‏”‏כולם בחכמה עשית”‏

אם כלי־אבן פשוטים מוכיחים שמישהו עיצב אותם,‏ האין יצורים חיים,‏ בעלי מורכבות מסובכת בהרבה,‏ מעידים על קיום בורא חכם ורב־און?‏

במקום בו היתה מפולת הרים,‏ אנו מצפים למצוא אבנים וסלעים פזורים בעירבוביה למרגלותיהם.‏ לא היינו מאמינים למראה עינינו,‏ אילו נפלו הסלעים על הקרקע בצורת בית־מגורים נאה,‏ שכן בית דורש תיכנון ועבודה תכליתית.‏ ואין תיכנון בלעדי מתכנן,‏ או עבודה תכליתית בלא פועל בר־דעת.‏ הדבר תואם את שנאמר בכתבי־הקודש:‏ ”‏הן כל בית יש לו בונה.‏”‏ – עברים ג׳:‏4‏.‏

מדען חופר באדמת כדור־הארץ ומוצא אבן סגלגלה וחלקה,‏ שחריץ סובב את מרכזה.‏ אין לו כל ספק שאדם פרימיטיבי הוא אשר עיצב אותה.‏ הוא משוכנע שהיא היתה מחוברת למקל באמצעות רצועת־עור,‏ ושימשה כפטיש או ככלי־נשק.‏ באופן דומה,‏ הוא מוצא אבן שטוחה,‏ בעלת קצה מחודד,‏ והוא בטוח שיצר אותה איש מ”‏תקופת האבן”‏ כדי שתשמש לו כסכין או כמגרד.‏ או שהוא מוצא חתיכה קטנה של אבן־צור חדה בצורת ראש־חץ,‏ והדבר משכנע אותו שהתקין אותה אדם כלשהו,‏ בתור חוד של חץ או חנית.‏ המדענים מסיקים,‏ שחפצים מעוצבים ובעלי מטרה מוגדרת אינם תוצאה של יד המקרה העיוור.‏

העבודה מעידה על מהותו של העובד.‏ מאחר שמכשירים וכלי־נשק אלה לא–משוכללים,‏ נחשבים עושיהם לאנשים פרימיטיביים,‏ משום שקופים אינם מייצרים כלי־נשק,‏ ואלה של האדם בן־זמננו מתוחכמים ביותר.‏ לכן,‏ המדען קובע שהאיש שיצר את כלי־האבן הוא מ”‏תקופת האבן”‏,‏ ומניח שהופעתו וכושרו השכלי הם במקום כלשהו בין הקוף לבין האדם בן־זמננו.‏ כיון שכך,‏ הוא רואה בעיני רוחו קוף־אדם שעיר,‏ שמוט־כתפיים,‏ נמוך־מצח וכבד־תנועה.‏ מוצריו של זה משקפים יתר מטרה ועיצוב מאשר המקל שאותו עשוי הקוף למצוא ולהשתמש בו.‏ אך,‏ הם נופלים בהרבה מן הכלים שיוצר האדם בן־זמננו.‏ המדען רואה את העובד דרך יצירותיו,‏ ושופט את כישוריו על־פי מוצריו.‏

הם מתכחשים להגיונם הם

אבך,‏ כשהדבר נוגע לצמחים ולבעלי־החיים המצויים בשפע על כדור־הארץ,‏ חוזרים בהם רוב המדענים מן המסקנה,‏ שתיכנון דורש מתכנן.‏ היצור החי הפשוט ביותר,‏ הוא בעל מורכבות גדולה לאין־ערוך מזו של כלי־האבן הפשוטים.‏ אפילו היצור החד־תאי אינו יכול להיחשב לפשוט.‏ שכן בתא היחיד הזה טמונה היכולת לבצע את כל תיפקודי הגוף,‏ שממלאים האיברים הרבים של בעלי־החוליות.‏ הוא מורכב ומסובך בפני עצמו.‏ ובכל זאת,‏ מדענים הדוגלים באבולוציה עומדים על דעתם,‏ שיצורים חיים מסובכים אלה צצו במקרה,‏ ללא מתכנן ויוצר.‏ בהשוואה ליצור החד־תאי המתהווה באופן ספונטאני,‏ מאליו,‏ יכולים כלי־האבן הפשוטים להיווצר בנקל כתוצאה ממפולת הרים,‏ או מפעולתם של מים זורמים,‏ ובית־מגורים יכול לקום על־נקלה עקב מפולת סלעים!‏

