מה קורה לנוער?
החדשות הטובות או החדשות הרעות — מה תעדיף לשמוע קודם? הרוב בוחרים לשמוע תחילה את החדשות הרעות, בתקווה שהחדשות הטובות יעסיקו את מוחם.
בדיוננו בשאלה מה קורה לנוער, נבחן תחילה את המצב הנוכחי. לא אחת אומרים המבוגרים, שהנוער של היום זה לא מה שהיה פעם. מאידך, הצעירים מוחים על כל ניסיון לרמוז שהם נופלים בחסר לעומת הנוער בעבר. למרות זאת, מומחים חדי הבחנה לחקר טבע האדם מסכימים שהצעירים כיום שונים מהצעירים בעבר.
מה השוני?
הרוב סבורים כי ראוי שלצעירים יהיו נימוסים טובים, חוש אחריות וכבוד לזולת. אלא שבדרך כלל המציאות שונה לחלוטין מציפיות יפות אלה. על־פי מחקר שפורסם בעיתון אינדיפֶּנדֶנט היוצא לאור בלונדון, הנוער ”מפתח ’רוח מרדנית חדשה’ בעולם שאכזב אותו קשות”. ’הרוח המרדנית החדשה’ ניכרת בממצאים המלמדים, שמעטים הצעירים בני־זמננו הרוצים להיחשב ”נבונים ואחראיים”. הרוב מעדיפים להיחשב ”פראיים ובלתי צפויים”.
בבריטניה, למשל, מספר הפשעים שדוּוחו לרשויות — ורובם בוצעו בידי צעירים — גדל פי עשרה בין 1950 ל־1993. גם בנושא צריכת סמים ושתיית אלכוהול מסתמנת מגמה דומה. בד בבד, מציין הטיימס של לונדון, כמעט בכל הארצות המתפתחות חלה ”מאז מלחמת העולם השנייה עלייה תלולה במספר ההפרעות הנפשיות בצעירים”. לדברי דייויד ג׳. סמית, פרופסור לקרימינולוגיה, ”אין קשר ברור [בין ההפרעות] למצב הכלכלי של הפרט”. מחקרים מעידים שפער גדול יותר ניכר כעת בין צעירים למבוגרים.
ילדים ובני עשרֵה צעירים מתמודדים כיום עם לחצים הולכים וגוברים. ניסיונות התאבדות ומקרי התאבדות נעשו תופעה שכיחה. מספר ניסיונות ההתאבדות בקרב ילדים עד גיל 12 הוכפל תוך פחות מעשר שנים, מדווח העיתון הרלד של גלזגו, סקוטלנד. גם ילדים בגיל מבוגר יותר מניחים לייאוש להובילם למצב זה. ”זוהי התוצאה הקיצונית של מגמת העלייה בבעיות הפסיכיאטריות של צעירים, המאיימות לגבור על הסיוע הניתן להם”, מציין העיתון.
מי אשם?
קל למבוגרים להאשים את הצעירים עצמם בהשקפותיו ה”חריגות” של הנוער. אך, בכנות, האין המבוגרים אחראים במידה רבה למצב הנוער של ימינו? בין הגורמים למצב, יציינו רבים הפחדות ואיומים מצד חברים, הורים המזניחים את ילדיהם והעדר דוגמאות לחיקוי הראויות לאמון הנוער. ”הדיכאון אינו נפוץ בקרב כלל הציבור יותר משהיה לפני 30 שנה”, טוען פרופסור סֶר מייקל רתר, ראש היחידה לפסיכיאטריית ילדים במועצה למחקר רפואי בבריטניה. ”אולם”, הוא מוסיף, ”שכיחותו בקרב בני עשרֵה וצעירים בוגרים גדלה במאוד. ... אין ספק שהתמוטטות משפחות היא אחד הגורמים; לא מדובר רק בגירושין, אלא גם בחילוקי הדעות והסכסוכים השכיחים של המבוגרים”.
חוקרת אחת טוענת שצעירים ”לא מקבלים את מוסכמות העבר”. מדוע? ”משום שהמוסכמות לא נועדו להם”. קח לדוגמה את השינוי בהשקפות על תפקידי הגבר והאשה. צעירות רבות מסגלות לעצמן מאפיינים גבריים יותר כמו תוקפנות ואלימות, ואילו גברים צעירים נעשים נשיים. איזה הבדל בין זה לבין הנורמות שרווחו בעבר!
מה הסיבה לשינויים הקיצוניים החלים בימינו? ומה הן החדשות הטובות באשר לצעירים כיום? כיצד הם יוכלו ליהנות מעתיד בטוח? המאמר הבא יעסוק בנושאים אלה.