הממשלה העולמית הנכנסת – מלכות אלהים

‏(‏חלק י״ב בסידרה)‏

פרק ט׳‏

ה”‏אות”‏ להתקרבותה של הממשלה העולמית

1,‏ 2.‏ (‏א)‏ מה מעיד על התקרבותה של הממשלה העולמית של אלהים?‏ (‏ב)‏ מה צריך להיעשות לפני ”‏הצרה הגדולה”‏?‏

מה רבה שמחתנו על ששלטון הממשלות הפוליטיות שבידי בני־תמותה,‏ לא־מושלמים,‏ עומד להגיע לקיצו!‏ בו בזמן ממשמשת ובאה הממשלה העולמית המושלמת שהבטיח אלהים לכונן.‏ כיום ניתן למצוא הוכחה לכך.‏ מאז שנת 1914 מתגלה לנגד עינינו ה”‏אות”‏ שאין לטעות בו,‏ המאשר עובדה זו.‏ לפני אלף ותשע־מאות שנה תיאר,‏ בהרחבה,‏ נביא גדול מדניאל את ה”‏אות”‏ לכך.‏ באפשרותנו לעמוד כיום על מלוא משמעותו,‏ אם אמנם מעוניינים אנו בכך.‏ מי שתיאר את ה”‏אות”‏,‏ התייחס לדברים שנובאו בדניאל י״ב‏.‏ בנבואתו החשובה אמר,‏ בין השאר,‏ לשנים־עשר תלמידיו על הר־הזיתים:‏

² ”‏ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים,‏ ואחרי־כן יבוא הקץ.‏ לכן,‏ כאשר תראו את השיקוץ המשומם,‏ הנאמר על־פי דניאל הנביא,‏ עומד במקום קדוש – על הקורא להבין – אזי הנמצאים ביהודה,‏ שינוסו אל ההרים.‏ מי שעל הגג,‏ אל יירד לקחת חפצים מביתו.‏ ומי שבשדה,‏ אל יחזור לקחת את בגדו.‏ ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם!‏ ברם,‏ התפללו שלא תהיה מנוסתכם בחורף,‏ אף לא בשבת,‏ כי תהיה אז צרה גדולה אשר לא היתה כמוה מראשית העולם ועד עתה,‏ אף לא תהיה כמוה.‏ ואילולא קוצרו הימים ההם לא היה ניצל כל בשר,‏ אך למען הבחירים יקוצרו הימים ההם.‏”‏ – מתי כ״ד:‏14–22;‏ מרקוס י״ג:‏14–20‏.‏

3.‏ מתי נמלטו המשיחיים תושבי יהודה וירושלים מן ה”‏מקום קדוש”‏?‏ מדוע?‏

³ במאה הראשונה לספירה היוו ירושלים והיכל יהוה המפואר,‏ את ה”‏מקום קדוש”‏.‏ יהודה היתה מחוז רומי,‏ וירושלים שימשה עיר־הבירה הדתית.‏ ”‏השיקוץ המשומם”‏,‏ שעליו דובר בדניאל י״ב:‏11‏,‏ היו ציבאות רומא,‏ המעצמה העולמית הששית בנבואות המקרא.‏ לאחר מיתקפה צבאית אלימה,‏ עמד לזמן מה ”‏השיקוץ המשומם”‏ דאז ”‏במקום קדוש”‏,‏ בסתיו של שנת 66 לספירה.‏ המשיחיים שישבו בירושלים ראו בכך אות־אזהרה.‏ לכן,‏ לאחר ש”‏השיקוץ המשומם”‏ נסוג זמנית מן העיר,‏ נמלטו המשיחיים שהוזהרו מבעוד מועד,‏ מן ה”‏מקום קדוש”‏ שנדון לכליה.‏ רבים מן הנמלטים נסו ”‏אל ההרים”‏ שבמחוז הרומי של עבר־הירדן (‏פריאה)‏.‏

