אמרלד — אבן חן יקרה מאוד

האמרלדים שוויים רב בשל צבעם הירוק הזוהר.‏ הם קישטו את תכשיטי הכתר ועיטרו את כס המלכות של כמה משושלות המלכים העתיקות בהיסטוריה.‏ כיום,‏ כבעבר,‏ הם סמל לעושר ולעוצמה.‏

האמרלדים נחשבים בעולם בדרך כלל לאבנים יקרות יותר מיהלומים.‏ ככלל,‏ רק אבני אודם (‏רובינים)‏ נחשבות ליקרות מהם.‏ עם זאת טוענת טרי אטוֵוי,‏ טכנאית בתחום הגיאולוגיה,‏ ש”‏בהשוואת קראט מול קראט,‏ אמרלדים באיכות הגבוהה ביותר הם אבני החן היקרות בעולם”‏.‏ אמרלד שתוכל להניח בכף ידך ושמשקלו שלושה גרם,‏ תלוי באיכות האבן,‏ עשוי לעלות מיליון דולר!‏

האמרלד הוא אבן נדירה,‏ וזו אחת הסיבות לערכו הרב.‏ אבן זו היא מהדורה של המינרל בֶּריל.‏ היא נוצרת מתרכובת של היסודות השכיחים אלומיניום וצורן עם היסוד הנדיר בֶּריליום.‏ אחד מן השניים — כרום או וַנַדיוּם,‏ שהם יסודות כימיים חיוניים הנמצאים בחי ובצומח בכמויות זעומות,‏ מקנה לאמרלדים את הגוון הירוק המרהיב שלהם.‏

נכרו מימים ימימה

אלפי שנים היתה מצרים ספקית האמרלדים העיקרית בעולם.‏ מכרות קליאופטרה האגדיים,‏ ששכנו כ־700 קילומטר דרומית־מזרחית לקהיר,‏ נוצלו היטב על־ידי המצרים ומאוחר יותר על־ידי הרומאים והטורקים.‏ איזה מפעל אדיר היה זה בוודאי!‏ שמש המדבר היוקדת,‏ האבק המגרד והלכלוך במכרות התת־קרקעיים הסבו סבל רב לכורים.‏ זאת ועוד,‏ כל האספקות הגיעו בשיירות מהנילוס,‏ מסע שארך שבוע במקרה הטוב.‏ למרות קשיים אדירים אלה,‏ היו המכרות פעילים כמעט ברציפות משנת 330 לפה״ס עד 1237 לספירה.‏

האמרלדים משכו את לבם של אנשים בימי קדם בגלל יופיים וגם בשל סגולות הריפוי המאגיות שיוחסו להם.‏ הם האמינו כי ניתן לרפא מחלות רבות בעזרת אבן זו,‏ ושהיא מסייעת לפריון ומעוררת תשוקה אצל נשים.‏ מטבע הדברים,‏ התפתח מסחר ער ורווחי בין מצרים ומדינות אחרות,‏ שהתפשט למרחוק,‏ עד להודו.‏

המונופול של מצרים הסתיים בתקופת הקונקיסטַדוֹרים הספרדים שהגיעו לאמריקה הדרומית בתחילת המאה ה־16.‏ זמן קצר לאחר מכן,‏ כבש חימֶנֶס דה קֶסַדָה את שטחה של קולומביה בת ימינו.‏ כעבור מספר שנים,‏ ב־1558,‏ גילו הספרדים מכרה במוּזוֹ.‏ האמרלדים שנמצאו שם היו עוצרי נשימה באיכותם ובגודלם.‏

חיש מהר השתלטו הספרדים על המכרה ושיעבדו את האוכלוסייה המקומית.‏ הם כפו על המקומיים את העבודה המתישה והמסוכנת של כריית אבני החן.‏ בתוך כמה שנים הציף את אירופה זרם אדיר של אמרלדים גדולים וכמעט נטולי פגמים.‏ אבנים רבות הגיעו לידיהם של העותומאנים,‏ השַחים הפרסיים ואף לידי בית המלוכה ההודי.‏ האבנים שפוסלו וגולפו בלטו באוספי עדיים רבים,‏ יקרים לאין ערוך.‏

אבטחה קפדנית אך לא יעילה

האנשים העניים ביותר בעולם כיום מלקטים בכאב לב אבני חן אלה מאדמה קשה וסרבנית.‏ העיתונאי פרד ווֹרד ציין לגביהם:‏ ”‏אחת האירוניות הגדולות שבסחר באמרלד היא שרוב האנשים שמוצאים את האבנים אינם יכולים אף לחלום על כך שיצברו די כסף לענוד אחת מהן”‏.‏ כמעט בלתי אפשרי לעמוד בפיתוי להטמין ולהבריח אבנים,‏ ולכן מופעלת ברוב המכרות אבטחה פנימית.‏ שומרים נושאים מקלעים ועוקבים אחר כל תנועה של הכורים,‏ כשהם חופרים וחוצבים בעמל רב.‏

על אף אמצעים אלה,‏ טוענים בני־סמכא,‏ הסחר הלא חוקי נוגס נתח הגון בסחר האמרלדים.‏ ”‏לא מצהירים ולא משלמים מסים על רוב האמרלדים.‏ מעלימים אותם והם ’‏קבורים’‏ בשוק השחור העולמי.‏ כמעט כל אמרלד באיכות טובה מוברחת בזמן זה או אחר בהיסטוריה שלה”‏,‏ כותב נשיונל ג׳יאוגרפיק‏.‏

קונה,‏ זהירות!‏

מאופי היווצרותם של גבישי האמרלד,‏ יש בהם הרבה פגמים טבעיים פנימיים הקרויים תכלילים.‏ כאשר התכלילים מגיעים לשטחה החיצוני של האבן הם נראים כסדקים,‏ המקלקלים את גימורה ומפחיתים משמעותית מערכה.‏ סוחרים נהגו להסוות פגמים חיצוניים אלה במשך מאות שנים.‏ הם השרו את אבני החן הנקיות והמלוטשות בשמן חם כגון שמן ארזים או שמן דקלים.‏ החימום משחרר את האוויר מבין הסדקים,‏ והשמן מחלחל פנימה לתוך האבן ומסתיר ביעילות את הפגמים.‏ אבנים אלה נמכרות לאחר מכן כאבנים באיכות גבוהה.‏ אך בתוך שנה־שנתיים השמן מתנדף ונחשפים הפגמים,‏ לתדהמתם ואכזבתם של הקונים.‏

אם בכוונתך לרכוש אמרלדים,‏ היזהר גם מפני חיקויים.‏ כבר בימי הביניים ליטוש וחיתוך של זכוכית ירוקה ליצירת חיקויים לאמרלד היה עסק מבוסס היטב.‏ במשך השנים אנשים תמימים רבים הולכו שולל וסברו שקנו אבנים אמיתיות,‏ בשעה שהיו בידיהם חיקויים.‏ נשיונל ג׳יאוגרפיק מציין:‏ ”‏לא רק הציבור נופל בפח אלא גם אנשי המקצוע”‏.‏ עם זאת,‏ גימולוגים בעלי מוניטין עורכים בדיקות המזהות בוודאות אבן אמיתית.‏

אף־על־פי שחמדנותו של האדם פגעה במידת מה בתדמיתם של האמרלדים,‏ הם עדיין אבנים יפות,‏ נדירות ויקרות,‏ פלא רב ערך של בריאת אלוהים.‏

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 25]‏

כל האמרלדים:‏ ;Ancient Egypt Gallery, Royal Ontario Museum S.R. Perren Gem and Gold Room, Royal Ontario Museum