מחדשות העולם

חיים למען המילניום

‏”‏זוהי עובדה די ידועה שחולים אנושים נאבקים להישאר בחיים כדי לחזות באירועים חשובים”‏,‏ אומר ריצ׳רד סוזמן מהמכון הלאומי לזיקנה שבבטסדה,‏ מרילנד,‏ ארה״ב.‏ ”‏המנגנונים שמאפשרים זאת הם בגדר תעלומה,‏ אך התופעה אמיתית מאוד”‏.‏ גארדיאן הלונדוני מדווח שנראה שרבים הצליחו בכוח הרצון להחזיק מעמד עד שנת 2000,‏ משום שבשבוע הראשון של השנה החדשה נפטרו יותר אנשים מהממוצע.‏ בבריטניה חלה עלייה של 65 אחוז במספר הנפטרים באותו שבוע,‏ ובעיר ניו־יורק עלה מספר מקרי המוות ב־50 אחוז בהשוואה לשבוע הראשון בשנת 1999.‏ רוברט בטלר,‏ נשיא המרכז הבינלאומי לאריכות ימים,‏ אמר שנתונים אלה משתקפים בקנה מידה עולמי.‏ הוא הוסיף:‏ ”‏הרצון לחיות יכול להיות אדיר”‏.‏

ניווט בעזרת מחשב

דיילי טלגרף הלונדוני מוסר,‏ שתודות לטכנולוגיה האלקטרונית לא יהיה עוד צורך בערימות של מפות כדי לנווט ספינות.‏ בנובמבר 1999 הארגון הימי הבינלאומי העניק לראשונה באמצעות המשרד הגרמני ההידרוגראפי היתר להפעלת מערכת ניווט ממוחשבת בספינות.‏ במקום להיעזר במפות המשורטטות על נייר מציע המחשב שתי גרסאות אלקטרוניות — העתקים מדויקים של מפות שנסרקו וגרסה דיגיטלית של תרשים המוכר כוֶקטור.‏ יתרונו העיקרי של התרשים האלקטרוני הוא הצגת מיקומה המדויק של הספינה בכל רגע.‏ ואם יוסיפו למפה המוקרנת על המסך גם סימון גראפי של המכ”‏ם,‏ יוכלו הנווטים לאתר טוב יותר סכנות האורבות בנתיב הספינה.‏ רב־חובל אחד התלהב מהתקדמות זו ואמר:‏ ”‏זה מקל את הנטל שלנו.‏.‏.‏ כדי שנוכל להתמקד יותר בניווט,‏ בשינויים בתנועה,‏ בכלי שיט אחרים וכאשר אנו מגיעים לנמל — בעבודתו של הנווט שלנו”‏.‏

יצורים בכוכבים אחרים?‏ לא סביר

‏”‏בעשרות השנים האחרונות יותר ויותר אסטרונומים מפיצים את הדעה שקיימות כנראה תרבויות של יצורים בכוכבים אחרים”‏,‏ מדווח ניו־יורק טיימס‏.‏ ”‏ה’‏אני מאמין’‏ הזה על קיום יצורים בכוכבים אחרים לא רק שימש חומר לאינספור ספרים,‏ סרטים ותוכניות טלוויזיה.‏.‏.‏ אלא לחיפושים מדעיים ממושכים בעזרת צלחות ענק הסורקות את השמים במטרה לאתר אותות רדיו קלושים מיצורים תבוניים מהחלל החיצון”‏.‏ סביר להניח שהחיפושים לא יוכתרו בהצלחה,‏ אומרים שני המדענים הידועים ד״ר פיטר ד.‏ ווֹרד וד”‏ר דונלד ס.‏ ברונלי,‏ מחברי הספר אדמה נדירה (‏Rare Earth)‏.‏ לדבריהם,‏ ממצאים חדשים בתחומי האסטרונומיה,‏ הפלאונטולוגיה והגיאולוגיה מצביעים על כך ש”‏ההרכב והמבנה היציב של כדור הארץ נדירים עד מאוד”‏,‏ ושהתנאים בכל מקום אחר אינם מאפשרים את קיומן של צורות חיים מורכבות.‏ ”‏סוף סוף הבענו בקול רם את מה שהרבה אנשים חשבו מזה זמן רב — שלפחות חיים מורכבים הם נדירים”‏,‏ מציין ד״ר ווֹרד.‏ ד״ר ברונלי מוסיף:‏ ”‏אנשים טוענים שהשמש היא כוכב טיפוסי.‏ טענה זו שגויה.‏ כמעט כל התנאים הסביבתיים ביקום אינם מתאימים לקיומם של חיים.‏ רק במקומות גן־עדניים כמו כדור הארץ יכולים להתקיים חיים”‏.‏