4.‏ אילו דברים שנובאו על הדור ההוא,‏ אכן התממשו?‏

⁴ טוב עשו אותם משיחיים תושבי יהודה וירושלים,‏ משום שכעבור ארבע שנים חזר ”‏השיקוץ המשומם”‏.‏ הוא זרע שממה בכל מחוז יהודה והכתיר את נצחונו בכך שהחריב את ירושלים ואת בית־המקדש ,‏ ב”‏צרה גדולה”‏ שזיעזעה את היהודים שבתחומי האימפריה הרומית ומחוצה לה.‏ המשיחיים שהיו במקום מבטחים מחוץ ליהודה,‏ ניצלו עקב כך מחורבן ירושלים בשנת 70 לספירה.‏ לא ”‏כל בשר”‏ בירושלים הושמד,‏ אך שארית היהודים שנותרו בחיים בעיר המורדת,‏ נלקחו בשבי בידי הרומאים.‏ אותו דור לא פעל,‏ איפוא,‏ לאור ה”‏אות”‏ שעליו ניבא המשיח.‏ הוא ניבא שהדור ההוא יחזה על בשרו מלחמות,‏ רעב,‏ מגיפות,‏ רעידות־אדמה,‏ רדיפת משיחיים,‏ הפקרות,‏ הטפת בשורת המלכות ברחבי תבל,‏ ועמידת ”‏השיקוץ המשומם”‏ ב”‏מקום קדוש”‏.‏ כל הדברים הללו אכן באו על הדור ההוא כ”‏אות”‏ לסיומו הממשמש ובא של סדר־הדברים היהודי דאז.‏ – מתי כ״ד:‏3–22;‏ לוקס כ״א:‏10–23‏.‏

שיא ה”‏אות”‏ בן־זמננו קרוב

5.‏ מדוע לא באה ממשלתו העולמית של אלהים מיד בעקבות חורבן ירושלים?‏

⁵ אך,‏ האם בעקבות חורבן ירושלים ב־70 לספירה,‏ החלה לשלוט הממשלה העולמית של אלהים,‏ שבידי ישוע המשיח,‏ צאצא דוד המלך ויורש כסאו?‏ לא!‏ האימפריה הרומית המשיכה בשלטונה בתור המעצמה העולמית הששית והמשיכה להתרחב ולהתעצם בימי הקיסר טריאנוס.‏ ”‏עתות הגויים”‏,‏ שארכו 520,‏2 שנה,‏ המשיכו את מהלכן עד שהסתיימו ב־1914.‏ פני ההסטוריה תאמו,‏ איפוא,‏ בדיוק את שחזה ישוע מראש:‏ ”‏בחרב יפלו ויוגלו אל כל הגויים,‏ וירושלים תהיה מירמס לגויים עד אשר יימלאו עתות הגויים.‏”‏ (‏לוקס כ״א:‏24‏)‏ הופעת המעצמה העולמית השביעית של עמי־הגויים צפויה היתה בעתיד,‏ בדמות המעצמה האנגלו־אמריקנית הכפולה,‏ החל משנת 1763.‏ היא עודנה פועלת,‏ והחברה האמריקנית במעצמה כפולה זו חגגה את יובל המאתיים לעצמאותה ב־4 ביולי,‏ 1976.‏ מאורע זה התקיים קרוב לששים־ושתיים שנה לאחר שהסתיימו ”‏עתות הגויים”‏ בשנת 1914.‏

6.‏ אילו עמים מסרבים להכיר במלכות אלהים המיוסדת מחדש?‏

⁶ אך,‏ לא רק ארצות־הברית של אמריקה וחבר־העמים הבריטי,‏ אלא כל שאר עמי הגויים מסרבים להכיר במלכות המשיח,‏ שעל היווסדותה הוכרז בפניהם השכם והערב.‏ – חזון־יוחנן י״ב:‏1–5‏.‏

7.‏ עד מתי ינהג המשיח בסבלנות עם האומות המתנגדות?‏

⁷ ה”‏נוכחות”‏ (‏ביוונית,‏ פארוסיה)‏ של המשיח בהדר מלכותו,‏ הינה עובדה קיימת מאז שנת 1914!‏ עד מתי ינהג המלך המשיח,‏ המוכתר,‏ בסבלנות לאור התנגדותן המלוכדת של הממשלות הפוליטיות הארציות,‏ עתה,‏ משפג תוקף הרשות שניתנה להן לשלוט בלא התערבותו של אלהים?‏ לא עוד זמן רב,‏ אם נשפוט על־פי הפרטים המרכיבים את ’‏אות נוכחותו של המשיח ושל סיום סדר־הדברים,‏’‏ שנחזה מראש.‏ – מתי כ״ד:‏3‏,‏ ע״ח.‏

