אלישע ראה מרכבות אש האם גם אתה?
מלך ארם ערך מצוד אחר נביא אלוהים אלישע ואיתר אותו בדותן, עיר מוקפת חומה ששכנה על גבעה. המלך שיגר סוסים, מרכבות מלחמה וחיילים לדותן, ועם שחר כבר כיתרו כוחותיו את העיר (מל״ב ו׳:13, 14).
כאשר הקיץ נערו של אלישע משנתו ויצא החוצה, הוא ראה את הארמים שביקשו לשבות את הנביא. ”אהה, אדוני! איכה נעשה?” זעק הנער. ”אל תירא”, אמר אלישע, ”כי רבים אשר אתנו מאשר אותם”. אז התפלל הנביא: ”יהוה, פקח נא את עיניו ויראה”. הכתוב מוסיף ואומר: ”ויפקח יהוה את עיני הנער, וירא; והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבות אלישע” (מל״ב ו׳:15–17). מה נוכל ללמוד מאירוע זה ומאירועים אחרים בחייו של אלישע?
אלישע היה רגוע לנוכח המצור הארמי מפני שבטח ביהוה וראה את הגנתו של אלוהים בפעולה. כיום איננו מצפים לנסים, אך אנו רואים כיצד מגן יהוה על משרתיו כקבוצה. גם אנו כביכול מוקפים במרכבות אש ובסוסי אש. אם ’נראה’ אותם בעיני אמונתנו ואם תמיד נישען על אלוהים, ’נשב לבטח’ ונתנסה בברכתו של יהוה (תהל׳ ד׳:9). הבה נראה איזו תועלת נוכל להפיק מאירועים אחרים בחייו של אלישע.
אלישע מתחיל לשרת את אליהו
יום אחד, כאשר עבד אלישע בחרישת שדה, ניגש אליו הנביא אליהו והשליך לעברו את אדרתו. אלישע הבין מה משמעות הדבר. הוא ערך סעודה, נפרד מאביו ומאמו ועזב את ביתו כדי לשרת את אליהו (מל״א י״ט:16, 19–21). בזכות נכונותו לשרת את אלוהים ככל יכולתו, שימש אלישע כלי בידי יהוה ובסופו של דבר היה ליורשו של אליהו.
אלישע שירת את אליהו במשך שש שנים בערך. אחד מתפקידיו במהלך אותה תקופה היה ’ליצוק מים על ידיו של אליהו’ (מל״ב ג׳:11). בימים ההם נהוג היה לאכול בידיים ללא מזלגות, סכינים או כלי אכילה אחרים. לאחר הארוחה שטף המשרת במים את ידי אדונו. מכאן שלפחות כמה מתפקידיו של אלישע היו בגדר עבודות פשוטות. למרות זאת, הוא החשיב זאת לזכות להיות משרתו של אליהו.
בדומה לכך כיום משיחיים רבים משרתים בצורות שונות של השירות המורחב. הם עושים כן מתוך אמונה ומתוך הרצון לנצל ככל האפשר את כוחם בשירות יהוה. במקרים מסוימים עליהם לעזוב את ביתם ולבצע עבודות שונות — בבית אל, בבנייה וכן הלאה — עבודות הנחשבות בעיני רבים לפשוטות. אל לנו כמשיחיים לראות בשירות זה דבר זניח או משפיל, שכן יהוה מוקיר זאת עד מאוד (עב׳ ו׳:10).
אלישע דבק במשימתו
לפני ש’העלה אלוהים את אליהו בסערה השמיימה’, הוא שלח את הנביא מגלגל לבית אל. אליהו ביקש מעמיתו שלא להתלוות אליו, אבל אלישע השיב ואמר לו שהוא לא יעזוב אותו. בהמשך המסע האיץ אליהו פעמיים נוספות באלישע להישאר מאחור, אך ללא הועיל (מל״ב ב׳:1–6). כפי שרות דבקה בנעמי, כך דבק אלישע באליהו (רות א׳:8, 16, 17). מדוע? משום שאלישע הוקיר ללא ספק את הזכות שהעניק לו אלוהים לשרת את אליהו.
אלישע הציב לנו דוגמה טובה. אם תינתן לנו זכות שירות בארגונו של אלוהים, נוקיר אותה עד מאוד כל עוד נזכור שאנו משרתים את יהוה. אין כבוד גדול מזה (תהל׳ ס״ה:5; פ״ד:11).
”שאל מה אעשה לך”
בלכתם בדרך אמר אליהו לאלישע: ”שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך”. כפי שבקשתו של שלמה שנים רבות קודם לכן הייתה בעלת אופי רוחני, כך גם בקשתו של אלישע. הוא ביקש ש’פי שניים מרוחו של אליהו תבוא עליו’ (מל״א ג׳:5, 9; מל״ב ב׳:9). בקרב עם ישראל נהוג היה שהבן הבכור מקבל שני חלקים מהירושה (דב׳ כ״א:15–17). יוצא מכאן אפוא שאלישע ביקש להיחשב ליורשו הרוחני של אליהו. יתרה מזו, אלישע רצה שתהיה לו הרוח האמיצה שאפיינה את אליהו, אשר ’קנוא קינא ליהוה’ (מל״א י״ט:13, 14).
