ספר המוצג באור מסולף

‏”‏תורת תנועתה הכפולה של הארץ,‏ סביב צירה וסביב השמש,‏ כוזבת ומנוגדת תכלית ניגוד לכתבי־הקודש”‏.‏ כך פסקה ב־1616 הוועדה לרשימת הספרים האסורים מטעם הכנסייה הקתולית.‏¹ האומנם סותר המקרא עובדות מדעיות?‏ או שמא סוּלף מובנו?‏

בחורף 10/‏1609,‏ כיוון גלילֵאו גלילאי אל השמים את הטלסקופ החדש שבנה,‏ וגילה ארבעה ירֵחים הנעים סביב כוכב הלכת צדק.‏ תגליתו ניפצה לרסיסים את הסברה הרווחת,‏ שלפיה חייבים כל הגרמים השמימיים להקיף את כדור־הארץ.‏ לפני כן,‏ ב־1543,‏ הגה האסטרונום הפולני ניקולאוּס קופרניקוס תיאוריה,‏ האומרת שכוכבי הלכת חגים סביב השמש.‏ גלילאו אימת זאת כעובדה מדעית.‏

אולם,‏ בעיני תיאולוגים קתוליים זו היתה כפירה.‏ זה זמן רב החזיקה הכנסייה בדעה שכדור־הארץ הוא מרכז היקום.‏² השקפה זו מקורה בפרשנות מילולית של פסוקים,‏ המתארים את הארץ כמיוסדת ”‏על מכוניה;‏ בל תימוט עולם ועד”‏ (‏תהלים ק״ד:‏5‏)‏.‏ גלילאו הוזמן לרומא,‏ והובא בפני בית־דינה של האינקוויזיציה.‏ בעקבות חקירה מייגעת,‏ אוּלץ לכפור בנכונוּת ממצאיו,‏ ובשארית ימיו הוחזק במעצר־בית.‏

ב־1992,‏ 350 שנה לאחר מות גלילאו,‏ הודתה סוף סוף הכנסייה הקתולית שאחרי ככלות הכל,‏ גלילאו צדק.‏³ אך,‏ הואיל וגלילאו צדק,‏ הניתן להסיק שהמקרא טועה?‏

הבנת קטעי מקרא כהווייתם

גלילאו ראה בכתבי־הקודש ספר אמת.‏ כשסתרו תגליותיו המדעיות את הפרשנות המקובלת של פסוקים מסוימים,‏ טען שהתיאולוגים לא הבינו את הכתוב נכונה.‏ הרי ”‏לא ייתכנו שתי אמיתוֹת סותרות”‏,‏ כתב גלילאו.‏⁴ לדבריו,‏ המונחים המדויקים של המדע אינם סותרים את המילים הפשוטות שבמקרא.‏ אלא שהתיאולוגים לא אבו להכיר בצדקת הדבר.‏ הם עמדו על כך,‏ שיש להבין את כל הצהרות המקרא בעניין כדור־הארץ כפשוטן.‏ משום כך,‏ שללו את ממצאיו של גלילאו,‏ ולא עוד אלא שגם לא עמדו על מובנן האמיתי של אמירות מקראיות מעין אלה.‏

הרי הדעת נותנת שהביטוי המקראי ”‏ארבע פינות הארץ”‏ אינו מלמד שמחברי המקרא גרסו שהארץ מרובעת,‏ פשוטו כמשמעו (‏ההתגלות ז׳:‏1‏)‏.‏ המקרא נכתב בשפה שדוברה בפי אנשים מן השורה,‏ ויש בו צירופי־לשון ציוריים רבים.‏ אי לכך,‏ כשהמקרא מזכיר את הארץ כבעלת ”‏ארבע פינות”‏,‏ ’‏יסוד’‏ איתן,‏ ’‏אדנים’‏ ו’‏אבן פינה’‏,‏ אין הוא מנסה להציג תיאור מדעי של כדור־הארץ;‏ ברור שהוא משתמש בתיאורים מטפוריים,‏ כפי שאנו מרבים לעשות בשפת היומיוםa (‏ישעיהו נ״א:‏13;‏ איוב ל״ח:‏6‏)‏.‏

בסִפרו גלילאו גלילאי (‏Galileo Galilei)‏,‏ ציין הביוגרף ל.‏ גֵיימוֹנַט:‏ ”‏ניסיונם של תיאולוגים צרי אופק,‏ לתחום את המדע בגבולות החשיבה המקראית,‏ אין בו אלא כדי לפגוע בשמו הטוב של המקרא”‏.‏⁵ וזה אכן היה פרי מעלליהם.‏ לאמיתו של דבר,‏ פרשנותם של התיאולוגים למקרא — לא המקרא עצמו — היא ששמה למדע סייגים נטולי היגיון.‏

גם פונדמנטליסטים דתיים בדורנו מסלפים את המקרא,‏ בטענתם הנחרצת שכדור־הארץ נברא בשישה ימים בני 24 שעות (‏בראשית א׳:‏3–31‏)‏.‏ השקפה זו אינה תואמת לא את המדע ולא את כתבי־הקודש.‏ במקרא,‏ כבלשון הדיבור,‏ ”‏יום”‏ הוא מונח גמיש,‏ המגדיר פרקי זמן שונים.‏ בבראשית ב׳:‏4‏,‏ כלולים כל ששת ימי הבריאה ב”‏יום”‏ כוללני אחד.‏ לעתים,‏ משמע המילה ”‏יום”‏ במקרא הוא פשוט ”‏זמן ארוך”‏.‏⁶ לפיכך,‏ אין סיבה מקראית להתעקש שכל יום בריאה ארך 24 שעות.‏ בלמדם אחרת,‏ מסלפים הפונדמנטליסטים את מובן המקרא.‏ (‏ראה גם פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏8‏.‏)‏

במהלך ההיסטוריה,‏ הִרבו התיאולוגים לסלף את כתבי־הקודש.‏ תן דעתך לדרכים אחרות שבהן הציגו דתות הנצרות את דברי המקרא באור מסולף.‏

מסולף על־ידי הדת

מעשיהם של המתיימרים לחיות על־פי המקרא הכתימו לא אחת את המוניטין של הספר הנערץ עליהם,‏ לטענתם.‏ משיחיים מדומים טבחו אלה את אלה בשם האל.‏ לעומת זאת,‏ המקרא קורא לנוהים אחרי המשיח ’‏לאהוב זה את זה’‏ (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35;‏ מתי כ״ו:‏52‏)‏.‏

מנהיגי דת חומסים את צאן־מרעיתם,‏ סוחטים מהם בלשון חלקלקות כספים שהושגו בעמל ויֶזע — ההיפך הגמור של הצו המקראי:‏ ”‏חינם קיבלתם,‏ חינם תיתנו”‏ (‏מתי י׳:‏8;‏ פטרוס א׳.‏ ה׳:‏2,‏ 3‏)‏.‏

ברור אפוא,‏ שאי־אפשר לשפוט את המקרא על־פי דבריהם ומעשיהם של כל המצטטים אותו או המתיימרים ליישם את הכתוב בו.‏ אדם רחב אופקים ירצה אפוא לתהות על קנקנו של המקרא בעצמו ולבדוק מה מקנה לספר זה את ייחודו.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תמונה בעמוד 4]‏

שניים מהטלסקופים של גלילאו

‏[‏תמונה בעמוד 5]‏

גלילאו מול חוקריו