8.‏ אל מי מתייחסת המלה ”‏דור”‏ שבמתי כ״ד:‏34‏?‏

⁸ המשיח התכוון לדורנו אנו,‏ וכן לדור היהודים שחיו בימיו,‏ באמרו:‏ ”‏אמן,‏ אומר אני לכם,‏ שלא יעבור הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה.‏ השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברו.‏”‏ – מתי כ״ד:‏34,‏ 35‏.‏

9.‏ בהתגשמות מה כבר ראה ”‏הדור”‏ מאז 1914?‏

⁹ אם כן,‏ מה עוד צפוי לנו,‏ בני הדור הזה?‏ שהרי ראינו,‏ שמענו וחזינו על בשרנו את המלחמות הבינלאומיות,‏ הרעב,‏ המגיפות,‏ רעידות־האדמה,‏ הרדיפות הכלל־עולמיות של עדי־יהוה,‏ התגברות הפשע,‏ העובדה שאהבת האלהים פגה אצל רבים,‏ והטפת ”‏הבשורה הטובה”‏ מפי עדי־יהוה מאז 1914.‏ עברנו כל זאת בקנה־מידה גדול בהרבה מזה של ”‏דור היהודים”‏ שחיו לפני אלף ותשע־מאות שנה.‏ היינו עדים להסרת ”‏התמיד”‏ של עבודת יהוה במשך מלחמת־העולם הראשונה,‏ כתוצאה מן הרדיפות שהתרגשו ובאו על עובדי יהוה מידי האומות הלוחמות.‏ ראינו,‏ כמו־כן,‏ כיצד הונח ”‏השיקוץ המשומם”‏ על־ ידי הקמת התחליף האנושי למלכות אלהים שבידי המשיח,‏ עם ייסוד חבר־הלאומים ב־1919 ויורשו,‏ אירגון האומות המאוחדות,‏ ב־1945.‏ (‏מתי כ״ד:‏4–15;‏ דניאל י״ב:‏11‏)‏ מה,‏ אם כן,‏ יראה בקרוב ”‏הדור הזה”‏?‏

10–12.‏ מה מנבא הכתוב במתי כ״ד:‏23–31 לגבי ”‏הדור”‏ הנוכחי?‏

¹⁰ בדלגו על מאות השנים שחלפו מאז המאה הראשונה לספירה,‏ עבר ישוע המשיח מן ”‏הצרה הגדולה”‏ של חורבן ירושלים ב־70 לספירה,‏ עד לתקופתנו המכרעת,‏ הלא היא ’‏עת הקץ’‏.‏ (‏דניאל י״ב:‏4‏)‏ וכה אמר:‏

¹¹ ”‏אם יאמר לכם איש בעת ההיא,‏ ’‏הנה פה המשיח’‏ או ’‏הנהו שם’‏,‏ אל תאמינו,‏ כי יקומו משיחי־שקר ונביאי־שקר ויתנו אותות גדולים ומופתים כדי להתעות,‏ אם אפשר,‏ גם את הבחירים.‏ הנה מראש אמרתי לכם.‏ לכן,‏ אם יאמרו לכם ’‏הנהו במדבר’‏,‏ אל תצאו;‏ ’‏הנהו בחדרי חדרים’‏,‏ אל תאמינו;‏ כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב,‏ כן יהיה בואו [‏נוכחותו,‏ פארוסיה]‏ של בן־האדם.‏ במקום שהגוויה נמצאת,‏ שם ייקבצו הנשרים.‏

¹² ”‏מיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו,‏ הכוכבים יפלו מן השמים וכוחות השמים יזדעזעו.‏ אז ייראה אות בן־האדם בשמים ואז יספדו כל משפחות הארץ ויראו את בן־האדם בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב.‏ והוא ישלח את מלאכיו בשופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות,‏ מקצות השמים עד קצותם.‏”‏ – מתי כ״ד:‏23–31;‏ מרקוס י״ג:‏21–27‏.‏