מדוע,‏ כשהדבר נוגע ליצירות המורכבות ביותר ביקום,‏ מתכחשים אנשי–מחשבה רבים לכלל ההגיוני שלהם,‏ היינו,‏ שעבודה תכליתית מלמדת על תכונותיו של עובד בר־דעת?‏ שמא הדבר נובע מדעה־קדומה רגשית?‏ המקרא תומך בכלל שלהם,‏ אלא שהם מתחמקים מלייחס אותו לקיומו של בורא.‏ לאחר שהוא מונה רשימה ארוכה של פלאי הטבע,‏ מציין תהלים ק״ד:‏24‏:‏ ”‏מה רבו מעשיך,‏ יהוה,‏ כולם בחכמה עשית.‏ מלאה הארץ קנייניך.‏”‏ למרות שלעולם לא יסכימו שיד המקרה העיוור היא שיצרה את כלי־האבן הפשוטים,‏ הם נחפזים להצביע עליה כמי שיצרה את האורגאניזם החד־תאי,‏ ולא אותו בלבד,‏ אלא את כל החי והצומח,‏ כולל האדם!‏ הם מסרבים לראות בפלאי הטבע את ידו של מתכנן ובורא היקום.‏ תן דעתך לכמה מן הפלאים הללו,‏ ובחן באם החכמה המשתקפת בהם שייכת ליד המקרה העיוור.‏

הקרקע שמתחת רגליך

ביום הבריאה השלישי אמר יהוה:‏ ”‏ותראה היבשה.‏”‏ (‏בראשית א׳:‏9‏)‏ הדבר סלל את הדרך להופעת צמחי היבשה.‏ ברם,‏ כדי שהצמחים ינבטו ויגדלו,‏ היה צורך בקרקע המופלאה.‏ ’‏מה כה מופלא בה?‏’‏ עשוי אתה לשאול.‏ האין היא מן הדברים המצויים ביותר על־פני כדור־הארץ?‏ אמנם כן,‏ אך הקרקע מהווה את אחד המשאבים החיוניים לקיום החיים,‏ וכיום מביעים דאגה מפני התפשטות איזורי הבצורת הממושכת ושטחי המדבריות,‏ ואובדן קרקע פורייה.‏ במקרים רבים נמשך הדבר אלפי שנים עד שסלעים הופכים לאדמה דשנה.‏ מתחולל בהם תהליך של בליה:‏ פטריות־עובש מתיישבות עליהם ונובטות,‏ ואחר־כך משלחות חוטים דקיקים הלוכדים אצות.‏ הפטריות והאצות מתמזגות ומאפשרות צמיחת חזזיות.‏ החזזיות צומחות על־פני הסלעים,‏ מפוררות אותם ויוצרות קרקע רדודה,‏ המהווה מקום מאחז לטחבים.‏ הטחבים חיים ומתים ויוצרים קרקע נוספת,‏ שיש בה כדי להזין שתילים.‏ הסחף מעביר את האדמה הזאת למקומות בהם היא מצטברת לעומק המתאים להזנת צמחים גבוהים יותר,‏ ולבסוף עצים.‏