כיצד הגיב אליהו לבקשת משרתו? ”הקשית לשאול”, אמר לו הנביא. ”אם תראה אותי לֻקָּח מאתך, יהי לך כן; ואם אַיִן, לא יהיה” (מל״ב ב׳:10). תשובתו של אליהו נשאה מן הסתם משמעות כפולה. ראשית, רק אלוהים יכול היה לקבוע אם אלישע יקבל את מבוקשו. שנית, כדי שבקשתו של אלישע תיענה היה עליו לדבוק בהחלטתו הנחושה להישאר עם אליהו ויהי מה.
מה ראה אלישע?
מה הייתה השקפתו של אלוהים ביחס לבקשתו של אלישע לקבל שני חלקים מרוחו של אליהו? הכתוב אומר: ”ויהי המה הולכים הלוך ודבֵּר, והנה רכב אש וסוסי אש, ויפרידו בין שניהם; ויעל אליהו בסערה השמיים. ואלישע רואה”.a היה זה מענהו של יהוה לבקשתו של אלישע. אלישע ראה את אליהו נלקח ממנו, זכה לפי שניים מרוחו ונעשה ליורשו הרוחני של הנביא (מל״ב ב׳:11–14).
אלישע הרים את האדרת שנפלה מעם אליהו ולבש אותה. האדרת זיהתה אותו כעת כנביא אלוהים. בהמשך חצה אלישע בדרך נס את מי הירדן, והדבר היווה הוכחה נוספת למינויו.
מה שראה אלישע כאשר עלה אליהו השמיימה בסערה הותיר בו ללא ספק חותם עמוק. אחרי הכול, לא כל יום מזדמן לאדם לראות מרכבות אש וסוסי אש! הם העידו על תגובתו החיובית של יהוה לבקשת אלישע. כאשר עונה אלוהים לתפילותינו, איננו רואים בחזון מרכבות אש וסוסי אש. אך אנו כן יכולים לראות שאלוהים מפעיל כוח רב כדי להבטיח שרצונו ייעשה. וכאשר אנו נוכחים שיהוה מברך את החלק הארצי של ארגונו, אנו למעשה ’רואים’ את מרכבתו השמימית בפעולה (יח׳ י׳:9–13).
אלישע חווה חוויות רבות שהמחישו בפניו את כוחו האדיר של יהוה. למעשה, רוח קודשו של אלוהים אפשרה לנביא לחולל 16 נסים — כפול ממספר הנסים המיוחסים לאליהו.b הפעם השנייה שבה ראה אלישע סוסי אש ומרכבות אש הייתה בשעת המצור על דותן כמתואר בתחילת המאמר.
אלישע בטח ביהוה
אף שהיה מוקף בכוחות אויב בעיר דותן נותר אלישע רגוע. מדוע? כיוון שהוא פיתח אמונה חזקה ביהוה. גם אנחנו זקוקים לאמונה כזו. לפיכך הבה נבקש בתפילה את רוח קודשו של אלוהים כדי שנוכל לגלות אמונה ואת שאר מאפייני פרי הרוח (לוקס י״א:13; גל׳ ה׳:22, 23).
המקרה בדותן גם חיזק את בטחונו של אלישע ביהוה ובהגנה שמספקים צבאותיו הסמויים מן העין. הנביא ראה שאלוהים שלח צבא מלאכים כדי להקיף את העיר ואת החיילים הצרים עליה. אלוהים היכה את האויב בעיוורון, וכך הציל בדרך נס את אלישע ואת משרתו (מל״ב ו׳:17–23). ברגעים מכריעים אלה, כמו גם במצבים אחרים, גילה אלישע אמונה ושם את מלוא מבטחו ביהוה.
הבה נבטח ביהוה אלוהים כדוגמת אלישע (מש׳ ג׳:5, 6). אם נעשה כן, ”אלוהים יחננו ויברכנו” (תהל׳ ס״ז:2). אומנם איננו מוקפים במרכבות אש ובסוסי אש ממשיים, אך במהלך ’הצרה הגדולה’ הממשמשת ובאה יגן עלינו יהוה כאגודת אחים חובקת עולם (מתי כ״ד:21; ההת׳ ז׳:9, 14). עד אז נזכור תמיד ש”אלוהים מחסה לנו” (תהל׳ ס״ב:9).
a אליהו לא עלה אל מקום משכנם הרוחני של יהוה ומלאכיו. ראה המצפה מ־15 בספטמבר 1997, עמוד 15.