13.‏ מה מוכיח לנו ששארית ”‏הבחירים”‏ נמצאת עימנו כיום?‏

¹³ ”‏הבשורה הטובה של המלכות”‏,‏ עליה נובא במתי כ״ד:‏14‏,‏ אכן הוכרזה מאז 1919 קבל־עם־ועדה,‏ ”‏בשופר גדול”‏,‏ מפי שארית ”‏בחיריו”‏ בני־זמננו.‏ ככל שיגדל מספר ”‏הבחירים”‏ המתקבצים מארבע כנפי־תבל (‏”‏מארבע הרוחות”‏)‏,‏ כן יגבר ויתפשט קול שופר ”‏הבשורה הטובה”‏.‏ יש בעובדה זו כדי להוכיח ש”‏הבחירים”‏,‏ המועמדים לשלטון במלכות השמים,‏ נמצאים עימנו ב’‏עת הקץ’‏ הזאת.‏ אמת,‏ אין אנו רואים בגלוי את המלאכים המקבצים אותם,‏ אך אגו נוכחים בתוצאת פעולת המלאכים,‏ המתאימה לרצון ”‏בן־האדם”‏ שזכה לתפארת.‏ שארית ”‏הבחירים”‏ הנקבצים גרמו לכך שיראו וישמעו אותם,‏ על־ידי השתתפותם בפעילות ההטפה בפומבי ומבית לבית.‏

14.‏ אל מה קיבצו המלאכים את ”‏הבחירים”‏?‏

¹⁴ אך,‏ הם לא קובצו בהדרכת המלאכים אל מקום אחד,‏ או אל ארץ מסוימת.‏ הם נתקבצו לידי אחדות מחשבה ופעולה חובקת־עולם בהתאם לכתבי־הקודש,‏ ההולכים ומתבהרים,‏ והם מתאספים דרך־‏קבע בקהילותיהם – אם בבתים פרטיים ואם באולמי־המלכות.‏ אפילו אם ממשלות עוינות מטילות איסור על פעילותם,‏ הם ממשיכים להתכנס יחדיו בתנאי מחתרת,‏ כדי לבנות איש את אמונת אחיו וכדי להתארגן להטפת ”‏הבשורה הטובה”‏.‏ בחגיגת יום־הזיכרון למות המשיח בי”‏ד בניסן,‏ הם משתתפים מדי שנה בנטילת המצה והיין הסמליים.‏ ב־11 באפריל (‏י״ד בניסן)‏,‏ שנת 1979,‏ חגגו 727,‏9 מן ”‏הבחירים”‏ את המאורע ונטלו מאותם סמלים.‏

15.‏ להופעת איזה ”‏אות”‏ מצפים כיום חברי השארית המקובצת?‏

¹⁵ ”‏הבחירים”‏ הנאמנים הללו מצפים ל”‏אות בן־האדם”‏ בשמים,‏ לכשיבוא בתפקיד המוציא־לפועל של משפט אלהים,‏ כדי להשמיד את כל העמים הממשיכים להתנגד למלכותו המשיחית על העולם כולו.‏ אין פלא,‏ איפוא,‏ שכאשר יפגין את נוכחותו על־ידי פעולת ההשמדה,‏ יהא זה כאילו אכן ראו אותו ”‏בא עם ענני השמים בגבורה ובכבוד רב”‏.‏ תהיה להם סיבה טובה ’‏לספוד’‏ על כך.‏ – מתי כ״ד:‏30;‏ חזון־יוחנן א׳:‏7‏.‏

הלקח שיש ללמוד עתה

16.‏ מה מדגים כיצד יכולים אנו לדעת שהוא ”‏קרוב בפתח”‏?‏

¹⁶ כולנו מעוניינים,‏ או לפחות צפוי שנהיה מעוניינים,‏ לדעת באם שיא ההתפתחויות הללו יתחולל בימינו.‏ כיצד נוכל להבחין בזאת ולהדריך את עצמנו כראוי?‏ כדי להאיר את עינינו כיום,‏ המשיך ישוע לנבא על ”‏סיום סדר־הדברים”‏ הזה ואמר לשנים־עשר שליחיו:‏ ”‏לימדו את המשל מן התאנה:‏ כאשר ענפיה מתרככים והעלים צצים,‏ יודעים אתם שהקיץ קרוב.‏ כן גם אתם,‏ בראותכם את כל אלה,‏ דעו כי קרוב הוא בפתח.‏ אמן,‏ אומר אני לכם,‏ שלא יעבור הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה.‏ השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברו.‏”‏ – מתי כ״ד:‏32–35‏;‏ השווה ללוקס כ״א:‏27–33‏.‏