לאחר שהצמחים משירים את עליהם ונובלים,‏ יוצרות מהם הבקטריות חומרי ריקבון,‏ וכך נוצרת קרקע עשירה בחומרים אורגאניים.‏ חיידקים מפרקים את החומרים האורגאניים למזון הפשוט הדרוש לצמחים.‏ למרות שרווח בפינו הביטוי ’‏קרקע מוצקה,‏’‏ הרי שאדמות רבות אינן מוצקות כלל,‏ משום שהן מליאות באוויר,‏ במים ובכל מיני צורות חיים.‏ אונקייה של קרקע מכילה חלקיקים,‏ שדי בהם כדי לכסות מישטח של 25 דונאם.‏ באיזור הממוזג,‏ עשויה מלוא הכפית אדמה להכיל למעלה מ־000,‏000,‏000,‏5 יצורים חיים!‏ כל אחד מהם בנוי בצורה מתוכננת ומדויקת להפליא,‏ וכולם כאחד נחוצים כדי ש”‏הארץ תתן יבולה”‏.‏ (‏יחזקאל ל״ד:‏27‏)‏ הקרקע איננה,‏ איפוא,‏ רק מקום למידרך כפות רגלינו.‏ בלעדיה לא היו קיימים חיים עלי אדמות!‏

ניווט שמעבר לתפישת אנוש

בהימלטן מקור החורף ובחפשן מזון למחיה,‏ נודדות ציפורים רבות.‏ כושר הניווט שלהן מדהים,‏ ועדיין מהווה בחלקו חידה לאדם.‏ כאשר מתחיל הקור בחצי־הכדור הצפוני,‏ כיצד יודעות הציפורים שאקלים חם יותר ומזון נמצאים דרומה,‏ ולאו דווקא מזרחה או מערבה?‏ ובשובן באביב,‏ מניין להן לדעת שעליהן לנדוד צפונה?‏ הורמונים שונים,‏ המופרשים אל דמן,‏ מנחים אותן בכך.‏ יש ציפורים הנודדות מאות ואפילו אלפי קילומטרים,‏ חזרה אל המקום ממנו פתחו בנדידתן הארוכה ששה חודשים לפני–כן.‏ סנונית–המים והחופמי עושים דרך שאורכה כ־500,‏6 קילומטר.‏ גוזלים שצימחו כנפיים,‏ חוצים את הדרך הזאת לבדם בפעם הראשונה בחייהם.‏ אפילו עד לימי־הביניים סירבו חוקרי־טבע להאמין שהציפורים נודדות,‏ ובדו מלבם הסברים שונים ומשונים לסיבת הופעתן והיעלמן באביב ובסתיו.‏ אך,‏ זמן רב קודם־לכן,‏ כבר במאה השביעית לפה״ס,‏ התייחס המקרא לנדידת הציפורים,‏ באמרו:‏ ”‏גם חסידה בשמים ידעה מועדיה:‏ ותור וסיס ועגור שמרו את עת בואנה.‏”‏ – ירמיהו ח׳:‏7‏.‏

אפילו לאחר שנדידת הציפורים הגדולות התקבלה על דעת חוקרי־הטבע,‏ עדיין נשמעה בפיהם הטענה,‏ שהציפורים הקטנות חוצות את האוקיינוס על־ידי ”‏הסעה”‏ על גבן של הגדולות מהן.‏ אך,‏ למשל,‏ הסבכי שחור־הראש,‏ כציפורים גמדיות רבות אחרות,‏ עושה זאת בכוחות עצמו.‏ הוא עוזב את אלסקה בסתיו,‏ נודד בשלבים עד לחוף של ניו־אינגלנד,‏ ממתין שם למזג־האוויר המתאים,‏ ממריא ועף על־פני האוקיינוס האטלנטי במשך שלושה עד חמישה ימים,‏ עד הגיעו אל החוף הצפוני־מזרחי של אמריקה הדרומית.‏ צא וחשוב:‏ ציפור זעירה זאת,‏ השוקלת כ־20 גרם בלבד,‏ עפה ימים רצופים,‏ ללא אתנחתא,‏ מעל לכ־800,‏3 קילומטרים של אוקיינוס!‏ איזה מחשב מופלא טמון בראשה,‏ המציין לה את המועדים,‏ מחשב לה את מיקום השמש,‏ נעזר בכוכבים ומוצא על־ידי נתונים אלה את היעד,‏ אפילו כשהשמים מעוננים!‏ המאמין אתה באמת ובתמים,‏ שיד המקרה העיוור היא שבראה את הסבכי הזעיר הזה?‏

