ שהובאו במהלך בניית העיר,‏ נועדו להגביה את פני הקרקע וליצור מעין במה מתנשאת בתוך המתחם.‏ על־פי הדו״ח המוקדם השני (‏Second Preliminary Report)‏ על החפירות בתל יזרעאל,‏ במה בולטת זו אולי מעידה שיזרעאל היתה יותר מאשר מעון מלכותי.‏ בדו״ח נמסר:‏ ”‏ברצוננו להעלות את האפשרות שיזרעאל נבנתה כדי לשמש בסיס צבאי מרכזי של צבא ישראל המלכותי בימי בית עמרי.‏.‏.‏ שבו הוחזקו יחידות הרכב ואומנו הפרשים”‏.‏ על סמך גודלה של הבמה המורמת,‏ וגודלו של המתחם כולו,‏ משער ווּדהד,‏ ששטח זה שימש למצעדים צבאיים כדי להפגין את עוצמתו הצבאית של כוח הרכב הגדול ביותר במזרח התיכון באותה תקופה.‏

שרידי שער העיר שנחשפו מעוררים התעניינות רבה בקרב הארכיאולוגים.‏ הם מלמדים על שער בן ארבעה חדרים לפחות.‏ אך הואיל ואבנים רבות נשדדו משם ברבות השנים,‏ אין הממצאים חד־משמעיים.‏ ווּדהד מחזיק בדעה שהשרידים מצביעים על בית־שער בן שישה חדרים הדומה בממדיו לשערים שנתגלו במגידו,‏ חצור וגזר.‏a

הממצאים הארכיאולוגים מרמזים שעיר זו,‏ ששכנה במקום אידיאלי הן מבחינה צבאית והן מבחינה גיאוגרפית,‏ התקיימה זמן קצר להפליא.‏ ווּדהד מדגיש כי בתור עיר מבוצרת וגדולה,‏ שרדה העיר במשך תקופה אחת,‏ ויושבה כמה עשרות שנים בלבד.‏ עובדה זו מבדילה את העיר מהרבה ערים מקראיות מרכזיות אחרות,‏ כגון מגידו,‏ חצור והבירה שומרון,‏ אשר שוב ושוב נבנו מחדש ויושבו בתקופות שונות.‏ מדוע יצא אתר אידיאלי זה מכלל שימוש כעבור פרק זמן כל כך קצר?‏ ווּדהד משער כי אחאב ושושלתו כמעט גרמו להתמוטטות כלכלית עקב בזבוז משאבי האומה.‏ הדבר ניכר בגודלה ובכוחה המופרזים של יזרעאל.‏ השלטון החדש בראשות יהוא רצה כנראה למחות כל זכר משלטון אחאב ונטש את העיר.‏

כל מה שנחשף עד כה מאשר כי יזרעאל היתה מרכז ישראלי ראשי בתקופת הברזל.‏ גודלה וביצוריה מתיישבים עם תיאורה המקראי כארמון חשוב של אחאב ואיזבל.‏ הסימנים המעידים על אוכלוסייתה הדלה בתקופה זו מקבילים למה שכתוב עליה במקרא:‏ היא עלתה בתוך זמן קצר לגדולה בימי אחאב ואחר כך,‏ כמצוות יהוה,‏ ירדה מגדולתה בבושת פנים עת אשר היכה ”‏יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדוליו ומיודעיו וכוהניו,‏ עד לבלתי השאיר לו שריד”‏ (‏מלכים ב׳.‏ י׳:‏11‏)‏.‏

הכרונולוגיה של יזרעאל

‏”‏קשה מאוד בארכיאולוגיה למצוא בסיס מדויק לתיארוך”‏,‏ מודה ג׳והן ווּדהד.‏ הארכיאולוגים ניתחו את הממצאים שנתגלו אחרי שבע שנות חפירות,‏ והשוו אותם לממצאים באתרים ארכיאולוגיים אחרים.‏ השוואה זו הובילה להערכות מחודשות ולחילוקי דעות.‏ מדוע?‏ משום שמאז החפירות שערך הארכיאולוג יגאל ידין בתל מגידו בשנות ה־60’‏ ובראשית שנות ה־70’‏,‏ נעשה מקובל בקרב חוגים נרחבים בעולם הארכיאולוגי שהביצורים והשערים שגילה מתוארכים לתקופת שלמה המלך.‏ יש אשר מטילים ספק במסקנות אלו בהסתמכם על הביצורים,‏ כלי החרס והשערים שנתגלו ביזרעאל.‏