17.‏ מה עושים ויודעים אלה שראו את התחלת הדברים הללו?‏

¹⁷ אלה מן ”‏הבחירים”‏ החיים כיום,‏ ואשר היו עדים לפרוץ מלחמת־העולם הראשונה ב־1914,‏ עדיין זוכרים עד כמה שמחו ’‏כראותם את כל אלה’‏.‏ הם ידעו היטב שהמשיח,‏ שהוכתר לא מכבר,‏ ”‏קרוב בפתח”‏ לקראת הוצאתו לפועל של גזר־הדין האלוהי נגד עולם מושחת זה.‏ הם חשו התרוממות הרוח,‏ בידעם ש”‏קרבה מלכות האלהים”‏ כדי ליטול לידה את מלוא רסן השלטון על העולם ולכהן כממשלה עולמית.‏ הם לא עייפו משמוע שוב ושוב,‏ במהלך למעלה מששים השנים שחלפו,‏ שמלכות אלהים ’‏קרובה בפתח’‏.‏ תיזכורת זו לא איבדה לגביהם מטעמה ומתוקפה,‏ ואף לא מכוחה המדרבן.‏ הם יודעים אל־נכון שהם שייכים ל”‏דור”‏ שראה את התחלת הדברים האלה ב־1914,‏ בתום ”‏עתות הגויים”‏,‏ ומאמינים בהבטחת ישוע שאותו ה”‏דור”‏ יחזה גם בסוף הסימנים המשמעותיים הללו,‏ שיגיעו לשיאם בנצחונה המכריע של המלכות,‏ שתפרוש כנפיה על הכול.‏

18.‏ האם כוונת אזהרתנו היא,‏ להפחיד את האנשים לעשות את הדבר הנכון?‏

¹⁸ שואה עולמית,‏ שתפגע באנשים ובמוסדות רבים לאין־שיעור משעשה המבול שבימי נוח,‏ מתרגשת ובאה על ”‏עולם של רשעים”‏ זה.‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏5‏)‏ מן הראוי שהדבר יחדור היטב לתודעתם של ”‏הבחירים”‏ ושל כל אלה המשתוקקים לממשלה עולמית מושלמת,‏ שתשלוט בצדק.‏ אין הכוונה לזרוע בלב האנשים פחד־שווא,‏ כשם שעשתה האמונה מחללת־השם ב”‏עינויי תופת נצחיים של אש וגפרית”‏,‏ על־מנת לאלצם להמיר את דתם ולהשתייך לכנסיה כלשהי.‏ שהרי לא רק החיים עצמם עומדים על הכף,‏ אלא גם חיי־הנצח של האנשים הנתונים־בסכנה,‏ וכ’‏צופים’‏ שנתמנו מטעם אלהים,‏ חובה על ”‏הבחירים”‏ להזהיר את ישרי־הלב ושוחרי־הצדק.‏ (‏יחזקאל ג׳:‏17–21;‏ ל״ג:‏6–20‏)‏ אין הם מעוניינים להתרשל במילוי אחריותם כלפי אלהים.‏ שהרי אין הם ממלאים את חובתם זו,‏ שאליה הם מתייחסים ברצינות,‏ מתוך הפחדה עצמית.‏ מגמתם היא להוכיח את אהבתם לאלהים ולרעיהם בני־האדם,‏ ובמיוחד לאחיהם לאמונה.‏

19,‏ 20.‏ האם רצה המשיח שאזהרתו לשליחיו תהיה לשווא?‏

¹⁹ המשיח עצמו לא הטיף וניבא לשווא.‏ הוא לא רצה שאזהרתו תיפול על אזניים אטומות,‏ כשאמר לתלמידיו:‏ ”‏אבל את היום ההוא והשעה אין איש יודע,‏ גם לא מלאכי השמים וגם לא הבן,‏ אלא האב לבדו.‏ כימי נוח כן יהיה בואו [‏נוכחותו,‏ ע״ח]‏ של בן־האדם.‏ כמו שבימים קודם למבול היו אוכלים ושותים ומתחתנים עד היום [‏!‏]‏ שנכנס נוח לתיבה,‏ ולא ידעו עד שבא המבול וסחף את הכל,‏ כך יהיה גם בואו של בן־האדם.‏ אותה עת יהיו שניים בשדה,‏ אחד יילקח ואחד ייעזב;‏ שתיים טוחנות בריחיים – אחת תילקח ואחת תיעזב.‏ על־כן עימדו על המשמר,‏ כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם.‏