המקרא מתורגם לשפות נוספות

‏”‏המקרא ממשיך להיות הספר המתורגם ביותר בעולם”‏,‏ נאמר בעיתון המכסיקני אקסלסיוֹר‏.‏ לדברי החברה הגרמנית לכתבי־הקודש,‏ המקרא תורגם ל־21 שפות נוספות ב־1999 וכעת ניתן להשיג חלקים ממנו ב־233,‏2 שפות.‏ מתוכן,‏ ”‏הברית הישנה והברית החדשה תורגמו במלואן ל־371 שפות,‏ 5 שפות יותר משנת 1998”‏.‏ היכן מוצאים את כל השפות הללו?‏ בעיתון נאמר ש”‏המגוון הרב ביותר של התרגומים נמצא באפריקה — 627 שפות,‏ לאחריה אסיה — 553 שפות,‏ אוסטרליה/‏האוקיינוס השקט — 396,‏ אמריקה הלטינית/‏האיים הקריביים — 384,‏ אירופה — 197 וארצות־הברית — 73 שפות”‏.‏ ועדיין ”‏המקרא לא תורגם אף למחצית השפות המדוברות בעולם”‏.‏ וכי מדוע?‏ משום שמספר דוברי חלק מהשפות קטן יחסית,‏ ותרגום המקרא לשפות הללו מהווה אתגר.‏ כמו כן,‏ אנשים רבים דוברים יותר משפה אחת,‏ ואם המקרא לא יצא לאור בשפתם יוכלו לקוראו בשפה אחרת.‏

משליכים תחמושת

דייגים באיטליה העלו לאחרונה ברשתותיהם שלל שהיו מעדיפים לוותר עליו — נשק כימי.‏ לדברי ולריו קלזוליו,‏ המשנה למזכיר השר האיטלקי לאיכות הסביבה,‏ ”‏מ־1946 עד לשנות השבעים.‏.‏.‏ הנוהג המקובל לסילוק תחמושת ישנה היה להשליכה לים”‏.‏ על פי אומדנים נחות על קרקעית הים האדריאתי כ־000,‏20 פצצות,‏ קרוב לחופה המזרחי של איטליה.‏ ב־1997 נהרגו 5 דייגים איטלקים ו־236 אושפזו בשל דליפת חומרים כימיים קטלניים מתחמושת שהתאכלה,‏ אשר העלו אותה ברשתותיהם.‏ מה שמחריף את הבעיה הוא מספר בלתי ידוע של פצצות שהטילו לאותו ים מטוסי קרב בעימות האחרון בבלקן,‏ שחלקן כבר ”‏נלכדו”‏ ברשתות הדיג.‏ הבעיה אינה קיימת רק במימי איטליה.‏ מעריכים כי 000,‏100 טון של נשק כימי נחים על קרקעית הים הבלטי,‏ וידוע על קיומם של איזורי השלכה דומים סמוך לחופי יפן,‏ ארצות־הברית ובריטניה.‏

נתונים מנופחים

‏”‏אל תאמין לכל מה שאתה קורא בעיתונים”‏,‏ מצהיר האקונומיסט‏.‏ העיתונאים ”‏אינם מדייקים במאה אחוז”‏.‏ הדבר נכון במיוחד כשמדובר בסטטיסטיקות,‏ בעיקר בנושא אסונות.‏ מדוע?‏ ”‏מובן שבלתי אפשרי לדעת בוודאות בלהט הקרב או תוך כדי אסון המתרחש בימי שלום כמה אנשים נהרגו או נפצעו”‏,‏ מציין המאמר.‏ כדי להשביע את סקרנות האנשים,‏ העיתונאים מציגים אומדנים שהם לא אחת מוגזמים,‏ ו”‏לעתים נדירות מעדכנים את האומדנים עם הזמן לנתונים הנמוכים יותר”‏.‏ הסיבה?‏ ”‏עיתונאים מעוניינים לפרסם את הכתבות שלהם,‏ עורכים רוצים להוציא לאור את העיתונים שלהם ואנשים המספקים סיוע — לקדם את הסוכנויות שלהם.‏ גם גורמי ציבור רוצים לעורר אהדה”‏.‏ כתב־העת המליץ לקוראים:‏ ”‏היזהרו מנתונים מפוברקים,‏ מניפוח גלוי של העובדות ומנטייה עיקשת של העיתונאים להגזים”‏.‏ זאת ועוד,‏ ”‏הואיל וגדול כוחה של העיתונות באופן כללי,‏ כשמדובר בהרג,‏ העט חזק מן החרב”‏.‏

