התשמיד האנושות את עצמה?
מזג־האוויר היה בהיר ושטוף־שמש בעיר הירושימה, שביפן, באותו יום גורלי – ה־6 באוגוסט, 1945. כשניעורה העיר משנתה, איש לא היה מעלה על דעתו, אפילו בדמיונו הפרוע ביותר, איזה חורבן נורא יפרוץ ב־15:8 בבוקר.
מה שהתרחש תואר כ”מטר הרס מן האוויר, שכמוהו לא ידע העולם.” האנושות נכנסה לעידן חדש של לוחמה, כאשר נפרצה הדרך לשימוש באמצעי מחריד של השמדה המונית.
היש להתפתחות זו קשר כלשהו עם המאורע הצפוי ביום מן הימים, המכונה במקרא בשם ”קץ העולם”? בטרם נשיב על כך, נראה מדוע מה שאירע באותו יום של אוגוסט, מהווה ציון דרך כה מעורר־אימה.
סיפורה של עדת־ראייה
”מישהי צעקה, ’אני רואה מצנח יורד!’ פניתי אל הכיוון שאליו הצביעה,” סיפרה אשה שהיתה בהירושימה, והמשיכה: ”בדיוק ברגע ההוא, הבהיקו השמים שבהם התבוננתי. איני יודעת כיצד לתאר את האור ההוא. חשבתי שהציתו אש בעיני.
”איני זוכרת מה אירע קודם — הבזק־האור, או רעש ההתפוצצות האדיר שחילחל לתוכי. מיד לאחר־מכך הופלתי מלוא־קומתי ארצה.
”חשתי ריח נורא באוויר. ואז הזדעזעתי מן התחושה שעור פני מתקלף, ואחריו עור ידי וזרועותי. ... עור ידי השמאלית כולו נשל והתדלדל כלפי מטה בצורה מעוררת־פלצות. המראה מתחת לגשר היה מזעזע: מאות אנשים התפתלו בנהר. לא יכולתי להבדיל בין הגברים לבין הנשים. כולם נראו דומים. פניהם היו נפוחות ואפורות, ושער ראשם הסתמר. אנשים נחפזו אל הנהר, כשהם גונחים וידיהם נשואות למעלה.”
אשה זו היתה עדה לשימוש הראשון בנשק, שהעיתונים כינוהו ”אמצעי ההשמדה המחריד ביותר שהמציא האדם מעודו” — פצצת־האטום. אם כי רבבות נהרגו בו במקום, ויתכן שרבים מהם התאדו כליל, הרי שאותם אנשים ששרדו מן ההתפוצצות עצמה, חשו על בשרם את האימה האמיתית של הנשק הגרעיני. מאחר שנחשפו לכמות קטלנית של קרינה אטומית, נתקפו בחילה עזה שגרמה להם חוסר־אונים מוחלט. הדבר גרם להם להקאת־דם, לחום גבוה, לשלשול קיצוני, לדימום המעיים, ולמות־ייסורים בתוך עשרה ימים. המספר הסופי של הקרבנות נאמד ב־000,140 מתים בקירוב — כולם מפצצה אחת ויחידה!
כשלושים־ושש שנה חלפו מאז החל עידן האטום. בעת ההיא היתה הפצצה בבעלותה של אומה אחת בלבד. אך, מה אירע מני אז?
עידן הקטל הכפול ומכופל
לא עבר זמן רב וארצות אחרות פיתחו נשק אטומי, ועם התגברות המתח הבינלאומי, החל מירוץ החימוש הגרעיני. פותחו פצצות רבות וגדולות יותר. הפצצה שהוטלה על הירושימה, שכינוה בשם ”הילד הקטן”, נשאה עוצמה השווה ל־13 אלף טון ט.נ.ט (חומר־נפץ אדיר). אך, לכל הדעות, היא היתה ”ילד קטן” בהשוואה לפצצות בנות־זמננו. אחדות, שכבר נוסי, שוות ל־60 מיליון טון ט.נ.ט!
רבבות פצצות כאלה, בגדלים שונים, מאוחסנות במחסני־נשק רבים. לארה״ב בלבד יש ראשי־חץ גרעיניים בכמות שדי בה כדי להרוג כל איש, אשה וילד בעולם, שתים־עשרה פעמים. אך, עוצמת־האש איננה ההתפתחות המדאיגה היחידה.
יש שעדיין חשים ביטחון־מה, לאור הידיעה שהם חיים אלפי קילומטרים ממדינה לא־ידידותית. אך, אין הם לוקחים בחשבון, שיש כיום מערכות מתוחכמות לשיגור ראשי־חץ גרעיניים תוך דיוק העולה על כל דמיון. טילים, הנושאים עד לשמונה ראשי־חץ גרעיניים נפרדים כל אחד, מסוגלים עתה להגיע לטווח של 000,10 קילומטר בקירוב ולפגוע בתחום של 450 מטר מן היעד. בקרוב יוכלו לפגוע בתחום של מטרים ספורים בלבד! ברור, איפוא, שאיש איננו יכול לחוש ביטחון מוחלט, או לחשוב שהוא נמצא ”מחוץ לטווח”.
וכאילו אין די בקטל הכפול ומכופל, חימשו מספר אומות את עצמן בנשק כימי וביולוגי (חיידקים). ”מייצרים עתה תרסיסים קטלניים חדשים,” מוסר מקור מוסמך, ”אשר הטיפה הזעירה ביותר שלהם יכולה לגרום התקפי־לב.” מדען בכיר, שהקדיש זמן רב לחקר הנושא, מזהיר: ”הנשק הביולוגי עדיין מהווה סכנה חמורה לעולם.”
”נשק מחריד אפילו עוד יותר מן הנשק הגרעיני” — כך תיאר נשיא ברה”מ, ליאוניד ברז׳נייב, את ההתפתחויות האחרונות בציוד המלחמתי. הוא קרא ”לאסור על ייצור סוגים חדשים של נשק להשמדה המונית.” רבים סבורים כי התכוון ל”לוחמה אקלימית”, היינו, לגרימת שינויים קיצוניים בתנאי־הסביבה לשם השמדת האויב. כתב־העת הסובייטי הכוכב האדום מזהיר מפני ”סכנה יוצאת־דופן המאיימת על העולם כולו” כתוצאה מפגיעה בתנאי־הסביבה ”למטרות השמדה צבאיות”. הובע חשש, שמדינה אחת תהיה מסוגלת לגרום שטפונות, בצורת, רעידות־אדמה, סופות טורנדו ואפילו הוריקן, בשטח האויב. לאור העובדה שסופת הוריקן אחת טומנת בחובה עוצמה של 1 מיליארד טון ט.נ.ט, עוצמה הגדולה פי־16 מפצצת־האטום הגדולה ביותר, הרי ש”לוחמה אקלימית” מעין זו יכולה להיות הרסנית ביותר.
ברור, אם כן, שיש עתה לאנושות האמצעים להשמיד את עצמה ולהותיר את כדור־הארץ שממה רדיואקטיבית. בכל זאת, מאז 1945 לא נעשה שימוש חוזר בנשק גרעיני במלחמות. משום כך סבורים אנשים רבים, שהם בטוחים מפניו וכי לעולם לא תפרוץ מלחמת־אטום כללית, שלדעת אלברט איינשטין, האיש שתרם לפיתוח הפצצה הגרעינית, פירושה יהיה ”הכחדת כל החיים כולם מעל־פני האדמה”.