חינוך מקראי שבונה אמונה
”מה גדולה הייתה הזכות להתרכז בחמשת החודשים האחרונים במחשבותיו של בוראנו וללמוד לראות דברים מנקודת מבטו!” אלה היו דבריו של אחד התלמידים בטקס הסיום של בוגרי מחזור 122 של גלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה. התאריך 10 במרס 2007 יהיה תאריך בלתי נשכח עבור 56 התלמידים, אשר בקרוב יתחילו לשרת כשליחים ב־26 מדינות שונות.
לאחר שקידם בברכה את הקהל שמנה 205,6 מאזינים, אמר תיאודור גָ’רֶס, חבר בגוף המנהל: ”אנו בטוחים שבעקבות תוכנית זו תצאו מחושלים מבחינה רוחנית ומחוזקי אמונה”. הוא הציג בזה אחר זה ארבעה נואמים אשר העניקו לתלמידים עידוד ועצות מקראיים בעיתם שיעזרו להם להצליח בשליחותם.
עידוד לבנות אמונה באחרים
ליאון וויבר, חבר בוועד הסניף של ארצות־הברית, פיתח את הנושא, ”המשך לעשות את הטוב”. הוא הזכיר לתלמידים שכל אחד מהם הקדיש בממוצע 13 שנים בשירות המורחב וקידם את פעילות הוראת המקרא אשר בונה אמונה. הוא אמר: ”זוהי עבודה ראויה לשמה משום שהיא כרוכה בהצלת חיי אדם, וחשוב מכך, זוהי עבודה נהדרת משום שהיא מפארת את אבינו השמימי, יהוה”. לאחר מכן האיץ אח וויבר בתלמידים להמשיך ’לזרוע בשדה הרוח’ ו’לא לרפות ידיהם מעשות טוב’ (גלטים ו׳:8, 9).
דייוויד ספליין, חבר בגוף המנהל, נתן תזכורות מועילות בנאומו, ”עשה כמיטב יכולתך”. אח ספליין עודד את השליחים החדשים להתחיל את דרכם החדשה בצורה טובה ולפעול על־פי הדברים הבאים: ”שימרו על גישה חיובית. אל תסיקו מסקנות נמהרות. חייכו. אל תהיו ביקורתיים. גלו ענווה, ותנו כבוד לאחים המקומיים”. בהמשך הוא הוסיף: ”ברגע שתרדו מהמטוס, עשו כמיטב יכולתכם, ומי ייתן ויהוה יברך את רגליכם הנאוות המביאות ’בשורה טובה’ לאנשים” (ישעיהו נ״ב:7).
את הנושא ”נחלה ודאית” פיתח לורנס בואן, חבר בסגל ההוראה של גלעד. אח בואן הזכיר לתלמידים שהקמת בית־ספר גלעד במרוצת מלחמת העולם השנייה נבעה מביטחון מלא בכך שדברו הנבואי של יהוה יתגשם (עברים י״א:1; ההתגלות י״ז:8). מאז, בית־ספר זה פתח בפני התלמידים הזדמנות לחזק את אמונתם. אמונה חזקה האיצה בבוגרי בית־הספר לשנס מותניים ולבשר בקנאות על האמת.
מרק נוּמֶר, חבר נוסף בסגל ההוראה של גלעד, פיתח את הנושא המרתק, ”אתה מזכיר לי מישהו”. הוא הסב את תשומת הלב לדוגמתו של הנביא אלישע, אשר הוכיח בפועל אמונה ואומץ לב בשליחותו. בהתייחסו לכתוב במלכים א׳. י״ט:21, אמר אח נומר: ”אלישע היה מוכן לחולל שינויים בחייו. הוא הציב את ענייניו האישיים בעדיפות משנית והרים על נס את מטרותיו של יהוה”. הוא שיבח את בוגרי בית־הספר על כך שהם מגלים אותה רוח ועודד אותם להוסיף לעשות כן במקומות החדשים שאליהם יישלחו.
אמונה תורמת לחופש דיבור
השליחים לעתיד חיזקו את אמונתם במהלך הלימודים בבית־הספר וניצלו את סופי השבוע כדי לבשר את הבשורה הטובה. הדבר הוביל לחוויות טובות אשר סופרו ושוחזרו בחלק שהגיש וולֶס ליברנס, חבר אחר בסגל ההוראה. נושא הנאום שהגיש, ”אנחנו מאמינים ולכן גם מדברים”, התבסס על דבריו של השליח פאולוס בקורינתים ב׳. ד׳:13.