למשל,‏ כלי החרס שנמצאו ביזרעאל זהים לאלה משכבת האדמה במגידו שידין ייחס לימי שלמה.‏ מבנה השערים וממדיהם בשני האתרים דומים,‏ אם לא זהים.‏ ווּדהד מציין:‏ ”‏כל הראיות מתארכות את יזרעאל לימי שלמה המוקדמים או מאחרות את השכבות שנתגלו באתרים האחרים [‏מגידו וחצור]‏ עד ימי אחאב”‏.‏ הואיל והמקרא משייך את יזרעאל לתקופת אחאב,‏ מתקבל יותר על דעתו של ווּדהד ששכבות אלו הן מימי אחאב.‏ דוד אוסישקין תומך במסקנה זו:‏ ”‏התנ״ך אומר ששלמה בנה את מגידו — הוא לא אומר שהוא בנה את השערים האלה”‏.‏

הניתן להתחקות אחר תולדות יזרעאל?‏

האם תגליות ארכיאולוגיות אלו והוויכוח שהן מעוררות מטילים ספק בכתוב במקרא בנושא יזרעאל או שלמה?‏ למעשה,‏ הוויכוח הארכיאולוגי אינו נוגע ישירות למסמך המקראי.‏ הארכיאולוגיה בוחנת את ההיסטוריה על בסיס שונה מזה של הסיפור המקראי.‏ היא מעלה שאלות שונות ומדגישה דברים שונים.‏ ניתן להשוות את חוקר המקרא ואת הארכיאולוג לאנשים המתקדמים פחות או יותר במסלולים מקבילים.‏ האחד נוהג בכביש,‏ והשני צועד על המדרכה.‏ מוקדי התעניינותם שונים.‏ אך נקודות המבט שלהם בדרך כלל אינן סותרות כי אם משלימות זו את זו.‏ השוואה בין הרשמים שקולטים שניהם עשויה להוביל למסקנות מרתקות.‏

המקרא מתעד אירועים ואישים קדומים;‏ הארכיאולוגיה בוחנת כל שריד באדמה שיכול לשפוך אור על אירועים ואישים אלו.‏ על כל פנים,‏ שרידים אלו הם על־פי־רוב חלקיים ופתוחים למגוון רחב של פרשנויות.‏ בעניין זה כותב עמיחי מזר בספרו הארכיאולוגיה של ארץ התנ״ך — 000,‏10–586 לפה״ס (‏.Archaeology of the Land of the Bible —10,000−586 B.C.E)‏:‏ ”‏שדה העבודה הארכיאולוגי.‏.‏.‏ הוא במידה רבה אומנות ושילוב של הכשרה ומיומנות מקצועית.‏ שום מתודולוגיה קפדנית אינה יכולה להבטיח הצלחה.‏ גמישות ויצירה חשיבתית מצד מנהלי השדה הן בגדר חובה.‏ אופיו,‏ כישרונו,‏ ושיקול דעתו של הארכיאולוג חשובים לא פחות מהכשרתו ומהמשאבים העומדים לרשותו”‏.‏

הארכיאולוגיה מאשרת שביזרעאל שכן מרכז צבאי ומלכותי ראשי,‏ מרכז שהתקיים במשך זמן קצר להפליא בתקופה ההיסטורית המקבילה לשלטון אחאב — בדיוק כפי שכתוב במקרא.‏ הועלו שאלות מסקרנות רבות שאותן יבדקו הארכיאולוגים בשנים הבאות.‏ אך דפי המקרא,‏ שהוא דבר־אלוהים,‏ ממשיכים לשאת דברם בבהירות ומספרים לנו את הסיפור המלא בצורה כזו שנשגבת מיכולתם של הארכיאולוגים.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונות בעמוד 26]‏

חפירות ארכיאולוגיות ביזרעאל

‏[‏תמונה בעמוד 28]‏

צלמית כנענית שנמצאה ביזרעאל