היזהר מחיות מחמד

לדברי העיתון הצרפתי לה מונד‏,‏ 52 אחוז מבעלי הבתים בצרפת מגדלים חיות מחמד.‏ עם זאת,‏ סקר שערכה לאחרונה קבוצת וטרינרים מהמכון לאימונולוגיה השוואתית של בעלי־חיים במיזון־אלפור שבצרפת מראה,‏ ש־4.‏8 מיליון החתולים ו־9.‏7 הכלבים בצרפת הנושאים פטריות וטפילים הפיצו כל מיני מחלות בקרב בעליהם.‏ ברשימת המחלות היו גזזת,‏ תולעים עגולות,‏ גרדת,‏ לישמניאזיס ומחלת הטוקסופלסמה.‏ האחרונה שביניהן עלולה לגרום להפלות או לעיוות גוף העובר ברחמן של נשים בהיריון.‏ הדו״ח מזכיר גם את התגובות האלרגיות הרבות שגורמות חיות המחמד ואת הזיהומים מנשיכות כלבים — כ־000,‏100 מקרים בשנה בצרפת לבדה.‏

מערכת אקולוגית בפה

‏”‏מדענים מאוניברסיטת סטנפורד גילו 37 אורגניזמים חדשים וייחודיים באחת המערכות האקולוגיות המגוונות ביותר עלי אדמות:‏ בתוך פיו של האדם”‏,‏ מוסר טורונטו סטאר‏.‏ נתון זה מעלה את מספר סוגי הבקטריות המוכרות המתקיימות בפה ליותר מ־500,‏ ”‏מגוון כה עצום,‏ שהוא יכול להתחרות בזה שביערות הגשם הטרופיים,‏ הנחשב לעתים לשיא העושר הביולוגי”‏.‏ האם הבקטריות מזיקות?‏ המיקרוביולוג ד״ר דיוויד רלמן אמר לאחר שגילה את האורגניזמים החדשים בפלאק שבפה:‏ ”‏רבגוניות שכזו היא די מרגיעה משום שהיא ערובה ליציבות והגנה ביולוגיות”‏.‏ סטאר מוסיף ואומר שרוב הבקטריות ”‏מספקות נוחות והגנה ומסייעות לעיכול המזון”‏.‏ רק מעטות מהן גורמות לבעיות כגון התנוונות השן,‏ מחלות חניכיים וריח רע מהפה.‏

המלחמות במגמת עלייה

‏”‏מספר המלחמות המשיך לגדול”‏ ב־1999,‏ מדווח העיתון הגרמני זיגנה צייטונג‏.‏ קבוצת לימוד מאוניברסיטת המבורג שחקרה את גורמי המלחמות מנתה 35 מאבקים מזוינים ב־1999,‏ שהם 3 יותר מהשנה שלפניה.‏ מתוכם 14 באפריקה,‏ 12 באסיה,‏ אחד באירופה והיתר במזרח התיכון ובאמריקה הלטינית.‏ הקץ למלחמות אינו נראה באופק,‏ מציינת קבוצת הלימוד.‏ למעשה,‏ ”‏שמונה מלחמות הופיעו השנה ברשימה בפעם הראשונה,‏ ונימנו עימן מאבקים אלימים בצ׳צניה,‏ נפאל,‏ קירגיסטן וניגריה”‏.‏ אחת הסיבות היא שחלק מגורמי העימותים מתבשלים מתחת לפני השטח זמן רב בטרם הם צפים ועולים כמאבקים מזוינים או כמלחמה לכל דבר.‏