מחקרים שנערכו בקשר עם יונים מבויתים העלו,‏ שקיים אמצעי ניווט נוסף המשמש ציפורים נודדות.‏ יונים,‏ שהוכנסו לתוך קופסה אפילה ונישאו כ־960 קילומטר הרחק מן השובך שלהם בדרכים עקלקלות,‏ חזרו אל ביתם כעבור יום אחד בלבד.‏ אם השמש זורחת,‏ משתמשים הם בחוש הניווט שלהם.‏ אך,‏ ביכולתם לחזור גם בימים מעוננים,‏ או במשך הלילה.‏ הם חשים בשדה המגנטי של כדור־הארץ ונעזרים בו לניווט.‏ בניסוי שנערך,‏ שוחררה להקת יונים.‏ מגנטים הוצמדו אל גב מחציתם,‏ דבר ששיבש את התועלת שבו.‏ ביום שמש חזרה הלהקה כולה בשלום.‏ אך,‏ ביום מעונן חזרו אותם יונים שמגנטים לא הוצמדו אל גבם,‏ בעוד שבעלי המגנטים סבבו סחור־סחור ללא מטרה.‏ במשך שנים רווחה סברה,‏ שאף יצור איננו מסוגל לחוש בשדה המגנטי של האדמה,‏ שכן הוא חלש ביותר.‏ כעת מצאו החוקרים,‏ כי חשות בו לא רק ציפורים,‏ אלא גם דבורות־הדבש.‏ ניסויים שנערכו לאחרונה העלו את האפשרות,‏ שמרגישים בו אפילו חלזונות מסוימים.‏

ברם,‏ הנדידה איננה מיוחדת רק לציפורים.‏ גם לווייתנים,‏ כלבי־ים,‏ צבי־מים,‏ צלופחים,‏ סרטנים,‏ דגים,‏ פרפרים ומיני ראמים עושים כן.‏ אך,‏ לגבי מספר בעלי–חיים אוהבי־נום,‏ עדיפה תרדמת החורף על־פני הימלטות מפני מוראות הקור.‏ למשל,‏ סנאי־האדמה המפוספס הקטן,‏ מדגים כמה מן השינויים הפיסיולוגיים המעניינים של בעלי־החיים הנרדמים בחורף.‏ חום גופו יורד לכדי מעלות ספורות בלבד מעל לטמפרטורה הנמוכה השוררת מחוץ למאורתו.‏ לבו פועם רק פעם או פעמיים לדקה.‏ כשהוא פעיל,‏ עשוי הסנאי הזה לנשום כמה מאות פעמים בדקה,‏ אך בתנומת־החורף הוא נושם נשימה איטית וממושכת רק אחת לחמש דקות.‏ בכל זאת,‏ דמו נשאר רווי חמצן,‏ ושריריו שבהם הוא ממעט להשתמש,‏ שומרים על כושרם.‏ מה קובע את החלטתו להירדם בסתיו ולהתעורר באביב?‏ לא רק מזג־האוויר.‏ חומר כימי המופרש אל דמו מתחיל את תהליך תרדמת־החורף,‏ וחומר כימי אחר גורם לו להתעורר.‏ בעזרת חומרים כימיים אלה הצליחו מדענים לגרום לבעלי־חיים מסוגו להתחיל בשנתם הארוכה בעיצומו של קיץ.‏

לנוכח פלאי־הבריאה הללו,‏ הודה איוב:‏ ”‏היגדתי,‏ ולא אבין:‏ נפלאות ממני,‏ ולא אדע.‏”‏ – איוב מ״ב:‏3‏.‏

יצירות גאוניות שונות

הזכורים לך כלי־האבן הפשוטים,‏ שלא יכלו להיווצר במקרה?‏ הרהר בהם לשם השוואה,‏ בשעה שאתה שוקל באם בעלי־החיים הבאים יכלו להיווצר מאליהם.‏

