אליאס הוטר ומהדורות המקרא הייחודיות שלו בעברית

האם אתה קורא את המקרא בעברית?‏ רוב האנשים בעולם אינם מסוגלים לקרוא את המקרא בעברית ואף מעולם לא ראו מקרא בשפה זו.‏ אך שתי מהדורות של המקרא בעברית שפרסם הלמדן אליאס הוּטֵר מן המאה ה־16 ודאי יעוררו עניין באוהבי המקרא באשר הם.‏

אליאס (‏אליה)‏ הוּטֵר נולד ב־1553 בגרליץ,‏ עיירה קטנה סמוך לגבול של ימינו בין גרמניה,‏ פולין וצ׳כיה.‏ הוטר למד את שפות המזרח התיכון באוניברסיטת פרידריך שילר בעיר יינה.‏ כבר בגיל 24 התמנה לכהן כפרופסור לעברית באוניברסיטת לייפציג.‏ כרפורמטור בתחום החינוך הוא הקים מאוחר יותר בית־ספר בעיר נירנברג שבו למדו הסטודנטים עברית,‏ יוונית,‏ לטינית וגרמנית תוך ארבע שנים,‏ דבר שלא היה אפשרי בזמנו בשום בית־ספר או אוניברסיטה אחרים.‏

‏”‏תפארתה של מהדורה זו”‏

ב־1587 פרסם הוטר מהדורה בעברית של התנ״ך.‏ מהדורה זו נקראה דרך הקודש,‏ על בסיס הפסוק בישעיהו ל״ה:‏8‏.‏ בשל הגופן היפהפה שלה נאמר עליה ש”‏כל פרט ופרט מעיד על תפארתה של מהדורה זו”‏.‏ אך מה שהפך מקרא זה ליקר ערך במיוחד היה שסטודנטים יכלו להשתמש בו ככלי יעיל ללימוד עברית.‏

כדי להבין מדוע המקרא של הוטר בעברית היה כה מועיל,‏ תן דעתך לשני קשיים שאתם התמודד תלמיד שניסה לקרוא את המקרא בעברית.‏ ראשית,‏ הוא כתוב באלפבית שונה ובלתי מוכר.‏ שנית,‏ התחיליות והסופיות המוספות לשורשי המילים הקשו על זיהוים.‏ שים לב לדוגמה למילה ”‏נפש”‏.‏ ביחזקאל י״ח:‏4 הוספה לה התחילית ”‏ה”‏.‏ כך שלמעשה מופיעה המילה ”‏הנפש”‏.‏ לעין בלתי מיומנת המילה ”‏הנפש”‏ עשויה להיראות כמילה אחרת לגמרי מהמילה ”‏נפש”‏.‏

על מנת לעזור לתלמידיו,‏ השתמש הוטר בשיטת דפוס חדשנית — גופן של אותיות עבריות שהכיל הן אותיות שחורות מלאות והן אותיות חלולות.‏ הוא הדפיס את השורש של כל מילה באותיות שחורות מלאות ואת התחיליות והסופיות באותיות חלולות.‏ שיטה פשוטה זו הקלה על התלמידים לזהות את השורש של המילה בעברית וסייעה להם בתהליך למידת השפה.‏ תרגום עולם חדש של כתבי־הקודש — עם הפניות משתמש בשיטה מעשית דומה בהערות השוליים שלו.‏a השורש המתועתק מודגש באותיות בולטות ואילו התחיליות והסופיות אינן מודגשות.‏ הקטעים המובלטים בתמונות מראים את הגופנים שבהם נעשה שימוש במקרא בעברית של הוטר ביחזקאל י״ח:‏4 ובהערת השוליים לאותו פסוק במקרא עם הפניות.‏

מהדורה בעברית של ”‏הברית החדשה”‏

הוטר גם פרסם מהדורה של כתבי־הקודש היווניים,‏ המכונים בפי רבים ”‏הברית החדשה”‏,‏ שכללה טקסט ב־12 שפות.‏ מהדורה זו ראתה אור בנירנברג ב־1599 וזכתה לכינוי ”‏הפוליגלוטה של נירנברג”‏.‏ הוטר רצה לכלול תרגום לעברית של כתבי־הקודש היווניים.‏ אך הוא אמר שאף שהיה ”‏מוכן לשלם הון עתק”‏ עבור תרגום לעברית,‏ החיפוש ודאי היה מעלה חרס.‏b לכן הוא החליט לתרגם בעצמו את הברית החדשה מיוונית לעברית.‏ הוטר הניח בצד את כל הפרויקטים האחרים שלו והצליח להשלים את פרויקט התרגום בשנה אחת בלבד!‏

עד כמה מוצלח היה התרגום לעברית של כתבי־הקודש היווניים פרי עטו של הוטר?‏ פרנץ דליטש,‏ חוקר העברית הנודע מן המאה ה־19,‏ כתב:‏ ”‏תרגומו לעברית מעיד על הבנה עמוקה של השפה שהייתה נדירה בקרב הנוצרים,‏ ועד היום ראוי להיעזר בו,‏ שכן פעם אחר פעם התמזל מזלו והוא הצליח לקלוע בדיוק לביטוי הנכון”‏.‏

השפעה ארוכת שנים

הוטר לא התעשר ממלאכת התרגום שלו.‏ נראה כי המהדורות שלו לא זכו להצלחה רבה במכירות.‏ יחד עם זאת,‏ לעבודתו נודעה השפעה רבה וארוכת שנים.‏ לדוגמה,‏ תרגומו לעברית של הברית החדשה עודכן ונדפס מחדש ב־1661 על־ידי ויליאם רוברטסון ופעם נוספת ב־1798 על־ידי ריצ׳ארד קאדיק.‏ בתרגומו מהיוונית המקורית תרגם הוטר,‏ ובצדק,‏ את התארים קִירְיוֹס (‏אדון)‏ ותֵאוֹס (‏אלוהים)‏ כ”‏יהוה”‏ בכל פעם שהופיע ציטוט מהתנ״ך או כשהוא סבר שהכוונה ליהוה.‏ זו נקודה מעניינת כי תרגומים רבים של הברית החדשה אינם כוללים את שמו הפרטי של אלוהים.‏ אך תרגומו של הוטר כן עושה זאת,‏ ולכן מהווה נדבך נוסף לראיות התומכות בהשבת שם אלוהים לכתבי־הקודש היווניים.‏

בפעם הבאה שתראה את שם אלוהים,‏ יהוה,‏ בכתבי־הקודש היווניים או תעיין בהערת שוליים במקרא עם הפניות,‏ זכור את מלאכתו של אליאס הוטר ואת מהדורות המקרא הייחודיות שלו בעברית.‏