למה התכוון האיש החכם?
אין פטור ממלחמת המוות
קיימת מלחמה שאין בידי האדם להשתחרר ממנה. המלך שלמה כתב על כך: ”אין אדם שליט ברוח [כוח־החיים], לכלוא את הרוח, ואין שלטון ביום המוות, ואין מישלחת [שילוח, שיחרור] במלחמה, ולא ימלט רשע את בעליו.” – קהלת ח׳:8.
האדם חסר אונים בהגיע שעת מותו. ככל שינסה,
לא יוכל לרסן, או לכלוא את הרוח, כדי שכוח־החיים יישאר בתוך תאי גופו וימשיך לכלכל את שלהבת חייו. לאנשים בני־תמותה אין ”שלטון” או שליטה על יום המוות. שום מאמצים אנושיים אינם יכולים לפטור את האדם מן המלחמה האכזרית שהאויב ”המוות” מנהל נגד הכל. (רומיים ה׳:14) אין האדם מסגל אפילו לדאוג למחליף כדי לקבל חופשה מן המוות. מחבר־התהלים כתב בהשראת אלהים: ”אח לא פדה יפדה, איש לא יתן לאלהים כופרו – ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם – ויחי עוד לנצח, לא יראה השחת.” (תהלים מ״ט:8–10) הרשעים עשויים, במהלך חייהם, להתחמק מעונש. אך, שום תחבולה ושום מזימה לא יוכלו למלט אותם מן המוות.
כיצד להתמודד עם עולם לא־מושלם
בעולם הזה, הרחוק מלהיות מושלם, עלולים אנו להיתקל בתופעות רבות שיטרידו את שלוותנו. יתכן שאנו רואים ש’צדיק ורע לו, רשע וטוב לו’. מה נעשה על־מנת שלא להתמלא מרירות על כך?
המלך שלמה, שנכנס לעובי הקורה בנושאים שונים, מספק לנו חומר מועיל למחשבה: ”אשר אין נעשה פתגם [פסק־דין] מעשה הרעה מהרה, על־כן מלא לב בני־האדם בהם לעשות רע. אשר חוטא עשה רע מאת [מאה פעמים] ומאריך לו, כי גם יודע אני, אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו. וטוב לא יהיה לרשע, ולא יאריך ימים, כצל, אשר איננו ירא מלפני אלהים.” – קהלת ח׳:11–13.
כפי שציין שלמה בפסוקים אלה, לעתים אין אוכפים את הצדק האנושי, ובתי־הדין של בני האדם עלולים לפעול באיטיות מכאיבה ואף לזלזל בהבאת הרשע על עונשו. ומאחר שאין הרשעים נענשים על מעשיהם הרעים, הם עלולים לחשוב שתמיד יוכלו להתחמק מעונש, ויתמידו בדרכם הרעה. אך, אין רישעתם מביאה להם גמול. חייהם חולפים ביעף, ”כצל”’ ואף תחבולה לא תעזור להם להאריך אותם. מאידך גיסא, ידם של הצדיקים לא תהיה לנצח על התחתונה. אמת, אחרים עלולים להקשות עליהם את החיים. אך, בכל זאת צומחת להם טובה מכך שהם יראים את בוראם ומכבדים אותו. מצפונו של הצדיק יישאר נקי, והוא ימצא שלווה וסיפוק בעשיית הטוב. ואם יהיה נאמן עד מותו, יוקם לתחייה. לכן, בסופו של דבר, הכל ”יהיה טוב” ליראי יהוה אלהים.
אם האדם סמוך ובטוח שהאל העליון ישלם שכר ליראיו, הוא לא יתמרמר בראותו את הדברים הבאים שמתאר שלמה: ”יש הבל אשר נעשה על הארץ, אשר יש צדיקים אשר מגיע אליהם [בא עליהם] כמעשה הרשעים, ויש רשעים שמגיע אליהם כמעשה הצדיקים; אמרתי שגם זה הבל.” (קהלת ח׳:14) אין להאשים את יהוה אלהים על אי־הצדק הזה. זהו ”הבל אשר נעשה על הארץ” – תופעה שאנשים לא־מושלמים אחראים לה. לעתים נובע הדבר משחיתותם של בעלי־המישרות, ויש שהוא נובע מאי ידיעת חוקי אלהים הנעלים’ שבמקרא, או מאי הערכתם.
האיש ירא־האלהים לא ירשה לאי־הצדק שבעולם הזה לפגום בשמחת־החיים שלו. הוא מכיר בכך, שאין ביכולתו לשנות דברים שאלהים גילה כלפיהם סובלנות עד עתה. הוא ינהג, איפוא, בהתאם לדברי שלמה: ”ושיבחתי אני את השמחה, אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח, והוא ילוונו בעמלו ימי חייו, אשר נתן לו האלהים תחת השמש.” (קהלת ח׳:15) אם כן, הדרך הטובה ביותר היא שהאדם ימשיך לירוא את אלהים, ויחד עם זאת ימצא סיפוק בעמלו וייהנה הנאה בריאה ממאכל ומשקה. אם יכעס וידאג על כל מעשי־העוול הנעשים בעולם הזה, הוא ירגיש רק תיסכול, והדבר יגרע מהנאתו מן החיים. הדבר עלול להרוס את רוחניותו ואת אושרו. הכעס והמרירות לא יקרבו את הגאולה שיביא אלהים, כאשר יחסל את סדר־הדברים הזה ויכונן במקומו עולם חדש – תהלים ל״ז:5–7.
יתרה מזאת: שום טובה לא תצמח לאדם מכך שינסה למצוא נוסחה, שתסביר בפרטי פרטים מדוע הדברים קורים כפי שהם קורים בעולם הזה. המלך שלמה החכם, ואחרים בימי־קדם, בחנו בחינה מדוקדקת את ענייני האנושות. אך, איש מהם לא הצליח לקבוע כללים מדוייקים, לפיהם ניתן יהיה לדעת למה לצפות בכל מקרה. שלמה ציין: ”כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את העניין אשר נעשה על הארץ, כי גם ביום ובלילה שינה בעיניו איננו רואה. וראיתי את כל מעשה האלהים, כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש, בשל אשר יעמול האדם לבקש ולא ימצא, וגם אם יאמר החכם לדעת, לא יוכל למצוא.” – קהלת ח׳:16, 17.
שים לב, ששלמה התייחס לדברים המתרחשים בקרב האנושות כאל ”מעשה האלהים”. ניתן לומר זאת, משום שהכל קורה ברשותו, ועקב סובלנותו אך לא בגלל שאלהים יוזם, תומך או מסכים עם הנעשה. אף אם ידיר האדם שינה מעיניו, הוא לא יוכל לרדת לעומק כל הדברים שעושה אלהים, ושאותם הוא סובל, בתהליך הגשמת מטרתו הנאדרת.