ודאי ידוע לך,‏ שהזיקית משרבבת את לשונה מספר סנטימטרים החוצה כדי ללכוד חרקים.‏ אך,‏ היודע אתה כיצד היא עושה כן?‏ בחלק האחורי של פיה קבועה במאוזן עצם בצורת־חרוט,‏ שהחוד שלה פונה קדימה.‏ בבסיסה מעוגנת לשון ארוכה וחלולה.‏ הלשון מקופלת כדפנותיו של אקורדיון ומכווצת סביב העצם,‏ בעזרת שרירים ארוכים.‏ בקצה הלשון ישנם שרירים־סוגרים,‏ המרוכזים בחוד העצם.‏ עיני הזיקית,‏ הדומות לצריח מסתובב,‏ נעות כל אחת לחוד,‏ עד שהן מאתרות חרק בטווח־השגה.‏ כעת השרירים הארוכים מהדקים בחוזקה את הלשון אל העצם,‏ כקפיץ לחוץ.‏ אזי השרירים־הסוגרים,‏ הנמצאים סביב חוד העצם החלקלקה,‏ נמתחים לפתע,‏ ובתוך כך מתרפים השרירים הארוכים הלוחצים את ה”‏קפיץ”‏,‏ והלשון משתרבבת החוצה.‏ החרק נדבק על קצה הלשון הדביק,‏ והלשון הארוכה והרפויה נמשכת אט אט פנימה.‏ פעולה זו דומה למה שעושה ילד,‏ כשהוא מעיף גלעיני מישמש או גרעיני אבטיח חלקלקים,‏ מבין האצבע והאגודל:‏ אלא שאצל הזיקית נשארת העצם החלקלקה במקומה,‏ וקצה הלשון המפעיל את הלחץ,‏ משתרבב החוצה.‏ אין ספק,‏ שתיכנון מזהיר מעין זה מעיד בהכרח על מתכנן.‏

החיפושית המפגיזה משתמשת בחומרי־נפץ כדי להרתיע טורפים.‏ שלושה חומרים כימיים המופרשים על־ידי בלוטות,‏ מאוחסנים בגופה בתוך מיכל.‏ כשמתקרב אויב,‏ נפתח שסתום והחומרים הכימיים עוברים לתא סמוך,‏ בעל דפנות חזקות.‏ שם הם מתפוצצים בעזרת אינזים ומתיזים עקב כך נוזל מזיק מתוך צריח,‏ היכול להסתובב לכל עבר לקראת המטרה.‏ החיפושית מסוגלת להפגיז שוב ושוב,‏ עשרות פעמים במספר דקות,‏ בהשמיעה בכל פעם קול נפץ דק.‏ האויב נסוג,‏ לעתים כשהוא משותק.‏ חיפושית זאת מצוידת,‏ איפוא,‏ במעבדה לייצור חומרי־נפץ,‏ ומשתמשת בהם ביעילות.‏ זהו מפעל קטן ומטיל־אימה לייצור פצצות!‏