לאחר מכן, אח דניאל ברנס ואח צ׳ארלס ווּדי, חברי משפחת בית־אל, ראיינו שליחים ושליחים לשעבר. ראיונות אלה הבליטו את דאגתו של יהוה כלפי מי שמשרתים אותו בנאמנות ואת הברכות שהן מנת חלקם (משלי י׳:22; פטרוס א׳. ה׳:7). אחד השליחים סיפר: ”אשתי ואני ראינו בבירור כיצד יהוה דואג לנו באמצעות החינוך המקראי שקיבלנו בגלעד. הדבר אכן חיזק את אמונתנו. האמונה חיונית כיוון שכל משרתיו של יהוה, וביניהם גם השליחים, עתידים להתנסות במבחנים, בבעיות ובדאגות”.
המשך לקדם חינוך מקראי אשר בונה אמונה
גולת הכותרת של טקס הסיום היה נאומו של סמיואל הרד, חבר בגוף המנהל, אשר נאם בנושא, ”המשך לבנות את אחיך”. מה הייתה מטרת ההכשרה שקיבלו התלמידים? ”המטרה הייתה ללמד אתכם להשתמש בלשונכם כדי להלל את יהוה, להורות את אמיתותיו לאחרים בשטח ההטפה החדש שלכם, ולחזק את האחים באמונה”, אמר אח הרד. עם זאת, הוא הזכיר לתלמידים שהלשון עלולה גם לעודד דברים שאינם בונים (משלי י״ח:21; יעקב ג׳:8–10). הוא עודד את התלמידים לחקות את דוגמתו של ישוע בשימוש בלשונם. באחד המקרים, לאחר ששמעו את דבריו של ישוע הגיבו תלמידיו: ’הרי לבנו היה בוער בקרבנו כשפתר לנו את הכתובים!’ (לוקס כ״ד:32) אח הרד אמר: ”אם דבריך בונים, הם יחדרו ללבם של אחיך ואחיותיך במקום שאליו תישלח”.
בהמשך קיבלו בוגרי בית־הספר את תעודותיהם. אחר כך הוקרא מכתב הערכה מהכיתה. שם נאמר: ”אנו חשים שמוטלת עלינו אחריות גדולה להשתמש במה שלמדנו כדי לבצע נאמנה את משימתנו כשליחים. אנו מוכנים להישלח עד קצה הארץ ומתפללים שמאמצינו יביאו לידי קריאת הלל גדולה למורנו הנאדר, יהוה אלוהים”. הקהל הגיב במחיאות כפיים סוערות. אכן, טקס הסיום חיזק את אמונתם של כל הנוכחים.
[קטע מוגדל בעמוד 17]
”אם דבריך בונים, הם יחדרו ללבם של אחיך ואחיותיך במקום שאליו תישלח”
[תיבה בעמוד 15]
נתוני הכיתה
מספר הארצות המיוצגות: 9
מספר ארצות היעד: 26
מספר התלמידים: 56
גיל ממוצע: 4.33
ממוצע שנים בָּאמת: 8.16
ממוצע שנים בשירות מורחב: 13
[תמונה בעמוד 16]
בוגרי מחזור 122 של גלעד — בית־ספר למקרא מייסודה של חברת המצפה
ברשימה שלהלן ממוספרות השורות מן החלק הקדמי אל האחורי, ורשימת השמות היא בכל שורה משמאל לימין.
(1) ר. האווית; פ. סמית’; א. מרטינז; ס. פוטסובון; י. קיטמורה; ס. לוד (2) י. פידלר; ק. ביסלי; ש. מטקוביץ’; ד. בל; ו. ליפינקוט (3) ו. סייטס; א. אנדרסן; ל. טובס; ג׳. פוסאנו; כ. רודריגס; ג׳. יו (4) מ. סובומין; ל. תומס; ס. גסון; ו. דאובה; א. ברטו; ס. ווין; מ. דוברבולסקי (5) ג׳. יו; ג׳. דאובה; ה. מיקסר; מ. ניוטון; פ. רודריגס; נ. מיקסר (6) מ. לוד; ק. ליפינקוט; ר. מרטינז; א. הוב; ר. סקמפ; ל. פוטסובון; ש. טובס (7) ס. האווית; י. קיטמורה; ד. ניוטון; ג׳ הוב; ג׳ סייטס; ד. תומס (8) ל. סובומין; ג׳. מטקוביץ’; ב. פוסאנו; ג׳. ווין; ג׳. סקמפ; ד. אנדרסן; י. דוברבולסקי (9) פ. פידלר; י. בל; ב. ביסלי; ב. סמית’; פ. ברטו; מ. גסון