²⁰ ”‏וזאת דעו:‏ אילו ידע בעל־הבית באיזו אשמורה יבוא הגנב,‏ היה שוקד ולא מניח לו לחדור לביתו.‏ לכן הייו מוכנים גם אתם,‏ כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן־האדם.‏”‏ – מתי כ״ד:‏36–44

21.‏ אילו שאלות וטיעונים מעורר המשל של ישוע?‏

²¹ האם המשל על ”‏בעל הבית”‏ משמעו,‏ שאם הוא יגלה לנו,‏ כיום,‏ את היום והשעה בהם יבוא,‏ הוא יבטיח שימצא את כולנו ערים ועומדים על המשמר?‏ האין צורך שיודיע לנו מראש על היום והשעה המדויקים?‏ שהרי כך מנהלים אנו את העניינים כיום:‏ אנו מוסרים למקבלי פנינו הודעה מוקדמת על בואנו,‏ כדי שיתכוננו כראוי,‏ ולא יופתעו ויבואו במבוכה.‏

22.‏ מדוע אין המשיח נותן הודעה מוקדמת על מועד בואו?‏

²² אך,‏ לא כך לגבי המשיח.‏ שהרי תלמידיו הם בעצם רכושו,‏ עבדיו שנקנו.‏ הוא חפץ שיתעניינו כל העת במועד בו יבוא לשפוט,‏ ושיגישו לו את שירותם באהבה דרך־קבע.‏ אין הוא רוצה שיהיו חנפים ומתחסדים,‏ ויעמידו פנים,‏ ממש סמוך להגעתו,‏ כאילו היו פעילים ללא־הרף בשירותו.‏ על־ידי שאין הוא מודיע להם מראש את המועד המדויק של בואו,‏ הוא מעמיד את אהבתם וצייתנותם של תלמידיו במבחן תמידי.‏ האמנם הם מעוניינים במלכותו בכנות ומתכוננים תמיד לקראת חלקם בממשלתו העולמית?‏

או שמא הם מקדישים מזמנם להתערבות בענייני העולם הזה,‏ כגון בענייניו הפוליטיים?‏ המלך המשיח מתעב שירות פושר,‏ שירות בחצי־לב.‏ אין הוא מעוניין בחנפים במלכותו.‏

23,‏ 24.‏ אילו משלים של ישוע מדגישים את הנקודה שנזכרה לעיל?‏

²³ נקודה חשובה זו מודגשת במשל של ישוע המשיח על ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ ועל ”‏העבד הרע”‏,‏ משל שנתן מיד לאחר שהאיץ בתלמידיו ’‏להיות מוכנים’‏ תמיד.‏ (‏מתי כ״ד:‏45–51‏)‏ גמול רב מצפה לתלמידי המשיח שיוכיחו שהם עבדים נאמנים,‏ נבונים

ואוהבים,‏ המסורים ללא־פשרות לנוהלי ממשלתו העולמית המובטחת.‏ אף שאין הם משרתים אותו רק בעבור הגמול,‏ הרי שהוא מבטיח שיגמול להם מתוך הערכה.‏ הרוצים אנו בגמול מעין זה?‏ זוהי הברירה העומדת בפנינו,‏ לעומת עונש על אי־נאמנות.‏

‏(‏לוקס י״ב:‏35–46‏)‏ האין אנו מעוניינים בשכר על נאמנותנו,‏ מתוך אהבה למלכו המשוח של יהוה?‏

אם תשובתנו חיובית,‏ הבה נעשה את שאומר לנו המלך המשיח:‏

²⁴ ”‏את אשר אני אומר לכם אומר אני לכול:‏

עימדו על המשמר!‏”‏ – מרקוס י״ג:‏32–37;‏ לוקס כ״א:‏36‏.‏

25.‏ אם כן,‏ מה עלינו להציב תמיד לנגד עינינו,‏ ומדוע?‏

²⁵ הבה נציב תמיד לנגד עינינו את ה”‏אות”‏ שניתן להבחין בו מאז שנת 1914.‏ (‏מתי כ״ד:‏3‏)‏ הבה ימריצנו הדבר לעמוד כל העת על המשמר,‏ שכן הממשלה העולמית המשיחית ממשמשת ובאה!‏

‏(‏המשך יבוא)‏