לסביבונית,‏ שהיא חיפושית־מים,‏ יש עיניים כפולות־מוקד,‏ בעזרתן היא יכולה לראות מעל ומתחת לפני המים שבבריכה.‏ אך,‏ זוהי רק אחת מתכונותיה המופלאות.‏ היא מסוגלת לעופף,‏ לשחות בחתירה,‏ להלך על המים ולצלול.‏ בצלילתה,‏ היא נוטלת עימה בועת־אוויר המשמשת לה כריאה.‏ הבועה סופגת מן החיפושית פסולת של פחמן דו־חמצני,‏ פולטת אותו למים,‏ ובתוך כך מעבירה מן המים חמצן אל החיפושית.‏ יצור זעיר זה מסוגל להישאר שעות ארוכות מתחת לפני המים.‏ איבריה התחתונים של הסביבונית אטומים למים,‏ אך פלג־גופה העליון,‏ כולל החלק העליון של עיניה המורכבות,‏ משומן דרך־קבע בעזרת בלוטות,‏ למניעת חדירת מים.‏ היא מתרוצצת במהירות לכל עבר על־פני השכבה הדקה של המים,‏ ומותירה מאחוריה טבעות גלים.‏ כאשר הגלים הקטנים פוגעים בשפת הבריכה,‏ או בעצמים הצפים על־פני המים – לרבות חיפושיות אחרות,‏ או טרף למאכל – הם חוזרים אליה.‏ בעזרת שתי משושות הנוגעות במים,‏ קולטת הסביבונית את שידורם על הסובב אותה.‏ באופן זה היא תופשת מזון וגם נמנעת מלהתנגש במאות חברותיה,‏ המשוטטות אף הן במים הנה והנה ויוצרות גלים,‏ כשכל אחת קולטת את גליה היא.‏ מערכת זאת פועלת גם ביום וגם בלילה.‏ גלי־המים משמשים את הסביבונית באותו אופן שגלי־הקול משמשים את העטלף.‏ איזה מחשב טמון בראשה הזעיר!‏

‏”‏אין כל חדש תחת השמש”‏

אנשים מתבוננים בהישגים טכנולוגיים,‏ ומתמלאים הערצה כלפי ממציאים בני־אנוש.‏ אך,‏ כשהם מבחינים באותם העקרונות הפועלים ביעילות אצל יצורים חיים,‏ הם טוענים שאלה נוצרו במקרה.‏ למען האמת,‏ רוב הממציאים אינם אלא חקיינים.‏ הם אינם מחדשים דבר,‏ כשם שאמר שלמה:‏ ”‏אין כל חדש תחת השמש.‏”‏ (‏קהלת א׳:‏9‏)‏ בספר Bionics (‏ביוניקה)‏,‏ מאת דניאל הלסי הבן,‏ נאמר בעמוד 19:‏

‏”‏מטוס מסחרי ניבנה עם כנף מעוקלת,‏ כדוגמת זו של ציפור.‏ מפעל לייצור גומי ניסה להלביש על ספינות ’‏עור’‏ מלאכותי,‏ המונע חיכוך־יתר,‏ בדומה לזה של יונקים ימיים.‏ מד־מהירות חדש למטוסים עוצב בהתאם לעין חיפושית,‏ ומצלמת טלוויזיה משוכללת הותקנה על–פי פעולת עינו של סרטן־הפרסה.‏”‏

בני־האדם חוקרים כיצד מתפקדים פלאי הבריאה של יהוה,‏ כדי להשתמש באותם העקרונות בהמצאותיהם.‏ הדבר מזכירנו את הכתוב באיוב י״ב:‏7–9 ”‏שאל נא בהמות ותורך [‏ויורו לך]‏:‏ ועוף השמים ויגד לך.‏ או שיח לארץ ותורך!‏ ויספרו לך דגי הים.‏ מי לא ידע בכל אלה,‏ כי יד יהוה עשתה זאת?‏”‏ ממציאים נהנים לשמוע תשבחות על חיקוייהם המזהירים,‏ אך תדירות אין הם מכירים באל שיצר ”‏בחכמה”‏ את הכל מלכתחילה.‏ – תהלים ק״ד:‏24‏.‏

המקרא מדבר על הנמלה הקוצרת,‏ במשלי ו׳:‏8‏:‏ ”‏תכין בקיץ לחמה,‏ אגרה בקציר מאכלה.‏”‏ משך מאות שנים הוטל בספק קיומן של נמלים שקצרו ואגרו תבואה.‏ אך,‏ בשנת 1871,‏ גילה חוקר־טבע בריטי את אסמי התבואה שלהן.‏ כמו־כן,‏ יש נמלים המטפחות את היבול,‏ המחזיקות ’‏עבדים’‏ ואשר יש להן ’‏משק חי’‏.‏ הטרמיטים (‏נמלים לבנות)‏ מאווררים את קנם,‏ כשם שדבורים מאווררות את כוורתיהן.‏ דבורות־הדבש מראות לחברותיהן,‏ תוך כדי ריקוד באפילה,‏ היכן תוכלנה למצוא צוף,‏ באיזה כיוון ומרחק.‏ החרקים מגלים תכונות מדהימות,‏ שאין בידי האדם להעתיקן.‏ ”‏הם חכמים מחוכמים,‏”‏ כפי שנאמר במקרא,‏ והם נבראו כך על–ידי יהוה אלהים.‏ – משלי ל׳:‏24‏.‏

‏”‏מים,‏ מים בכל מקום,‏ אך אין טיפה להרוות הצמא,‏”‏ נאמר על האוקיינוס.‏ אך,‏ בעופות ימיים מסוימים יש בלוטות להתפלת מי־ים.‏ יש דגים וצלופחים המפיקים חשמל,‏ עד ל־400 וולט.‏ דגים,‏ תולעים וחרקים רבים יוצרים אור קר,‏ לקנאתם של המדענים,‏ שהאורות מעשה־ידיהם מבזבזים אנרגיה בשל החום הנפלט מהם.‏ עטלפים ודולפינים משתמשים בסונאר,‏ צרעות מייצרות נייר,‏ נמלים בונות גשרים,‏ הבונים מקימים סכרים,‏ למיני נחשים יש מדחום פנימי רגיש לשינויי טמפרטורה של אלפית־מעלה.‏ חרקי בריכות־מים משתמשים במעין מכשירי־נשימה ופעמוני־צלילה,‏ תמנונים משתמשים בהנעה סילונית,‏ עכבישים טווים שבעה מיני קורים,‏ ויש מהם היוצרים דלת־מלכודת,‏ רשתות ופלצורים,‏ ואשר וולדותיהם טסים אלפי קילומטרים בגובה רב,‏ ממש כטייסי־בלונים.‏ נקבה של מין עש מפיצה ריח,‏ שהזכר מסוגל להבחין בו ממרחק עשרה קילומטר,‏ אפילו אם רק פרודה אחת נוגעת במשושותיו.‏ דגי הסלמון חוזרים אל הנחל שבו נולדו,‏ לאחר שנים ארוכות בים הפתוח,‏ כיון שכל אחד מהם זוכר את הריח המיוחד לנחל הולדתו,‏ ומסוגל לאתרו תוך כדי שחייה במי החופים.‏

יהוה הסב את תשומת־לב איוב לפעלי־הבריאה הרבים שלו.‏ ומה היתה תגובת איוב?‏ הוא אמר:‏ ”‏ידעתי כי כל תוכל,‏ ולא ייבצר ממך מזימה.‏”‏ – איוב מ״ב:‏2‏.‏

מן הנמנע הוא שתיכנון כה מתוחכם ייווצר בלא מתכנן.‏ המדענים הדוגלים בתורת ההתפתחות,‏ טוענים,‏ כי ’‏הברירה הטבעית והישארות המתאימים ביותר,‏ היא המתכנן.‏ אך,‏ אין הבעיה נעוצה בהישארות המתאימים,‏ אלא בהיווצרותם.‏ אינך יכול לברור,‏ אלא אם יש לך מיבחר.‏ אינך מסוגל לבנות בית,‏ בטרם מגיעים חומרי הבנייה.‏ בהתאם לכך מציינים כתבי־הקודש,‏ ”‏הן כל בית יש לו בונה,‏ אך בונה הכל הוא האלהים.‏”‏ יש לכך ראיות בכל מקום.‏ רבים הרואים בכלי־אבן פשוט עדות לקיומו של ’‏קוף־אדם’‏,‏ אינם מסוגלים להבחין בתכונותיו של אלהים,‏ המשתקפות מכל נפלאותיו.‏ אך,‏ הבה יהיו עינינו אנו רואות את קיום אלהים וחכמתו,‏ כפי שמעידים על כך פעלי בריאתו.‏